שיתוף - לביקורת אילו דם קר היה קומיקס

[שמואל י]

פרק 15 וחצי​

המשך. מאוחר יותר, קבוצה מצומצמת בחדרון המטבח סביב מכשיר הקשר המותקן סופסוף.

אייל
איך היה הטיול? הגיע למגע?

סורקין
ברוך השם, לא. רק מרחוק.

אייל
מצוין. אני רוצה לשמוע הכל. איך הוא אומר בוקר טוב, מה הוא שותה, מי מדבר איתו, על מי הוא סומך, מה מוציא אותו מהכלים ומה הוא הכי רוצה בעולם. אני רוצה הכל.

דביר
(מגחך)
אז רק פרופיל פסיכולוגי מלא של הבנאדם.

אייל
(מחייך בהסכמה)
תראה, בילית ימים שלמים בצפייה. תן לי את מה שאתה יכול. אסתפק בזה.
​

תמונה מלמעלה של שלושה ראשים מסתודדים על השולחן.

דיאלוג מעולה. קצר, שנון, קולע.
אם הקומיקס הסודי למבוגרים שנון כמו הסיפור הזה, האפלה שלו די מאוזנת.

 

[הגיבן (ת)]

פרק 16​

בצריף עץ בחורשה, בראד מכיר לבן את הלהקה.

בראד
ברוך הבא הביתה.

בן
(סוקר את הלהקה המוצלת באפלת החדר)
כמה זמן כולכם תקועים כאן?

בראד
לא נפלת לכאן סתם. מישהו סימן אותך, ומי יודע כמה עוד חיילים תמימים שנמצאים ממש עכשיו בדיוק באותו מצב, על לא עוול בכפם. זה לא הגיע לנו, לא הגיע לך.​

בן מסיט את מבטו

בראד ​

כולנו היינו בדרך אל חזור, ואני הייתי הראשון שעשה משהו בעניין. תצטרף אלינו. אנחנו נוודא שהם-

(בראד מתקרב )
לעולם. לאף אחד. שוב לא יעשו דבר כזה.

(מכביד על כתפו של בן)
אנחנו צריכים מישהו כמוך, בן. יחד נוכל לעצור אותם אחת ולתמיד. מה אתה אומר?

בן
בן ווילאמס, נעים מאוד.

בראד
(מחייך)
תכיר. גולדסטין כאן - זהב. כל מה שלא זז הוא יפרוץ. אם תתן לו כמה ימים ומאה פחיות אנרגיה בטעמים.

גולדסטין מצדיע מהצד הלא נכון

בראד
יאקוב - שרפשוטר מהמרינס, כל החבילה.
(גבוה, סלבי, מהנהן ברצינות תהומית)

וזה כאן, זה סאם בארנס, אם יש לך צורך בכל דבר, ואני מתכוון לכל דבר, שמיכה נוספת, טלאי למכנס, או סנאק לילי, הוא הכתובת.

בן
אז אתה ה.. באטלר, כאילו?

סאם
יותר כמו אם-בית.
(מתקרב לבן באיום)
אוהב טרד?

בן
(נרתע)
לא במיוחד, לא.

סאם
(טופח על כתפו בידידות)
אז כדאי שתשמור על יחסים טובים איתי.

בראד
שני אלו הרגליים. כל פעילויות האקסטרים תחת תחום השיפוט שלהם. לעולם לא יהיו לך מספיק סטאנט-מן, אתה יודע. מוצר קצת חד פעמי.. אה?​

שון וסטיבן מגחכים.

בראד
(סופק כפיים)
שון, סטיב, תנו לו קבלת פנים חמה, הוא מצטרף אליכם.

שון
מן, תראה איך הבהלת את הילד.
(פונה אל בן)
הוא תמיד יורד על החדשים, אל תדאג. בוא, נכיר לך את קליאו שלנו, אה?

 

[רוח פרצים]

אהבתי את קליאו...
סתם.
איזה כיף שיש עוד פרק!
(ומי דיבר על הציורים... לא כל כך הבינו למי הם שייכים, אגב,)
פרק יפה. משרת את המטרה.
תודה!

