הזמנה לדיון|לבעלי לב חזק|השואה כמוטיב ספרותי

נריה מגן

משתמש מקצוען
ההוא שביקש שמות, בבקשה: ספר אש קודש, במקום הנ"ל בהגהות, מאת הרה"ק מפיאסצנע. חוברת 'ההרוגה עליך', מאת הנתיבות שלום מסלונים (שניהם הוזכרו קודם). שו"ת ממעמקים. שו"ת בגיא ההריגה. מאות מכתבים מגדולי ישראל שמפורסמים במקומות שונים (דוגמת 'ישורון').
הדוגמא הנ"ל שהוזכרה כאן בנוגע לפיצוץ עוללים עלי סלע לעיני הוריהם הינה סצנה שלמרבה הזעזוע חזרה על עצמה בשואה ללא הפסק, ובחלק מן המקרים ישנם תיעודים של העניין (!).

לעצם העניין: השואה הינה מאורע שלא היה כמוהו בתולדות עם ישראל, וכפי שדרשוהו גדולי הדורות על הקללות הנאמרות בתורה. חובה וזכות לספר ולעמוד עליהם. א-ב-ל. קודם הזכיר משיהו בנשימה אחת את דוד זריצקי עם אחרון הקומיקסים. וזו בדיוק הנקודה הבעייתית. ילד שיקרא את שימק'ה יזדעזע עד עמקי נשמתו. ויצא לו מזה רק טוב בחיים. ילד שיקרא את הייתי עוזרו של מנגלה יזדעזע גם הוא, אבל יצא לו מזה רע. ילד שיקרא את הקומיקס יקבל רושם שהיה מדובר באיזה סוג של קייטנה לילדים עם מדריכים קצת מרושעים. בושה וחרפה.

הציטוט שהובא לעיל על כמות הנרצחים בחורבן הבית הינו מוגזם. ולא אני אומר זאת אלא הגמרא עצמה. גדולי הראשונים כבר עומדים בעניין. עם זאת, לדעתי גם בהנחה שאין זו הגזמה כמות הנרצחים לא רלוונטית לעניינו משום כיוון. הם נותנים משקל מסויים לדברים - אבל הם לא חזות הכל. להזכירכם: בחורבן בתי המקדש נשאר רוב בניין של עם ישראל קיים! בשואה הושמדה הצמרת הרוחנית המנהיגותית של עם ישראל, וה' בחמלתו עלינו שלח את גדולי ישראל בדור האחרון, ובראשם החזון איש, הבית ישראל ורבי אהרן מבעלז שעמדו יחד לכונן את ההריסות. למעט מספר מצומצם של רבנים לא נותר כמעט איש מההנהגה היהודית כולה! השיקום של היהדות לאחר השואה היה נראה בלתי אפשרי, והוא אכן היה כזה. רק הבטחת כי לא תשכח מפי זרעו עמדה לעם ישראל.

לצערי, על אף שאני משתדל לכבד כל דעה של אדם גם אם הוא חולק עלי, בעיני ספרות השואה המודרנית בימינו הינה מכחישת שואה מדרג א', והיא, כמו כל מי שלא מסכים לדעתי בהודעה זו, נראים בעיני כמופרכים מיסודם. ועוד משהו: כאשר אני קורא את הכתוב כאן, על ידי אנשים שקרוביהם, האנשים שלאורם הם הולכים, אנשים שאת ספריהם אנו לומדים, ובכל זאת כך הם מתבטאים - אני יכול להבין כיצד קיימת הכחשת שואה בעולם. אפקט הפרפר. וסליחה ממי שחושב שנסחפתי.
 
נערך לאחרונה ב:

נריה מגן

משתמש מקצוען
ולמי שלא הבין את שורת התוצאה של מה שכתבתי:

תכתבו. צריכים לכתוב, חייבים לכתוב.
אבל תכתבו נכון! תכתבו בהתאם לאסון הגדול ביותר שעבר על עמנו! הזוי לפעמים לראות סופרת כותבת קטע רגשני שלציבור הנשים יגרום לנגב דמעה או שמונים על היפרדות מחברה או אפילו על יתמות, וכשזה מגיע לשואה התיאור יראה כמו...
אנחנו צריכים עוד ספרים כמו 'שימק'ה'. אנחנו לא צריכים ספרים כמו...
כמובן שאין צורך ואין עניין - והתכלית לא תגיע אם - להיצמד לצורתו של זריצקי. אבל ישנם רבים וטובים שכתבו על השואה בצורה ובדרך הנכונים.
 

