עוד התפרצות לדלת נעולה כדי לפתוח, קצת, עוד קצת.
- קבלתי באישי ואני מעלה כאן. זה חשוב:
ההודעה שלך יפה, אבל בכאב אומר שזה עדין מדי. בתור חד הורית אני לוקחת רק דוגמה אחת: שריפת חמץ. מי ישרוף לי? אחד החלקים הכי לא נעימים של ערב פסח. אני יכולה לרדת בעצמי ולהתגנב למדורה (מחניקה דמעות) אבל רוב הסיכויים שלא תהיה לי אפשרות לגשת לאיזור המוקף גברים וילדים מכל הצדדים. אני יכולה לבקש מאחד הגברים באיזור שישרוף עבורי, פחחח, חוויה על כל שונאי ישראל. המבט של הגברים, אהה, פתאום הם קולטים מי האשה המוזרה הזאת ומה אנחנו אמורים להרגיש כלפיה (הי, היא דווקא נראית נורמלית, מעניין), וזה במקרה טוב, במקרים רווחים יותר הם יתעלמו וימרפקו כי מי אני שאדבר עם אישה. ובכלל, אולי צריך איזשהו מינוי שליחות או אל תשאלו אותי מה, כי מאיפה אדע?
אפשרות נוספת: לשלוח את הילדים.... להמשיך בתיאור? נדמה לי שכל אמא תמחה את הדמעות עוד לפני שהם הופיעו.
ואתן צודקות, זה תלוי איך את לוקחת את זה ואיך את משדרת את זה לילדים. אז שתדעו ששלי דווקא מחוסנים בשריפת חמץ, אבל אני לא מתביישת לומר: אני לא!!! וזאת אחת מנקודות השבירה שלי, ואציין: בין נקודות השבירה הבודדות שלי.
אז אנא, שימו לב, פיקחו עין ולב, נסו להציע עזרה ברגישות ובכבוד, השתדלו למצוא את הדרך שאותן נשים גיבורות יוכלו להיעזר בכל הכבוד וההערכה שהן אמורות לקבל.
ומחה ה' דמעה