ביקורת עיתוני חג סוכות תשע"ז - יתעדכן בעז"ה

[מריומה~]

אני מתכוונת למוסף החינוכי. שהביא פאנלים שונים של רבנים שדיברו על איך מחנכים, איך מקרבים וכולי.
לא קוראת בדרך כלל יתד אבל אם הצורך בעריכה לשונית זועק לשמיים, אז קדימה- שיעשו את זה סוף סוף. מה מונע מהם?

ובהזדמנות זו, לא יודעת איך זה שאף אחד עוד לא כתב על זה לפני באשכול הזה.
הכתבות על ה'באבות' במשפחה הפריעה לי מאד. מאד מאד.
לא מבינה מה המטרה, מה התכלית,
נושא שהוא כידוע רגיש ובעייתי ובוודאי לא הדרך המסורה לנו מקדמת דנא
ספרדים ואשכנזים, חסידים וליטאים.
וחבל שעיתון לוקח לעצמו תפקיד של 'ממליך מלכים'
לכל קהילה יש גדוליה ומנהיגיה שלאורם ילכו
והם מוסרי התורה האמתיים!

יתד- עדיין לא הפנימו שהציבור לא חושב כמותם שהם השופר אליהם.
יש עוד צלילים. והזלזול באינטלגנציה מוריד לו הרבה מניות.
מי שקונה יתד הוא לעיתים רק בגלל נאמנותו ולא התוכן.

משפחה- בעל המאה הוא בעל הדעה והמ"י.

 

[בת יהודה]

רציתי להעיר בנושא 'ביקורת עיתונים'. לא קראתי עד אתמול את מוסף הסיפורים של משפחה, עקב תגובות ניקים שזה לא לענין שכל סופר כתב פרק אחד וכו'... עד שמישהי אמרה לי שהוא כן יפה ושכדאי לי.
נהניתי מאד! (למרות שאני שונאת סיפורי מתח), כך שכדאי לקחת זאת לתשומת לב, לפני שמבקרים.

 

[שרינה]

...

 

[דייג]

צרם לי מאד המוסף חברים לספסל של בקהילה.
לשים אותו סוג של כתבה על ר' חיים קנייבסקי ליד כל מיני אישים שלא קנו את פרסומם עקב גדלותם התורנית [וזה בלשון המעטה...] הוא סוג של עירוב בין קודש לחול שיש בו תחושה של השוואה של גדלות בתורה עם גדלות בענייני עולם הזה.

אכן כן,

לי צרם יותר הבמה שקיבלו התעלולים בישיבת נתיב מאיר.
נו, באמת, זה ממש תת רמה.

אבל עוד לשלב את ר' חיים קנייבסקי במוסף כזה זה באמת מוגזם.

 

[פינטל]

נהניתי מאוד ממוסף הסיפורים של "משפחה"...
ואפילו התפתח אצלנו דיון פורה על ה'חורים' שנשארו בסיפור.

וסתם כביקורת כללית על כל עיתוני החג, שאולי יגיע לאזניים הנכונות.
למה כל הסיפורים בהמשכים אין להם 2 פרקים בעיתוני החג?
אני מניח שכמוני, לכל אחד נוצר זמן מסויים במשך השבת, בו הוא קורא סיפור זה או מדור זה, וכשיש שתי שבתות שיש רק פרק אחד, נותר לנו - הקוראים הקבועים - חלל משעמם לא מוצדק.

 

[יהודה רוסט]

מילה על מוספי הנושא (לאחר קריאה בהמודיע, משפחה ובקהילה):

בחג הזה הורגשה פריצה שלא לטובה בעניין היח"צ. גם משפחה במגזין 'שחור ולבן' וגם המודיע ב'קורת גג', ניצלו את המוסף ליח"צ הרבה יותר מאשר לחומר.
על מה שיש אנו מצטערים. אנא אל תוסיפו עליהם. עד היום ידענו שמוסף נושא הוא חומר קריאה איכותי ומהנה נטו.

 

[יהודה רוסט]

זה לא חדש. משפחה מתנהל אכן ככזה שמנהל ויוזם ומחולל.
יש שיאהבו את זה ויש שלא.

 

[זלפה]

רותי קפלר -
חן חן על הקונספט הנהדר,
העיצוב קריא ונעים לעין
הכתיבה זורמת

עם רוב המלל אני מזדהה
רק אוסיף כמה הארות והערות לפי דעתי.

א. הפרסומות והיחצ עוברים את גבול הטעם הטוב, במיוחד כשמחיר העיתונות האמיר ל30 ש"ח.
עיתוני פרסומת יש לי בשפע ובחינם בתיבת הדואר המתפקעת.
כשאני קונה עיתון אני רוצה לראות חומר קריאה.
במיוחד עיצבן אותי התגובה למכתב ב'בתוך': הפרסומות הן הקמח של העיתון. מילא פרסומות, אבל על הכתבות אתם גם מקבלים כסף (זכורה לרעה כתבה מהתקופה האחרונה בנושא חסימת אינטרנט שהיה כולו יחצנות לאתרוג)
אז למה אנחנו נדרשים עוד לשלם???