 

[Chaya Lea]

(ומי דיבר על הציורים... לא כל כך הבינו למי הם שייכים, אגב,)

אני דווקא הבנתי לא כתוב בציורים? חוץ מזה שהם באים אחרי שהציגו את הדמות שהם...
אבל חסר לנו את שון וסטיבן כדי שיהיה לגמרי מושלם .

 

[הגיבן (ת)]

אני דווקא הבנתי לא כתוב בציורים

ערכתי בהתאם להערה של @רוח פרצים. שכויח!

אבל חסר לנו את שון וסטיבן כדי שיהיה לגמרי מושלם

נגמר המרץ. יותר סוחט לצייר מלכתוב...

 

[Chaya Lea]

נגמר המרץ. יותר סוחט לצייר מלכתוב...

ישר כח!
כמובן שאם יום אחד תקבלי עודף מרץ אז....

 

[שמואל י]

וואו.
ובקשר לציורים:
וואו.

 

[ifatrosh]

אני אוהבת את הסיפור הזה. אני קוראת את התיאורים החיים ומדמיינת אותם.
נראה לי שאפשר להוציא את הסיפור כספר של מחזה, לא קומיקס. שיהיה עם ציורים מפעם לפעם, ולהתלהב כשדמיינתי את בראד כמו שציירת

 

[מוריופ]

אפשר גם להוציא אותו כקומיקס בשחו"ל. רמת הציור וההצללות דרמטית וגבוהה מספיק כדי שזה יתאים כסיפור למבוגרים, נראה לי

 

[הגיבן (ת)]

פרק 17​

בוקר - דירה מעופשת

ציוד ומפות מסווים ריהוט נפוח מרטיבות מעץ מעוטר ושטיחים מעופשים למחצה. טל, ורותם מתעמקים במפות בעוד אלי לוגם קפה שחור ומלטף קנה מפורק של מאג בהיסח הדעת. הדלת נפתחת ואייל נכנס, מחזיק בשקיות העמוסות (שקיבל בשדה התעופה אי פעם לפני כמה פרקים).

אייל
ילדים, חזרתי!

רותם
בוקר טוב. אל תחשוב שחיכינו לך.
(מתקרב אליו ואומר ישירות לאוזניו)
שוב. המפקד.

אייל
(מרים תפוח מידו של רותם ומברך בכוונה רבה)
היה מעניין?

רותם
(מתרתח)
מיכל מלא ואנחנו מוכנים לנסיעה. אתה בתמונה או מה?

אייל
(מעיף את המפה מהשולחן ומחליף אותו בשקיותיו)
אנחנו עוברים לתוכנית ב'.

טל
מה קרה לתוכנית א'?

אייל
תוכנית א' דפוקה.

רותם
סליחה?

אייל
בוא נהדס לתוך שטח האויב כמו תרנגול כפרות שמתחנן לשחיטה. למה צריך תדרוך בשביל זה?

רותם
העסק שהרכבנו אמין מאוד. הזהות שלנו - פיקס. סביר מאוד ש -

אייל
(מסביב לפה מלא)
אנחנו לא ניכנס לשטח האויב עם מינימום הכנה על סמך התקוות האופטימיות של אבו נוואס. מישהו באסטרטגיה צריך להתפטר, ואני לא מתכוון להיות הקורבן שלו.

(סבר פניו מחמיר ואומר בשקט)
כשאני הייתי חייל היה סדר מסוים לעניינים. אני עדיין המפקד, אז עד להודעה חדשה, אתה תעשה את מה שאני אומר לך ולא את מה שאתה שומע בקשר.
​

אייל מושיט יד ומכבה בהפגנתיות את המכשיר.

רותם מסתכל על אלי כמו מצפה לעזרה. אלי מרים ידיים בתנוחה של: הוא הבוס, אל תסתכל עלי.

רותם
(חושק את פיו ומשלב זרועות)
תוכנית ב'?

אייל:
(חיוך נבזי)
בית מלון חמישה כוכבים אין לי להציע לכם, אבל מצאתי תחליף כמעט באותה רמה.​

 

[משולש ברמודה]

פרק יפה!

