שיתוף - לביקורת הפוטנציאל מתבטא בקנאה - מאמר מסכם בנושא הגשמה עצמית

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
זה כנראה המאמר המסכם שאני מעלה כאן בנושא הגשמה עצמית ויציאה לאור, אם אתם מתענינים בנושא ואולי רוצים לרכוש את הספר שאמור לצאת לאור, ספר שיאגד שירים שכתבתי בתהליך היציאה לאור שלי יחד עם מאמרים בנושא - תוכלו לשלוח מייל עם בקשה לקבל הודעה כשהספר יצא לאור או לעקוב אחר החתימה בהודעות שלי, שם אשתדל לעדכן אי"ה.


הפעם אני רוצה לדבר על שני נושאים, אשתדל לכתוב אותם בקצרה:

הראשון – איך לזהות את הפוטנציאל שלנו? אולי אנחנו כבר מגשימים את עצמנו?

השני – מה בעצם תוקע אותנו מלהתקדם?



איך לזהות את הפוטנציאל שלנו?

התשובה כמובן מורכבת מהרבה צדדים, לא חקרתי את כולם, בטח יש למנטורים הרבה מה לומר בנושא. (למשל לפי ד"ר יחיאל הררי מימוש פוטנציאל זה לא מבחן התוצאה אלא מבחן מילוי כוחות הנפש - לגלות את כל כוחות הנפש ולממש אותם בלי להתייחס לקולות חיצוניים)

אשמח להאיר את הנושא, בנוסף לכל מה שמוכר וידוע, באמירה מעניינת:

הפוטנציאל שלנו מתבטא בקנאה שלנו!

כן כן, זה קצת מפתיע אבל הגיוני:

אני למשל לא אקנא בביל גייטס, או בנשיא ארה"ב ביידן, ואפילו לא בטייס או באדם עשיר, כי הפוטנציאל שלי לא נמצא שם. במי אני כן אקנא?

במישהי שמכינה עוגות גבינה מושלמות, יש לי כנראה פוטנציאל בנושא, אם אראה מוכר באוטו גלידה פחות אקנא בו, גם במדריכי טיולים לא. אבל אני כן אקנא באנשים 'זורמים' בחברה, כאלה שאין להם התמודדות חברתית, יתכן שגם שם יש לי פוטנציאל.

אני מקנאה בעוד דברים שלא אכתוב כאן, כי בכל זאת יש גבול לכל תעלול

וכעת – אם תשאלו מה לגבי קנאה בדברים שאינם ברי השגה כמו קנאה באנשים עשירים או במראה חיצוני – חשוב להבין שאיננו מעוניינים באמת בכסף ולא במראה החיצוני הזה, אלא בערך שהדברים האלה יתנו לנו.

שמעתי לאחרונה שבכל תחושת חסר אפשר לבחון מה היא אומרת לנו. למשל מה תתן לי רכישת וילה - תחושת מרחב, הרחבת הדעת, מקום לכל דבר.

כסף – תחושת חופש וביטחון.

מראה חיצוני נאה –לחץ חברתי שגורם לנו לחשוב שיש במראה החיצוני ערך כלשהו, שיהפוך אותנו למוצלחים ומקובלים.

ואת הפוטנציאל שניתן להפיק מאותם דברים חיצוניים ניתן להפיק על ידי עבודה עצמית מדברים נוספים.

למשל אם אני אקנא במוכר גלידה הרי שכמעט בטוח שאין לי רצון באמת למכור גלידה אלא יש משהו אחר בקנאה הזו: יתכן שאני רוצה את העצמאות שיש שם, או את הנתינה, או אפילו להרוויח כסף... (ולמה אני רוצה להרוויח כסף? בגלל תחושת חופש וביטחון וכו')

הערה: קנאה במשהו לא ספציפי נותנת לנו השערה לגבי הפוטנציאל ותמיד צריך להתפלל ולחפש ולקוות לישועה בתחום, כי באמת מדובר בנושא מאוד רב גוני.

לסיכום: אם הקינאה היא בעצם תמרור הפוטנציאל שלנו – הרי שאפשר להפוך אותה על ידי השקעה והתבוננות למנוף מצוין שירים אותנו הלאה!

ואם איננו מקנאים - זאת אומרת שיתכן שאנו מגשימים את עצמנו היטב ומצליחים להתרכז בעצמנו ולא בסובבים אותנו...



וכעת לנושא השני: מה בעצם תוקע אותנו מלהתקדם?


  • אנחנו לא חושבים שזה חשוב להגשים את עצמנו. אילו היינו מבינים את הערך העצום שנפיק מכך היינו עושים הכל כדי לגרום לזה לקרות.

  • אנחנו מצפים שמישהו 'יגלה' אותנו. אנחנו מאמינים שיש לנו פוטנציאל רציני שרק צריך עיניים חיצוניות שמבינות ביהלומים, שיזהו עד כמה אנחנו מוכשרים ויסכימו להעביד אותנו/לתת לנו משכורת/ וכו'. אך האמת היא שאף אחד לא נמצא בשום מקום בשבילנו, כי אין כזה דבר. כמעט כל אדם שרוצה להגשים את עצמו נאלץ לצעוד בארץ לא זרועה, לעבור לעיתים בדרך חתחתים ובלי אף מצלמה שתתעד אותו בדרך☹
  • אם ככה – למה כל המסע הזה? התשובה שלי – כדי להשקיט את הקנאה. כדי להיות מסופקים ומאושרים, כי אדם בעל פוטנציאל בלתי ממומש הוא אדם מתוסכל. ואדם שמסכים שיש לו כשרונות וחלומות ומגיע לו לממש אותם – הוא אדם שזוכה לתחושת משמעות ומטרה טובה, שהן חשובות מאוד - אנחנו לא יודעים עד כמה.

שיר שכתבתי שנושא

דַּוְקָא מִתּוֹךְ


דַּוְקָא מִתּוֹךְ הַמָּקוֹם הַזֶּה

הֶחָסֵר

הַבִּלְתִּי שָׁלֵם

הֶעָיֵף

הַמְּתֻסְכָּל



דַּוְקָא בָּעֹמֶק

בְּחֹסֶר הָאוֹנִים

בַּכַּעַס

בַּגַּאֲוָה

בָּאֵגוֹ

וְחֹסֶר

וְחוֹזֵר חָלִילָה



דַּוְקָא שָׁם

בֵּין שָׁמַיִם

לְבֵין אֲוִיר

לְבֵין אָרֶץ

בֵּין חֲתִירָה בְּלִי מִלִּים

לְבֵין רְגָשׁוֹת שֶׁמִּתְעַרְבְּלִים



דַּוְקָא בַּמָּקוֹם הַזֶּה

הַמְּדֻיָּק

הַמְּטֻשְׁטָשׁ

יֵשׁ אֶת הָרָצוֹן שֶׁלְּךָ

גַּם שָׁם אַתָּה

נִמְצָא
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

תודה
נקרא  0  פעמים

לוח מודעות

למעלה