gila zohar
משתמש מקצוען
תרשי לי לחלוק עלייך...הורים יקרים!
ריטלין ודומיו לא פותר בעיית קש"ר. בטח לא כשהילד נמצא בחינוך רגיל ולא מקבל שום סיוע נפשי.
ריטלין זה פלסטר והרגעה בזמנים שהילד חייב להכנס למסלול ומסגרת מחייבת.
ילד קש"ר חייב טיפול רגשי ופסיכולוגי תומך!
והוריו חייבים הדרכת הורים קבועה מפסיכולוג!
והצוות בחיידר חייב לקבל הדרכה מאותו פסיכולוג!
זאת הדרך היחידה להתמודד ולחשל את הילד ולא לחכות שיגדל ואדתו תצטרך להתמודד אח"כ.
בתקווה שיתחתן ולא יתויג כחריג ומוזר.
מסכימה איתך שריטלין ודומיו הם לא אלו שיפתרו את הבעיה.
אבל- עם הטיפול התרופתי והיכולת להגיע לרגיעה- ניתן ללמד את הילד כלים,
בין אם כלים תקשורתיים או חברתיים או קשיי ארגון או כל דבר אחר שהילד המאותגר מתקשה.
את הכלים יכולים ללמד ההורים, (הם יכולים להיעזר במטפלת רגשית, קלינאית, מרפאה בעיסוק או מה שבא להם, אבל לא חייבים). הילד גם יכול לרכוש אותם כלים בעצמו לאט תוך כדי התבוננות בסביבה (כעת כשהוא פנוי וממוקד),
ניתן ואפילו יעיל לתווך לו התנהגויות בחברה תוך כדי.
לומר שילדי קש"ר חייבים לטפל אצל פסיכולוג, ואין סיכוי להתקדמות בלי זה, וזו 'הדרך היחידה' כלשונך-- זה אמירה חריפה מידי וכוללנית מידי.
אכן יש ילדים שזקוקים מאד לטיפול רגשי, בגלל שתויגו כך או אחרת אצל אחרים ואף אצל עצמם
אבל זו לא חובה, ולא הכרח, ויש מקום להתקדמות ושיפור גם בלי זה.
(לדעתי אגב, טיפול רגשי זה דבר טוב לכולם, גם בלי קש"ר...)
טיפול רגשי-