מידע שימושי בעניין השידוכים

shira bira · 29/4/21

נכתב ע"י yitzhak123:
גם כשיש מוח, קשה מאוד לעשות צעד שהסביבה כל כך קיצונית נגדו.

לו היתה לגיטימציה ליציאה לעבודה, קשה לי להאמין שמחצית מאברכי הכולל כיום היו בכולל.

יכול להיות שקשה לי להבין את זה כי הסביבה שלי יותר פרגמטית ופחות שיפוטית בנושא.

yitzhak123 · 29/4/21

נכתב ע"י רפ:
אז אולי טוב שכך.

אולי.

מה שכן, דעה כזאת נשמעה רק לאחר שהתופעה קמה ונהיתה, מעולם לא לפני.

מידע שימושי - בעניין השידוכים

בתשובה לשאלה שנשאלה פה רבות למה במרכז ולא בפריפריה: כי הציבור הליטאי שואף למצוינות! המטרה היא לא רק שאברך לא יצא לעבוד אלא מעבר לכך. ומוסדות מצוינים יש במרכז ואין - לא קיים בפריפריה. הסמינרים במרכז אינם דומים לסמינרים בפריפריה ואינם מסוננים כמוהם. ישיבות קטנות בירושלים ובבני ברק זה משהו שאין...

www.prog.co.il

אני456 · 29/4/21

חרדיות בהייטק, הולכות לשם לרוב כדי שיוכלו להגיע למשכורות גבוהות יותר שיוכלו לאפשר לבעל, הנוכחי או העתידי להמשיך בלימודו בשלווה.
גם אם הן אוהבת יותר תרפיה בג'לי או התמקצעות בציור אבסטרקטי בעזרת עלים נושרים.

ואם היו חיות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, סביר מאד שרבות מהן היו יוצאות לעבוד במשהו, ולא רק משקות את העציצים ומנסות מתכונים חדשים, אבל ממש לא משהו כ"כ תובעני שאוכל להן שליש פלוס מהיממה.

זה הדיבורים שאני שומעת סביבי.

רפ · 29/4/21

נכתב ע"י yitzhak123:
אולי.

מה שכן, דעה כזאת נשמעה רק לאחר שהתופעה קמה ונהיתה, מעולם לא לפני.

מידע שימושי - בעניין השידוכים

בתשובה לשאלה שנשאלה פה רבות למה במרכז ולא בפריפריה: כי הציבור הליטאי שואף למצוינות! המטרה היא לא רק שאברך לא יצא לעבוד אלא מעבר לכך. ומוסדות מצוינים יש במרכז ואין - לא קיים בפריפריה. הסמינרים במרכז אינם דומים לסמינרים בפריפריה ואינם מסוננים כמוהם. ישיבות קטנות בירושלים ובבני ברק זה משהו שאין...

www.prog.co.il

יתכן.
מאמינה שיש תופעות שרק אחרי שרואים אותן בשטח מבינים את התועלת.
בקשר לתופעה הספציפית הזאת - לא אמרתי שהיא בהכרח טובה, אלא שיכול להיות שכך.
מה גם שלכל אדם יש עדיין את הרשות להפעיל את השכל ולהחליט את ההחלטה שמתאימה לו.

shira bira · 29/4/21

נכתב ע"י אני456:
חרדיות בהייטק, הולכות לשם לרוב כדי שיוכלו להגיע למשכורות גבוהות יותר שיוכלו לאפשר לבעל, הנוכחי או העתידי להמשיך בלימודו בשלווה.
גם אם הן אוהבת יותר תרפיה בג'לי או התמקצעות בציור אבסטרקטי בעזרת עלים נושרים.

ואם היו חיות בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, סביר מאד שרבות מהן היו יוצאות לעבוד במשהו, ולא רק משקות את העציצים ומנסות מתכונים חדשים, אבל ממש לא משהו כ"כ תובעני שאוכל להן שליש פלוס מהיממה.

זה הדיבורים שאני שומעת סביבי.