נריה מגן

משתמש מקצוען
והנה לכם קטע ראוי שכתב כאן בפורום @מרציפן . זו נגיעה קלה בלבד, אבל בכל זאת, בתחשב בכמות הדיבורים ה... שעלו כאן אני מביא את הדברים. מרציפן, תודה!


ומאז ועד עתה רבבות
אל מול קצין פוקד
בנים ואבות
עלו על מוקד

נשמתם נסקה בלהב
אלי רום שמים
רוחם דבקה באהב
ביוצר אש ומים

וזוהי שמחתו של עולה מוקד
בעד אמונתו
של בן עם עיקש
ההולך אל מותו"
 

רוח סערה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
בבקשה שמות. לא אמירה סתומה גדולי ישראל כי כנגד כל אחד שתביאי שאומר יש לי להביא שאומר ההפך.
הייתי שמחה לשמות של מי שאומר ההפך. לא שמעתי גדול שמרהיב עוז לומר שהיו צרות גדולות יותר.
שמות הביא נריה מגן. ולגבי הציטוט של האדמו"ר מפיאסצנה שהובא כאן ע"י מישהו כהוכחה להיפך- הוא הוא זה שמוכיח שהשואה הייתה הגדולה ביותר, כי דווקא האדמו"ר זצוק"ל, שאמר תחילה בגטו שהיו כבר צרות גדולות לישראל כמו המלחמה העולמית והשואה, שהיו אז בתחילתן, חזר בו לאחר שנה לערך, ובדברים שנשא אמר שלא הייתה לישראל כזאת מימות עולם. והציטוט כבר הובא, אז לא אטרח לעיין בניסוח המדויק.
זה כואב, ואנחנו עומדים על זה, כי לא ייתכן שדווקא כאן, בתוך המחנה שלנו, אצל אנשים שמתלוננים ש"מוצפים" בספרות שואה, וכדאי כבר לעבור הלאה, לנושא פחות "נדוש", יתגלו ניצני הכחשה, אני יודעת שזה נשמע קיצוני, אבל צריך לעמוד על הניצנים האלו ולהוקיע אותם, כי אם זה יתחיל עכשיו, כשעוד הכל טרי, הדברים ילכו ויתטשטשו אוטוטו, ואסור, אסור שזה יקרה.
צריך להבין: הקב"ה לא שלח לישראל כזה אסון קיצוני כדי שנתעלם ממנו ולא ניקח ממנו לקח ומוסר.
ולפי דעתך אם השואה היא לא במניין ההרוגים ולא בגודל הזוועות
איך אנחנו בתור סופרים , מחנכים יכולים להעביר את המסר מדוע הקב"ה הביא שואה על בניו?
ובמיוחד שכפי שכתבת שלא נרחיב איזה אסון זה .
אם אין טעם להרחיב ואם לא נוקבים בשמות
אז אין טעם בדיון וכל אחד יכול לעשות כפי הבנתו.
לא הבנתי למה התכוונת כאן, למה לדעתך לא רציתי להרחיב? כי אין לי על מה? את רצינית??אשמח שתסבירי.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אני יכול להבין כיצד קיימת הכחשת שואה בעולם. אפקט הפרפר. וסליחה ממי שחושב שנסחפתי.

אמרה לי פעם אישה ניצולת שואה: אנחנו עצמנו, שהיינו שם, לא יכולים להאמין למה שעברנו. זוכרים, מספרים - ולא מאמינים. לא יכולים להאמין. אז מה לנו להתלונן על הדור הבא. עד כאן דבריה.
יצא לי לשמוע ניצול שואה, שהשווה צרה כלשהי לצרת השואה. הרגשתי, שזו ממש הכחשת שואה. כי עם כל הצער זה אפילו לא התחיל להיות דומה. אבל האדם המשווה - היה בשואה! וסיפר המון דברים משם!
אני ב''ה לא!

השואה היא דבר בלתי ניתן לעיכול, לקליטה, לתפיסת אנוש.
אדם ש'יצליח' לעכל באמת, את כל ההיקף והעומק - לא ישרוד.
יתפרק ללא תקנה. ישתגע. לא יוכל להמשיך בחיים. ולא להקים דורות אחריו. אולי גם ימות.
הקב''ה יודע בדיוק מה היה. מכל הבחינות. וכשתגיע עת נקם ממנו - זה יהיה מדויק כחוט השערה.

