מידע שימושי בעניין השידוכים

קריה נאמנה · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
זה לא הלחץ אלא החינוך לאברכות, זה שונה.

שזה בעיני, לפחות, עצוב מאד.
אני מעדיפה לחנך את ילדי לאהבת תורה ולהבנת גודל ערכה של כל שעת לימוד. לא ל"אברכות".

Ruty Kepler · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
שהיו מחנכים לאברכות ללא לחץ חברתי

אין דרך לחנך באופן ציבורי למשהו ללא לחץ חברתי.
ברגע שמחנכים למשהו, ומעמידים אותו בראש סולם הערכים, נוצר מתח בין החניכים, מי יהיה מה'אליטות' ומי לא. והנה לנו לחץ חברתי.

קריה נאמנה · 29/4/21

נכתב ע"י shira bira:
ומסכימה
ועדיין זה לא שולל את הבחירה המודעת של אשת האברך.

זה בעיקר לא שולל את הבחירה של האברך עצמו.
עם כל ההערכה לאשתו, הבחירה אמורה להיות שלו.

loving music · 29/4/21

נכתב ע"י Ruty Kepler:
אין דרך לחנך באופן ציבורי למשהו ללא לחץ חברתי.
ברגע שמחנכים למשהו, ומעמידים אותו בראש סולם הערכים, נוצר מתח בין החניכים, מי יהיה מה'אליטות' ומי לא. והנה לנו לחץ חברתי.

סתם שאלה סקרנית שלא מנושא האשכול - אם בציבור הליטאי יש לחץ חברתי סביב האברכות כי זה מה שבראש סולם הערכים, על מה הלחץ החברתי החסידי?

רפ · 29/4/21

נכתב ע"י Ruty Kepler:
אין דרך לחנך באופן ציבורי למשהו ללא לחץ חברתי.
ברגע שמחנכים למשהו, ומעמידים אותו בראש סולם הערכים, נוצר מתח בין החניכים, מי יהיה מה'אליטות' ומי לא. והנה לנו לחץ חברתי.

נכון. אבל זה לחץ חברתי שאין דרך לשנות אותו בלי לשנות את סולם הערכים.

yitzhak123 · 29/4/21

נכתב ע"י קריה נאמנה:
אני מעדיפה לחנך את ילדי לאהבת תורה ולהבנת גודל ערכה של כל שעת לימוד. לא ל"אברכות".

ובעיני, זה גם החינוך שיש כיום - ומעולם היה - בישיבות.

חינוך לאברכות, קרי הימצאות בכולל, ללא קשר לשייכות האמיתית לתורה ולנטיות האנושיות של האדם מצוי רק כתוצאה מלחץ חברתי.

Ruty Kepler · 29/4/21

נכתב ע"י loving music:
סתם שאלה סקרנית שלא מנושא האשכול - אם בציבור הליטאי יש לחץ חברתי סביב האברכות כי זה מה שבראש סולם הערכים, על מה הלחץ החברתי החסידי?

כל מקום והלחץ החברתי שלו. זה לא משהו אחיד אלא תלוי-קהילה.

loving music · 29/4/21

נכתב ע"י Ruty Kepler:
כל מקום והלחץ החברתי שלו. זה לא משהו אחיד אלא תלוי-קהילה.

דוגמאות?
באמת מסקרן אותי להבין את זה
אני מתכוונת ללחץ חברתי בנושאים ערכיים - מה הערך שהחינוך אליו יוצר אליטה כמו שדובר כאן
לא לחץ לסטים בבגדי ילדים, כן?.....

חוחית · 29/4/21

נכתב ע"י loving music:
דוגמאות?
באמת מסקרן אותי להבין את זה
אני מתכוונת ללחץ חברתי בנושאים ערכיים - מה הערך שהחינוך אליו יוצר אליטה כמו שדובר כאן
לא לחץ לסטים בבגדי ילדים, כן?.....

יש מושג שנקרא "בית חסידי".
מי שלא מכיר- לא יבין...

סימן שאלה · 29/4/21

נכתב ע"י shira bira:
מהיכרותי האישית עם רבות כאלו הן בד"כ מוצאות בחור כמותן. כזה שלא באמת מתכוון ללמוד כל חייו.
ואין פה שום שלילה. זכותם.

וכמה תכלס' "עולה" כזה שידוך?

לאנגער · 29/4/21

אם תקראו שוב את ההודעה שפתחה את האשכול, לא תבינו איך הגענו עד הלום.

טילון · 29/4/21

נכתב ע"י yonatanr:
לאברך בכולל יש יותר ימי חופשה ומחלה מאשר כל עובד בעבודה כלשהי. הרי ל'בוס' שלו אין הבדל בין אם הוא לומד מהבית או מהכולל. וגם אם הוא מקפיד, הרי ההורדה על ה'שמירת סדרים' של כל החודש לא מתקרבת להורדה של יום אחד מעבודת האשה. אם מדברים מצד שעות הלימוד - הוא גם יכול להשלים שעות בערב או ביום שישי.

