הצילו - ילד שקרן מדופלם

[רותי המניק]

הילד יצירתי ומשלים בדמיונות שלו את הבעיות שנוצרות לו
הוא כנראה מפחד להודות בכל מיני מצבים
ומסתומא טיפוס שנוטה להסתבך הרבה
(אמרת קשב וריכוז אז כבר יש לך חצי תשובה ביד)
וה"שקר" כמו שאתה קורה לזה זה משהו שהוא בדרכו
מנסה לחפות בכל מיני מצבים ואי נעימויות שהוא נתקל בהם ביום יום.

תצא מנקודת הנחה שהוא לא אשם ולא עושה את זה בשביל לשקר
ולא בשביל לסובב את הצוות.

(אגב, גרוע שקיבלת מידע מראש על הילד זה כבר שורף אותו)

יש דרכים לשבת ולהסביר לילד שנכון שאמרת XY
אבל זה לא באמת קרה רק דמיינת שככה יכול להיות
להסביר לו ולעשות איתו סימולציות שלא כל מה שיש לו בראש
זה באמת מה שקרה במציאות

הדמיונות והמציאות קצת מתערבבים לו בראש
וקשה לו להבדיל
הוא צריך ללמוד איך להפריד בין הדברים
וכן צריך לתת בו אמון שלא יפחד מכל מיני תקריות
שיביאו אותו לחפש סיפורים לכיסוי הענין.

סליחה שהתערבתי בפורום
אני לא אשת חינוך רק אמא עם קצת נסיון
לילדים מדומיינים לפעמים.. (ב"ה זה עובר עם הגיל)

 

[תמיד בעליה]

נעזוב את השאלה למה הוא משקר
כי כדי להבין אותה נצטרך לדעת הרבה על חייו ועברו.
מה הייתי עושה בסיטואציה הזו?
"היכן הספר שלך?"
"לקחתי והשלמתי בבית. ושכחתי אותו"

בגלל:
1. שהסיפור נשמע מפונתז.
2. שאני יודעת שהילד נוטה לשקר.
*אני לא רוצה לגרום לו להסתבך בשקר.
*ולא רוצה להראות לו שהשקר "עבד".

מה שהייתי עושה:
"אהה. הספר נשאר בבית. אני שומעת" (מביעה קצת ספקנות אבל בכבוד)
"בכל אופן, אולי תחפש שוב. אפילו בלי שיעורי בית אשמח שיהיה לך . כי חשוב לי שתהיה חלק מהשיעור" (פותחת פתח שיוכל לרדת מהעץ. ושוב- כבוד.)

כלומר 3 נקודות:
1. אשמור על כבודך בכל מחיר,
2. שקר לא עובד
3. פתח לצאת מזה ולהכנס למהלך חיובי.

נ.ב.
כמובן שבשעת מעשה זה קשה מאד.
ואני מבינה את התיסכול שלכם.
אך אשריכם שאתם חושבים בבית על שהיה
ומגיעים מוכנים להבא.
ככה מחנך טוב נוהג.

 

[סמינר דוד]

ילד כזה שמשקר בלי סוף, סביר להניח, שכבר עבר הרבה דיבורים, שיחות, איומים ועוד.

אין טעם להמשיך בזה. ועובדה שהוא רק משתכלל, וגדל כילד שקרן.

לדעתי, תניחו לו.

אין ספר, טוב, חבל. ואם הוא יוציא אותו אחרי רגע, לעזור לו להמשיך עם הילדים האחרים.

ואם אמר שהשלים את החסר, ורואים אתו שלא השלים, לומר לו, לא השלמת את הכל, תשלים למחר, ולהתעלם גם מחר.

היית אצל המפקח, ואין לך פתק, בסדר, אדבר עם המפקח בהפסקה הבאה, ולא לחזור לילד עם אמירה של המפקח אמר שלא היית אצלו.

והמון המון - להתעלם.

הילד בבעיה, בלי קשר למלמדים או לחברים, יתכן שיש לו בעיה בבית, ויתכן שזה כרוני. להיות נחמדים אליו, וזהו.

