התייעצות אל חזור📘 - מ. קינן, מישהו קרא?! איך הוא?

[ריקי שי]

אין מקום אחר שאני יכולה להגיב בו, אבל שאלה אחת שלא עוזבת לי את הראש מאז שקראתי את הספר, ואולי תוכלו לעזור לי,
איך שהבנתי, לא אמורה להיות בעיה, לפי חוקי הזמן שייצרה מיה, שיוחנן יפגוש את עצמו? כבן אדם נוסף אני מתכוונת.
נניח אם בתשפא בסוף הסיפור הוא נכנס שוב למאיץ של מיכאל וחוזר למאה ה16 הוא אמור לחזור כבן אדם נוסף? דהיינו יוחנן של גיל תחילת הסיפור פלוס שלושה חודשים בערך פוגש את עצמו בגיל של תחילת הסיפור. אם התשובה היא כן, נדמה לי שאנחנו בבעיה...
אני אנסח את זה אחרת,
אם מישהו עובר מהעתיד לעבר, זה אומר שאין אותו בעתיד בזמן שהוא בעבר, אבל מה יקרה אם הוא יחליט לחזור מהעבר לעתיד בחזרה? כביכול יש חוק שאי אפשר להיות בעבר ובעתיד באותו זמן. והמשפט הזה והכשל הלוגי שבו אמור להסביר את הבעיה שלי. הצילו!!!! אני מסובכת!!!!
נ.ב. ברוח הביקורת כאן, אחרי כל התשבחות והשאפו הגדול, קצת מפריע לי שאין כלכך אזכור והשפעה של ירידת הדורות על מהלך הספר, וזה בעיה גם ספרותית וגם השקפתית, לשם הרעיון, יוחנן אמור להערכתי לסיים שמונה עשרה הרבה לפני שאר תלמידי הישיבה בפראג... וזו דוגמא שולית ממש. אנחנו חונכנו על זה שאין לנו השגה בדרגתם הרוחנית של דורות קודמים וודאי שלא ממרחק שכזה, ובספר לעומת זאת, מלבד אי אלו הבדלים בסגנון הלימוד יוחנן לא מרגיש בשום שלב לא שווה ערך מבחינה רוחנית. וכן יהודי העבר מתייחסים אליו מבחינה זו כשווה בין שווים או מתפעלים מהחלטותיו ההרואיות. איך בחור מ2020 עם כל מה שזה אומר ובלי לגרוע מאומה מגודלם ורמתם הרוחנית של בחורי הדור הזה, מסתובב לו בנחת בינות לדורות שידעו מה זה מסירות נפש, מה זה אמת, מה זה עבודת ה' אמיתית וכו' וכו'. אבל חוץ מזה , באמת שמושלם!!!

ובכן, כיוון שאין באמת מכונות זמן- כל זמן שלא הגענו לגשר כזה- אין סיבה לטרוח לעבור אותו. זו דעתי לפחות.
לגבי הנ.ב.- לא חייבים להסחף בכל רוח בכוח אבל לעצם העניין- יוחנן לא נמצא עם הבחורים כל כך הרבה, וגם לא מתפלל איתם שמו"ע... הוא מגיע אליהם אחרי התפילה (ישיבה שם זה לא כמו היום, מתכנסים אחרי התפילה כמה בחורים בבי"כ ולומדים, בוולוז'ין שהיתה הישיבה הממוסדת הראשונה היה משהו כמו מאה תלמידים, אני חושבת, אז במה שהיה לפני- היו אולי כמה עשרות ואולי פחות, וגם לא היתה חובת הגעה...). ומי אמר לך באיזה קצב התפללו פעם? את יודעת שיש דעות שעדיף להתפלל מהר כדי שלא יהיו מחשבות זרות? אולי הבחורים שם אחזו כך? ויהודי העבר פשוט לא מאמינים שהוא מדור אחר ואין גם שום סיבה הגיונית שלא יקבלו אותו כשווה בין שווים. לא מינו אותו להיות ראש ישיבה, נתנו לו אוכל, עזרו לו, משהו שכל יהודי אמור לעשות כלפי כל יהודי.
חוץ מזה, גם במאה ה16 אנשים לא הלכו ובדקו את השגותיהם הרוחניות של כל מי שהם פוגשים...
והבחירות שהם מעריכים אותו עליהן- ראויות להערכה.גם להשאר תקוע בעבר ולשלוח את אח שלך במקומך זה ראוי להערכה, אם לא אכפת לך.
באופן כללי- במאה ה16 אכלו ושתו וישנו ועשו עסקים, וזה מה שהיהודים שם עושים. וירידת הדורות- זה עניין בפני עצמו, אבל כל זמן שאין שם מכונה למדידת דרגה רוחנית- לא מוצאת את הבעיה