נכתב ע"י yonatanr:
הכולל מסתיים בשעה 7, מקסימום 7:15, מספיק בשביל להשכיב את הילדים. וגם בעל עובד לא באמת חוזר בחמש בשביל לחתל את הילדים ולספק להם תעסוקה.

זה נכון ששעות הסדרים נוחות לאברכים שנשותיהם עובדות, ולנשותיהם כמובן, כי גם כשהבעל לומד שלושה סדרים ובקושי נמצא בבית, השעות שהוא כן בבית הן השעות הקריטיות של הבוקר, ארוחת צהריים והשכבת הילדים.
ויותר מזה- גם מי שיוצא לעבוד אם הוא עושה את זה בגלל צרכי פרנסה ולא בגלל שקשה לו ללמוד אז מן הסתם כשהוא חוזר מהעבודה הוא ילך ללמוד בזמן שנשאר... (וגם אם הוא עזב את הכולל כי היה לו קשה ללמוד כל היום, סביר להניח שעדיין יהיה לו חשוב לקבוע עיתים לתורה)
ההבדל הוא בעיקר בנושא הכלכלי שמשפיע מאד על ההתנהלות בבית.
אשה שבעלה עובד תוכל להרשות לעצמה לעבוד בעבודה תובענית פחות, וממילא תצטרך פחות עזרה בבית.
וזה משמעותי. מאד.

loving music · 29/4/21

נכתב ע"י חוחית:
יש מושג שנקרא "בית חסידי".
מי שלא מכיר- לא יבין...

כמו בית אברכי, כנראה....

נכתב ע"י לאנגער:
אם תקראו שוב את ההודעה שפתחה את האשכול, לא תבינו איך הגענו עד הלום.

אם מישהו רוצה לעשות מחקר אנתרופולוגי על הציבור החרדי, האשכול הזה הוא מכרה זהב
דיון מרתק עם ייצוג של חלק גדול מגווני הציבור החרדי, בכל הנושאים החשובים - שידוכים, קהילתיות, מגורים, סטיגמות, לימוד תורה, אברכים, עבודת נשים, נשים כמפרנסות יחידות, הבדלים בין ציבורים ומגזרים, השקפה, שאיפות, חינוך, דאגה לדור העתיד.....
הכל במקום אחד....

מירי עוס · 29/4/21

נכתב ע"י yitzhak123:
חינוך לאברכות, קרי הימצאות בכולל, ללא קשר לשייכות האמיתית לתורה ולנטיות האנושיות של האדם מצוי רק כתוצאה מלחץ חברתי.

נכתב ע"י קריה נאמנה:
שזה בעיני, לפחות, עצוב מאד.
אני מעדיפה לחנך את ילדי לאהבת תורה ולהבנת גודל ערכה של כל שעת לימוד. לא ל"אברכות".

מי דיבר על אברכות שכזאת?
לאורך העמודים האחרונים, בהם תוארו חייהן של נשות אברכים. ניכר שהחינוך לאברכות מתחיל בהבנת ערכה של שעת לימוד, ואהבת תורה.
אחרת, מה ימנע ממני לקרוא לבעלי לסייע לי עם הילדים באמצע לימוד, גם שאני בחודש תשיעי? לחשוב פעמיים לפני שהוא נשאר עם הילדים החולים בבית? לוותר על לימודים/עבודות בהן כרוך שעות אחה"צ? לאפשר לו ללמוד בישיבת בין הזמנים בחול המועד..ועוד כהנה וכהנה..
הוא כבר נקרא אברך, אז מה אכפת לי?...

קריה נאמנה · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
מי דיבר על אברכות שכזאת?
לאורך העמודים האחרונים, בהם תוארו חייהן של נשות אברכים. ניכר שהחינוך לאברכות מתחיל בהבנת ערכה של שעת לימוד, ואהבת תורה.
אחרת, מה ימנע ממני לקרוא לבעלי לסייע לי עם הילדים באמצע לימוד, גם שאני בחודש תשיעי? לחשוב פעמיים לפני שהוא נשאר עם הילדים החולים בבית? לוותר על לימודים/עבודות בהן כרוך שעות אחה"צ? לאפשר לו ללמוד בישיבת בין הזמנים בחול המועד..ועוד כהנה וכהנה..
הוא כבר נקרא אברך, אז מה אכפת לי?...

כתבו כאן המון אנשים. כל אחד מהם דיבר כנראה מנקודת מבטו.
היו דיבורים על אברך שלומד 12 שעות, היו דיבורים על שלשה סדרים, היו דיבורים על משרות תורניות, וכן, היו גם דיבורים על "אברך לקישוט" או אברכים בעל כרחם. רק על אברך אינסטלטור ואברך שוטף חדרי מדרגות עוד לא דיברו כאן...

כל אשה שמאפשרת לבעלה ללמוד, ראויה להערכה.
זו התמודדות יום יומית. לא טייטל.
והיא נובעת מחינוך לאהבת תורה. לא מחינוך לאברכות.

כי בס"ה, ועם כל הכבוד, הבחירה בחיי תורה היא בכלל לא של האשה (וגם הבעל, עדיף שיבחר בחיי תורה מהסיבות הנכונות) לכן, לפחות לבנות, חינוך לאהבת תורה, עדיף.