רק להפריע, לא לתת לו, בלי קשר לשקרים. המושג שקר אמור להעלם מלקסיקון הדיבור.

אני מניחה שאין לאף אחד פחד שהילד יחשוב שהוא מנצח פה את כולם, הוא בפחד שאף אחד לא מאמין לו. אז תאמינו לו. וכשהמלמדים האחרים יאמרו, שאי אפשר להאמין לו, תענו להם, שלא נורא, אין הלכה כזאת שאסור להפסיד מול ילד. הם יבינו, והוא יבין.

 

[m a r g a l i t]

אסור בשום אופן להדביק על הילד תווית שקרן

בהחלט!
כשמדביקים לו תוית של שקרן אז הוא ממשיך לשקר כדי להצדיק את התוית הזאת.

אני לא לגמרי יודעת מה צריך לעשות במקרה כזה, צריך להתייעץ עם איש חינוך,
אבל מה שבכל זאת אפשר לעשות, זה להעצים ילדים שאמרו אמת במקרים שזה לא היה קל להם, כל פעם שילד בכיתה אומר אמת להגיד לו "כל הכבוד שאמרת את האמת למרות שזה לא היה נעים לומר אותה" אפשר לתת אולי משהו קטן שמביע את ההערכה אליו להגיד לו שאתם מעריכים מאוד את זה.
נראה לי שכשהילד הזה יראה שמקבלים הערכה על אמת, הוא ירצה גם לקבל את ההערכה הזאת.
בהצלחה!

(אם אתם מתייעצים עם איש חינוך בעניין, אשמח שתעדכנו כאן מה הוא אמר)

 

[Avshalom05]

הילד יצירתי ומשלים בדמיונות שלו את הבעיות שנוצרות לו
הוא כנראה מפחד להודות בכל מיני מצבים
ומסתומא טיפוס שנוטה להסתבך הרבה
(אמרת קשב וריכוז אז כבר יש לך חצי תשובה ביד)
וה"שקר" כמו שאתה קורה לזה זה משהו שהוא בדרכו
מנסה לחפות בכל מיני מצבים ואי נעימויות שהוא נתקל בהם ביום יום.

תצא מנקודת הנחה שהוא לא אשם ולא עושה את זה בשביל לשקר
ולא בשביל לסובב את הצוות.

(אגב, גרוע שקיבלת מידע מראש על הילד זה כבר שורף אותו)

יש דרכים לשבת ולהסביר לילד שנכון שאמרת XY
אבל זה לא באמת קרה רק דמיינת שככה יכול להיות
להסביר לו ולעשות איתו סימולציות שלא כל מה שיש לו בראש
זה באמת מה שקרה במציאות

הדמיונות והמציאות קצת מתערבבים לו בראש
וקשה לו להבדיל
הוא צריך ללמוד איך להפריד בין הדברים
וכן צריך לתת בו אמון שלא יפחד מכל מיני תקריות
שיביאו אותו לחפש סיפורים לכיסוי הענין.

סליחה שהתערבתי בפורום
אני לא אשת חינוך רק אמא עם קצת נסיון
לילדים מדומיינים לפעמים.. (ב"ה זה עובר עם הגיל)

מודה על התשובה
אגב - אני כלל לא מוכן לשמוע משנים קודמות - אבל כאן מכיון שיודעים בממי מדובר - הכינו אותי (בלי שארצה)- לא להאמין לו - כדי ש"הוא לא יפיל את הצוות בפח" - מכיון שהוא אוהב לסובב את כולם

 

[Avshalom05]

ילד כזה שמשקר בלי סוף, סביר להניח, שכבר עבר הרבה דיבורים, שיחות, איומים ועוד.

אין טעם להמשיך בזה. ועובדה שהוא רק משתכלל, וגדל כילד שקרן.

לדעתי, תניחו לו.

אין ספר, טוב, חבל. ואם הוא יוציא אותו אחרי רגע, לעזור לו להמשיך עם הילדים האחרים.

ואם אמר שהשלים את החסר, ורואים אתו שלא השלים, לומר לו, לא השלמת את הכל, תשלים למחר, ולהתעלם גם מחר.