 

[שם שצריך להיות מקורי]

ובכן, כיוון שאין באמת מכונות זמן- כל זמן שלא הגענו לגשר כזה- אין סיבה לטרוח לעבור אותו. זו דעתי לפחות.
לגבי הנ.ב.- לא חייבים להסחף בכל רוח בכוח אבל לעצם העניין- יוחנן לא נמצא עם הבחורים כל כך הרבה, וגם לא מתפלל איתם שמו"ע... הוא מגיע אליהם אחרי התפילה (ישיבה שם זה לא כמו היום, מתכנסים אחרי התפילה כמה בחורים בבי"כ ולומדים, בוולוז'ין שהיתה הישיבה הממוסדת הראשונה היה משהו כמו מאה תלמידים, אני חושבת, אז במה שהיה לפני- היו אולי כמה עשרות ואולי פחות, וגם לא היתה חובת הגעה...). ומי אמר לך באיזה קצב התפללו פעם? את יודעת שיש דעות שעדיף להתפלל מהר כדי שלא יהיו מחשבות זרות? אולי הבחורים שם אחזו כך? ויהודי העבר פשוט לא מאמינים שהוא מדור אחר ואין גם שום סיבה הגיונית שלא יקבלו אותו כשווה בין שווים. לא מינו אותו להיות ראש ישיבה, נתנו לו אוכל, עזרו לו, משהו שכל יהודי אמור לעשות כלפי כל יהודי.
חוץ מזה, גם במאה ה16 אנשים לא הלכו ובדקו את השגותיהם הרוחניות של כל מי שהם פוגשים...
והבחירות שהם מעריכים אותו עליהן- ראויות להערכה.גם להשאר תקוע בעבר ולשלוח את אח שלך במקומך זה ראוי להערכה, אם לא אכפת לך.
באופן כללי- במאה ה16 אכלו ושתו וישנו ועשו עסקים, וזה מה שהיהודים שם עושים. וירידת הדורות- זה עניין בפני עצמו, אבל כל זמן שאין שם מכונה למדידת דרגה רוחנית- לא מוצאת את הבעיה

הנושא של השמו"ע היה יותר כמטאפורה על זה שחייב להיות איזשהוא ביטוי לפער הרוחני העצום ביניהם ואם לא מול בחורי הישיבה אז מול יצחק או כל מי שבא עם יוחנן במגע ממושך, יודעת מה? אפילו הרב, שמתברר אח"כ שהוא המהר"ל, לא מקבל את היחס הנדרש לטעמי ולטעמי בלבד, (ואגב שהוא אפילו מדבר קצת לא לענין , הוא אומר ליוחנן שלפי דבריו הם עומדים להיות מוצפים באנשים מהעתיד כיוון שהושגה הטכנולוגיה הזו, הציטוט המדויק: "אנחנו עתידים, לשיטתך, לראות כאן בקרוב אנשים רבים חסרי זהות ומשפחה שיגיעו מהעתיד?" (עמ' 425) ובכן- זה לא משנה מתי היא הושגה, אפשר לחזור איתה גם לכמה שנים לפני העבר של הספר. ) עד כמה שאני חונכתי הם עשו הרבה יותר מאשר לאכול לישון ולעשות עסקים. הם למדו בשקיעות שיוחנן לא בנוי לה, הם עבדו על עצמם, הם עשו תיקון חצות למשל, הם היו כל היום עם תפילין, (אני לא בטוחה שגם אז אבל בזמן הראשונים וודאי). אני לא מצליחה לשים את הנקודה אבל לא ייתכן שלא היה לפער הרוחני שום ביטוי בשטח, וכל זה לא סותר בכלל להערכה שמגיעה ליוחנן על הבחירה שלו. רק זה נראה שם שהם ממש מופתעים. בכל מקרה ייתכן שזה באמת רק רגישות שלי, אם מישו מזדהה איתי , שידע שהוא לא לבד...

