ביקורת האם באמת שווה לנו לייבא עובדים זרים?

[אליהו ליכטנשטיין]

המטרה שלי בדיון כאן, הוא לא דיון פילוסופי על כלכלה, אלא הנושא הזה באמת כואב לי אישית.

אני מחפש עבודה בתחום ספציפי יחסית הרבה זמן, ובגלל שלמדתי לבד ואין לי תעודות רשמיות אני צריך להשקיע מאמץ הזוי, רק בשביל שמישהו יסכים לראיין אותי... וגם אז אני לא בדיוק מצליח להשיג ראיון...

ולכן לבנתיים אני מחפש עבודה פשוטה אחרת, ולפני כמה ימים מצאתי עבודה שמשלמים כמה אלפי שקלים יותר מהממוצע, ושהלכתי לראיון, היינו שם קבוצה גדולה של חרדים שחלקם צולניקים אמיתיים, וחלקם מודרניים, בקיצור מכל קצוות החרדים, וכולם הגיעו בגלל סיבה אחת כי שם אפשר לקבל שכר קצת יותר מכובד...

חרדי נורמלי בהרבה מהמיקרים לא שווה לו ללכת לעבוד כי השכר שהוא יקבל בחוץ חוץ מזה שזה מעליב, זה באמת לא שווה...

אני חושב שאנחנו צריכים להילחם על הזכויות שלנו, בדיוק כמו שכל קבוצה אחרת באוכלוסייה נלחמת, שהרופאים נלחמים שלא יתנו לרופאים מחו"ל לפענח בדיקות, כדי להשאיר את השכר שלהם גבוה... או שרוקחים נלחמים שלא יתנו למכונות אוטומטיות להחליף אותם, או שמורים חילוניים נלחמים ושובתים ללא הפסקה כדי שהשכר שלהם יעלה ויעלה למרות שכבר עכשיו השכר של הותיקים שם הוא לא נתפס... בתיכונים יותר מ22 אלף שח...

לדעתי היום בכלכלה מפותחת לא נכון להשקיע את המאמצים בלהוריד את הגיל למס הכנסה שלילי, או הקלות והטבות וכדומה, כי הכסף הגדול הוא בזכויות עובדים, ושם גם העוול הגדול, ואם נילחם שם, אולי נצליח לשנות את המצב הכלכלי שלנו, ואז פתאום כולם יראו שלא חייבים ללכת ללמוד תואר בשביל להתפרנס.

 

[ספרא רבא]

נראה שהתשובה טמונה בשאלתך, כתבת שהכסף הגדול נמצא אצל המעסיק.
אז לפחות עד שהעובדים יתארגנו ויצליחו וכו', אז אולי באמת כדאי לפתוח עסקים?

 

[אופקים 1]

נניח שהמדינה שלנו הייתה מכבדת את העובדים הפשוטים ולא הייתה מפלה אותם לרעה על ידי הצפה של עובדים זרים בתחומי התעסוקה של העובדים החלשים, הרי ברור שהשכר היה גבוה יותר בצורה משמעותית, ואז היית אומר שיש מי שמעריך, כי מסכימים לשלם מחיר גבוה...

בסוף השכר הוא ביקוש והיצע, וכשמגדילים את ההיצע, אוטומטית מורידים את הלחץ של הביקוש...

אתה כותב על פועלי בניין כאילו הם רופאים...

האמת הפשוטה היא שחלק משמעותי מאוד מפועלי הבניין לא צריכים בכלל ניסיון... וגם מי שצריך כמעט תמיד הוא לא לומד באוניברסיטה את העבודה, אלא מתחיל כפועל פשוט ולאט לאט מתמחה בתחום...

אני אישית עבדתי כמה שנים בתחום הבנייה, ולמרות שלך זה נראה כתחום שיהודים לא יכולים לעבוד בזה, כי הם לא מספיק מוכשרים לזה, אבל האמת הפשוטה היא שיהודים כמעט ולא עובדים בזה, כי זה פשוט לא שווה כלכלית...

ואם הבעייה היא שפשוט היהודים עדיין לא מנוסים, וזה ייקח כמה שנים עד שיוכלו להחליף את כל העובדים הזרים, אז יש ראיון פשוט שקראתי בעבר שהמדינה תגבה מס על העסקת עובד זר, בסכום ששווה שעובד יהודי מסכים לעבוד, למשל נניח 20 אלף שח, ואז בהתחלה הקבלנים יעסיקו את העובדים הזרים, אבל בסכום כזה, לאט לאט היכנסו עוד ועוד יהודים, ובמשך הזמן הפועלים היהודים התמחו בתחום הבנייה, ואז נוציא את כל העובדים הזרים מהארץ.