היית אצל המפקח, ואין לך פתק, בסדר, אדבר עם המפקח בהפסקה הבאה, ולא לחזור לילד עם אמירה של המפקח אמר שלא היית אצלו.

והמון המון - להתעלם.

הילד בבעיה, בלי קשר למלמדים או לחברים, יתכן שיש לו בעיה בבית, ויתכן שזה כרוני. להיות נחמדים אליו, וזהו.

רק להפריע, לא לתת לו, בלי קשר לשקרים. המושג שקר אמור להעלם מלקסיקון הדיבור.

אני מניחה שאין לאף אחד פחד שהילד יחשוב שהוא מנצח פה את כולם, הוא בפחד שאף אחד לא מאמין לו. אז תאמינו לו. וכשהמלמדים האחרים יאמרו, שאי אפשר להאמין לו, תענו להם, שלא נורא, אין הלכה כזאת שאסור להפסיד מול ילד. הם יבינו, והוא יבין.

לא נראה להתעלם - מכיון שזה שיטתי אצלו - לעבוד על כולם - והא נהנה מזה.....

 

[sth]

לא קראתי את התגובות, רק קיבלתי צביטה בלב.
המורה היחידה שקשה לי לסלוח לה עד היום (ועברו שנים רבות מאוד מאז)
היא המורה של כיתה ו' שבקשה להוציא מחברות חשבון כדי לבדוק את שעורי הבית,
אני, שלא הכנתי שיעורים, אמרתי ששכחתי את המחברת בבית.
המורה קראה לי אליה עם הילקוט, הפכה אותו על השולחן שלה עם כל תכולתו העשירה והמבולגנת,
פשפשה בכל החפצים ושלפה בחיוך ובתרועת ניצחון את המחברת.
תחושת ההשפלה האיומה, עולה בי עד עצם היום הזה.
לתשומת לב מורה נכבד.

 

[Avshalom05]

נעזוב את השאלה למה הוא משקר
כי כדי להבין אותה נצטרך לדעת הרבה על חייו ועברו.
מה הייתי עושה בסיטואציה הזו?
"היכן הספר שלך?"
"לקחתי והשלמתי בבית. ושכחתי אותו"

בגלל:
1. שהסיפור נשמע מפונתז.
2. שאני יודעת שהילד נוטה לשקר.
*אני לא רוצה לגרום לו להסתבך בשקר.
*ולא רוצה להראות לו שהשקר "עבד".

מה שהייתי עושה:
"אהה. הספר נשאר בבית. אני שומעת" (מביעה קצת ספקנות אבל בכבוד)
"בכל אופן, אולי תחפש שוב. אפילו בלי שיעורי בית אשמח שיהיה לך . כי חשוב לי שתהיה חלק מהשיעור" (פותחת פתח שיוכל לרדת מהעץ. ושוב- כבוד.)

כלומר 3 נקודות:
1. אשמור על כבודך בכל מחיר,
2. שקר לא עובד
3. פתח לצאת מזה ולהכנס למהלך חיובי.

נ.ב.
כמובן שבשעת מעשה זה קשה מאד.
ואני מבינה את התיסכול שלכם.
אך אשריכם שאתם חושבים בבית על שהיה
ומגיעים מוכנים להבא.
ככה מחנך טוב נוהג.

תשובה נכונה מאוד
אבל כאן במקרה שלי - היה לו אפשרות לצאת בכבוד - כמו שכתבתי למעלה - אמרתי לו תבדוק שוב
אבל הוא העדיף לשקר שני שקרים מאשר להוציא את הספר

 

[Avshalom05]

לא קראתי את התגובות, רק קיבלתי צביטה בלב.
המורה היחידה שקשה לי לסלוח לה עד היום (ועברו שנים רבות מאוד מאז)
היא המורה של כיתה ו' שבקשה להוציא מחברות חשבון כדי לבדוק את שעורי הבית,
אני, שלא הכנתי שיעורים, אמרתי ששכחתי את המחברת בבית.
המורה קראה לי אליה עם הילקוט, הפכה אותו על השולחן שלה עם כל תכולתו העשירה והמבולגנת,
פשפשה בכל החפצים ושלפה בחיוך ובתרועת ניצחון את המחברת.
תחושת ההשפלה האיומה, עולה בי עד עצם היום הזה.
לתשומת לב מורה נכבד.

