הנושאים החמים
הנושאים החמים
זו תופעה שראויה להתייחסות, אז אני אתן את הזווית שלי לעניין.
אחת הנקודות שהיו חשובות בעבורי מאוד, היא ההדגשה - שמדובר בחקירה שלא דומה לשום חקירה שנחקרה אי פעם. האופן שבו הדברים מסתבכים, הבעיות שצצות ללא הרף, הצורך ליטול סיכונים ולהתמקד רק בקו אחד של חקירה - למרות שיש עוד מאה שבפוטנציאל יכולים להיות תועלתיים.
מהסיבה הזו, בחרתי לדחוף את אלישע לתוך לוח זמנים בלתי אפשרי. כיון שאם הייתי מעוניין להתמקד בכל הקצוות הפתוחים - זה היה מסתיים במאות עמודים של מרדף מייגע אחרי הרוח. ההבנה של כל מה שאירע, תוכל להיות רק מפרספקטיבה הרבה יותר כללית, שתבהיר את רצף האירועים.
הסבך הזה שאלישע נקלע אליו בעל כרחו, לא עושה לו טוב. אנחנו מוצאים אותו מתחילת העלילה מתמודד מול מפלצת עם אינסוף ראשים, כאשר מאחורי כל אחד יש כמה אחרים. הוא נדרש לעבוד בתנאים שהוא לא רגיל אליהם, כשהוא לבדו, כאשר החוזקות שלו מתקשות לבוא לידי ביטוי.
אלישע הוא עקשן, וזה מוטיב חוזר. הוא עקשן, והוא די נעול על תפיסת העולם שלו. עמיקם היה הראשון שהעיר לו על זה, אבל הוא עשה זאת בדרכו המפרכת. לאורך העלילה, אפשר לראות שהוא אמנם משנה זוויות חשיבה, אבל תמיד מאוחר מדי, בכבדות מסויימת, הרבה אחרי שהקוראים כבר קלטו שהוא לא בכיוון.
אלישע מאמין רק במה שהוא חושב לנכון, קשה לו לקבל מה שאחרים חושבים. הוא לוקח על עצמו את מלוא האחריות, והוא ישנא את עצמו אם מה שחשב יתברר כשגוי. ההבנה הזו חשובה כדי להבין מדוע הוא מתקומם מול אלירן, שבסך הכול הציע צורת חשיבה קצת שונה ממה שאלישע חשב.
לדעתי, בקטע הזה, חשוב להבין אותו. אלישע נושא עליו את התווית של החוקר המבריק, זה שמצליח תמיד, זה שמפצח את החקירות הקשות ביותר. מבחינתו, האחרים לא שווים לו. הוא מעליהם, הן מבחינת יכולת הניתוח והן מבחינת גיבוש האסטרטגיה. הוא רגיל ללכת אחרי האינסטינקטים שלו בכל מצב, והוא מתקשה להשלים עם זה שזה לא תמיד פועל בעבורו.
דווקא הבדיקה בגג (קשה לקרוא לזה חקירה) הייתה נדירה יחסית, כי הוא קיבל את דעתו של אלירן - למרות שהיא סתרה את התיאוריה הכוללת שלו. מה שהוביל אותו לשם, אלו המהירות והלחץ. כשאלירן טען את מה שטען, מבחינתו של אלישע - לא היה זמן לבחון אם זה כדאי או לא. הוא במרוץ נגד השעון, והוא לא מתחשב בכדאיות או בסיכויים, אלא במערכת הזמנים. אם הוא יכול לדחוף עוד פעולה נואשת - הוא יעשה זאת, גם אם היא רחוקה מאוד מההבנה שלו. בנוסף, מערכת היחסים שלו עם אלירן לא התבררה דיה, ויש עוד הרבה בהמשך הדרך, או במה שנותר ממנה.
בכל מצב, אני לא רוצה להגביר ציפיות וכאלה, אבל יש משהו שעומד לקרות, ולנער קצת את העלילה. יהיו סוף סוף תשובות להרבה מאוד שאלות, אבל גם יהיו תמיהות חדשות. השאיפה שלי היא לסגור הרבה פינות, ולהשאיר רק את השאלות הגדולות - כדי להתחיל ולהתכונן לקראת השלב האחרון, שהוא פסיכולוגי בעיקרו, והוא יהיה סחרחרה די רצינית.
הסיבה שאני כותב את זה, היא משום ששם - נוכל לקבל הרבה יותר הבנה בנוגע לתיאוריות של אלישע ולשאלה אם הן היו קרובות לעובדות או לא. בסופו של דבר, השאלה שתקבע האם הוא חי בקונספציה או שהוא באמת גאון מבריק - תהיה מבחן המציאות.
מקווה שנעבור את זה בשלום. קצת חושש מכם, הקוראים, וממה שיהיה כשהקרוסלה תתחיל להסתובב.