 

[א.מ.ל]

ספר מהממם!!!!
נהניתי מכל דקה לדעתי, אחד הספרים הטובים שלה אחרי ממלכה במבחן כמובן ואחרי אדמה פראית זה הספר הבאה!!!!!!!
מושלם מושלם מומלץ לכולם לקרוא ולקנות
בהנאה

 

[ריקי שי]

הנושא של השמו"ע היה יותר כמטאפורה על זה שחייב להיות איזשהוא ביטוי לפער הרוחני העצום ביניהם ואם לא מול בחורי הישיבה אז מול יצחק או כל מי שבא עם יוחנן במגע ממושך, יודעת מה? אפילו הרב, שמתברר אח"כ שהוא המהר"ל, לא מקבל את היחס הנדרש לטעמי ולטעמי בלבד, (ואגב שהוא אפילו מדבר קצת לא לענין , הוא אומר ליוחנן שלפי דבריו הם עומדים להיות מוצפים באנשים מהעתיד כיוון שהושגה הטכנולוגיה הזו, הציטוט המדויק: "אנחנו עתידים, לשיטתך, לראות כאן בקרוב אנשים רבים חסרי זהות ומשפחה שיגיעו מהעתיד?" (עמ' 425) ובכן- זה לא משנה מתי היא הושגה, אפשר לחזור איתה גם לכמה שנים לפני העבר של הספר. ) עד כמה שאני חונכתי הם עשו הרבה יותר מאשר לאכול לישון ולעשות עסקים. הם למדו בשקיעות שיוחנן לא בנוי לה, הם עבדו על עצמם, הם עשו תיקון חצות למשל, הם היו כל היום עם תפילין, (אני לא בטוחה שגם אז אבל בזמן הראשונים וודאי). אני לא מצליחה לשים את הנקודה אבל לא ייתכן שלא היה לפער הרוחני שום ביטוי בשטח, וכל זה לא סותר בכלל להערכה שמגיעה ליוחנן על הבחירה שלו. רק זה נראה שם שהם ממש מופתעים. בכל מקרה ייתכן שזה באמת רק רגישות שלי, אם מישו מזדהה איתי , שידע שהוא לא לבד...

אני לא חושבת שיש בספר משהו שהוא עושה איתם שמראה על דרגה רוחנית. מתנצלת. לא כתוב על שום חברותא, שום.. לא יודעת. שום כלום.
הדבר היחיד הוא שכשחיים בנימין מבקש ממנו ברכה לילד הוא מרגיש מאוד מוזר (אכן, הנה את רואה שמיה כן חשבה על זה) שתלמיד של הרמ"א יתברך ממנו. אבל כיוון שחיים בנימין לא יודע מאיפה הוא הגיע, ושהצלת חיים היא זכות בכל מקרה, הוא מחליט כן לברך.
לגבי הרב- תקראי שוב את הספר. הרב שמוזכר שם הוא לא המהר"ל. המהר"ל הוא הרב הצעיר שם, שיוחנן מרגיש לא נוח שהוא לא הבחין בגדולתו. וכיוון שגדולה אינה מתבטאת באופן חיצוני מובהק- הרי שהגיוני למה יוחנן לא הבחין בה.
אבל גם הרב ההוא- מה היית רוצה שהוא יגיד? יש לך ניסוח יותר נעלה ללשאול כזו שאלה? ומה לא לענין בזה? סליחה שאני לא יורדת לעומק דעתך..
וודאי שאין למעלה הרוחנית ביטוי בשטח בחיי יום יום נורמליים. פעם לא חשבו שצריך להחצין מעלות רוחניות. עבדו את הקב"ה בלי עיתונים ובלי לטרוח לפרסם כל דבר. וגם אנשים במעלה רוחנית גדולה יותר- עבדו על עצמם, וגם הם אכלו, וגם הם שתו, והם עשו עסקים (לא גם כי היום זה פחות מקובל...), וישנו בלילה, ו..חיו את חייהם....