מדינה לא אמורה לכבד פועלים פשוטים, ולא אמורה לכבד אף אחד, מדינה היא מאסדר, כלומר דואג שאיש את רעהו לא חיים בלעו.
השוק אמור לכבד, והשוק לא אמור לכבד פעולה שהסיבה שמשלמים עליה יקר היא בגלל מחסור.
ולכאו' זה אמור להיות שווה כלכלית יותר מאשר להסתובב בטל.

 

[אופקים 1]

המטרה שלי בדיון כאן, הוא לא דיון פילוסופי על כלכלה, אלא הנושא הזה באמת כואב לי אישית.

אני מחפש עבודה בתחום ספציפי יחסית הרבה זמן, ובגלל שלמדתי לבד ואין לי תעודות רשמיות אני צריך להשקיע מאמץ הזוי, רק בשביל שמישהו יסכים לראיין אותי... וגם אז אני לא בדיוק מצליח להשיג ראיון...

ולכן לבנתיים אני מחפש עבודה פשוטה אחרת, ולפני כמה ימים מצאתי עבודה שמשלמים כמה אלפי שקלים יותר מהממוצע, ושהלכתי לראיון, היינו שם קבוצה גדולה של חרדים שחלקם צולניקים אמיתיים, וחלקם מודרניים, בקיצור מכל קצוות החרדים, וכולם הגיעו בגלל סיבה אחת כי שם אפשר לקבל שכר קצת יותר מכובד...

חרדי נורמלי בהרבה מהמיקרים לא שווה לו ללכת לעבוד כי השכר שהוא יקבל בחוץ חוץ מזה שזה מעליב, זה באמת לא שווה...

אני חושב שאנחנו צריכים להילחם על הזכויות שלנו, בדיוק כמו שכל קבוצה אחרת באוכלוסייה נלחמת, שהרופאים נלחמים שלא יתנו לרופאים מחו"ל לפענח בדיקות, כדי להשאיר את השכר שלהם גבוה... או שרוקחים נלחמים שלא יתנו למכונות אוטומטיות להחליף אותם, או שמורים חילוניים נלחמים ושובתים ללא הפסקה כדי שהשכר שלהם יעלה ויעלה למרות שכבר עכשיו השכר של הותיקים שם הוא לא נתפס... בתיכונים יותר מ22 אלף שח...

לדעתי היום בכלכלה מפותחת לא נכון להשקיע את המאמצים בלהוריד את הגיל למס הכנסה שלילי, או הקלות והטבות וכדומה, כי הכסף הגדול הוא בזכויות עובדים, ושם גם העוול הגדול, ואם נילחם שם, אולי נצליח לשנות את המצב הכלכלי שלנו, ואז פתאום כולם יראו שלא חייבים ללכת ללמוד תואר בשביל להתפרנס.

אם אתה מחפש עבודה לפי השכר, אין כמעט סיכוי למצוא עבודה.
מעסיקים מחפשים עובד טוב, ומוכנים לשלם על זה (לפעמים) שכר גבוה/הוגן.

עובד שמגיע בגלל רמת השכר הוא לא עובד טוב, הוא עובד שסיכוי סביר שברגע שיבשילו התנאים הוא יעזוב )כגון שהוא ירגיש שהשכר כבר אינו הולם או שהוא יכול לפתוח עסק מתחרה בתחום).

ולכן, ההתייחסות לעבודה לפי גובה השכר שלה הוא שגוי.

אם רוצים להמתקצע בתחום מסויים, לוקחים את העבודה, אח"כ שהמעסיק רואה שאתה עובד טוב, אפשר לנסות ולבקש שכר, או לפזול למקומות אחרים. לא ההיפך.

נ.ב. עובד שמנסה להלחם על השכר שלו עוד לפני שהתחיל לעבוד, לא נחשב לעובד טוב.

והנזק הגדול הוא בזכויות עובדים, שגורמים לכך שהמעסיק אף פעם לא יודע כמה יעלה לו העובד בסוף החודש. ובודאי שאין צורך ללמוד תואר כדי להתפרנס, רק שבמקומות מוסדיים זה משמש כתירוץ טוב לסנן מגזרים שלא חפצים ביקרם.

