ביקורת ספרות דופליקטים/כרך ראשון- התגלות.

[brachy 100]

נקודה טובה.
באופן כללי הגיבורים של יונה ספיר די שנונים, חצופים ובעלי ביטחון עצמי בתקרה. סוג של הישראלים הסטראוטיפים, זה כיף כשזה אייל או אביתר - סוכני מוסד מהוללים או אפילו המצולע, פחות כיף כשזה אמור להיות בחור ישיבה.
ומצטרפת לדעתך, היה מוזר שדני מתנהג פתאום כמו סוכן מיומן שיודע לנהל משא ומתן עם חוטפים, אמיץ מול אנשים שחזקים ממנו ועוד, אני לא חושבת שהוא מתנהג כמו בחור ישיבה סטנדרטי שנקלע לסיטואציה הזויה כזאת.


מקס הוא דמות מעולה, הייתי רוצה עוד דמויות כאלה, זה כל כך נחוץ לסדרה.
החברים של דני באמת לא מספיק עם עומק למרות שהם דמויות משמעותיות. נגיד אם ניקח את ישי, אנחנו יודעים שהוא גאון שלא המשיך לישיבה בארץ ישראל משום מה בניגוד לאחיו כנראה, היה אפשר לפתח את הדמות הזו הרבה יותר ושהוא היה מתנהג בהתאם לאפיון הדמות שלו, מדבר בהתאם אליו וכו'. אני מקווה שאני מובנת

100%

 

[פירי]

וזה הסיכום שלי לאחר קריאת הספר.

תודה על הביקורת, נהניתי לקרוא.
אחרי הכל, אם רק תצאי מנקודת הנחה שהספר יועד לקוראים בני X שנים פחות ממך, חלק גדול מהנקודות שהעלית יעלמו.
ולגבי הנקודות האחרות, אולי יש כבר הגדרה לז'אנר כזה, של דמו ריאלי או לא יודעת איך לקרוא לזה. שהדמויות מושלמות מהאגדות וגם החסרונות שלהם מגניבים, שדברים מסתדרים בו כמו באגדה. זה יעזור לנקודות נוספות.

 

[-חיה-]

עוד עניין שעלה לי
יש לנו חמישה בחורים מרקעים שונים שבאו לתחרות בשביל להתקדם בחיים.

הבחורים שרגע קודם לא הכירו אחד את השני בכלל הופכים תוך רגע לקבוצה מגובשת, ללא מריבות, קנאות, משחקי אגו, למרות שהם חונכו כל כך שונה. הויכוחים שכן היו ביניהם היו די אידיאולוגיים ולא על בסיס אישי.

כלומר בדרך כלל כשקבוצה נוצרת באופן שרירותי (ולא רק) אז לוקח זמן לחברי הקבוצה ללמוד ולהתחבר אחד לשני, וגם יכולים להיות רחשים מתחת לפני הקרקע, כמו מי המחליט- אגו, אחד החברים לא מסתדר עם תכונה כלשהי של חבר אחר וכו'. וגם לא תמיד החברים רואים עין בעין את אותה התמונה.
סתם זורקת, בגלל היתרונות הברורים של דני הוא הפך למנהיג החבורה, והיה צפוי אם לאחד הבחורים זה היה די צורם והוא היה מתנהג בקרירות אל דני וסותר כל דעה שלו באופן אוטומטי.

 

[מוקה מלכא]

תודה על הביקורת, נהניתי לקרוא.
אחרי הכל, אם רק תצאי מנקודת הנחה שהספר יועד לקוראים בני X שנים פחות ממך, חלק גדול מהנקודות שהעלית יעלמו.
ולגבי הנקודות האחרות, אולי יש כבר הגדרה לז'אנר כזה, של דמו ריאלי או לא יודעת איך לקרוא לזה. שהדמויות מושלמות מהאגדות וגם החסרונות שלהם מגניבים, שדברים מסתדרים בו כמו באגדה. זה יעזור לנקודות נוספות.

העונג שלי
אני חייבת לציין שאני די צעירה, נכון לא בגיל התיכון כבר, אבל כשזה מגיע לעולם הקריאה אם החלק העוד יותר ילדותי שבי רצה אי פעם כזה ספר הייתי מתחברת אליו, אין לי שום בעיה לקרוא ספרים של יעל רועי לדוגמא שנועדו לילדים קטנים יותר, או לקרוא את עיתון ילדים מכריכה לכריכה.
פה דווקא בגלל שהספר מיועד לקוראים נניח 4 שנים מתחתי, הטרידו אותי עוד יותר כמה מהנקודות שצוינו, כמו רצון מסוים לצעוק לבני נוער: אל תקחו את הספר הזה כמייצג ודוגמא לספר מעולה בכל קנה מידה, לא כל גיבור חייב להיות מושלם ככה, לא כל אקשן חייב להיות אגרסיבי כזה, וכו' וכו'
יכולה להסכים שכן, כיוון שזו פנטזיה שיש בה אלמנטים שמזכירים מעט סיפורי אגדות הרואיים אז היה לי לגמרי בסדר לקבל את הסוף המאד טוב נגיד מצד דני (לא מדברת על המאורעות האחרים במרכז העלילה שהם ספתח לספרים הבאים).
ואת כל הקו של התחרות הזו שהיא לגמרי שייכת לספרים בהם אנחנו רוצים להשאיר קצת את ההגיון בצד ולהנות מהחוויה פשוט.

