הנושאים החמים
הנושאים החמים
תודה, יקרה. תודה לכל מי שהגיבה בחום ובאכפתיות. הם באמת יוצרים חיבוק ענק.
אני אגיב בתור אחת ששייכת לסטטוס כבר יותר מעשור. קצת מתקשה לכתוב את התגובה הזו, ואני בדרך כלל לא סובלת ממחסור במילים כתובות, אבל לאף אחת לא קל להיחשף, להתקלף עד הלב והבשר. אני בכל זאת מכריחה כל מילה אישית להיוולד, כי זה בדיוק העניין: להרשות לעצמי להיות...
הקושי שלנו לדבר קשור בקושי של הזולת לשתוק. החיים אחרי בית הדין הם חיים שזורקים את מי שביקר שם לתוך המלתעות של הציבור. מנסה להסתכל על הפטפטת הזו מהצד ולהבין שהיא לא נובעת מרוע, חלילה. זה פשוט מעניין. וחוזרת עכשיו למקומי במרכז ואומרת בכנות: גם אחרי אלפי פעמים של מפגש חזיתי או עקיף עם ההתמודדות הזו, היא עדיין כואבת. מלתעות הן מלתעות.
נעשתה כאן השוואה בין האשכול של המצפות לאשכול של כל אלו ששייכות לסטטוס (ביום שבו המילה 'גרושה' תקבל לגיטימציה, המשיח יעמוד בפתח...). מתקשה להשוות. לא רוצה להשוות. רק מצביעה על הבדל אחד מהותי, והוא נמצא בשיפוטיות.
ואף שרווקות / ממתינות / אימהות לילדים מיוחדים פוגשות גם כן את השיפוטיות, הן פוגשות אותה ממוקדת מאד ולא מכוונת על עצם קיומן.
רווקה נשפטת על ה'בררנות' שלה. אישה ממתינה נשפטת על ה'השתדלות' שלה, הן נשפטות על המאמצים שהן עושות או לא עושות כדי לצאת מהמציאות הזו. וכל שיפוטיות היא מיותרת ומייסרת ממש.
אבל אישה גרושה נשפטת על מה שהיא. היא לא רק נשפטת על הבחירות שלה, היא נשפטת על עצם קיומה.
לא יכולה אפילו להגיד כמה פעמים בחיי פגשתי את האפיזודה הבאה:
אני מכירה מישהי. אנחנו מתקשרות בזירה המקצועית או הידידותית, היא מתוודעת לעובדה שאני גרושה, ואז כמעט תמיד תגיע התגובה הבאה, בווריאציה כזאת או אחרת: "וואי! ממש אי אפשר להאמין עלייך! את דווקא כזאת נורמלית!"
אני מחייכת תוך כדי כתיבת המילים הללו, כי זה קרה לי כל כך הרבה פעמים, שזה כבר משעשע ממש: לפגוש את ה'אוטומט' הזה. וזה קרה גם כשהיו מעורבות באפיזודה הזאת נשים מקסימות, מכילות, כאלו שהפכו בהמשך לחברות טובות ויקרות, ועדיין המפגש הראשון שלהן עם המציאות שלי הוליד את המילים 'את דווקא כזאת נורמלית'...
זהו. זה מה שרציתי לומר, שאני לא יודעת כמה אני נורמלית, אבל אני לא 'דווקא'.
דבורי, נגעת בנו.
תודה על השיתוף, על הכנות ועל מה שלמדתי מכך.
ושאלה: כשאת אומרת למישהי שאת גרושה, לאיזו תגובה את מצפה?
- אה
- טוב (מה טוב בזה)
- נחמד (כנ"ל)
- לא ידעתי (מאיפה שתדעי אם את לא מכירה אותי)
- את לא נראית (וכי אני אמורה ללכת עם קרן על הראש?)
- כמה זמן? מה קרה? הילדים בקשר עם בעלך? (חפירותתת...)
- ואיך את מסתדרת? (תודה, כמו שהסתדרתי עד שהכרתי אותך)
כל תגובה נראית לי מטופשת יותר מקודמתה
אז מה כן?