 

[אופקים 1]

אתה צריך לשאול את עצמך מדוע אין אפילו בנק גדול אחד חדש מקום המדינה?

בוודאי שכן
תחרות מייצרת ריבית אטרקטיבית

בנק קטן מול בנק גדול נכון
אבל המון בנקים קטנים מול כמה בנקים גדולים
בוודאי שזה יותר יציב

בדיוק כמו להשקיע בחברה מול כמה חברות

אין מספיק בנקים.
וזה לא קשור לשירות
זה קשור בעיקר לריבית שהבנק נותן למשל לקבלנים
דבר שמשפיע ישירות על מחירי הדיור למשל


נכון מאוד.
צריך לאפשר לבנקים קטנים להיכנס

בנקאות הוא תחום עם הרבה מאוד חסמים, ולכן לא נפתח בנק חדש. הבנק החדש שנפתח כעת (זירו) השקיע סכומי עתק על הכניסה לתחום, וזה לא נעשה בגלל שזה משתלם לאדון שעשוע, אלא מסיבות אחרות.

תחרות לא מייצרת ריבית אטרקטיבית, בגלל שהריביות צמודות לפריים שגם נותן את הכיוון למלווים.
ויש הרבה גופים שמלווים כסף מלבד הבנקים. חברות ביטוח. קרנות (שמשופעות בכסף בגלל החובה להפריש פנסיה). חברות אשראי. גופי מימון חוץ בנקאיים (שמכנים את עצמם הלוואות חברתיות). אפשר גם לגייס הון באמצעות אגרות חוב בבורסה.
בשנים האחרונות המדינה השקיעה הרבה משאבים כדי לשכלל את התחרות בתחום ההלוואות. אם זה באמצעות דירוג האשראי לכל אזרח. אם זה באמצעות הוצאות קופות הגמל והפנסיה וחברות האשראי משליטת הבנקים.
ולמרות זאת, ההלוואות עדיין נשארו יקרות.

הריבית הנמוכה לקבלנים היא מהגורמים העיקריים לכך שהם מציעים מחירים מופקעים על הקרקעות, כי ההחזר היה נמוך, מה שאפשר להם לעמוד בתשלומים למרות המחיר המופקע, וגם איפשר להם שלא לבנות ולהחריף את המחסור בדירות.

נ.ב. הלוואות זולות יוצרות נגישות גבוהה לכסף ותורמות לאינפלציה.
הלוואה טובה היא הלוואה שגורמת להגדלה של ההכנסה הפנויה.
הלוואה גרועה היא הלוואה שגורמת להגדלת הצריכה ופוגעת בהכנסה הפנויה.

 

[shimשימי]

בנקאות הוא תחום עם הרבה מאוד חסמים, ולכן לא נפתח בנק חדש. הבנק החדש שנפתח כעת (זירו) השקיע סכומי עתק על הכניסה לתחום, וזה לא נעשה בגלל שזה משתלם לאדון שעשוע, אלא מסיבות אחרות.

יש מישהו למעלה שמארגן את החסמים האלה יש לזה סיבה.

תחרות לא מייצרת ריבית אטרקטיבית, בגלל שהריביות צמודות לפריים שגם נותן את הכיוון למלווים.

ברור שאם היה יותר בנקים
התחרות הייתה אטרקטיבית יותר

לא סתם הבנקים ברווחי שיא כל פעם ,פעם אחר פעם

ויש הרבה גופים שמלווים כסף מלבד הבנקים. חברות ביטוח. קרנות (שמשופעות בכסף בגלל החובה להפריש פנסיה). חברות אשראי. גופי מימון חוץ בנקאיים (שמכנים את עצמם הלוואות חברתיות). אפשר גם לגייס הון באמצעות אגרות חוב בבורסה.

פחות משנה כמה גופים יש
יותר משנה מה הכח של הגופים האלה והאם יש קשר בינם לבנקים

ובכל אופן כל הגופים האלה זה גופים שמלווים בריבית יותר גבוהה
כי הם לוקחים את הלקוחות שהבנקים לא רוצים
אם היה יותר בנקים הלקוח לא היה משלם את הריביות של החוץ בנקאי
אלא ריביות זולות יותר

בשנים האחרונות המדינה השקיעה הרבה משאבים כדי לשכלל את התחרות בתחום ההלוואות. אם זה באמצעות דירוג האשראי לכל אזרח. אם זה באמצעות הוצאות קופות הגמל והפנסיה וחברות האשראי משליטת הבנקים.
ולמרות זאת, ההלוואות עדיין נשארו יקרות.

