רותי קפלר -
חן חן על הקונספט הנהדר,
העיצוב קריא ונעים לעין
הכתיבה זורמת
עם רוב המלל אני מזדהה
רק אוסיף כמה הארות והערות לפי דעתי.
א.
הפרסומות והיחצ עוברים את גבול הטעם הטוב, במיוחד כשמחיר העיתונות האמיר ל30 ש"ח.
עיתוני פרסומת יש לי בשפע ובחינם בתיבת הדואר המתפקעת.
כשאני קונה עיתון אני רוצה לראות חומר קריאה.
במיוחד עיצבן אותי התגובה למכתב ב'בתוך': הפרסומות הן הקמח של העיתון. מילא פרסומות, אבל על הכתבות אתם גם מקבלים כסף (זכורה לרעה כתבה מהתקופה האחרונה בנושא חסימת אינטרנט שהיה כולו יחצנות לאתרוג)
אז למה אנחנו נדרשים עוד לשלם???
ב.
המגזין של
'משפחה' הפתיעו לטובה עם הכתבות המגזניות המענינות, אחרי הררי הפרסומת היה מה לקרוא. רק חבל שלא חילקו לשני מגזינים שיהיה נוח לקרא!
גם
'המבשר' סיפקו מגזין עם כתבות מענינות, (ביקור בכלא רמון, אורי אריאל בביקור בהתישבות, נמל אשדוד ועוד) יש לציין שהכתבות כולן ללא ריח של יח"צ. (מתי יגיע הזמן שגם היומונים ישקיעו בנייר נוח ואיכותי לאקטואליה בערבי החגים?)
'המודיע' מביא הרבה כתבות עם תוכן, אבל די כבד. מצוין למורות להיסטוריה ולג"ג. יצוינו לטובה בזה שבכל כתבת יחצ צוין בצד "מעיני הישועה" וכדו'
ג.
מוסף הסיפורים של החג הוא ללא ספק 'סוף סוף' של
'יתד'. הגם שבתחילה הוא היה נראה קצת מטופש. הסיפורים היו יפים אחד אחד, ושני הסיומים נתנו פתח למחשבה. וכמובן העיצוב היפהפה והמושקע.
מוסף הסיפורים של
'משפחה' היה מיני ספר מתח, על המעלות והחסרונות של ספר מתח, והתאים יותר לחובבי הזאנר ופחות לכלל האוכלוסיה שמחפש משהו קליל.
'המודיע' נותר שמרני כשהיה, טוב ששינו את הנייר לאיכותי יותר. היה טוב יותר אילו היו גם מקטינים את הגודל שיהיה נוח יותר לקריאה.
'המבשר' ו
'בקהילה' המשיכו אף הם במסורת של שנים עברו, 'פינטשע' של המבשר מכיל הרבה ידע היסטורי. (מומלץ למורות במקצוע)
ד. מתגעגעת מאוד ל
מוספי הנושא של פעם בעיתון משפחה.
מוספי הנושא של
'בקהילה'- הרעיון יפה אבל הביצוע, לא כל כך
'אוצרות אבודים' של
'יתד' מכיל הרבה ידע מוגש בצורה נעימה לעין ודי קלילה, לא מצליחה להבין למה למרות זאת הוא לא מוצלח כ"כ.
ה.
מוספי הנשים
לבית- נקרא מתחילה ועד סוף, הגם שלא ניפחו את העיתון יותר מדי, ואולי דווקא בגלל זה, החומר היה משובח וגם מוגש יפה.
פנינים- הכיל אף הוא חומר משובח, יזכרו לטובה בעיקר הכתבות של השאלים, הצ'יזבטים, נשות הדיינים, ונהניתי מאוד גם מהאיור היפהפה של אורית מרטין.
בתוך המשפחה- קצת יותר מדי חוזר על עצמו, שום כתבה לא הצליחה לתפוס אותי. מה כן? הסיפור השבועי והסיפור החדש של דבורי ראנד.
קטיפה - אכזבו קשות. חלק הארי הפנימי שכולו יחצ מוריד הרבה מהערך של העיתון. מה כן אהבתי? את הכתבה של הנשים המתמודדות.
בכללי: כל ה'ניסויים החברתיים' לא כ"כ מוצלחים בעיני.
ו. א"א בלי מילה על
'שחור לבן' שכפי שכתבו מנסה לחרחר ריב ומדנים בלי שום בסיס. הייתי בטוחה שאמצא לפחות נתונים מענינים ומהימנים, בפועל רוב הכתבה הראשונה וה'לוהטת' אילו התלהמויות פוליטיות ואין כמעט נתוני אמת מהימנים. ואם רוצים להתווכח על הנושא אפשר לפתוח אשכול מיוחד לזה.