תודה!
לא הגעתי לסיטואציה הזו (ובעז"ה לא אגיע...)
ואגב המקרה הזה - הוא אחד מיני רבות
השאלה העיקרית היא מה לעשות עם ילד שמשקר בלי להניד אפעף - אפילו שיכול לצאת מהסיטואציה שבה הוא נמצא בכבוד!

 

[album]

נראה שהילד אומלל מאד
התרגל לשקר.
יש את הספר אל תחטאו בילד (מומלץ מאד, אגב), של הרב יעקבזון הוא מביא שם סיפור על ילד שהיה שקרן כרוני
ומרוב שהיה כזה כבר לא ידע אם השקר אמיתי או לא....
אני כמעט בטוחה שזה מופיע בספר הזה.

 

[sth]

תודה!
לא הגעתי לסיטואציה הזו (ובעז"ה לא אגיע...)
ואגב המקרה הזה - הוא אחד מיני רבות
השאלה העיקרית היא מה לעשות עם ילד שמשקר בלי להניד אפעף - אפילו שיכול לצאת מהסיטואציה שבה הוא נמצא בכבוד!

לצערי לא אוכל לעזור, כי אני לא אשת חינוך, רק סיפרתי את מה שאני עברתי.
אבל אני חושבת שהיום לא משאירים את אנשי החינוך לבד ויש להם עם מי להתייעץ.

 

[Avshalom05]

ילד כזה שמשקר בלי סוף, סביר להניח, שכבר עבר הרבה דיבורים, שיחות, איומים ועוד.

אין טעם להמשיך בזה. ועובדה שהוא רק משתכלל, וגדל כילד שקרן.

לדעתי, תניחו לו.

אין ספר, טוב, חבל. ואם הוא יוציא אותו אחרי רגע, לעזור לו להמשיך עם הילדים האחרים.

ואם אמר שהשלים את החסר, ורואים אתו שלא השלים, לומר לו, לא השלמת את הכל, תשלים למחר, ולהתעלם גם מחר.

היית אצל המפקח, ואין לך פתק, בסדר, אדבר עם המפקח בהפסקה הבאה, ולא לחזור לילד עם אמירה של המפקח אמר שלא היית אצלו.

והמון המון - להתעלם.

הילד בבעיה, בלי קשר למלמדים או לחברים, יתכן שיש לו בעיה בבית, ויתכן שזה כרוני. להיות נחמדים אליו, וזהו.

רק להפריע, לא לתת לו, בלי קשר לשקרים. המושג שקר אמור להעלם מלקסיקון הדיבור.

אני מניחה שאין לאף אחד פחד שהילד יחשוב שהוא מנצח פה את כולם, הוא בפחד שאף אחד לא מאמין לו. אז תאמינו לו. וכשהמלמדים האחרים יאמרו, שאי אפשר להאמין לו, תענו להם, שלא נורא, אין הלכה כזאת שאסור להפסיד מול ילד. הם יבינו, והוא יבין.

ממש לא נשמע לומר לילד כזה - אין ספר - טוב - חבל-
הוא מרגיש שהוא עלה עליך - הצליח לעבוד עליך!
שוב - לא מדובר בילד שקט ועדין - אלא בסוג ילד עם הפרעת קשב, - וילד 'פלפל'

אגב
כיום אסור לומר את זה
אבל ממש אסור להעלים עין מהשקר הגר"א באגרת לבנו כותב "שתדריך את בנותיך מאד שלא יצא מפיהם קללה ושבועה וכזב ומחלוקת, רק הכל בשלום, באהבה ובחיבה ונחת. והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד, וכל-שכן בשבת קדש-קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר. והנה תדריכם תמיד בספרי מוסר. ועל קללה ושבועה וכזב, תכה אותם ולא תרחם עליהם כלל"