הריבית הנמוכה לקבלנים היא מהגורמים העיקריים לכך שהם מציעים מחירים מופקעים על הקרקעות, כי ההחזר היה נמוך, מה שאפשר להם לעמוד בתשלומים למרות המחיר המופקע, וגם איפשר להם שלא לבנות ולהחריף את המחסור בדירות.

להאשים את הריביות הנמוכות לקבלנים במחירי הדיור זה להתסכל במקום הלא נכון
הבעיה המרכזית
שיש גוף מרכזי שקוראים לו רמ"י והוא משחרר את הקרקעות
בקצב שנח לו
וזה הסיבה המרכזית אם לא היחידה לעליית מחירי הדיור

נ.ב. הלוואות זולות יוצרות נגישות גבוהה לכסף ותורמות לאינפלציה.
הלוואה טובה היא הלוואה שגורמת להגדלה של ההכנסה הפנויה.
הלוואה גרועה היא הלוואה שגורמת להגדלת הצריכה ופוגעת בהכנסה הפנויה.

אז אני מציע שנייקר את ההלוואות בעוד 5 אחוז
כי המצב היום לשיטתך הוא אינפלצייה ,נכון?

ברור שזה לא הגיוני

אתה לא יכול להגיד שאתה מייקר את ההלוואות כדי שהכסף יהיה יותר יקר
כי אם ככה אתה יכול לייקר אותו עד אין סוף

שוק בריא עובד בתחרות אמיתית בריאה וחופשית (למעט מקרים חריגים)

והמצב היום הוא הזוי -כי במקום רווחי השיא של הבנקים והגופים שמנית
ומאידך כל בית שלישי בישראל הוא עם חוב

היה הרבה יותר הגיוני שחלוקת הכסף הייתה מתבצעת בכך שהרווחים של הבנקים מתוקף חוסר התחרות
היו מופנים לריבית נמוכה יותר
בגלל תחרות גבוהה יותר
מה שהיה גורם לנטל על משקי הבית בישראל -נמוך יותר
וממילא החוב הממוצע לכל משק בית היה קטן

 

[אופקים 1]

יש מישהו למעלה שמארגן את החסמים האלה יש לזה סיבה.


ברור שאם היה יותר בנקים
התחרות הייתה אטרקטיבית יותר

לא סתם הבנקים ברווחי שיא כל פעם ,פעם אחר פעם

פחות משנה כמה גופים יש
יותר משנה מה הכח של הגופים האלה והאם יש קשר בינם לבנקים

ובכל אופן כל הגופים האלה זה גופים שמלווים בריבית יותר גבוהה
כי הם לוקחים את הלקוחות שהבנקים לא רוצים
אם היה יותר בנקים הלקוח לא היה משלם את הריביות של החוץ בנקאי
אלא ריביות זולות יותר

להאשים את הריביות הנמוכות לקבלנים במחירי הדיור זה להתסכל במקום הלא נכון
הבעיה המרכזית
שיש גוף מרכזי שקוראים לו רמ"י והוא משחרר את הקרקעות
בקצב שנח לו
וזה הסיבה המרכזית אם לא היחידה לעליית מחירי הדיור

אז אני מציע שנייקר את ההלוואות בעוד 5 אחוז
כי המצב היום לשיטתך הוא אינפלצייה ,נכון?

ברור שזה לא הגיוני

אתה לא יכול להגיד שאתה מייקר את ההלוואות כדי שהכסף יהיה יותר יקר
כי אם ככה אתה יכול לייקר אותו עד אין סוף

שוק בריא עובד בתחרות אמיתית בריאה וחופשית (למעט מקרים חריגים)

והמצב היום הוא הזוי -כי במקום רווחי השיא של הבנקים והגופים שמנית
ומאידך כל בית שלישי בישראל הוא עם חוב

היה הרבה יותר הגיוני שחלוקת הכסף הייתה מתבצעת בכך שהרווחים של הבנקים מתוקף חוסר התחרות
היו מופנים לריבית נמוכה יותר
בגלל תחרות גבוהה יותר
מה שהיה גורם לנטל על משקי הבית בישראל -נמוך יותר
וממילא החוב הממוצע לכל משק בית היה קטן

כתבתי כבר קודם, שהמדינה לא מעוניינת בבנקים קטנים שקורסים וצריך לחלץ אותם.
בנק יהב השקיע שבע מאות מיליון ש"ח בהקמת מערכת מחשוב עצמאית! רק שתהיה לך פרופורציה על הסכומים.