אנחנו מוגבלים. יכולים לקלוט חלק קטן. ותו לא.
גם את גדלות ד' אנחנו לא קולטים.
מה פירוש גאולה אנחנו לא קולטים.
עומק וקדושת התורה.
מה היה בית מקדש, ומה זה החורבן.
מה זה להתענג על השם, מה זו מצווה!

המושגים שלנו מצומצמים עד אימה, כי אנחנו בני אדם מוגבלים שכלית, רגשית, גופנית, תפיסתית.
יש טווח שאפשר לעבוד עליו. והוא לא כזה גדול. יחסית.
נצטרך להשלים - שאי אפשר. ואם אי-אפשר זה גם לא טוב.
צריך לקלוט עד הנקודה שזה מביא תועלת. ברגע שזה מתחיל להזיק - שם לעצור.

וזה מה שכתבתי למעלה
ועוד אוסיף: הצוואה של עשרות בני משפחתי שנשארו 'שם' היא: תחיו! תמשיכו! תהיו מסורים עד כלות לד' ולתורתו!
בטוח לי, שכל מה שעלול להפריע לזה - לא לרוחם.
 
נערך לאחרונה ב:

רוח סערה

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
וכל אחד יחליט לעצמו אם זה מומלץ או לא. אם זה חובה או לא.
וכל אחד יכול לעשות כפי הבנתו.
כן. כל אחד מחליט לעצמו, וזה מה שגורם אחר כך לתופעה שאנשים בלי להניד עפעף נוסעים לנופש בגרמניה, לראות נופים ותרבות, וחוזרים מלאי התרשמות לטובה מהעם הגרמני.
אחוזי התיירות וההגירה לגרמניה ע"י ישראלים הם מהגבוהים בעולם ביחס לאוכלוסיה, וזה הזוי.
זה רק נובע מזה שכל אחד מחליט לעצמו מה לקרוא ומתי.
ולא מסתבר שיקום בוקר בהיר אחד ויחליט- "היום מתחשק לי לקרוא זוועות".
כל אחד יחליט לעצמו=לא לעסוק בנושא בכלל.
לא לעסוק בנושא בכלל=שכחה מוחלטת של הדור הבא.
חיה ותן לחיות, חיה כי מחר נמות.
אין עבר, אין עתיד, הכל טוב, יפה, פורח ומבדח.
קשה לי לשמוע את הגישה הזו.
גם לי לא קל לקרוא ולשמוע את הזוועות, אני עושה את זה בתור שליחות, איזושהי השתתפות בצער. כאילו להגיד להם, לאלו שהיו ושרדו, וסבלו- "אנחנו אתכם, לא הייתם שם לחינם, לא עברתם הכל כדי שאנחנו נמשיך לחיות מבלי לקחת לקח ומוסר".
תגידו אתם, למה רוב רובם של הניצולים ביקשו כצוואה אחרונה- לא לשכוח, לא לשכוח מה שהנאצים עוללו לנו- למה???
אני שולחת כאן קישור לסרטון קצר שמופיע גם באתר הידברות, בו מופיעה סבתי ז"ל היקרה. בסופו מופיעה צוואתה, שלא הייתה רק לצורך הסרטון, אלא הייתה אמתית.
הסרטון לא נפתח ע"י נטפרי, כי מופיעה שם דמותה של סבתי בלבד!. אבל למי שפתוח לו-
https://www.hidabroot.org/article/207499
 

מרחבית

משתמש מקצוען
@רוח סערה למה שכל אחד יחליט לא לעסוק בכלל? גם אחרים מודעים כמוך - מי יותר מי פחות - שצריכים לזכור, ולא לשכוח!
בעיניי הצוואה היא קודם כל: תמשיכו. תחיו. תתמסרו לעבודת ד'.
כן, לזכור ולא לשכוח! אבל קודם כל להמשיך. לזכור, אבל לא בכל מחיר!
וזה מה שניצולי השואה עשו בעצמם. שתקו. הקימו משפחות. השקיעו עצמם בבנייה, כי אחרת לא היה המשך! רק מאוחר יותר פתחו דברים.

ואולי כל הדיבורים שלי נובעים מזה, שהשואה נמצאת בתוכי קבוע. חלק בלתי נפרד ממני. עוד תזכורות זוועתיות? - רק אם הם יגרמו לי לבנות. ולא להיפך.
 

