תודה על התשובה המפורטת שלו.להלן תגובתו המפורטת של רפאל וואהל (תמלול לפי דעתי מהקלטת הודעה שהוא שלח לי):
א"א להכריח אדם לעבוד בתחום שהוא לא אוהב. זה לא מחזיק מעמד. איפה הבעיה? שיש אנשים שאוהבים לעבוד בתחומים שבאופן מובהק נחשבים באזור השחור של "פאסט נישט". לדוגמא, אינסטלטור מן השורה, בדרך כלל מאוד אוהב את התחום שלו, למרות שלאחרים זה נראה מוזר ואפילו קצת מגעיל. עכשיו נשאל: האם אברך ישראלי ממוצע בן 25 יכול ללכת לעבוד כאינסטלטור? ודאי שלא! פאסט נישט!!! אגב, ה"פאסט נישט" המפורסם הזה, נוצר במוחם של אנשים מאוד מכובדים, שבדרך כלל משתכרים משכורות מכובדות מאוד, ובדרכים שונות הם מצליחים להטמיע במוח של כולנו - באיזה תחום מתאים לעבוד ובאיזה תחום לא מתאים לעבוד.
יש אנשים שצריכים להיוולד מחדש כדי להבין מה הכיף בעבודת כפיים. אלו שמחפשים את עצמם בהייטק או בגרפיקה או בכל עבודה משרדית מכובדת אחרת - לעולם לא יצליחו להבין למה בן אדם מתאווה להיות אינסטלטור. אבל המציאות היא שישנם אנשים שחושקים בתחום הזה, ומאוד רוצים לעבוד בו, וממש ממש יהנו מכל פרויקט אינסטלציה. וכנ"ל בתחום הבנייה למשל ועוד הרבה דברים שמוגדרים "צווארון כחול" / עבודות כפיים וכו'.
כעין זה, גם עבודה כנהג אוטובוס או משאית - יש אנשים שנהנים ממנה. כן כן. הם אוהבים לשבת על ההגה, לתמרן בסמטאות צרות, להוביל סחורה או אנשים. זה כיף להם! הם הולכים לישון בסוף היום, והם מלאי סיפוק!
אבל "פאסט נישט"!!! אילולי הפאסט נישט, אף אחד לא היה צריך לדחוף את האנשים האלו לעבוד בעבודות "צווארון כחול", הם פשוט היו הולכים לשם מעצמם. לכן, אילו היו מקימים בבת אחת כמה חברות גדולות של כוח אדם לשלל תחומי "צווארון כחול", ובד בבד מנהלים קמפיין הסברה עוצמתי על "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות" ועל "כל עבודה מכבדת את בעליה" ושלל סיסמאות כאלו - זה פשוט היה פותח את הסכר של "פאסט נישט", ואנשים מעצמם היו הולכים לעבוד בתחומים שמתאימים להם.
נקודה נוספת חשובה:
מי שמכיר קצת את הגבירים של אמריקה, יודע שאחוז נכבד מאוד מהם, אלו אנשים שהתחילו מאוד בקטן. לדוגמא, נהג אוטובוס פרטי, שהצליח וקנה עוד אוטובוס ושכר נהג לאוטובוס הנוסף, וכך לאט לאט, עוד אוטובוס ועוד אוטובוס, עד שהוא הגיע לחברת ענק. או לדוגמא, אדם שעבד בשיפוצים, וגדל לאט לאט עד שהגיע לעמוד בראש חברה שבונה מגדלי ענק. או למשל, אדם שעבד כעוזר מנהל של בית אבות, כן כן, העוזר הזוטר הזה ששולחים אותו לכל המשימות, אבל לאט לאט הוא למד את כל מה שכרוך בניהול בית אבות, עד שהיה ביכולתו להקים לבד בית אבות, ואח"כ רשת בתי אבות. וכן על זה הדרך.
סיפר לי מנהל מאפית מצות כאן בארץ, שלפני שהוא הקים מאפית מצות, במשך כמה שנים הוא עבד בכל מיני מאפיות אחרות בכל התחומים הקיימים במאפית מצות - כדי להכיר היטב את התחום, ולדעת בדיוק איזה תחום קשה יותר, איזה תחום צריך להיות מתגמל יותר לעובד וכו'. בארה"ב יש מאפית מצות עם 18 תנורים (!!!) כלומר, 18 מאפיות בבנין אחד, שהבעה"ב של המאפיה, יודע לעבוד בכל תחום ואפילו נכנס לפעמים כממלא מקום כשזה נדרש.
בקיצור: תשחררו את הסכר של "פאסט נישט", תנו לכל אחד לעבוד במה שהוא רוצה בלי לפחד מהשידוכים של הנכדים שלו, ואז תראו הרבה מאוד עשירים בציבור החרדי. הם יתחילו בקטן, ויגדלו לאט לאט.
וכמובן, כפי שכבר כתבתי בהודעה הקודמת:
להגיד שרפאל וואהל מחפש להשאיר את כל המחזור הכספי בתוך הציבור החרדי - את זה יכול להגיד רק מי שלא קרא את הכתבות הכי חשובות ומרכזיות שלו.
הוא דילג על הנקודה העיקרית של המסר שלו:
פה הוא טוען שהוא בסך הכל אומר ש"הגיע הזמן להפסיק לומר "סאיז פאסט נישט". אין חולק. מסכים.
אבל במאמרים שלו הוא טוען שצריך להקים כלכלה פנימית חרדית "נייצר הכל לבד ונרכוש הכל אצל עצמינו". זה שזור מאמר אחרי מאמר אצלו - ואפילו בכל תגובה שלו כאן.
האג'נדה שלו היא: "צריך אוסם חרדית וצריך תנובה חרדית כדי שהכסף יישאר אצלינו".
וזוהי אג'נדה הרסנית. אג'נדה של מדינות הקומוניזם שיצרה מחסור, פרוטקציוניזם, יוקר מחיה, שחיתות, כעסים.
כלכלה פנימית היא דבר נוראי!
להיפך: תקימו עסקים שימכרו בכל העולם! ותקנו מוצרים פנטסטיים מכל העולם! זו הדרך לרווחה, ולא להיפך.