העיקרון הבסיסי הוא שכאשר הריבית נמוכה קל להכנס להשקעות, וכאשר הריבית גבוה נוצר חסם להשקעות.
הבנק המרכזי מנסה לשחק בין 2 הקצוות, כאשר אין מספיק יזמים, להפחית את הריבית, וכאשר היזמים מנצלים את הריבית הנמכה בשביל לצבור רכוש במקום לקדם עסקאות, אזי להעלות את הריבית.
להעלות את הריבית ב5% הוא צעד לא אחראי, שיביא לקריסה של עסקים רבים.

אינפלציה מתוכננת היא לא בהכרח דבר רע, אלא אם כן ניתן היה לשלוט באינפלציה העולמית.

אם הריבית יותר נמוכה, אז הכלל הוא שהמשק יצרוך יותר, מה שדווקא יעלה את החוב הממוצע.
בשביל להוריד את החוב הממוצע צריך להגביל את האפשרות של משקי הבית ללוות כספים, אפשר לעשות את זה באמצעות העלאת הריבית, ואפשר גם באמצעים אחרים, כגון הגבלה על מספר התשלומים בהלוואות. דרישה לבטחונות, מיסוי על הריבית ועוד.

הרווחיות של הבנקים היא תוצאה של מדיניות מכוונת, ואילו האוצר היה קצת יותר יצירתי ופחות מתהלם. הרווחיות המכוונת הזאת הייתה עוברת לאוצר המדינה, וחוסכת את הצורך להכריז על העלאת מיסים.

 

[shimשימי]

כתבתי כבר קודם, שהמדינה לא מעוניינת בבנקים קטנים שקורסים וצריך לחלץ אותם.
בנק יהב השקיע שבע מאות מיליון ש"ח בהקמת מערכת מחשוב עצמאית! רק שתהיה לך פרופורציה על הסכומים.

העיקרון הבסיסי הוא שכאשר הריבית נמוכה קל להכנס להשקעות, וכאשר הריבית גבוה נוצר חסם להשקעות.
הבנק המרכזי מנסה לשחק בין 2 הקצוות, כאשר אין מספיק יזמים, להפחית את הריבית, וכאשר היזמים מנצלים את הריבית הנמכה בשביל לצבור רכוש במקום לקדם עסקאות, אזי להעלות את הריבית.
להעלות את הריבית ב5% הוא צעד לא אחראי, שיביא לקריסה של עסקים רבים.

אינפלציה מתוכננת היא לא בהכרח דבר רע, אלא אם כן ניתן היה לשלוט באינפלציה העולמית.

אם הריבית יותר נמוכה, אז הכלל הוא שהמשק יצרוך יותר, מה שדווקא יעלה את החוב הממוצע.
בשביל להוריד את החוב הממוצע צריך להגביל את האפשרות של משקי הבית ללוות כספים, אפשר לעשות את זה באמצעות העלאת הריבית, ואפשר גם באמצעים אחרים, כגון הגבלה על מספר התשלומים בהלוואות. דרישה לבטחונות, מיסוי על הריבית ועוד.

הרווחיות של הבנקים היא תוצאה של מדיניות מכוונת, ואילו האוצר היה קצת יותר יצירתי ופחות מתהלם. הרווחיות המכוונת הזאת הייתה עוברת לאוצר המדינה, וחוסכת את הצורך להכריז על העלאת מיסים.

תראה אני לא רואה טעם בלהיכנס לדקויות
על דבר די פשוט
שאין תחרות
זה פשוט מוחש

אם היה תחרות היו מוקמים לפחות עוד כמה בנקים גדולים מקום המדינה

איך אתה מסביר את זה שלא הוקם אפילו בנק אחד גדול?????
למרות שהאוכלוסיה הכפילה את עצמה כמעט פי 16

מספיק שתסביר לי רק את זה


לא סתם הבנקים יכולים לזלזל בלקוחות ברמה כל כך גדולה
שהריבית עולה בדרמטיות
והריבית על הפקדונות נשארת אותו דבר כמעט

וצריך להיות לקוח מתוחכם כדי לנייד להשקעות אחרות(אני יודע שיש קרנות שנותנות ריביות יפות כמעט ללא סיכון
,אבל ברור שרוב הלקוחות לא יודעים את זה(ואפשר היה לראות את זה בחמש מאות מילאיירד שקל
שלא מקבלים תשואה....)
כי אין תחתרות אמיתית

אם היה תחרות גדולה אמיתית רחבה בין הבנקים
ולא קבוצה של 5 בנקים בלבד בערך
ולמציאות שלא הוקם אפילו בנק אחד גדול מקום המדינה(עדיין לא הבנתי איך אתה מסביר את זה....)