חלילה אני לא אומר להכות - אבל אסור להעלים עין - ובמיוחד שמדובר בשיטיתיות (והכי מפריע לי שהוא יכול הרבה פעמים לרדת מהעץ בלי לשקר - אבל הוא יעדיף לשקר)

 

[יעל אייזיקוביץ]

ממש לא נשמע לומר לילד כזה - אין ספר - טוב - חבל-
הוא מרגיש שהוא עלה עליך - הצליח לעבוד עליך!
שוב - לא מדובר בילד שקט ועדין - אלא בסוג ילד עם הפרעת קשב, - וילד 'פלפל'

אגב
כיום אסור לומר את זה
אבל ממש אסור להעלים עין מהשקר הגר"א באגרת לבנו כותב "שתדריך את בנותיך מאד שלא יצא מפיהם קללה ושבועה וכזב ומחלוקת, רק הכל בשלום, באהבה ובחיבה ונחת. והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד, וכל-שכן בשבת קדש-קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר. והנה תדריכם תמיד בספרי מוסר. ועל קללה ושבועה וכזב, תכה אותם ולא תרחם עליהם כלל"

חלילה אני לא אומר להכות - אבל אסור להעלים עין - ובמיוחד שמדובר בשיטיתיות (והכי מפריע לי שהוא יכול הרבה פעמים לרדת מהעץ בלי לשקר - אבל הוא יעדיף לשקר)

אתה יודע מה? יש לי עיצה פשוטה. תדמיין שאתה הילד. ותנהג כמו שהיית רוצה שהמורה שלך ינהג בך.

 

[MACHAK]

אולי יש לילד צורך לשקר? צורך להביע את עצמו ואת המציאות כמו שהיה רוצה שתראה? אם היתה לו אפשרות לאמר את האמת או לשקר ובחר בלשקר בעיני מראה על צורך בליפות את המציאות ולהוכיח שהיא אחרת ממה שקורה איתו באמת.
צריך למצוא לו מקום שם יוכל לפרוק ולדמיין מציאות יפה יותר בעיניו. כתיבה, או שיח עם המורה.
אף ילד לא נהנה לשקר (הפחד אולי יתפשו והאי נוחות של המשקר בעיני עצמו) אולי הוא נהנה מתוצאות השקר.
יכול להיות שמפאת כבודו צריך להאמין לו אבל לא לתת לו להנות מתוצאות השקר. לדוג' אם אומר שאין לו ספר והמורה חושב שזה בתיק אז לאמר: 'חבל שאין לך ספר עכשיו תצטרך לכתוב את השאלות בעצמך במחברת כדי שיהיה לך במהלך השיעור את השאלות. אם היה לך ספר אפילו בלי שיעורי בית אז היית צריך רק להשלים את השיעורי בית. עכשיו אתה מפסיד פעמיים.'
אןלי יהיה לו שווה להוציא את הספר בכל מקרה המורה כיבד את התלמיד ולא הוכיח לו שהוא שקרן או מרויח מהשקר. ואם לא הוציא נענש גם על השקר למרות שהמורה לא הודה בכך.

 

[album]

דוגמא להרצאה של הר' יעקבסון
https://www.arachim.org/videos/Yehiel-Iakovzaon/Education-Foundations.mp4
אני חושבת שכל מי שמתעסק בחנוך עם ילדים מתקשים
חייב ללמוד איך להתנהג איתם

 

[בתיה ב]

מנסיון. יש ילדים שנהנים המחיכוך עם הפחד של "יתפשו אותי" או לא
המטרה שלהם (נראה לי בתת מודע) היא לא לסובב את הצוות ולעבוד עליו
אלא לאתגר את עצמם עם הפחד.

לדעתי עדיין של תשומת לב שלילית.
תחפשו במה הילד חיובי תעודדו ותעצימו כך שלא יחפש דרכים שליליות.