מילולית

משתמש מקצוען
גם אני חושבת שבשביל לכתוב על השואה צריך סופרים כמו דוד זריצקי.
אמנם אסור לשכוח את השואה, אבל חייבים ספרות טובה ואיכותית ללא פשרות בשביל להעביר מסרים קרובים כל כך, עמוקים כל כך ואישיים להרבה מקהל היעד.
 

נריה מגן

משתמש מקצוען
השואה היא דבר בלתי ניתן לעיכול, לקליטה, לתפיסת אנוש.
אדם ש'יצליח' לעכל באמת, את כל ההיקף והעומק - לא ישרוד.
יתפרק ללא תקנה. ישתגע. לא יוכל להמשיך בחיים. ולא להקים דורות אחריו. אולי גם ימות.
הקב''ה יודע בדיוק מה היה. מכל הבחינות. וכשתגיע עת נקם ממנו - זה יהיה מדויק כחוט השערה.
אמת! אבל בדיוק את הנקודה הזו צריך להפנים: הרוע היה כל כך בלתי נתפס, כל כך בלתי אנושי, שאין לנו את היכולת להבין אותו. רק אחרי שהנקודה הזו הופנמה ניתן לגשת -בחיל וברעדה- לכתוב על הנושא הכל כך מחריד הזה.
יצא לי לשמוע ניצול שואה, שהשווה צרה כלשהי לצרת השואה. הרגשתי, שזו ממש הכחשת שואה. כי עם כל הצער זה אפילו לא התחיל להיות דומה. אבל האדם המשווה - היה בשואה! וסיפר המון דברים משם!
בלי להשוות: יצא לי להכיר אנשים שחלו במחלות קשות, וסבלו יסורים קשים ומרים. אחד מהם חלה בסרטן, ולאחר שכרתו את רגלו גילו כי הגרורות התפשטו הלאה. אחרי שנים של טיפולים הוא יצא מזה בחסדי שמים. לפני בערך שנה וחצי דיברתי איתו. הוא קיבל שפעת. הוא דיבר איתי בתחושות כאילו הוא מת. אינני זוכר את הציטוט המדוייק, אבל הרעיון היה שהוא מרגיש יותר גרוע מהזמנים הקשים של המחלה. שאלתי אותו אחר כך באירוניה מסויימת אם הוא התכוון למה שהוא אמר(...) הוא הזדעזע מהרעיון של ההשוואה. הוא ביקש לומר שהוא מרגיש גרוע וביטא את הדבר הכי גרוע מבחינתו כמנהגם של אנששים להגזים.
ובכן, אם אני הייתי מגזים כמוהו, הייתי פושע! אבל לאותו אדם בהחלט שמותר כך לדבר. כי כשהוא נסחף - הוא נסחף למקומות שבהם הוא היה, אבל אם אני נסחף לשם הרי שהגעתי למקומות בהם אין לי ולו שמץ של מושג. כל ניסיון שלי, כמי שב"ה לא היה שם, לנסות לדמיין מה שהיה - מקטין את גודל הזוועה. אנחנו צריכים להבין שאיננו מבינים - ודווקא מזה להבין את הזוועה כמוה לא היה מעולם.

אין אלא להצטרף לדבריה של @רוח סערה
זה כואב, ואנחנו עומדים על זה, כי לא ייתכן שדווקא כאן, בתוך המחנה שלנו, אצל אנשים שמתלוננים ש"מוצפים" בספרות שואה, וכדאי כבר לעבור הלאה, לנושא פחות "נדוש", יתגלו ניצני הכחשה, אני יודעת שזה נשמע קיצוני, אבל צריך לעמוד על הניצנים האלו ולהוקיע אותם, כי אם זה יתחיל עכשיו, כשעוד הכל טרי, הדברים ילכו ויתטשטשו אוטוטו, ואסור, אסור שזה יקרה.
צריך להבין: הקב"ה לא שלח לישראל כזה אסון קיצוני כדי שנתעלם ממנו ולא ניקח ממנו לקח ומוסר.
 