אתה רואה מזמן שינוי

בדיוק כמו שהסלולרי ברגע שנהיה תחרות הכל ירד
וברגע שהחשמל יופרט אתה תראה שינוי דרמטי(זה כבר מתחיל)

כך גם בדיוק לגבי הבנקים

 

[shimשימי]

ולגבי הטענה שבנקים קטנים וצריך לחלץ אותם
הסברתי לך בדיוק הפוך שהרבה יותר יציב חברות קטנות ומרובות מכמה גדולות

בדיוק כמו בשנות ה80 שהמדינה הייתה צריכה לחלץ את הבנקים מהרמאות שהם עושים עם הרצת מניות הבנקים

דבר שלא היה מסכן את כל המשק
אם כל הכסף היה מפוזר בהרבה בנקים קטנים

 

[shimשימי]

"חסמי מעבר ושיווי משקל מתואם בין השחקנים": הבנקים יוכרזו כקבוצת ריכוז?

***

www.themarker.com

"עצלנות הציבור מייצרת לבנקים רווחיות שנתית עודפת של כ-11 מיליארד שקל"

***

www.themarker.com

אפשר לקרוא פה ולהבין כמה המערכות מקולקלות

 

[אופקים 1]

תראה אני לא רואה טעם בלהיכנס לדקויות
על דבר די פשוט
שאין תחרות
זה פשוט מוחש

אם היה תחרות היו מוקמים לפחות עוד כמה בנקים גדולים מקום המדינה

איך אתה מסביר את זה שלא הוקם אפילו בנק אחד גדול?????
למרות שהאוכלוסיה הכפילה את עצמה כמעט פי 16

מספיק שתסביר לי רק את זה


לא סתם הבנקים יכולים לזלזל בלקוחות ברמה כל כך גדולה
שהריבית עולה בדרמטיות
והריבית על הפקדונות נשארת אותו דבר כמעט

וצריך להיות לקוח מתוחכם כדי לנייד להשקעות אחרות(אני יודע שיש קרנות שנותנות ריביות יפות כמעט ללא סיכון
,אבל ברור שרוב הלקוחות לא יודעים את זה(ואפשר היה לראות את זה בחמש מאות מילאיירד שקל
שלא מקבלים תשואה....)
כי אין תחתרות אמיתית

אם היה תחרות גדולה אמיתית רחבה בין הבנקים
ולא קבוצה של 5 בנקים בלבד בערך
ולמציאות שלא הוקם אפילו בנק אחד גדול מקום המדינה(עדיין לא הבנתי איך אתה מסביר את זה....)

אתה רואה מזמן שינוי

בדיוק כמו שהסלולרי ברגע שנהיה תחרות הכל ירד
וברגע שהחשמל יופרט אתה תראה שינוי דרמטי(זה כבר מתחיל)

כך גם בדיוק לגבי הבנקים

בשנים האחרונות נפתחו בישראל 2 בנקים
ונפתחו עוד בנקים מאז קום המדינה.
בנק פאגי למשל נפתח בשנת 1977 ובנק ירושלים קם בשנת 1966, ויש גם תאגידים בנקאיים מחו"ל שנותנים שירות בארץ, כמו סליקון ואלי בנק שקרס לא מזמן.
בעייתי לחשוב שיכול לקום בנק גדול, כי עסקים בדר"כ לא קמים גדולים, אלא גדלים עם הזמן, וגם גדול זה דבר יחסי.
מצ"ב הערך בויקיפדיה
זה כמובן לא יתרום לשינוי התחרות בתחום.
ואני אכן רואה שהסוללרי התדרדר מאז שנפתח התחום לתחרות (וגם המחיר ירד)
ודי ברור שאם התחרות בשוק החשמל תהיה דומה, אזי הפסקות חשמל יהיו כמו בארה"ב.