 

[היו היה]

עוד דבר שהפריע לי אבל מאוד!!
זה ה"אף היהודי"
זה מושג אנטישמי גמור והיא משתמשת בו כאילו כלום

 

[שם שצריך להיות מקורי]

ודאי שאין למעלה הרוחנית ביטוי בשטח בחיי יום יום נורמליים

??? אז על זה אנחנו מתווכחות? את באמת חושבת שהיית יכולה לשהות ליד מישהי שהיא מאה רמות מעלייך במושגים של ירא"ש וכו' והיא לא תרגיש שמשו בך קצת ,אההמ, נמוך? בלי לדבר עלייך כמובן, אותו דבר עליי.
ודאי וודאי שיש למעלה רוחנית ביטוי, ואצל גברים לא כל שכן!!!! את יודעת איך למדו פעם, את יודעת שבעיקרון צריך ללמוד בעמידה ברתת וזיע? וזה שוב רק דוגמא. כמו השמונ"ע. אבל אם את מתווכחת זה בסדר אני לא חושבת שאת חייבת לקבל את דעתי אז אני אסיים פה, רק שוב אם מישהי כן מסכימה או מזדהה, שתרגיש בנח. זה הכל.

ה מושג אנטישמי גמור

דווקא את זה אני די מבינה, יכול להיות שזה של אנטישמים, אבל זו עובדה קיימת, אז למה לא להשתמש בה? זה לא בא בתור זילזול כמו אצל הנאצים זו עובדה פשוטה, כמו הבדלים בצבע עור, אין בעיה להתייחס, לדעתי, למאפיינים חיצוניים מוכחים וברורים, כל עוד הם לא משמשים בתור סימן לחסרונות מהותיים או לערך פחות. אבל שוב זו רק דעתי.

מה לא לענין בזה

זה לא לא לענין זה פשוט טיפשי. אם יש מכונת זמן אפשר לחזור איתה לכל זמן, לא? במילים אחרות: זה שעד היום לא הגיעו אנשים מהעתיד זה הוכחה שאין מכונה כזו, נכון? ואם יבוא מישו עכשיו ויגיד שהוא מהעתיד, לא נגיד " אה, כנראה רק עכשיו הצליחו לייצר בעתיד מכונות זמן, אז מעכשיו נתחיל לראות אנשי עתיד"
מקווה שהובנתי.

 

[646461321]

לגבי הרמה הרוחנית -אני קצת מסכים.
אם כי באמת לא מוזכרים כל כך בספר תיאורים של הרמה הרוחנית: ככה שזה לא מוריד מערכם.
בלימוד - שרב בתקופת המהר"ל יתפלא כל כך מהחידושים, עד שיקבע על פיהם שהוא אכן בא מהעתיד- קלוש. " ראשונים כמלאכים ..".
בכללי - הספר (בעיקר החצי הראשון) קצת מייגע. החצי השני יותר זורם. אהבתי שהספר בסוף נחתך, ולא ממשיך להתנהל לאיטו.
לדעתי התאוריה שלה למעבר בזמן די ברורה, ונחמד להשתעשע בה.

 

[ריקי שי]

בלימוד - שרב בתקופת המהר"ל יתפלא כל כך מהחידושים, עד שיקבע על פיהם שהוא אכן בא מהעתיד- קלוש. " ראשונים כמלאכים ..".

א. השאגת אריה היה רק מאה שנה אחרי המהר"ל, בערך. זה לא הרבה במושגים של היסטוריה ודורות. תחשבו שהחפץ חיים היה לפני מאה שנה, אולי אפילו קצת יותר, ואני די צעירה וזוכרת ראיונות עם אנשים שפגשו אותו כבחורים.
ב. הוא באמת היה משהו מיוחד, גם בדור שלו.
ג. הרב לא קבע על פי זה שהוא מהעתיד, הוא ביקש לשמוע משהו מחידושי הדורות שאחריהם כדי לדעת אם זה משהו שהוא מכיר, וכיוון שהוא לא הכיר את המערכה של השאגת אריה, שנולד בערך חמישים שנה אח"כ אאל"ט, הוא אמר שהיה מצפה שמערכה כזו הוא יכיר ושודאי לא יוחנן חשב עליה ולכן הוא מאמין שיש פה משהו שעוד לא נאמר ומבין שיש פה משהו.