ב. המגזין של 'משפחה' הפתיעו לטובה עם הכתבות המגזניות המענינות, אחרי הררי הפרסומת היה מה לקרוא. רק חבל שלא חילקו לשני מגזינים שיהיה נוח לקרא!
גם 'המבשר' סיפקו מגזין עם כתבות מענינות, (ביקור בכלא רמון, אורי אריאל בביקור בהתישבות, נמל אשדוד ועוד) יש לציין שהכתבות כולן ללא ריח של יח"צ. (מתי יגיע הזמן שגם היומונים ישקיעו בנייר נוח ואיכותי לאקטואליה בערבי החגים?)
'המודיע' מביא הרבה כתבות עם תוכן, אבל די כבד. מצוין למורות להיסטוריה ולג"ג. יצוינו לטובה בזה שבכל כתבת יחצ צוין בצד "מעיני הישועה" וכדו'

ג. מוסף הסיפורים של החג הוא ללא ספק 'סוף סוף' של 'יתד'. הגם שבתחילה הוא היה נראה קצת מטופש. הסיפורים היו יפים אחד אחד, ושני הסיומים נתנו פתח למחשבה. וכמובן העיצוב היפהפה והמושקע.
מוסף הסיפורים של 'משפחה' היה מיני ספר מתח, על המעלות והחסרונות של ספר מתח, והתאים יותר לחובבי הזאנר ופחות לכלל האוכלוסיה שמחפש משהו קליל.
'המודיע' נותר שמרני כשהיה, טוב ששינו את הנייר לאיכותי יותר. היה טוב יותר אילו היו גם מקטינים את הגודל שיהיה נוח יותר לקריאה.
'המבשר' ו'בקהילה' המשיכו אף הם במסורת של שנים עברו, 'פינטשע' של המבשר מכיל הרבה ידע היסטורי. (מומלץ למורות במקצוע)

ד. מתגעגעת מאוד למוספי הנושא של פעם בעיתון משפחה.
מוספי הנושא של 'בקהילה'- הרעיון יפה אבל הביצוע, לא כל כך
'אוצרות אבודים' של 'יתד' מכיל הרבה ידע מוגש בצורה נעימה לעין ודי קלילה, לא מצליחה להבין למה למרות זאת הוא לא מוצלח כ"כ.

ה. מוספי הנשים
לבית- נקרא מתחילה ועד סוף, הגם שלא ניפחו את העיתון יותר מדי, ואולי דווקא בגלל זה, החומר היה משובח וגם מוגש יפה.
פנינים- הכיל אף הוא חומר משובח, יזכרו לטובה בעיקר הכתבות של השאלים, הצ'יזבטים, נשות הדיינים, ונהניתי מאוד גם מהאיור היפהפה של אורית מרטין.
בתוך המשפחה- קצת יותר מדי חוזר על עצמו, שום כתבה לא הצליחה לתפוס אותי. מה כן? הסיפור השבועי והסיפור החדש של דבורי ראנד.
קטיפה - אכזבו קשות. חלק הארי הפנימי שכולו יחצ מוריד הרבה מהערך של העיתון. מה כן אהבתי? את הכתבה של הנשים המתמודדות.
בכללי: כל ה'ניסויים החברתיים' לא כ"כ מוצלחים בעיני.

ו. א"א בלי מילה על 'שחור לבן' שכפי שכתבו מנסה לחרחר ריב ומדנים בלי שום בסיס. הייתי בטוחה שאמצא לפחות נתונים מענינים ומהימנים, בפועל רוב הכתבה הראשונה וה'לוהטת' אילו התלהמויות פוליטיות ואין כמעט נתוני אמת מהימנים. ואם רוצים להתווכח על הנושא אפשר לפתוח אשכול מיוחד לזה.

 

[יהודה רוסט]

בעניין היח"צ, מזווית אישית:

לא כל מה שנראה לכם יח"צ הוא אכן כזה.
ככתב ב'בקהילה' היה לי את הזכות לכתוב את הכתבה הגדולה על ארגון 'בנועם' ואני יודע שהיא ממש לא הייתה יח"צ.
יש כאן דבר ענק ואדיר, בעל השפעות והשלכות כלל ישראליות, במובן הכי חיובי ויהודי שיש, והציבור לא מודע להיקפיו. הוי אומר, שזהו חומר שבהחלט עשוי לעניין את הקוראים.
בקיצור: לא כל מה שאינו עוקצני וחטטני הוא יח"צ.
חושב שקפלר תוכל להעיד על זה מהצד של 'משפחה'.

ועוד משהו: למרות כל הביקורות, העיתונים של החגים בהחלט יפים ומעניינים ומוכיחים שההשקעה בהחלט מצדיקה את עצמה.