נ.ב. רמת שירות לא נגזרת בהכרח מכמות העוסקים בתחום,

 

[אופקים 1]

ולגבי הטענה שבנקים קטנים וצריך לחלץ אותם
הסברתי לך בדיוק הפוך שהרבה יותר יציב חברות קטנות ומרובות מכמה גדולות

בדיוק כמו בשנות ה80 שהמדינה הייתה צריכה לחלץ את הבנקים מהרמאות שהם עושים עם הרצת מניות הבנקים

דבר שלא היה מסכן את כל המשק
אם כל הכסף היה מפוזר בהרבה בנקים קטנים

עסקים קטנים הם כמעט תמיד פחות יציבים, רק שליציבות הפיננסית של המדינה הקריסה שלהם פחות מזיקה.
בבנקאות לעומת זאת, גם קריסה של בנק קטן היא קריטית לייציבות המערכת, ולכן הבנק הפדרלי התאמץ לשלם את החובות של סיליקון ואלי בנק, למרות שמדובר בבנק קטן יחסית.

הרצת מניות לא הייתה קשורה לגודל הבנקים, ואין קשר למספר הבנקים שהיו פעילים בשנות השמונים.

 

[shimשימי]

בשנים האחרונות נפתחו בישראל 2 בנקים
ונפתחו עוד בנקים מאז קום המדינה.
בנק פאגי למשל נפתח בשנת 1977

בנק פאגי זה היה ב65 אחוז מניות של הבינלאומי
ככה שזה לא בדיוק

ובנק ירושלים קם בשנת 1966,

בנק ירושלים זה נכון ,אבל בסופו של דבר אלו פירורים
שבסוף 98 אחוז מהמערכת ההפיננסית נשלטת על ידי 5 בנקים בלבד

וזה מה שמעניין

לא מספר הבנקים

אלא השליטה בעיקר.

ויש גם תאגידים בנקאיים מחו"ל שנותנים שירות בארץ, כמו סליקון ואלי בנק שקרס לא מזמן.
בעייתי לחשוב שיכול לקום בנק גדול, כי עסקים בדר"כ לא קמים גדולים, אלא גדלים עם הזמן, וגם גדול זה דבר יחסי.
מצ"ב הערך בויקיפדיה
זה כמובן לא יתרום לשינוי התחרות בתחום.
ואני אכן רואה שהסוללרי התדרדר מאז שנפתח התחום לתחרות (וגם המחיר ירד)

???
הסלולרי רק השתפר
אני לא יודע מה אתה מתכוון התדרדר

פעם היה עולה 500 שקל בבמוצע לאדם
היום עולה 18 שקל לאדם
באיכות מצויינת
ובשמע נפלא

ודי ברור שאם התחרות בשוק החשמל תהיה דומה, אזי הפסקות חשמל יהיו כמו בארה"ב.

?????


בכל אופן ניסית לגרד איזה חצי בנק שנפתח גם לאחר הקמת המדינה

אבל גם לשיטתך אמור להיות איזה יחס נורמלי בין כמות הבנקים לכמות האנשים

המסקנה המתבקשת מאליה
שאם מ600 אלף אזרחים מקום המדינה
הפכנו ל10 מיליון(הכפלה של פי 16)

והיחס בין הבנקים נשאר דומה שווה או קרוב מאוד

יש פה כשל שוק מובנה

 

[shimשימי]

עסקים קטנים הם כמעט תמיד פחות יציבים, רק שליציבות הפיננסית של המדינה הקריסה שלהם פחות מזיקה.
בבנקאות לעומת זאת, גם קריסה של בנק קטן היא קריטית לייציבות המערכת, ולכן הבנק הפדרלי התאמץ לשלם את החובות של סיליקון ואלי בנק, למרות שמדובר בבנק קטן יחסית.

הרצת מניות לא הייתה קשורה לגודל הבנקים, ואין קשר למספר הבנקים שהיו פעילים בשנות השמונים.

תשמע ,אם אתה צריך לשמור 50 שקלים
ולהיות בטוח שרוב הכסף לא יאבד

איך תעדיף לשמור אותם

ב5 מטבעות של 10

או ב100 מטבעות של חצי שקל


בערך אותו דבר...


