הנושאים החמים
הנושאים החמים
מאז היותו ילד קטן, נהנה קובי להתעלל באנשים. אהב לראות את צבע עורם הולך ומחוויר בכל פעם שהגיח מפינה נידחת וצעק "וואהה" אהב לשמוע את המצוקה בקולם בכל זמן שהתקשר בשעות המנוחה ואמר "מדברים מהמשטרה".
בבוקר שגרתי ומשעמם למדי, בוקר בו השמש הפציעה בדיוק באותו הכיוון שזרחה בו אמש והציפורים צפצפו בקול דק ומעצבן בדיוק כשם שצרחו ביום האתמול, ישב מיודענו על המחשב, כסס את ציפורניו וטפח על מצחו בניסיון לחפש את מעשה הקונדס הבא. הוא חיפש משהו אחר, חדשני. משהו שיגיע למאות אנשים ואולי אפילו לאלפים, ויעורר בליבם דאגה ופחד. רק אז יצליח לחוש את תחושת הסיפוק המוכרת והאהובה שתזרים לגופו אדרנלין ומרץ.
בתום חצי שעה ארוכה שבה אף רעיון יבש לא הצליח להפתיע את מוחו, ניצת בראשו רעיון גאוני. הוא פתח את קובץ הוורד בחיוך מסתורי. אצבעותיו החלו לנוע במהירות על המקלדת.
"הרב המקובל יעקוב יוסף שמעוני זצ"ל זכותו תהיה מגן וצינה בעדנו, התגלה אלי בחלום ואמר לי שמחר המשיח עתיד להתגלות. אך יש כמה דברים שמעכבים אותו. ולכן כל מי שרואה את ההודעה הזאת צריך ללכת לקצה העיר ולומר שם שלוש פעמים בקול רם ובכוונה גדולה את התיקון הכללי. לאחר מכן יש ליסוע מאה קילומטר ולעצור ברחוב שיש בו ממ"ד. יש להיכנס למרחב המוגן ולומר שם "נשמת כל חי", רצוי על רגל אחת. לאחר מכן יש לטבול במקווה ולשתות מים פושרים. יש להיזהר שהמים לא יהיו חמים מדי ולא קרים מדי כי אחרת יש קטרוג גדול בשמים ואז צריך לחזור על כל התהליך מההתחלה. דבר נוסף שאמר לי הרב המקובל הוא, שיש להעביר את ההודעה הזאת לפחות ל20 אנשים. ומי שלא יעביר את המייל רע ומר יהיה גורלו. ואין לתאר את הצער שיגרם לו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. בנוסף, הרב המקובל טוען שמי שישמע לדבריו ויעביר את ההודעה, יזכה לעושר ואושר עד סוף ימיו. לעומת זאת, מי שלא יעביר הלאה את הדברים יקום למחרת בבוקר עם זנב ארוך ושלוש נוצות על כף רגלו הימנית. ראו הוזהרתם!!"
כשחיוך קונדסי חוצה את פניו, לחץ קובי על סאנט ושלח את ההודעה לכל אנשי הקשר שנחו בתיבת הדואר שלו.
* * *
רחלי לא הצליחה להירדם כל הלילה. אחת לכמה דקות הייתה בודקת שאף זנב לא משתרך אחריה. ואפילו שאמא הבטיחה לה שמדובר בהודעה שיקרית, ואפילו שלא הצליחה להבין איזה רב מקובל יאמר דברים כאלו - היא פחדה. פחדה שמשהו רע יקרה לה. למשפחה שלה.
גם יונתן קיבל את ההודעה רגע לאחר שנכנס לבדוק מייל שהיה אמור לקבל מהרב שלו. גם הוא פחד נורא. וכמה שניסה לשכנע את אביו שיסעו ביחד לקצה העיר ויכנסו לממ"ד - אביו סירב בתוקף. בלילה הוא ישן רק שעתיים. את השעון מעורר הוא כיוון לשעה חמש לפנות בוקר. הוא חייב שיהיה לו מספיק זמן לטפל בזנב. אחרת, כל החיידר ילעג לו.
רק קובי ישן שנת ישרים. לא התהפך מצד לצד, לא פקח את עינו אחת לכמה דקות בכדי לבדוק את מצב הזנב.
ובבוקר, בבוקר קמו הילדים. גילו שאבא ואמא צודקים. אף זנב לא השתרך מאחוריהם. בחוץ הייתה רק שמש צוחקת ושמיים מלאים בעננים.
* * *
רק בשעה שתיים עשרה בצהרים התעורר קובי משנתו הדשנה.