והדיבורים האלו גם אם לא נשמעו בהתחלה, הרי שבגיל 30 ומעלה עם כמה ילדים הם נשמעים יותר ויותר.

loving music · 29/4/21

נכתב ע"י shira bira:
והדיבורים האלו גם אם לא נשמעו בהתחלה, הרי שבגיל 30 ומעלה עם כמה ילדים הם נשמעים יותר ויותר.

גם בהתחלה

שולי איטח · 29/4/21

נכתב ע"י yonatanr:
שאני אבין - רק אצל החרדים נשים הולכות ללימודי הייטק? אצל החילונים כולן 'לוקחות משהו הרבה יותר קליל'?

אולי היו לומדות וכן קצת עובדות
אבל לאחר 6 ילדים שהגדול בן 10 או 3 ילדים שהגדול בן שנתיים (וזה לא מוקצן זה הרגיל)
וצריך לצאת ב05:30 בבוקר ולחזור ב 16:00 ואין חושים כי צריך כל שקל
ואין הארכת חופשת לידה כי צריך כל שקל
אז אם הבעל היה עובד בהייטק הם היו מפסיקות או עוברות לעבודה של כמה שעות

אצל החילונים לא מגדלים משפחות כמו שלנו!!
ותתפלאו לשמוע כשהן מגיעות לשלב של האמהות שזה בדר"כ בגיל מבוגר ולאחר קריירה גם אצלם הרבה פורשים או לוקחים הפוגה ארוכה

נכתב ע"י shira bira:
יכול להיות שקשה לי להבין את זה כי הסביבה שלי יותר פרגמטית ופחות שיפוטית בנושא.
אין דחיה משורות החברה והקהילה של בני תורה שיצאו לעבוד לפרנסתם. לכולם די ברור שזהו רצונם וכבודם וצרכם.

אני ירושלמית ונראה לי שגם אצלינו יותר פרגמטים אולי תלוי בגיל יש הבדל בין לצאת לעבודה בגיל 25 לבין 30+
אבל שוק העבודה הרשמית

היום קשה מאוד ולפעמים כמעט בלתי אפשרי לפעמים למי שרוצה להיות שמור מעבודה עם נשים/אינטרנט
וזה הרבה פעמים הסיבה שאברכים עם כל הקושי בדבר מעדיפים להמשיך ללמוד או למצוא משרות תורניות אז בודאי אין שיפוטיות מהחברה
גם מקצועות מהצד אין שיפוטיות שימו לב כמה יש כאילו שנקראים בפי העם אברכים מקומם שמור להם בכבוד בקהילה ובמוסדות והם לדוגמא מתווכים או יועצים וכד

אילו שיוצאים מחיי הקהילה זה יותר המקצועות ה...

ולכן כל הנושא של ההיסטוריה שפעם עבדו לא מתאים כ"כ לעכשיו שבשביל לעבוד צריך ללמוד מקצוע והיות פתוחים לעולם הטכנולוגיה

nori · 29/4/21

נכתב ע"י yonatanr:
שאני אבין - רק אצל החרדים נשים הולכות ללימודי הייטק? אצל החילונים כולן 'לוקחות משהו הרבה יותר קליל'?

אצל נשים חילוניות חלקן בוחרות מקצוע שיהיה להן קל לשלב בו חיי משפחה.
אלו שלא לוקחות את הסעיף הזה בחשבון אז גם הייטק אפשרי.
אצלינו כל אשה לוקחת בחשבון שהיא תשלב איתו חיי משפחה ובוחרת בו בגלל שהיא רוצה לפרנס אברך. היא בידיעה תוקעת לעצמה כמה מקלות בגלגלים כדי שיהיה דלק למרכבה.
זה הבדל דרמטי.
כל הנשים שכותבות כאן כל כך מזועזעות מהדברים שאתם כותבים כי בעבודה ההבדלים בין נשות אברכים לנשים שבעליהן עובדים הוא דרמטי.
יש את אלו שלא מנהלות חיי משפחה, יש את אלו שהמשפחה בראש מעיניהן ושהבוס יקפוץ לה אבל הילד חולה, ויש את נשות האברכים (שהעובדה שהן מפרנסות יחידות מחיבת אותן להתנהג כמו המגה קריריסטיות ומאידך מגדלות משפחה שגדולה עשרת מונים מאלו שכיניתי שהמשפחה בראש מעיניהן ויש להן תינוק אחד שהיום סבתא תאסוף כי את הילד הגדול חיבים לשים בחוג בארבע ואוי היא לא עומדת באחה"צ כל כך עמוס)

מירי עוס · 29/4/21

נכתב ע"י yitzhak123:
לו היתה לגיטימציה ליציאה לעבודה, קשה לי להאמין שמחצית מאברכי הכולל כיום היו בכולל.