 

[יש לי את זה]

ספר מטורף מושלם וסוחף.. כמו כל הספרים שלה!! קשה להניח מהידיים..
ליגה אחרת!!

אני עדין באמצע הקריאה, חיפשתי בכוח שאלות על הספר, והנה מצאתי 2 פסיכיות:
1. כאשר יוחנן מדבר עם ראש הקהל הוא רוצה ליצור בטרייה, ומבקש ממנו אבץ, אבל לימון הוא מתקשה לתרגם לצ'כית... אמממ... מענין...
2. אוסביו מספר ליוחנן שהוא הביא אותו למנזר כי הוא יוכל לקבל שם תרופות וטיפול.. וחצי עמוד אחרי זה יוחנן מבקש ממנו את התרמיל שלו כי יש שם תרופות, ואוסביו לא מצליח להבין מה פירוש המילה...
קצת סתרה שם את עצמה...

מי יכול ליישב לי?

 

[שם שצריך להיות מקורי]

1. כאשר יוחנן מדבר עם ראש הקהל הוא רוצה ליצור בטרייה, ומבקש ממנו אבץ, אבל לימון הוא מתקשה לתרגם לצ'כית... אמממ... מענין...

נדמה לי שיוחנן יודע צ'כית חלקית מסבא שלו

 

[שם שצריך להיות מקורי]

אוסביו מספר ליוחנן שהוא הביא אותו למנזר כי הוא יוכל לקבל שם תרופות וטיפול..

זה מעורר שאלה כללית האם כל הדיבורים של אוסביו עד שהוא נחשף כיודע צ'כית הם בלשון המקרא? ברור שלא
"מצטרף"
"בשביל מה אתה צריך נעליים כשאתה קודח מחם"
בואו, לשון המקרא זה לא.
כנראה שמיה רק נתנה את התחושה המקראית בתחילת הכרותנו את אוסביו, והחליטה שדי בכך מבחינה מקצועית, אפשר להתווכח כמובן, אבל זה לא סתירה בספר, זו החלטה ספרותית.

 

[יש לי את זה]

נדמה לי שיוחנן יודע צ'כית חלקית מסבא שלו

כן אבל איך הוא יודע לתרגם אבץ ולימון לא? לימון זה מילה יותר בסיסית, לא?

זה מעורר שאלה כללית האם כל הדיבורים של אוסביו עד שהוא נחשף כיודע צ'כית הם בלשון המקרא? ברור שלא
"מצטרף"
"בשביל מה אתה צריך נעליים כשאתה קודח מחם"
בואו, לשון המקרא זה לא.
כנראה שמיה רק נתנה את התחושה המקראית בתחילת הכרותנו את אוסביו, והחליטה שדי בכך מבחינה מקצועית, אפשר להתווכח כמובן, אבל זה לא סתירה בספר, זו החלטה ספרותית.

את צודקת, אבל כאן מדובר על משהו אחר, אוסביו אומר לו את המילה תרופות, , וכאשר יוחנן, כמה משפטים אחרי זה מבקש את התרמיל עם התרופות- אוסביו לא מבין את המילה הזאת, בעוד שהוא עצמו אמר אותה לפני כמה שורות.. סתירה מסוימת...
(אני אכניס בהמשך את מס' העמוד)

 

[הפתח תקוואית]

את צודקת, אבל כאן מדובר על משהו אחר, אוסביו אומר לו את המילה תרופות, , וכאשר יוחנן, כמה משפטים אחרי זה מבקש את התרמיל עם התרופות- אוסביו לא מבין את המילה הזאת, בעוד שהוא עצמו אמר אותה לפני כמה שורות.. סתירה מסוימת...

זה נראה שאוסביו מנסה להתחמק מלומר ליוחנן שלקחו לו את התרמיל

 

[שם שצריך להיות מקורי]

לימון זה מילה יותר בסיסית, לא?