ילדים, חזרתי!

אממ לא מסתדר לי משום מה הכינוי הזה, אבל אולי זאת רק אני.

(מרים תפוח מידו של רותם ומברך בכוונה רבה)

את באמת יכולה לדמיין שהוא מרים תפוח באמצע חדר מלא צעירים חילונים וציניקנים, עוצם את עיניו, מתרכז במילים ומברך? (אין לי מושג למה התכוונת במילה כוונה, אבל אני משערת שאם זה נכתב בתסריט אמורים לראות משהו על הדמות) כי לי אישית הפריעה מאד המטמורפוזה המהירה שעברה הדמות בספרים האחרונים והתנהגות כזאת מרגישה לי קצת מאולצת.

 

[הגיבן (ת)]

פרק יפה!

אממ לא מסתדר לי משום מה הכינוי הזה, אבל אולי זאת רק אני.

צודק. הצעות לתיקון?

את באמת יכולה לדמיין שהוא מרים תפוח באמצע חדר מלא צעירים חילונים וציניקנים, עוצם את עיניו, מתרכז במילים ומברך? (אין לי מושג למה התכוונת במילה כוונה, אבל אני משערת שאם זה נכתב בתסריט אמורים לראות משהו על הדמות)

הממם... הפוינט פה הוא לא להראות את הצדיקות של אייל, אז אולי "בכוונה" זו לא המילה הנכונה. הדמות לוקחת פסק זמן להכנה לפני המתקפה שעומדת לבוא עליו, אני מדמיינת את זה יותר ככמה רגעים בהם הוא מברך במתינות וכל הנוכחים נאלצים להבליג על זה. יש לך הצעות לעשות את זה בדרך אחרת?

(דרך אגב סורקין דתי - ציירתי אותו עם כיפה שלצערי השתלבה יותר מידי עם השיער שלו) אבל שורה תחתונה, אין לי סיבה להסיק שכל החיילים אנטי-דת במיוחד, בין אם הם שומרי מסורת ברמה זו או אחרת ובין עם הם באמת מזדהים כחילונים.

כי לי אישית הפריעה מאד המטמורפוזה המהירה שעברה הדמות בספרים האחרונים והתנהגות כזאת מרגישה לי קצת מאולצת.

שינוי מהיר שיש בספרים עצמם, או שינוי בין הספרים לתסריט? במה מתבטא השינוי?

 

[רוח פרצים]

דרך אגב סורקין דתי - ציירתי אותו עם כיפה שלצערי השתלבה יותר מידי עם השיער שלו)

איתן דתי?
אוף, אל תהרסי לנו דמיונות.
כל הגיבורים ההרואים חייבים להיות דתיים?
זה מעצבן אותי הצדקנות הזו.
(בלי קשר אלייך. אלו הסופרות האלו שמחזירות את כל הגיבורים שלהן בתשובה בלי שום קשר לסיפור שמעצבנות אותי)

 

[רוח פרצים]

אני עדיין המפקד, אז עד להודעה חדשה, אתה תעשה את מה שאני אומר לך ולא את מה שאתה שומע בקש

אני אשמח לחילופי משפטים משעשעים בענין.
מתאים לאייל לתת לו עונשי משמעת מקוריים. תעשי על זה קטע...
איך אני שמחה שהפרקים הפכו לארוכים יותר ולצינים יותר.
הדבר היחיד שהייתי חושבת עליו זה שאולי כדאי כבר לשנות את הלוקיישן? טיפה חוזר על עצמו.
אבל חוץ מזה מושלם ואני מחכה מפעם לפעם יותר בסקרנות לפרק הבא. זה כמו לפגוש שוב את אותו סיפור ולהבין שלא הכרת אותו בכלל...

 

[משולש ברמודה]

צודק. הצעות לתיקון?

צודקת
אולי רק לומר "אהלן" או פשוט "חזרתי", השאר קצת ק'יציים לדמות.

אני מדמיינת את זה יותר ככמה רגעים בהם הוא מברך במתינות וכל הנוכחים נאלצים להבליג על זה. יש לך הצעות לעשות את זה בדרך אחרת?