50% מהאברכי כולל היו מעדיפים לעבוד?
כנראה אנחנו בעולם מקביל.

yitzhak123 · 29/4/21

נכתב ע"י שולי איטח:
אני ירושלמית ונראה לי שגם אצלינו יותר פרגמטים אולי תלוי בגיל יש הבדל בין לצאת לעבודה בגיל 25 לבין 30+
אבל שוק העבודה הרשמית היום קשה מאוד ולפעמים כמעט בלתי אפשרי לפעמים למי שרוצה להיות שמור מעבודה עם נשים/אינטרנט
וזה הרבה פעמים הסיבה שאברכים עם כל הקושי בדבר מעדיפים להמשיך ללמוד או למצוא משרות תורניות אז בודאי אין שיפוטיות מהחברה
גם מקצועות מהצד אין שיפוטיות שימו לב כמה יש כאילו שנקראים בפי העם אברכים מקומם שמור להם בכבוד בקהילה ובמוסדות והם לדוגמא מתווכים או יועצים וכד

אילו שיוצאים מחיי הקהילה זה יותר המקצועות ה...

ולכן כל הנושא של ההיסטוריה שפעם עבדו לא מתאים כ"כ לעכשיו שבשביל לעבוד צריך ללמוד מקצוע והיות פתוחים לעולם הטכנולוגיה

רק לנשים קל בשוק העבודה הטכנולוגי של היום

בקיצור, זה הסברים שנולדו לאחר שהתופעה המוזרה נהיתה.

נכתב ע"י shira bira:
יכול להיות שקשה לי להבין את זה כי הסביבה שלי יותר פרגמטית ופחות שיפוטית בנושא.

המילה קיצונית שנקטתי אינה מדויקת,
בתגובה אחרת דימתי זאת לגרושים, הסביבה בהחלט יכולה לקבל ולהבין את זאת, ובכל זאת כשזה קורה יש הלם מהצעד.
אני לא מדבר על הסביבה שלך ספציפית

shira bira · 29/4/21

נכתב ע"י yitzhak123:
המילה קיצונית שנקטתי אינה מדויקת,
בתגובה אחרת דימתי זאת לגרושים, הסביבה בהחלט יכולה לקבל ולהבין את זאת, ובכל זאת כשזה קורה יש הלם מהצעד.

גם זו לא תגובה שכיחה בכל מקום.
בתוך עמי אנכי יושבת ולא רואה שאנשים נתקפים ב"הלם, תדהמה וזעזוע".

yitzhak123 · 29/4/21

נכתב ע"י shira bira:
גם זו לא תגובה שכיחה בכל מקום.
בתוך עמי אנכי יושבת ולא רואה שאנשים נתקפים ב"הלם, תדהמה וזעזוע".

נכון, זה דימוי קיצוני.

עדיין העיקרון נכון בעיני.

yitzhak123 · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
כנראה אנחנו בעולם מקביל.

אכן כן, מעולם לא היית בעולם הישיבות והכוללים...

Ruty Kepler · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
50% מהאברכי כולל היו מעדיפים לעבוד?
כנראה אנחנו בעולם מקביל.

ההנחה הזאת לכאורה נכונה.
אפשר להסתכל ולראות מה קורה אצל החסידים, כשיש לגיטימציה מלאה לצאת לעבוד.
ככל שעוברות השנים, אחוז האברכים יורד והולך.
בגיל 30 ומעלה, להערכתי אחוז האברכים החסידיים הוא פחות מחצי מהליטאים בגיל המקביל.
(ייתכן שיש קהילות חסידיות עם אחוזים גבוהים יותר, אך עדיין הם יהיו בפער גדול מהליטאים).