וכשחלף ליד המראה המובילה אל המקלחת, מברשת שיניים בידו ושיירי שינה דבוקים לעפעפיו, הוא גילה שמשהו הולך אחריו: ארוך. צבעוני. מוזר. הוא הסתובב אל הדמות שהשתקפה אליו, מרח את שתי כפות ידו על פניו וצרח: "אמאלההההה... זה... זה ... זנבבבב"
בבוקר שגרתי ומשעמם למדי, בוקר בו השמש הפציעה בדיוק באותו הכיוון שזרחה בו אמש והציפורים צפצפו בקול דק ומעצבן בדיוק כשם שצרחו ביום האתמול, ישב מיודענו על המחשב, כסס את ציפורניו וטפח על מצחו בניסיון לחפש את מעשה הקונדס הבא. הוא חיפש משהו אחר, חדשני. משהו שיגיע למאות אנשים ואולי אפילו לאלפים, ויעורר בליבם דאגה ופחד. רק אז יצליח לחוש את תחושת הסיפוק המוכרת והאהובה שתזרים לגופו אדרנלין ומרץ.
בתום חצי שעה ארוכה שבה אף רעיון יבש לא הצליח להפתיע את מוחו, ניצת בראשו רעיון גאוני. הוא פתח את קובץ הוורד בחיוך מסתורי. אצבעותיו החלו לנוע במהירות על המקלדת.
"הרב המקובל יעקוב יוסף שמעוני זצ"ל זכותו תהיה מגן וצינה בעדנו, התגלה אלי בחלום ואמר לי שמחר המשיח עתיד להתגלות. אך יש כמה דברים שמעכבים אותו. ולכן כל מי שרואה את ההודעה הזאת צריך ללכת לקצה העיר ולומר שם שלוש פעמים בקול רם ובכוונה גדולה את התיקון הכללי. לאחר מכן יש ליסוע מאה קילומטר ולעצור ברחוב שיש בו ממ"ד. יש להיכנס למרחב המוגן ולומר שם "נשמת כל חי", רצוי על רגל אחת. לאחר מכן יש לטבול במקווה ולשתות מים פושרים. יש להיזהר שהמים לא יהיו חמים מדי ולא קרים מדי כי אחרת יש קטרוג גדול בשמים ואז צריך לחזור על כל התהליך מההתחלה. דבר נוסף שאמר לי הרב המקובל הוא, שיש להעביר את ההודעה הזאת לפחות ל20 אנשים. ומי שלא יעביר את המייל רע ומר יהיה גורלו. ואין לתאר את הצער שיגרם לו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. בנוסף, הרב המקובל טוען שמי שישמע לדבריו ויעביר את ההודעה, יזכה לעושר ואושר עד סוף ימיו. לעומת זאת, מי שלא יעביר הלאה את הדברים יקום למחרת בבוקר עם זנב ארוך ושלוש נוצות על כף רגלו הימנית. ראו הוזהרתם!!"
כשחיוך קונדסי חוצה את פניו, לחץ קובי על סאנט ושלח את ההודעה לכל אנשי הקשר שנחו בתיבת הדואר שלו.
* * *
רחלי לא הצליחה להירדם כל הלילה. אחת לכמה דקות הייתה בודקת שאף זנב לא משתרך אחריה. ואפילו שאמא הבטיחה לה שמדובר בהודעה שיקרית, ואפילו שלא הצליחה להבין איזה רב מקובל יאמר דברים כאלו - היא פחדה. פחדה שמשהו רע יקרה לה. למשפחה שלה.
גם יונתן קיבל את ההודעה רגע לאחר שנכנס לבדוק מייל שהיה אמור לקבל מהרב שלו. גם הוא פחד נורא. וכמה שניסה לשכנע את אביו שיסעו ביחד לקצה העיר ויכנסו לממ"ד - אביו סירב בתוקף. בלילה הוא ישן רק שעתיים. את השעון מעורר הוא כיוון לשעה חמש לפנות בוקר. הוא חייב שיהיה לו מספיק זמן לטפל בזנב. אחרת, כל החיידר ילעג לו.
רק קובי ישן שנת ישרים. לא התהפך מצד לצד, לא פקח את עינו אחת לכמה דקות בכדי לבדוק את מצב הזנב.
ובבוקר, בבוקר קמו הילדים. גילו שאבא ואמא צודקים. אף זנב לא השתרך מאחוריהם. בחוץ הייתה רק שמש צוחקת ושמיים מלאים בעננים.
* * *
רק בשעה שתיים עשרה בצהרים התעורר קובי משנתו הדשנה.
וכשחלף ליד המראה המובילה אל המקלחת, מברשת שיניים בידו ושיירי שינה דבוקים לעפעפיו, הוא גילה שמשהו הולך אחריו: ארוך. צבעוני. מוזר. הוא הסתובב אל הדמות שהשתקפה אליו, מרח את שתי כפות ידו על פניו וצרח: "אמאלההההה... זה... זה ... זנבבבב"