זה תלוי איך סבא שלו אהב את התה... וכמה הוא חיבב מדע.... אפשר לנחש לפי הנכדים... בכל זאת הוא סבא של מיכאל.
לא נראה לי שזה נכנס לגדר "סתירה". בנוגע לנקודה השנייה- צודקת. זה באמת יותר מוזר על אותה מילה עצמה.
ד"א אני עדיין מחכה להסבר על דברי הרב.
ועוד שאלה קצת מוזרה:
אני לא מוצאת את זה בספר אז זה יכול להיות טעות, אבל זכור לי שיש מקום שממנו משתמע שחני גילתה את מחלת הנפש של בעלה מיד אחרי החתונה, וזה עושה את העובדה שיש לה כמה ילדים, לטיפהלה מוזרה, לא?

 

[אינטקסט]

ועוד שאלה קצת מוזרה:
אני לא מוצאת את זה בספר אז זה יכול להיות טעות, אבל זכור לי שיש מקום שממנו משתמע שחני גילתה את מחלת הנפש של בעלה מיד אחרי החתונה, וזה עושה את העובדה שיש לה כמה ילדים, לטיפהלה מוזרה, לא?

שלא נדע, אבל יש מחלות שאפשר לטפל בהן עם כדורים. אולי ניסו ולא הלך בסוף.

 

[אלף אורות]

ספר מטורף מושלם וסוחף.. כמו כל הספרים שלה!! קשה להניח מהידיים..
ליגה אחרת!!

אני עדין באמצע הקריאה, חיפשתי בכוח שאלות על הספר, והנה מצאתי 2 פסיכיות:
1. כאשר יוחנן מדבר עם ראש הקהל הוא רוצה ליצור בטרייה, ומבקש ממנו אבץ, אבל לימון הוא מתקשה לתרגם לצ'כית... אמממ... מענין...
2. אוסביו מספר ליוחנן שהוא הביא אותו למנזר כי הוא יוכל לקבל שם תרופות וטיפול.. וחצי עמוד אחרי זה יוחנן מבקש ממנו את התרמיל שלו כי יש שם תרופות, ואוסביו לא מצליח להבין מה פירוש המילה...
קצת סתרה שם את עצמה...

מי יכול ליישב לי?

זה בדיוק מה שגם לי עלה! איך מילה כמו לימון הוא לא יודע, אבל יש מילים פי אלף מסובכות שהוא יודע היטב, וכל זה משיחה עם סבא?? כאילו, על מה דיברו? על מדע?
אפילו ילדים להורים ישראלים שחיים בחו"ל לא יודעים כאלה מילים בעברית, אז יוחנן לא כל שכן.
וגם העניין עם המילה תרופות... כן, היא סתרה את עצמה, אין לזה הסבר פרט לכך שהיא לא שמה לב, וגם המגיהה לא שמה לב, וזה קורה, ויש את זה בהמון ספרים אם לא ברובם. לעיתים זה קורה כי את הפרק כתבו שוב ושוב ועזבו באמצע ושוב חזרו אליו ותקנו ואז שכחו לשים לב לכל הפרטים הסותרים.

 

[ריקי שי]

זה לא לא לענין זה פשוט טיפשי. אם יש מכונת זמן אפשר לחזור איתה לכל זמן, לא? במילים אחרות: זה שעד היום לא הגיעו אנשים מהעתיד זה הוכחה שאין מכונה כזו, נכון? ואם יבוא מישו עכשיו ויגיד שהוא מהעתיד, לא נגיד " אה, כנראה רק עכשיו הצליחו לייצר בעתיד מכונות זמן, אז מעכשיו נתחיל לראות אנשי עתיד"
מקווה שהובנתי.

לא הבנתי...

ספר מטורף מושלם וסוחף.. כמו כל הספרים שלה!! קשה להניח מהידיים..
ליגה אחרת!!

אני עדין באמצע הקריאה, חיפשתי בכוח שאלות על הספר, והנה מצאתי 2 פסיכיות:
1. כאשר יוחנן מדבר עם ראש הקהל הוא רוצה ליצור בטרייה, ומבקש ממנו אבץ, אבל לימון הוא מתקשה לתרגם לצ'כית... אמממ... מענין...
2. אוסביו מספר ליוחנן שהוא הביא אותו למנזר כי הוא יוכל לקבל שם תרופות וטיפול.. וחצי עמוד אחרי זה יוחנן מבקש ממנו את התרמיל שלו כי יש שם תרופות, ואוסביו לא מצליח להבין מה פירוש המילה...
קצת סתרה שם את עצמה...