מה שאומר, שכאשר אין לחץ חברתי ללמוד יום שלם עד גיל מבוגר - אחוז הלומדים נמוך בהרבה.

מירי עוס · 29/4/21

נכתב ע"י Ruty Kepler:
ההנחה הזאת לכאורה נכונה.
אפשר להסתכל ולראות מה קורה אצל החסידים, כשיש לגיטימציה מלאה לצאת לעבוד.
ככל שעוברות השנים, אחוז האברכים יורד והולך.
בגיל 30 ומעלה, להערכתי אחוז האברכים החסידיים הוא פחות מחצי מהליטאים בגיל המקביל.
(ייתכן שיש קהילות חסידיות עם אחוזים גבוהים יותר, אך עדיין הם יהיו בפער גדול מהליטאים).

מה שאומר, שכאשר אין לחץ חברתי ללמוד יום שלם עד גיל מבוגר - אחוז הלומדים נמוך בהרבה.

זה לא הלחץ אלא החינוך לאברכות, זה שונה.

Ruty Kepler · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
זה לא הלחץ אלא החינוך לאברכות, זה שונה.

הם באים יחד.
חברה שבה מחנכים לחיי אברכות כערך עליון, נוצר בה לחץ חברתי להיות מהלומדים.

מירי עוס · 29/4/21

נכתב ע"י Ruty Kepler:
הם באים יחד.
חברה שבה מחנכים לחיי אברכות כערך עליון, נוצר בה לחץ חברתי להיות מהלומדים.

נכון.
אבל זה לא נכון לומר שלולי הלחץ היו יורדים בחצי, אלא בגלל החינוךלזה שגם יוצר לחץ.
ואם היה עולם אוטופי שהיו מחנכים לאברכות ללא לחץ חברתי, לא היו 50% אחוז פחות.

נדוניה כהלכה · 29/4/21

לא כל כך קשור לנושא האשכול, אבל מענין לענין באותו ענין
יישר כח להרב י. ג. ששלח אלינו את הרשימה כעת
מי שיכול להוסיף נא להודיע על כך במייל n0527695929 בג'ימייל (ובמקרה הצורך ל 0527695929) ויבואו על שכרם.

מאגר שדכנים/יות וארגונים לבעלי רקע נפשי - שהשמחה במעונו

מאגר שדכנים/יות וארגונים לבעלי רקע נפשי כשלב מקדים לפני כניסה לעולם השידוכים, מומלץ לפנות להרב שמואל מונק שליט" א מייסד עמותת בית חם, אשר משמש גם כשדכן, לבחינה האם המועמד/ת כבר מוכנים לנישואין. וכן להרב ישראל איראם שליט"א, להכנה הכרחית לחיי נישואין למתמודדים בעברם. הרב שמואל מונק – 0548400180...

nedunya.co.il

loving music · 29/4/21

נכתב ע"י Ruty Kepler:
הם באים יחד.
חברה שבה מחנכים לחיי אברכות כערך עליון, נוצר בה לחץ חברתי להיות מהלומדים.

לו נניח שהיה אפשר לנטרל את השפעת הלחת החברתי, סביר להניח שעדיין אחוז הלומדים הליטאי היה גבוה יותר, בגלל החינוך
מה שאומר שההנחה עדיין נכונה, אבל פחות

shira bira · 29/4/21

נכתב ע"י Ruty Kepler:
ההנחה הזאת לכאורה נכונה.
אפשר להסתכל ולראות מה קורה אצל החסידים, כשיש לגיטימציה מלאה לצאת לעבוד.
ככל שעוברות השנים, אחוז האברכים יורד והולך.
בגיל 30 ומעלה, להערכתי אחוז האברכים החסידיים הוא פחות מחצי מהליטאים בגיל המקביל.
(ייתכן שיש קהילות חסידיות עם אחוזים גבוהים יותר, אך עדיין הם יהיו בפער גדול מהליטאים).

מה שאומר, שכאשר אין לחץ חברתי ללמוד יום שלם עד גיל מבוגר - אחוז הלומדים נמוך בהרבה.

ומסכימה
ועדיין זה לא שולל את הבחירה המודעת של אשת האברך.