 

[y&m]

התחושה שלי אחרי הכל היא שאין לי כח לדפדף.
לדפדף על כתבות היח"ץ שנתחבות בין כתבה לכתבה, לדפדף על דפי הפרסום שנדחפים לתוך הכתבות, לדפדף על מה שלא מעניין... בקיצור.

אולי לכן נהניתי מהמוסף פרקים של המודיע.

מוסף הסיפורים של המודיע נמאס לי והתייאשתי די בהתחלה. חוץ מהסיפור של ריגל שלפחות היה קצר ולעניין והכי חשוב - הראשון.

צריך שהמודיע יתאמו עם גוטמן, אין צורך בסיפור הנמשך על פני 15 דפים, אפשר להסתפק ב3 מזוקקים.

מוסף הסיפורים של משפחה, רעיון חמוד מאד ומקורי במיוחד. אבל התוצאה מזכירה את המשפטים החביבים ממשחקי הטלפון השבור... ככה זה קדירה דבי שותפי.

 

[מלפפון]

בעניין היח"צ, מזווית אישית:

לא כל מה שנראה לכם יח"צ הוא אכן כזה.
ככתב ב'בקהילה' היה לי את הזכות לכתוב את הכתבה הגדולה על ארגון 'בנועם' ואני יודע שהיא ממש לא הייתה יח"צ.
יש כאן דבר ענק ואדיר, בעל השפעות והשלכות כלל ישראליות, במובן הכי חיובי ויהודי שיש, והציבור לא מודע להיקפיו. הוי אומר, שזהו חומר שבהחלט עשוי לעניין את הקוראים.
בקיצור: לא כל מה שאינו עוקצני וחטטני הוא יח"צ.
חושב שקפלר תוכל להעיד על זה מהצד של 'משפחה'.

ועוד משהו: למרות כל הביקורות, העיתונים של החגים בהחלט יפים ומעניינים ומוכיחים שההשקעה בהחלט מצדיקה את עצמה.

אתה רוסט שכתבת לפני כמה חודשים כתבה על תמא 38 וכל הסיכונים?

 

[יהודה רוסט]

אתה רוסט שכתבת לפני כמה חודשים כתבה על תמא 38 וכל הסיכונים?

אכן

 

[מה הענינים]

חוץ מהסיפור של ריגל שלפחות היה קצר ולעניין והכי חשוב - הראשון.

הוא היה עוד כמה דברים: מרגש, מענין ויפה מאד.

 

[מלפפון]

אכן

קראתי אותה בעיון.
כתבה מקצועית וממצה.
יש מצב לקבל את פרטי המרואיין?

 

[y&m]

הוא היה עוד כמה דברים: מרגש, מענין ויפה מאד.

כן, אבל אם הוא היה באמצע לא הייתי זוכה להגיע עד אליו...

ועוד אגב, בבית שלנו לאחרונה מכניסים סופרות ידועות והרבה רושם.
הסיפור של פקשר היה חמוד.
ושני הסיפורים השניים פשוט הזוים, למרוח כל כך הרבה עמודים על מרפסת - נשמע כמו תרגיל בספרות.
וכנ"ל על רוס, כל כך דביק כל כך מטיף ולבסוף לכל מי שעדיין לא הבינה, פסקה טרחה לבאר הכל ברחל בתך הקטנה.

 

[יהודה רוסט]

קראתי אותה בעיון.
כתבה מקצועית וממצה.
יש מצב לקבל את פרטי המרואיין?

היה זה עו"ד יצחק שטיינברג מירושלים.
הנה הטלפון במשרד שלו: 02-5002923

 

[בתנופה]

ובכלל, (ואני מנסה להתנסח בזהירות הנדרשת ביותר)
מתי ילמדו האמרגנים שכתבת צבע על ראש הישיבה והאדמו"ר לא מועילה במאומה, אלא רק מזיקה משעממת ומזלזלת, ואוי להם לבריות מעלבונה של תורה...

 

[דבורי]

אני לא מבינה מה מתרגשים מהסקר של 'משפחה'. היה כתוב באחד הכתבות בהמשך המוסף הזה (לא זוכרת בדיוק איפה כי כבר זרקתי אותו) שתתכן טעות דגימה של 4.5%+- ולכן יש מצב שהתוצאות שיוויוניות.
אבל את זה הכניסו בשורה אחת באמצע כתבה בלי שום כותרת או הדגשה.

 

[עט הדר]

צריך שהמודיע יתאמו עם גוטמן, אין צורך בסיפור הנמשך על פני 15 דפים, אפשר להסתפק ב3 מזוקקים.
.

דווקא אני נהניתי ונהנה מאוד מהאריכות בסיפוריו של מ גוטמן
כתיבה משובחת

 

[נתין]

הררי העיתונים נועדו לכלות ולבער את עודפי הזמן בחג שכנראה ארוך מידי לצערנו, אין צורך לדון בזה עוד שבועיים, קראנו, נהנינו, קיטרנו, עטפנו גפילטע פיש. זהו.