נריה מגן

משתמש מקצוען
גם אני חושבת שבשביל לכתוב על השואה צריך סופרים כמו דוד זריצקי.
אמנם אסור לשכוח את השואה, אבל חייבים ספרות טובה ואיכותית ללא פשרות בשביל להעביר מסרים קרובים כל כך, עמוקים כל כך ואישיים להרבה מקהל היעד.
חולק:
תכתבו. צריכים לכתוב, חייבים לכתוב.
אבל תכתבו נכון! תכתבו בהתאם לאסון הגדול ביותר שעבר על עמנו! הזוי לפעמים לראות סופרת כותבת קטע רגשני שלציבור הנשים יגרום לנגב דמעה או שמונים על היפרדות מחברה או אפילו על יתמות, וכשזה מגיע לשואה התיאור יראה כמו...
אנחנו צריכים עוד ספרים כמו 'שימק'ה'. אנחנו לא צריכים ספרים כמו...
כמובן שאין צורך ואין עניין - והתכלית לא תגיע אם - להיצמד לצורתו של זריצקי. אבל ישנם רבים וטובים שכתבו על השואה בצורה ובדרך הנכונים.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
הקב"ה הוא זה שהביא את חורבן הבית. את פרעות תח ותט.
את האינקויזיציה.
את מסעי הצלב.
ואת השואה הארורה.
אני לא חושבת שהדיון הוא דווקא מה היה יותר נורא ואיזה כאב יותר גדול.
הנושא הוא מהות הענין.
התורה לא היתה מספרת לנו שום ספור על דורות המלכים חטאי עמי הגדולה והנפילה והחזרה בתשובה והחזרה לגדולה אם לא שזה נבואה לדורות .

הדרך של הקבה להחזיר אותנו אליו לצערינו ולצערו זה דרך יסורים.
וכולנו התחנכנו על זה שגהינם זה מפחיד מאד מאד.
ועונשים של ה' בעולם הזה יכולים להיות מאד מייסרים.
וצריל להמשיך הלאה לחנך כך כי זה האמת ונחטוא לאמת אם נמעיט בערך הענין.


אין חולק על זה שהשואה היתה זוועתית בקנה מידה גדול מאד.

האמוציות מהדיון על השואה זה רק בגלל שזה קרוב אלינו ואנו- לא ילדינו חיים בצל הטראומות והכאב.
אנחנו בדין שמתו מונח לפניו.
לילדים שלנו .שלי לפחות השואה רחוקה כמו חורבן הבית (וגם לי אישית קצת היות ולא גדלתי על זה)
ואולי בגלל זה אני לא נשמעת לך מזועזעת מספיק( למרות שזה לא כך)

אני לא חושבת שאמורים להזדעזע מהשואה מעצם הצרות אלא מעצם המשמעות של זה שזה אומר עד כמה כעס ה' היה עלינו. עד כמה רחקנו ועד כמה ההסתר פנים שהיה אז.

המהות שלנו להיות בקשר עם הקבה כמו בעל ואשה הכי קרובים שיש.
החסר בבית המקדש.
האסונות שיש לנו בעקבות חטאינו .
כל המציאות של הגלות או חבלי משיח לפי שיטתו של כל אחד. :rolleyes:
קשים בלי ספק.
ואנו בתור עם אחד . גוף אחד .
כל ישראל ערבים זה לזה .
חייבים להרגיש כל צרה וכל חורבן של כולם.
זה לא סבתא שלך @רוח סערה זה יהודיה חלק מהעם שלי. ושל כולנו.
והציפיה ליחס כלפי חורבנות אחרים יכולה להיות מובנת. לפחות שווה אם לא יותר
אחרי שהעלו כאן ציטטות של מספרים
ומעשים.

התוצאה להרחקה שלנו מבית אבא המלך.
 
נערך לאחרונה ב:

פנינה ריימונד

הום סטיילינג מקצועי ואליאקספרס.
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
הפקות ואירועים
עיצוב ואדריכלות פנים
הקב"ה הוא זה שהביא את חורבן הבית . את פרעות תח ותט.
את האינקויזיציה.
את מסעי הצלב.
ואת השואה הארורה.
אני לא חושבת שהדיון הוא דווקא מה היה יותר נורא ואיזה כאב יותר גדול.
הנושא הוא מהות הענין.
התורה לא היתה מספרת לנו שום ספור על דורות המלכים חטאי עמי הגדולה והנפילה והחזרה בתשובה והחזרה לגדולה אם לא שזה נבואה לדורות .

