הקוועטש של האויבער חוכם - מילים שהושאלו מיידיש לעברית

יואל ארלנגר - קקטוס

אוהב קצת מהכל
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נכתב ע"י אפשרי;1820767:
כן אבל הדיון לא רלוונטי במידה שבתכל'ס לא קיימת מילה כזו ביידיש
ואם בפורום פרוג, בו גולשים ה'סמעטענע'* של דוברי היידיש בארץ ובכלל ;), לא מכירים את המילה - כנראה שהיא לא קיימת



* סמעטנע - שמנת. באידיש כמו בעברית, משמש גם כ"השכבה הגבוהה"
לא מקבל משפט כמו: "אין מילה כזאת באידיש". לדעתי יש עשרות ואלי מאות מילים ביידיש שאבדו במשך הדרך, מכל מיני סיבות.
 

א-ירושלמית

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
UX UI
D I G I T A L
אפשרי, היות ששמעתי כל מיני אמרות מבעל ה"שפע חיים" ואני יודעת קצת על יחסו כלפי המדינה, יכולתי לנחש את זה בקלות. ואגב, אני לא שייכת לחסידות צאנז או מגיעה ממשפחה של החסידות הזאת.

לגבי 'דוך': קיימת באידיש המילה "דארך". פירושה "מֵעֵבֶר, דרך".
למשל: גיי אריבער דארך גאנץ רח' רבי עקיבא - תעבור את כל רח' רבי עקיבא.


ואיכשהו שכחו פה את המילה "בארשט" - מברשת. זה הגיע ישירות מהאידיש...
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
ב'המודיע' היתה, לא מכבר, סדרת מאמרים מקיפה על כל המילים האידישאיות שעוברתו.
 

חשמל

אמנות העימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
נכתב ע"י געוואלדיג;1821008:
ההגירה לעברית מופיעה לא רק באופן מילולי, יש גם דברים שבטרמינולוגיה בעברית, שאין להם מקור אחר מלבד יידיש. לדוגמה: "תהיה לי בריא". התוספת "לי", לקוחה מהסגנון היידישאי.
אולי גם 'עוד הפעם' במשמעות של 'עוד פעם', כמו 'עוד א פעם' (נאך א מאל)
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י שרה'לה;1821691:
חשבתי על בָארשט - המים בהם מתבשל הסלק.

בערשט (ב' סגולה) - מברשת, שבאמת יותר נראה שנלקחה לעברית מלועזית בעלמא (והראיה ששיפצו את זה ל'מברשת')
בארשט (מ' קמוצה) - חמיצה, מי סלק - שזו באמת מילה שמשתמשים בה גם דוברי עברית רבים

לגיוואלדיג וחשמל - באמת כיוון מעניין (מופיע קצת במילון שלעיל),
אבל תעשה 'לי' טובה זה הרי תקני גם בלשון הקודש, לא? או שרק 'עימי'?
 

חשמל

אמנות העימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
כאן הה' משמשת כה' הידיעה, אני דיברתי באופנים שזו אינה ה' הידיעה
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י אפשרי;1820644:
הנה המילון הכמעט מלא שהופיע באתר מסויים
באדיבות grn (הניק 'אפשרי' שימש כאן רק כ'מבקר' לעת מצוא;))
...

היידיש היא מקור למיליות רבות בעברית: אוי (כאב או צער), אויש (דומה לאוי, מרוכך יותר), נו (זרוז)


אתר מקיף ללימוד יידיש (דקדוק, תחביר, מילון, משחקים ועוד).
רונן טל וגאיה קורן, "באידיש זה נשמע יותר טוב" (ynet).
ניסן נצר, עברית בג'ינס – דמותו של הסלנג העברי, אוניברסיטת בן-גוריון תשס"ח (הרצאה ).
[/QUOTE]
קשקוש ברוטב

לשון חז"ל גדושה ב'אוי'
וגם בפסוק: אוי לך מואב אבדת עם כמוש, במדבר כ"א כ"ט

אגב: 'אוי וי' זה נראה לי שילוב של עברית וארמית (באונקלוס שם מתרגם אוי - 'וי'. גם הזוהר מלא 'וי להון לבני נשא' וכו')

'אויש' זה באמת קצת עיוות

ובענין ה'נו', אי אפשר שלא לציין את הקטע הקומי המפורסם של קובי אריאלי, על האלסטיות הבלתי נגמרת של המילה/הברה הזו. רק מילה באידיש יכולה להיות עסיסית כזו... ;)
 

בתנופה

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
עברתי ברפרוף על האשכול, וצר לי לבשר לכם שלפי הערכתי חמישים אחוז מהכותבים לא יודעים דבר והבין את השפה המיוחדת הזו...
אגב,
זה לא רע, זה מבדח, וממחיש יותר מכל את הברעטקייט של העם היהודי..

(כתבתי כאן דוגמאות אבל מחקתי אותן כדי שלא ייפגע אף אחד חלילה,
אני רק רוצה לשרש טעות אחת שנשתרשה בקרב דוברי העיברידיש,- אין כזה מילה גישמאקט.. אולי גישמאק..)
 

אפשרי

מהמשתמשים המובילים!
נכתב ע"י צצפ;1822382:
עברתי ברפרוף על האשכול, וצר לי לבשר לכם שלפי הערכתי חמישים אחוז מהכותבים לא יודעים דבר והבין את השפה המיוחדת הזו...
אגב,
זה לא רע, זה מבדח, וממחיש יותר מכל את הברעטקייט של העם היהודי..
(כתבתי כאן דוגמאות אבל מחקתי אותן כדי שלא ייפגע אף אחד חלילה,
אני רק רוצה לשרש טעות אחת שנשתרשה בקרב דוברי העיברידיש,- אין כזה מילה גישמאקט.. אולי גישמאק..)

בתור חלק מהחמישים אחוז יש לי הזכות והחובה למחות על כבוד הגולשים
היה יותר מצליל זלזול
'לא יודעים דבר' זה ודאי מוגזם מאוד
והשמטת הדוגמאות רק הרחיבה את ההשמצה על כל הכותבים - והסירה את האפשרות להתמודד עם הדברים
ולמשל 'גישמאקט', זה בסך הכל ט' נוספת לגישמאק
כמו ש'ברעטקייט' זו טעות (אולי הגייה מזרחית לאידיש...), וצריך לכתוב 'ברייטקייט'

(חבל שלא היה כתוב 50% - בספרות, היה אפשר ללמד זכות שהאפס נוספה בטעות...)
 

בתנופה

משתמש פעיל
עיצוב גרפי
נכתב ע"י אפשרי;1822460:
'לא יודעים דבר' זה ודאי מוגזם מאוד
לא יודעים דבר כוונתי הייתה לא יודעים 'לדבר'.

נכתב ע"י אפשרי;1822460:
ולמשל 'גישמאקט', זה בסך הכל ט' נוספת לגישמאק
הבעיה היא שרבים אומרים כך שוב ושוב, וזו טעות.

סליחה למי שנפגע, פשוט באמת נהנתי משגיאות הבנה בשפת האידיש שהופיע פה..
 

ע.מ.

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
טיטל-כותרת
 

רוצה טוב

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אפשרי.
אתה פורש לחלוטין מהאינטרנט או רק מפרוג?
 

שג

תג, רב-טקסט
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
מוצדק, לפי כמות ההודעות בחודש אחד...
כל הכבוד על ההחלטה, חזק ואמץ
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
נקרא  4  פעמים

לוח מודעות

למעלה