@בתנופה השאלה גדולה עוד יותר.
בדור שלנו יש סבל או אין? לי , לך לילדים שלנו יש תשובות
רק למה שקורה איתנו אנו?
לא למה שקרה לאבותינו.
מה מטרת הסבל??
כל אדם יכול לספר לך על כאבים שעובר. לפני שמודדים בכלל למי כואב יותר..
פיגועים. מחלות. שכול.
הגיורת ימימה הי"ד נרצחה לפני כשנתיים בפיגוע דריסה. יצא לי להכיר מקרוב את אמא שלה וחברות. ואיני יודעת מי קידש שם שמים יותר. היא במותה או אמא שלה שתלח"ט בחייה.
עוצמות אדירות.
סמינר מעלות הוציאו עליה בשבעה סרט. משהו מדהים ביותר. מחזק כאין כמוהו.
אם יש התענינות לסיפור שלה אכתוב כאן ואיך נולד הסרט בכלל.
כשידועה לנו בודאות מה מטרת העולם הזה. מה תפקידינו בו. וכל מרכיב מהחיים למה הוא משמש.
הכל נראה אחרת.
ועדיין זה לא סותר את הכאב.
אני מאמינה שהקבה מביא כאב רק כששוכחים אותו השאלה כמה נצטרך לכאוב עד שנשתנה.
ילד בדרך כלל לא יכול לתפוס כאב כדאגה, כטובה.
לאחרונה אמרה לי ביתי משפט שלכאורה היה אמור לצמרר-
הקב"ה שונא אותנו.
לא נבהלתי רק שאלתי למה היא חושבת כך.היתה לה סיבה די טובה לחשוב כך.
דיברנו הרבה והסברתי שאכן יש דברים שהם מאד כואבים . מאד מאד.
אין אמות מידה להכיל אותם.
רק ההתחזקות בה' . ההישענות בו היא מנחמת ונותנת כח.
אצל דוד המלך כתוב שהוא והגברים חזרו מהמלחמה וראו שהרגו להם את כל הנשים והילדים. שרפו את בתיהן ולקחו הכל.
תדמיינו שהעיר מחוקה לגמרי.
זהו אין עיר!
הם בכו ובכו עד כלות הכוחות. בכי שאין כח כבר לבכות אותו ואז כשגמרו לבכות. התחזקו בה'
וזה מה שניחם אותם!
מורת העונש זה תיקון המעשים ואם אכן אנו מתקנים את מעשינו ה' מנחמינו כימות עיניתנו.
ואם לא בעולם הזה אז לעתיד לבוא.
בטוח נקבל!
קצת דחיית סיפוקים לא מזיקה לאיש
כנראה שהפורום הזה הפך לשיעורי יהדות והיה והטרחתי לפחות התחזקתי אני