בתור חובבת אגדות, עדיין לא באתי על סיפוקי. וסליחה על האובר ביקורתיות, פשוט יש לי ציפיות גדולות ממי שרוצה להכניס את הז'אנר היחסית לא מוכר הזה למדף הספרים היהודי.

 

[.B.B]

כי יש את השומרים האלו שהורגים את הדופליקטים שלא מקיימים את היורמנטהום

דוקילרים
דו מלשון כפילות כי הם גם דופליקטים ומשתכפלים, וkill באנגלית להרוג

 

[.B.B]

למה שלא יתן בוקס לדני?
אם הוא בוגד, אז בטח אין לו סנטימנטים לדני...

אז למה הוא הסכים לעבור את הסיוט שיוציאו ממנו את כוח העל של להקפיא זמן במקום מדני? ירו בו בחזה בשביל זה

 

[.B.B]

אז לא כולם. אבל לפחות גייר הזה, שמת מפציעה בליווי טביעה. המוות לקח לו איזה חצי דקה- דקה לפחות, לא?

שאלה קשה ממש!!!!
אבל אולי הסקנדר הגיע, ולא הצליח להציל אותו...

ולא הוזכר לגבי זה כלום? היה מתאים שזירו יזהה אותו ויהרוג אותו.

לדעתי פשוט לא היו לגייר עוד סקנדרים. הוא איבד את הסקנדר שהיה לו (אולי באותו מקרה שבגללו הוא נשפט בעולם האמיתי לבלות בעמק השדים) ולא היה לו מי שיבוא להציל אותו (כתוב בספר שמי שאיבד את כל הסקנדרים שלו עלול למות מהר מאוד)

 

[.B.B]

אפרופו מרגל להשכרה, כל כך שמחתי לגלות שזה שונה מהסגנון והרעיון!

לדעתי זה לא כל כך שונה. אתם מוזמנים כמובן לחלוק עלי
אבל שוב, אותו גיבור כל יכול שמצליח הכל על כולם
סופג מכות בשביל חבריו, מוסרי מאוד
פועל באותן שיטות מוכרות של אייל מימים ימימה.
מאיימים על חבריו ועל קרובי משפחתו והוא חייב לבצע את המשימה בעבור חייהם
כמובן התפאורה שונה אבל העלילה ממש דומה.

 

[.B.B]

גיד אם ניקח את ישי, אנחנו יודעים שהוא גאון שלא המשיך לישיבה בארץ ישראל משום מה בניגוד לאחיו כנראה, היה אפשר לפתח את הדמות הזו הרבה יותר ושהוא היה מתנהג בהתאם לאפיון הדמות שלו, מדבר בהתאם אליו וכו'.

אני מקווה שזה ישתפר בספר הבא, כי גם לי זה ממש ממש הפריע.
מה אני יודעת על נתן? חוץ מזה שיש לו קול יפה... כמעט כלום!
וכנ"ל על ישי ועל סנדי, ואפילו על דייויד - אוקי הוא קצת הרבה עצלן ואוהב משחקים טכנולוגיים. מה חוץ מזה?!
בקושי קלטתי מי מגיע מאיפה (דייויד מפיוצ'ר ודני מפרדייס, דווקא על זה מסופר הרבה. סנדי מסיים והוא אוהב ליצור שוויון מלאכותי. אבל נתן וישי? מלבד משפט אחד לא כתוב כלום בנושא)
זה חסר לי מאוד בספר

 

[לוצ'י]

דופליקטים.

סקנדרים

אם לא היה לו שום סקנדר, הוא היה מת, לא מהר מאד, אלא מיד.
והיה לו את הסקנדר של בועת האוצרים, שיוצא כל פעם שהבייס בסכנת חיים. לכן לא מובן איך הוא לא ניצל..

 

[לוצ'י]

לדעתי זה לא כל כך שונה. אתם מוזמנים כמובן לחלוק עלי
אבל שוב, אותו גיבור כל יכול שמצליח הכל על כולם
סופג מכות בשביל חבריו, מוסרי מאוד
פועל באותן שיטות מוכרות של אייל מימים ימימה.
מאיימים על חבריו ועל קרובי משפחתו והוא חייב לבצע את המשימה בעבור חייהם
כמובן התפאורה שונה אבל העלילה ממש דומה.

מסכימה איתך.