אני456 · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
מי דיבר על אברכות שכזאת?
לאורך העמודים האחרונים, בהם תוארו חייהן של נשות אברכים. ניכר שהחינוך לאברכות מתחיל בהבנת ערכה של שעת לימוד, ואהבת תורה.
אחרת, מה ימנע ממני לקרוא לבעלי לסייע לי עם הילדים באמצע לימוד, גם שאני בחודש תשיעי? לחשוב פעמיים לפני שהוא נשאר עם הילדים החולים בבית? לוותר על לימודים/עבודות בהן כרוך שעות אחה"צ? לאפשר לו ללמוד בישיבת בין הזמנים בחול המועד..ועוד כהנה וכהנה..
הוא כבר נקרא אברך, אז מה אכפת לי?..

אפשר יותר מאלף לייקים? אולי אחת מההיטקיסטיות תפתח פיצ'ר בזמנה הפנוי.

yitzhak123 · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
מי דיבר על אברכות שכזאת?

את.
כאן כתבת הסבר להפרש בין בין אחוזי הליטאים לחסידים בכוללים.
ועל הסבר זה בא תגובה ועוד תגובה שלי.
שהלחץ החברתי הוא זה שהגורם להימצאות בכולל ללא קשר לשייכות האמיתית לתורה ולנטיות האנושיות של האדם.

כפי שמצוי באותם האחוזים שאילו רק היו חסידים לא היו בכולל.

הקשר בין שאר התגובה שלך למה שכתבתי מקרי בהחלט.

yitzhak123 · 29/4/21

נכתב ע"י shira bira:
גם זו לא תגובה שכיחה בכל מקום.
בתוך עמי אנכי יושבת ולא רואה שאנשים נתקפים ב"הלם, תדהמה וזעזוע".

חשבתי שוב מה לענות לעצמי על תגובה זאת, ואשתף בזאת.

כשאדם מחליט שהדבר הנכון בעבורו הוא גירושים, הקושי הוא עצום בעצם הגירושים על כל המשתמע,
אבל מלבד הקושי בעצם הגירושים, ישנו - לעניות דעתי - גם קושי חברתי גדול,
הקושי לקום למחרת בבוקר ולספר למשפחה, לחברים ולכל העולם סביבך שאתה כעת בסטטוס שונה, אתה לא כמו כולם, אתה נכשלת במה שהחברה כביכול מצפה ממך.

בנקודה זו, לעניות דעתי, יציאה לעבודה דומה, הקושי לשנות סטטוס למשהו שונה, משהו שהוא לא כמו כולם, משהו שהחברה סביבך רואה אתו ככישלון.
זה קושי עצום.

ועליו התכוונתי בדימוי לגירושים.

מקווה שהובנתי.

מירי עוס · 29/4/21

נכתב ע"י yitzhak123:
את.
כאן כתבת הסבר להפרש בין בין אחוזי הליטאים לחסידים בכוללים.
ועל הסבר זה בא תגובה ועוד תגובה שלי.
שהלחץ החברתי הוא זה שהגורם להימצאות בכולל ללא קשר לשייכות האמיתית לתורה ולנטיות האנושיות של האדם.

סורי בזמנינו קצת קשה לשכתב את ההיסטוריה,
התגובה שלי היא מס' 1615, שבאה אחרי תגובתך מס' 1559.

את הדימוי לחסידים הביאה כבר @Ruty Kepler, ואני לא מסכימה עם זה,
כי באותה מידה אפשר לומר שבלי הלחץ החברתי אצל החסידים ללכת לטיש אף אחד לא היה הולך,
והראיה שאצל הליטאים שאין לחץ כזה, אף אחד לא הולך..
ולכן כתבתי שההבדל הגדול הוא החינוך לאברכות, וודאי שהוא יוצר גם לחץ חברתי אבל רוב ההבדל באחוזים בין החסידים לליטאים מגיע לדעתי מהחינוך.

(וחינוך לאברכות כבר הסברתי לעיל מה כוונתי)

קריה נאמנה · 29/4/21

נכתב ע"י מירי עוס:
כי באותה מידה אפשר לומר שבלי הלחץ החברתי אצל החסידים ללכת לטיש אף אחד לא היה הולך,

אני בטוחה שיש גם חסידים שהולכים לטיש (או נוסעים לחגים, או תורמים למגביות של החסידות...) בגלל לחץ חברתי.
כנראה שלא מדובר ב50%, וגם אצל הליטאים אני באמת לא חושבת שמדובר ב50%, אבל שום חברה אינה חפה מלחץ חברתי.
רק מה, שכאשר מדובר במשהו כמו טיש, או נסיעה, אפשר יותר בקלות לחפף או לתרץ תירוצים, ולהגיע רק למחצה, לשליש או לרביע.
כאשר מדובר ב"אברכות", קרי בחירה בין עבודה לכולל, הבחירה מוחלטת יותר.
אולי זו הסיבה שהמון אברכים מנסים כל מיני "השלמות הכנסה" או משרות תורניות קלות יותר.