הדרך של הקבה להחזיר אותנו אליו לצערינו ולצערו זה דרך יסורים.
וכולנו התחנכנו על זה שגהינם זה מפחיד מאד מאד.
ועונשים של ה' בעולם הזה יכולים להיות מאד מייסרים.
וצריל להמשיך הלאה לחנך כך כי זה האמת ואין טעם להוריד מהענין.
אין חולק על זה שהשואה היתה זוועתית בקנה מידה גדול מאד.

האמוציות מהדיון על השואה זה רק בגלל שזה קרוב אלינו ואנו- לא ילדינו חיים בצל הטראומות והכאב.
אנחנו בדין שמתו מונח לפניו.
לילדים שלנו .שלי לפחות השואה רחוקה כמו חורבן הבית (וגם לי אישית קצת היות ולא גדלתי על זה)

אני לא חושבת שאמורים להזדעזע מהשואה מעצם הצרות אלא מעצם המשמעות של זה שזה אומר עד כמה כעס ה' היה עלינו. עד כמה רחקנו ועד כמה ההסתר פנים שהיה אז.

המהות שלנו להיות בקשר עם הקבה כמו בעל ואשה הכי קרובים שיש.
החסר בבית המקדש.
האסונות שיש לנו בעקבות חטאינו .
כל המציאות של הגלות או חבלי משיח לפי שיטתו של כל אחד. :rolleyes:
קשים בלי ספק.
ואנו בתור עם אחד . גוף אחד .
כל ישראל ערבים זה לזה .
חייבים להרגיש כל צרה וכל חורבן של כולם.
זה לא סבתא שלך @רוח סערה זה יהודיה חלק מהעם שלי. ושל כולנו.
והציפיה ליחס כלפי חורבנות אחרים יכולה להיות מובנת.
התוצאה להרחקה שלנו מבית אבא המלך.
כי בכל אחד גלומה הגלומה!!!
 

מרחבית

משתמש מקצוען
דיברתי עכשיו עם בעלי שיח'. גם הוא צאצא. שאלתי אותו מה הצוואה הלא כתובה שהוא קיבל.
יצא כך:
לקום! גם אחרי דבר כזה!
לקיים מצוות עד כמה שאפשר בכל התנאים והמצבים! גם בגיהינום עלי אדמות!
לעזור לאחרים גם במצבים בלתי אפשריים!
שאלתי אם קיבל צוואה (בלתי כתובה) לזכור, ולקרוא בשביל זה זוועות מפורטות.
אז לא. ממש לא.
בדיוק כמו אצלי.
להאמין ולדבוק ביהדות בכל מצב - כן. בגטו, במחנות ובין גויים.
לצפות לישועה בכל מצב - כן.
לקרוא זוועות מפורטות? לא.

וכמו שכבר כתבתי למעלה:
אני בעד לכתוב תיעודים הכי משקפים שאפשר.
אני בעד לא לקרוא את זה...
אקרא רק ספרים 'עדינים' יחסית.
חשוב לי שיהיו אמיתיים!

זכות כל אחד לחשוב ולהרגיש אחרת.
 
נערך לאחרונה ב:

לדLed

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
אנ
הקב"ה הוא זה שהביא את חורבן הבית . את פרעות תח ותט.
את האינקויזיציה.
את מסעי הצלב.
ואת השואה הארורה.
אני לא חושבת שהדיון הוא דווקא מה היה יותר נורא ואיזה כאב יותר גדול.
הנושא הוא מהות הענין.
התורה לא היתה מספרת לנו שום ספור על דורות המלכים חטאי עמי הגדולה והנפילה והחזרה בתשובה והחזרה לגדולה אם לא שזה נבואה לדורות .

הדרך של הקבה להחזיר אותנו אליו לצערינו ולצערו זה דרך יסורים.
וכולנו התחנכנו על זה שגהינם זה מפחיד מאד מאד.
ועונשים של ה' בעולם הזה יכולים להיות מאד מייסרים.
וצריל להמשיך הלאה לחנך כך כי זה האמת ונחטוא לאמת אם נמעיט בערך הענין.


אין חולק על זה שהשואה היתה זוועתית בקנה מידה גדול מאד.

האמוציות מהדיון על השואה זה רק בגלל שזה קרוב אלינו ואנו- לא ילדינו חיים בצל הטראומות והכאב.
אנחנו בדין שמתו מונח לפניו.
לילדים שלנו .שלי לפחות השואה רחוקה כמו חורבן הבית (וגם לי אישית קצת היות ולא גדלתי על זה)
ואולי בגלל זה אני לא נשמעת לך מזועזעת מספיק( למרות שזה לא כך)

אני לא חושבת שאמורים להזדעזע מהשואה מעצם הצרות אלא מעצם המשמעות של זה שזה אומר עד כמה כעס ה' היה עלינו. עד כמה רחקנו ועד כמה ההסתר פנים שהיה אז.