 

[הוריקן]

לדעתי זה לא כל כך שונה. אתם מוזמנים כמובן לחלוק עלי
אבל שוב, אותו גיבור כל יכול שמצליח הכל על כולם
סופג מכות בשביל חבריו, מוסרי מאוד
פועל באותן שיטות מוכרות של אייל מימים ימימה.
מאיימים על חבריו ועל קרובי משפחתו והוא חייב לבצע את המשימה בעבור חייהם
כמובן התפאורה שונה אבל העלילה ממש דומה.

יש בזה משהו,
אבל משום מה הספר נתן לי תחושה אחרת, שונה וחדשה...

 

[.B.B]

אם לא היה לו שום סקנדר, הוא היה מת, לא מהר מאד, אלא מיד.

בטוח? לדעתי אפשר להישאר בלי סקנדרים לזמן מסוים

 

[.B.B]

אגב, אני מכירה מישהי מבית שמש שיש לה עיניים סגולות (באמת!)
יש מצב שהיא דופליקטית?

 

[לוצ'י]

בטוח? אפשר להישאר בלי סקנדרים לזמן מסוים (כמעט בטוח)

בודקת, רגע

 

[לוצ'י]

עמוד 353
"ואם נשאר הדופליקט בלי סקנדרים בכלל?"

"הוא מת", ענה מקסימילאן בפשטות שלווה. .... כדי שאם הסקנדר שלו ייהרג, הוא לא ימות ביחד איתו".

 

[לוצ'י]

אגב, אני מכירה מישהי מבית שמש שיש לה עיניים סגולות (באמת!)

מטורף! אף פעם לא שמעתי על דבר כזה, וואו

יש מצב שהיא דופליקטית?

חח המאסטרית

 

[.B.B]

ממש עכשיו סיימתי לקרוא את הספר
ישר באתי לפה לקרוא את האשכול כולל ספוילרים
ריתק אותי ממש מה כתוב שם ובקושי התאפקתי לא להציץ : )

לדעתי הספר ממש יפה, כמובן חתום עליו שהוא מבית היוצר של יונה ספיר.
העלילה מותחת בעיקר בגלל כל הרקע והתפאורה, וכל המושגים החדשים שלמדנו "תוך כדי תנועה".
בהתחלה הרגיש לי שפתחתי מילון; בהמשך זה השתפר.

האמת? ציפיתי לקצת יותר תחכום. הכל היה מדי... מסודר כזה. דופק. בדיוק 'לפי הספר'
חוץ מהגילוי שדני שהכרנו הוא סקנדר (גילוי שקדמו לו המון רמזים) לא היה שום דבר מפתיע!
וזה ממש הפתיע אותי, כי יונה מומחית בלהפוך את הקערה על פיה ולדהור מתהום לשמיים בחלקיק שניה.
בספר הזה זה פשוט לא קרה.

מה עוד? כבר כתבתי למעלה על החברים של דני, שאין לי מושג מי הם ומה טיבם
(אולי ישי בוגד? אולי הוא דוקילר? זירו לא תפס אותו כשהתחבא באחוזה... אולי קותי רבלר? אולי... לא יודעת מה. לא יודעת עליהם כלום כמעט!)
זה ממש הפריע לי. הם ביחד המון זמן בלי לדעת כלום אחד על השני

איך דני, יובנס צעיר שרק הגיע וכבר מדבר חופשי עם המאסטר, עם קייזר, עם האוצרים... ככה הגישה חופשית?

מגרש האשליות. היה כתוב עליו כ"כ הרבה, חיכיתי להיכנס לשם עם דני, לחוות דברים מעניינים... וזה לא קרה.

יש לי עוד כמה דברים שהפריעו לי, אבל אני צריכה קודם לקרוא שוב את הספר, הפעם במתינות, ולהבין מה בדיוק קורה בכל שלב ומה חסר לי.

בינתיים רק עוד שאלה: יכול להיות שהסקנדר שונה באופיו מהאופי של הבייס?
אם כן זה מסביר איך מאיש אדמה ותלמיד ישיבה נהיה דני גיבור מתנשא חסר פחד, עקשן ובעל תעוזה
(איפה היו כל התכונות הללו כשעמד מול הזאב ונפצע ממנו אנושות? הסקנדר הקפיא את הזאב, לא דני!)

 

[.B.B]

ובקשה אכזרית מיונה ספיר: תפגעי. לדני. באיבר. חשוב.
כן, בבקשה תהפכי אותו לפגוע. התמוסס לו סקנדר, והוא אמור לאבד איבר מתישהו בקרוב.
אל תרחמי עליו. אם אולל קיבל ודאי שיובינס יקבל.

 

[המלמד מבני ברק]

אני באמצע לקרוא את הספר בשנית ויש לי שתי שאלות על הקטע של דני בביצה.
1. למה אמא שלו פחדה מדוקילרים?
2. למה אוצרת הרפואה הגיעה לשם ולא איזה סקנדר של דני?