מי יכול ליישב לי?

1. לכל חומר יסוד יש שם לטיני. ליוחנן יש אח בתפקוד גבוה ולכן-הרבה ידע כללי. לא מופקע שהוא יודע לומר את השם הלטיני של אבץ (צינקום) ושראש הקהל מכיר גם הוא את השם הזה. לימון, לעומת זאת, אינו חומר שיש לו שם מקובל בלטינית...
2. הבהרה חשובה: אם מיה קינן היתה כותבת את כל השיח בין יוחנן לאוסביו בלשון מקראית- זה היה מתיש מאוד מאוד. לכן, היא תרגמה את השיחות שלהם לעברית מדוברת. עם זאת, לאוסביו יש יכולת דיבור יותר נרחבת בלשון תנ"כית. ולכן, אוסביו מן הסתם לא אמר 'תרופות' אלא משהו יותר בכיוון של 'רפואות' (או שגם זו לא לשון תנ"כית? לא בטוחה), ויוחנן אמר 'תרופות'.
מסכימה שייתכן שהיה נכון יותר את המשפט הזה של אוסביו לכתוב בלשון תנ"כית כדי להדגיש את הבידול. אבל סתירה- לא נראה לי.

זה נראה שאוסביו מנסה להתחמק מלומר ליוחנן שלקחו לו את התרמיל

גם נכון...
עוד אופציה, אגב, זה שאוסביו השתמש בביטוי לטיני ביחס לתרופות ויוחנן אומנם הבין על מה מדובר אבל עקב מחלתו- המשיך לדבר בעברית כמו שעשה לפני כן (הוא באיזשהוא שלב התחיל לדבר עברית פשוט וכשאוסביו ביקש תרגום- ניסה להסביר, כך קיבלתי את הרושם)

זה מעורר שאלה כללית האם כל הדיבורים של אוסביו עד שהוא נחשף כיודע צ'כית הם בלשון המקרא? ברור שלא
"מצטרף"
"בשביל מה אתה צריך נעליים כשאתה קודח מחם"
בואו, לשון המקרא זה לא.
כנראה שמיה רק נתנה את התחושה המקראית בתחילת הכרותנו את אוסביו, והחליטה שדי בכך מבחינה מקצועית, אפשר להתווכח כמובן, אבל זה לא סתירה בספר, זו החלטה ספרותית.

כאמור, לכתוב הכל בלשון תנ"כית היה מאוד מאוד מאוד מייגע את הקורא. וגם לא כל אחד מסתדר עם כל מיני מילים וביטויים (אפילו יוחנן הסתבך, אנחנו לא יודעים את התנ"ך בע"פ...), אז כדי שלא יבואו אנשים ויגידו בשרשור הזה 'זה לא בסדר מצידה שהיא לא כותבת בלשון מובנת'- היא כתבה בלשון מובנת. הגיוני, בסך הכל..

זה תלוי איך סבא שלו אהב את התה... וכמה הוא חיבב מדע.... אפשר לנחש לפי הנכדים... בכל זאת הוא סבא של מיכאל.
לא נראה לי שזה נכנס לגדר "סתירה". בנוגע לנקודה השנייה- צודקת. זה באמת יותר מוזר על אותה מילה עצמה.
ד"א אני עדיין מחכה להסבר על דברי הרב.
ועוד שאלה קצת מוזרה:
אני לא מוצאת את זה בספר אז זה יכול להיות טעות, אבל זכור לי שיש מקום שממנו משתמע שחני גילתה את מחלת הנפש של בעלה מיד אחרי החתונה, וזה עושה את העובדה שיש לה כמה ילדים, לטיפהלה מוזרה, לא?