המהות שלנו להיות בקשר עם הקבה כמו בעל ואשה הכי קרובים שיש.
החסר בבית המקדש.
האסונות שיש לנו בעקבות חטאינו .
כל המציאות של הגלות או חבלי משיח לפי שיטתו של כל אחד. :rolleyes:
קשים בלי ספק.
ואנו בתור עם אחד . גוף אחד .
כל ישראל ערבים זה לזה .
חייבים להרגיש כל צרה וכל חורבן של כולם.
זה לא סבתא שלך @רוח סערה זה יהודיה חלק מהעם שלי. ושל כולנו.
והציפיה ליחס כלפי חורבנות אחרים יכולה להיות מובנת. לפחות שווה אם לא יותר
אחרי שהעלו כאן ציטטות של מספרים
ומעשים.

התוצאה להרחקה שלנו מבית אבא המלך.

"הדרך של הקבה להחזיר אותנו אליו לצערינו ולצערו זה דרך יסורים."
באמת כך את חושבת? כי אצלי זה ממש לא כך.
הקב"ה מחזיר אותי אליו בכל יום ויום כשאני מקבלת את הנשמה שלי בחזרה, כשבכל יום אני מקבלת את הכשרונות שלי מחדש. כשבכל יום אני מקבלת את כל מאות מליוני המתנות והפלאות שמתרחשות לי בגוף. הקב"ה מקרב את עמ"י אליו רק מצרות? איזה הסתכלות מחרידה זו?
זה שיש צרות- בוודאי! זה שזה מגיע מה'- בודאי ובודאי! למה - שאלה ענקית, ויש הרבה תשובות. בודאי שחלק מהסיבות הן לקרב אותנו אליו.
אבל להגיד שזו הדרך שלו לקרב אותנו.... בלי לפחות להזכיר את הדרכים הטובות והיפות...
סליחה אבל לא.
סליחה על ההיטפלות למשפט הזה, פשוט צרם לי נורא בעיניים. מקווה שתתקני.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
אנ


"הדרך של הקבה להחזיר אותנו אליו לצערינו ולצערו זה דרך יסורים."
באמת כך את חושבת? כי אצלי זה ממש לא כך.
הקב"ה מחזיר אותי אליו בכל יום ויום כשאני מקבלת את הנשמה שלי בחזרה, כשבכל יום אני מקבלת את הכשרונות שלי מחדש. כשבכל יום אני מקבלת את כל מאות מליוני המתנות והפלאות שמתרחשות לי בגוף. הקב"ה מקרב את עמ"י אליו רק מצרות? איזה הסתכלות מחרידה זו?
זה שיש צרות- בוודאי! זה שזה מגיע מה'- בודאי ובודאי! למה - שאלה ענקית, ויש הרבה תשובות. בודאי שחלק מהסיבות הן לקרב אותנו אליו.
אבל להגיד שזו הדרך שלו לקרב אותנו.... בלי לפחות להזכיר את הדרכים הטובות והיפות...
סליחה אבל לא.
סליחה על ההיטפלות למשפט הזה, פשוט צרם לי נורא בעיניים. מקווה שתתקני.
"את אשר אהב אוכיח"
תשימי לב מה קורה לנו מיד אחרי צרה?
התחזקות ודבקות בתורה ובה'
ועל זה דיברתי.
זה שקמים בבוקר זה לא אומר שמתקרבים אליו.
כולם קמים בבוקר. וכל מי שקם זה בדיוק בגלל שה' החזיר לו את הנשמה.
השאלה מה עושה איתה
ואם חוטא הקבה מייסרנו. או שזה עוונו או עוון הדור. אף פעם לא נדע
וגם לא נדע בוודאות איזה חטא עשינו.
ונכון זה צורם אבל זו האמת גם אם היא לא נעימה.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
ובנוסף המציאות מוכיחה שכולנו ילדים וגם אנחנו הגדולים חוזרים למוטב ע"י ענישה. ולא דרך פרסים ובמיוחד דברים שהם בטבע ולא שמים אליהם כל יום.
כל המתנות והכישורים שהזכרת.
זה לא נעים לשמוע אבל זה אמת.
 