 

[Avshalom05]

אולי יש לילד צורך לשקר? צורך להביע את עצמו ואת המציאות כמו שהיה רוצה שתראה? אם היתה לו אפשרות לאמר את האמת או לשקר ובחר בלשקר בעיני מראה על צורך בליפות את המציאות ולהוכיח שהיא אחרת ממה שקורה איתו באמת.
צריך למצוא לו מקום שם יוכל לפרוק ולדמיין מציאות יפה יותר בעיניו. כתיבה, או שיח עם המורה.
אף ילד לא נהנה לשקר (הפחד אולי יתפשו והאי נוחות של המשקר בעיני עצמו) אולי הוא נהנה מתוצאות השקר.
יכול להיות שמפאת כבודו צריך להאמין לו אבל לא לתת לו להנות מתוצאות השקר. לדוג' אם אומר שאין לו ספר והמורה חושב שזה בתיק אז לאמר: 'חבל שאין לך ספר עכשיו תצטרך לכתוב את השאלות בעצמך במחברת כדי שיהיה לך במהלך השיעור את השאלות. אם היה לך ספר אפילו בלי שיעורי בית אז היית צריך רק להשלים את השיעורי בית. עכשיו אתה מפסיד פעמיים.'
אןלי יהיה לו שווה להוציא את הספר בכל מקרה המורה כיבד את התלמיד ולא הוכיח לו שהוא שקרן או מרויח מהשקר. ואם לא הוציא נענש גם על השקר למרות שהמורה לא הודה בכך.

אהבתי את הרעיון לעשות שיפסיד מהשקר
הבעיה היא שאין אצלו בכלל את הפחד מלשקר - כפי שכתבתי לעיל - אני צריך לעשות לו שיפחד לשקר

 

[Avshalom05]

מנסיון. יש ילדים שנהנים המחיכוך עם הפחד של "יתפשו אותי" או לא
המטרה שלהם (נראה לי בתת מודע) היא לא לסובב את הצוות ולעבוד עליו
אלא לאתגר את עצמם עם הפחד.

לדעתי עדיין של תשומת לב שלילית.
תחפשו במה הילד חיובי תעודדו ותעצימו כך שלא יחפש דרכים שליליות.

שוב- כתבתי כבר כמה פעמים לעיל
אצלו אין פחד כלל לשקר !!!
אפילו אם יש לו אפשרות לא לשקר ולצאת בכבוד - הוא מעדיף לשקר - ובלי לפחד כלל! - כל אדם -וילד במיוחד כשמשקר אתה רואה עליו - מדבר יותר בלחש - מפחד, מחליף צבעים, לא במיט לך בעיניים כשמשקר, - וכו'
אבל כאן - הוא משקר שקרים על גבי שקרים מבלי להניד אפעף - כך שתה ממש מאמין לו וכשאתה אוחז את זה - זה כבר מאוחר - כמו שעשה בשנה שעברה לרב שלו שאמר לאבא שלו בחו"ל - והיה לו שקט תעשייתי מהרב למשך שבוע....

 

[Avshalom05]

אתה יודע מה? יש לי עיצה פשוטה. תדמיין שאתה הילד. ותנהג כמו שהיית רוצה שהמורה שלך ינהג בך.

לי אין עצה - לכן אני העלתי את הבעיה לפורום כאן - שתגיד לי כיצד אתה היית נוהג..... (ליתר דיוק - איך היית רוצה שהמורה ינהג בך.....)

 

[יעל אייזיקוביץ]

לי אין עצה - לכן אני העלתי את הבעיה לפורום כאן - שתגיד לי כיצד אתה היית נוהג..... (ליתר דיוק - איך היית רוצה שהמורה ינהג בך.....)

בבקשה:
אני בת 7 ולא מלאתי בספר, וגם לא הוצאתי אותו מהילקוט בזמן.
המורה שואלת : יעל, למה לא הוצאת ספר?
אני: "היה חסר לי כמה עמודים בספר, לקחתי הביתה - השלמתי הכל!! - אבל שכחתי את הספר בבית"
המורה:" יפה שטרחת להשלים. אני מעריכה את זה. עכשיו בבקשה תסתכלי עם חברה ומחר תגישי לי את הספר שהשלמת שאוכל לתת לך שם הערה טובה!!"