השואה היתה סמל הזוועתיות, וכולם יודעים את זה בגדול. לקלוט? להבין? אי אפשר.
אם השוואה של השואה לחורבן ולשאר פורענויות גורמת לכם לחשוב שמקילים בשואה, אולי זה פשוט כי הנכם מקילים בשאר הפורענויות?
גם אם נקבל שזו הפורענות הגדולה ביותר, עדיין זה לא ברמה שמי שמשווה שואה לחורבן - הוא מכחיש את השואה! מי שסבור כך, אולי וייתכן שהוא מכחיש את החורבן?
אני אענה שוב את שעניתי קודם
את צודקת מרחבית.
את אותה הכחשה שאנחנו עושים לשואה,הסיפורת העכשווית על החורבן עושה גם
לצרות של חורבן ולת"ח ות"ט
מה שאני אמרתי זה שהכחשת השואה חמורה יותר בגלל שהיא הייתה הגדולה ביותר והיא כל כך קרובה אלינו, רק לפני 70 שנה.
ואם את רוצה לדעת ההבדל האמיתי, קצת יותר עמוק.
עיקר השבר בחורבן היה ההפסד של בית המקדש, והצער והצרות שם היו משניים.
ולכן מבחינה מסויימת אנחנו יותר מחוברים למסרים של החורבן כי ההשלכות שלו יותר נוגעות אלינו ויותר משמעותיות עבורינו.
והצרה שניחתה הייתה גדולה יותר. הפסד של בית המקדש.
ואת זה אף אחד לא מכחיש.
מה שאין כן בשואה. שעיקרה היה סבל ושכול.
ובכלל,
השואה הייתה הרבה יותר מהחורבן בגלל שבחורבן היינו כעם שבא למרוד והפסיד במלחמה, התייחסו אלינו כעם מורד שדינו מיתה. מי שרצה להפסיק למרוד ולהרוויח את חייו, בפרט בבית שני, יכל לברוח ולעבור צד , כמו יוסיפון ורבן גמליאל.
כל ה'ארוע' היה קצר הרבה יותר.
היו אז נביאים, תנאים ואמוראים, שהיו כמעט במדרגת נבואה, כלל ישראל היה בכלל במדרגה הרבה יותר גבוהה.
היה להם את בית המקדש!!
אחרי החורבן הייתה עוד הערכה ליהודים. הסתכלו עליהם כעזי נפש וגיבורים.
מה שאין כן השואה שנמשכה 6 שנים והיו בה את כל הפרמטרים רעב רצח שכול יסורים אכזריות וכו'. ולא התייחסו אלינו כעם, גם לא כאנשים, יותר גרוע מחיות!
ולכן היא אינה דומה לחורבן בשום תחום ונושא.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