כמו להשקיע בSPY 500
מול להשקיע בכמה חברות בודדות

 

[ברמן]

ערבים זה לא שווה כי גם משלמים להם הרבה וגם הם עושים נזקים כגון גנבות הכי שווה זה תילאנדים וסינים שמשלמים להם שקלים והם עובדים טוב ויהודים יש כאלה שעובדים יותר טוב ומוכשר מערבים

 

[אליהו ליכטנשטיין]

נראה שהתשובה טמונה בשאלתך, כתבת שהכסף הגדול נמצא אצל המעסיק.
אז לפחות עד שהעובדים יתארגנו ויצליחו וכו', אז אולי באמת כדאי לפתוח עסקים?

לפתוח עסק, גם אם זה נשמע דבר נכון, ברוב המקרים מתברר מלמפרע שזה היה טעות טראגית... וזה נכון שבעלי החברות והעסקים, הם בממוצע מרוויחים הרבה, אבל זה רק בממוצע...

בכל מקרה אני מתפלל ליום שהציבור בעלי השכר הנמוך בישראל, התעורר ויפסיק לשתוק והתנגד להורדה האקטיבית בשכר שלנו, על ידי הצפה של השוק בעובדים בתחומים שמותאמים למאפיינים של בעלי השכר הנמוך בישראל.

וכשזה יקרה אנשים לא יבינו איפה היינו עד היום... גם הרווחנו גרושים, וגם סיפרו לנו שזה לא תורם לצמיחה של המשק, כי אנחנו מרוויחים גרושים...

 

[יוסייוסייוס]

כתבתי כבר קודם, שהמדינה לא מעוניינת בבנקים קטנים שקורסים וצריך לחלץ אותם.
בנק יהב השקיע שבע מאות מיליון ש"ח בהקמת מערכת מחשוב עצמאית! רק שתהיה לך פרופורציה על הסכומים.

בנקים זה נושא שונה לחלוטין משאר העסקים.
אם אין אמון בבנקים, אז כל הכלכלה קורסת.
לכן היה את המשבר הגדול 1929 בארה"ב שהתפשט לכל העולם.
לכן הבנקים הם מפוקחים.
לכן המדינה מכתיבה הרבה כללים לבנקים.
ולכן בנק שקורס המדינה מחזירה למפקידים [לא למשקיעים!] את כספם.
נושא יציבות ואמון הבנקים הוא קריטי לכל הכלכלה.
בנק אינו דומה לשאר העסקים במשק.

 

[יוסייוסייוס]

לדעתי היום בכלכלה מפותחת לא נכון להשקיע את המאמצים בלהוריד את הגיל למס הכנסה שלילי, או הקלות והטבות וכדומה, כי הכסף הגדול הוא בזכויות עובדים, ושם גם העוול הגדול, ואם נילחם שם, אולי נצליח לשנות את המצב הכלכלי שלנו, ואז פתאום כולם יראו שלא חייבים ללכת ללמוד תואר בשביל להתפרנס.

רוצים לחזור לקומוניזם...
זה כבר נוסה ונכשל...
=============
נושא התואר האקדמאי הוא אכן הרבה פעמים מיותר לחלוטין.
ובכלל למה צריך לדעת אנגלית כדי לקבל תעודת עו"ד ?
עו"ד לומד חוקים בעברית ולא באנגלית.

הצורך בתואר אקדמאי וכן הדרך להגיע אליו היא מוגזמת ומיותרת.
יש בכל תואר חלקים גדולים מיותרים לחלוטין שאינם קשורים למקצוע.
יש מקצועות רבים שאין שום צורך בתואר
יש מקצועות רבים שניתן להוריד חלקים מיותרים בלימודים [כמו אנגלית, מה זה קשור לתואר ?].

 

[אספקה טכנית]

אם לא הסוציאליסטיות המוגזמת לעובדים זרים/פלסטינים היו הם מתוגמלים בשכר מותאם לארצות המוצא שלהם כמה מאות דולרים
וכל הענף היה נראה אחרת
ולא מצב שעובד זר מקבל מאה ש"ח לשעה והישראלי חמישים ועוד מיסוי

 

[אופקים 1]

אם לא הסוציאליסטיות המוגזמת לעובדים זרים/פלסטינים היו הם מתוגמלים בשכר מותאם לארצות המוצא שלהם כמה מאות דולרים
וכל הענף היה נראה אחרת
ולא מצב שעובד זר מקבל מאה ש"ח לשעה והישראלי חמישים ועוד מיסוי

@אליהו ליכטנשטיין, הנה עוד אחד שטוען שהעסקת עובדים זרים היא יקרה ולא מה שגורם לשלם לישראלים שכר נמוך