לדLed

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
"את אשר אהב אוכיח"
תשימי לב מה קורה לנו מיד אחרי צרה?
התחזקות ודבקות בתורה ובה'
ועל זה דיברתי.
זה שקמים בבוקר זה לא אומר שמתקרבים אליו.
כולם קמים בבוקר. וכל מי שקם זה בדיוק בגלל שה' החזיר לו את הנשמה.
השאלה מה עושה איתה
ואם חוטא הקבה מייסרנו. או שזה עוונו או עוון הדור. אף פעם לא נדע
וגם לא נדע בוודאות איזה חטא עשינו.
ונכון זה צורם אבל זו האמת גם אם היא לא נעימה.

זה שאנחנו מתחזקים יותר מצרות,
לא אומר שזו הדרך היחידה של ה'.
זה אומר שזה פשוט הדרך שאנחנו מבינים יותר מהר.

אני יודעת שזה נשמע קטנוני הדיוק הזה, אבל זה ממש, אבל ממש צרם לי.
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
זה שאנחנו מתחזקים יותר מצרות,
לא אומר שזו הדרך היחידה של ה'.
זה אומר שזה פשוט הדרך שאנחנו מבינים יותר מהר.

אני יודעת שזה נשמע קטנוני הדיוק הזה, אבל זה ממש, אבל ממש צרם לי.
כל המתנות שה' מביא לנו זה לקרב אותנו אליו או זה כלי לעבוד אותו?
 

לדLed

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כל המתנות שה' מביא לנו זה לקרב אותנו אליו או זה כלי לעבוד אותו?

מה אני מקובלת? אני יהודיה פשוטה
והמשפט "צרות זה הדרך של ה' לקרב אותנו אליו"
הרגיש לי כמו כפיות טובה במקרה הטוב, או עקימות הלב במקרה הרע.

ואם לפי ההשקפות שלך כל הניסים והנפלאות שה' עושה עם כל עובדי ה' מדי יום ויום, הם אך ורק כלי לעבוד אותו, ולא הארת פנים וקרבת ה', אז באמת הדרך היחידה שלו לקרב אותנו אליו היא עם צרות?

אני מאמינה שאת לא חושבת כך
ולכן תיקנתי אותך
זה הכל..
 

מריומה~

מהמשתמשים המובילים!
מה אני מקובלת? אני יהודיה פשוטה
והמשפט "צרות זה הדרך של ה' לקרב אותנו אליו"
הרגיש לי כמו כפיות טובה במקרה הטוב, או עקימות הלב במקרה הרע.

ואם לפי ההשקפות שלך כל הניסים והנפלאות שה' עושה עם כל עובדי ה' מדי יום ויום, הם אך ורק כלי לעבוד אותו, ולא הארת פנים וקרבת ה', אז באמת הדרך היחידה שלו לקרב אותנו אליו היא עם צרות?

אני מאמינה שאת לא חושבת כך
ולכן תיקנתי אותך
זה הכל..
השאלה למה את קוראת ניסים.
זה שאדם נושם .
חי ופועל זה נס אמנם
וכל הטבע זה נס אבל לא מביא אף אחד להתעוררות.
רק ניסים שלא בדרך הטבע עושים זאת
ובזה אני מסכימה איתך.

לסיכום
יש את צורת תפקוד העולם שהוא בהחלט פלאי וניסי אבל נראה טבעי ובמציאות לא מתפעלים מזרע שמוציא עץ
תינוק שנולד
מערכת הנשימה.
ניסים רפואיים. במלחמות . פיגועים וכו אכן זו הצורה החיובית לעורר
לצערינו הקבה נאלץ לעיתים להשתמש גם בייסורים שזה מחזיר אותנו אליו.

אם ננסה למקד את הדיון למורת פתיחתו אזי נוכל לאמר שלספר על גילוי מסירות נפש לקיום מצוות בשואה מתוך נסיונות אדירים זה כדאי ונכון.
סתם לזכור רשע?
אין שום טעם וענין.
עד כאן דיוני בענין זה להיום.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ק'

קמה קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְהוָה חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה:קמו קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ:קמז קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה (לדבריך) לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי:קמח קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ:קמט קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי:קנ קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ:קנא קָרוֹב אַתָּה יְהוָה וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת:קנב קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם:
נקרא  13  פעמים

לוח מודעות

למעלה