הסבר לאיזה דברים של הרב ביקשת?
לא כתוב שזה קרה מיד אחרי החתונה, וגם לא כתוב שהיו לו בעיות נפשיות. כתוב שהתברר שהתיק הרפואי שלו היה עבה משל אמא שלהם. לא כתוב מתי זה קרה, ומה עשו כדי לנסות להתמודד עם זה (הוא התחתן בכחור מוצלח מאוד, אז כנראה שהיו דרכי התמודדות כלשהן רק שלחיים של משפחה זה לא התאים או שמצבו החמיר..)

זה בדיוק מה שגם לי עלה! איך מילה כמו לימון הוא לא יודע, אבל יש מילים פי אלף מסובכות שהוא יודע היטב, וכל זה משיחה עם סבא?? כאילו, על מה דיברו? על מדע?
אפילו ילדים להורים ישראלים שחיים בחו"ל לא יודעים כאלה מילים בעברית, אז יוחנן לא כל שכן.
וגם העניין עם המילה תרופות... כן, היא סתרה את עצמה, אין לזה הסבר פרט לכך שהיא לא שמה לב, וגם המגיהה לא שמה לב, וזה קורה, ויש את זה בהמון ספרים אם לא ברובם. לעיתים זה קורה כי את הפרק כתבו שוב ושוב ועזבו באמצע ושוב חזרו אליו ותקנו ואז שכחו לשים לב לכל הפרטים הסותרים.

כאמור, מיכאל אוהב מדע. ובמדע יש הרבה מילים לטיניות, כאלו שמקובלות מאות או אלפי שנים, כך שאפשר להשתמש בהן ולהבהיר את כוונתך גם במאה ה16.
התרופות- הנה, כתבתי הסבר...

יש לי אח שטוען שיש אנשים שההנאה שלהם היא לחפש שאלות ובעיות בספרים, לפי כמות ה'חיפשתי מה לשאול' (במגוון ניסוחים ווריאציות) שכתובים פה בשרשור התחלתי לחשוב שהוא צודק...

 

[שם שצריך להיות מקורי]

ש לי אח שטוען שיש אנשים שההנאה שלהם היא לחפש שאלות ובעיות בספרים, לפי כמות ה'חיפשתי מה לשאול' (במגוון ניסוחים ווריאציות) שכתובים פה בשרשור התחלתי לחשוב שהוא צודק...

קודם כל חשוב להדגיש שהשאלות אין בהם כדי לגרוע מאיכותו הנדירה של הספר והסופרת, אצלי בכל אופן הם מגיעות ממקום הפוך לגמרי, לא הייתי מבזבזת שנייה כדי לחפש שאלות אצל סופרים אחרים. אבל אצל מיה שהכול באמת מושלם, ובפרט בספרות בדיונית שגם ככה קשה לה להתקבל על לב השומע, וחשוב עוד יותר שלא תהיינה עוד סיבות לא להתחבר. ובמקום הזה האינטלגנציה והכישרון של מיה מוכיחה את עצמה מאוד!!! ברמה כזאת שזה נראה מושלם לגמרי ומתיימר להיות בלי סתירות. אותי זה מפתה... לחפש בכל זאת.. אבל זה מגיע מרוב האיכות של הספר ולא מאיזה שהוא חוסר פירגון ח"ו!!!

 

[שם שצריך להיות מקורי]

הסבר לאיזה דברים של הרב ביקשת?

מה שלא הבנת.

 

[יש לי את זה]

קודם כל חשוב להדגיש שהשאלות אין בהם כדי לגרוע מאיכותו הנדירה של הספר והסופרת, אצלי בכל אופן הם מגיעות ממקום הפוך לגמרי, לא הייתי מבזבזת שנייה כדי לחפש שאלות אצל סופרים אחרים. אבל אצל מיה שהכול באמת מושלם, ובפרט בספרות בדיונית שגם ככה קשה לה להתקבל על לב השומע, וחשוב עוד יותר שלא תהיינה עוד סיבות לא להתחבר. ובמקום הזה האינטלגנציה והכישרון של מיה מוכיחה את עצמה מאוד!!! ברמה כזאת שזה נראה מושלם לגמרי ומתיימר להיות בלי סתירות. אותי זה מפתה... לחפש בכל זאת.. אבל זה מגיע מרוב האיכות של הספר ולא מאיזה שהוא חוסר פירגון ח"ו!!!

בול!