אם הרעיון הוא המתנה הייתי נותנת למישהו לשאול שאלה ואז לתת לאייל לשתוק קצת, לקחת את הזמן לאכול או לשתות, כל השאר ממתינים בזמן הזה שיענה, פחות הייתי מתמקדת בברכה.

אבל שורה תחתונה, אין לי סיבה להסיק שכל החיילים אנטי-דת במיוחד,

גם אני לא חושבת שהם אנטי-דת במיוחד, הם גם לא צריכים להיות כאלו כדי שהסביבה תהיה חילונית במוצהר.

שינוי מהיר שיש בספרים עצמם, או שינוי בין הספרים לתסריט? במה מתבטא השינוי?

שינוי מהיר בספרים. בתסריט כמו שאמרתי לפני מרגיש לי שהדמויות בד"כ מאופיינות טוב.
לדעתי זה מתבטא בשינוי המהיר שעוברת הדמות, כנראה כדי להתאים לקהל, ומסוכן ציני קשוח הופכת לאחת המבקשת מחברה (החילוני) להעיר אותה בזמן כדי שתספיק זמן ק"ש, ורצה לבתי כנסת במהלכה של משימה סודית.
אני יודעת שיש כאן כאלו שיגידו הגיוני מאד, אני משום מה התקשיתי לקנות את זה. אולי לכן עכשיו זה צרם לי קצת כי הרגיש לי כמו באג באמינות.

 

[הגיבן (ת)]

איתן דתי?
אוף, אל תהרסי לנו דמיונות.
כל הגיבורים ההרואים חייבים להיות דתיים?

בעיני זה ביטוי הגיוני למצב בארץ ולא צדקנות. יש בזה צדק, הייתי צריכה לתת לרותם כיפה ולא סתם דמות שולית. אז בואי נגיד שרותם שומר מסורת (שבת קידוש ויאלה לבילוי).

 

[רוח פרצים]

בעיני זה ביטוי הגיוני למצב בארץ ולא צדקנות. יש בזה צדק, הייתי צריכה לתת לרותם כיפה ולא סתם דמות שולית. אז בואי נגיד שרותם שומר מסורת (שבת קידוש ויאלה לבילוי).

נגיד. (אני זורמת עם המצב בארץ, אבל משום מה תמיד ה'מצב בארץ' הנחמד מתפרץ נורא מהר בספרים מסויימים. זו הבעיה שלי.)
אז איתן לא דתי?
אני לא מדמיינת אותו דתי בכל המסע שהם עברו ביחד.
(במיוחד כשהוא מתכוון לירות על אייל. זה פשוט לא מתכתב טוב עם כיפה ואידיאליזם שרוף)
אבל שרותם יהיה מסורתי זה דווקא זורם (ואייל יורד עליו חבל על הזמן בגלל זה...)

 

[הגיבן (ת)]

אני יודעת שיש כאן כאלו שיגידו הגיוני מאד, אני משום מה התקשיתי לקנות את זה. אולי לכן עכשיו זה צרם לי קצת כי הרגיש לי כמו באג באמינות.

התכוונתי לשוות לו היבטים יותר דתיים בציור, אז אולי זה לא היה עקבי מספיק. בפרקים הראשונים הוא מתפקד למילויים עם ציצית כיפה - וכן לא לבוש מדים. כלומר - מראה דתי ובנוסף סירוב לנהלים.
הוא מסרב לשתות יחד עם המפקד שלו - וגם לא מתקפל בפני הרצונות של המפקד. (תכלס אפשר למצוא פיתרון כשר טכני למצב - אבל מהותית לא רציתי שהוא פשוט יאכל וישתה בלי לבדוק פעמיים)
בהפסקה הקטנה שרותם שלח אותו להתייצב נורמלי - הוא התפלל מנחה ואיחר, מחזיק בסידור קטנציק (ספרון קטן שהזכרתי בתסריט)
ועכשיו הוא מברך - וגם מתחצף לרותם.

מאוד חשוב לי להראות, ברגעים קטנים, שאורח החיים הרצוי לו לא עובד בקנה מידה עם תמונת החיים שהיתה לו לפני שבנה משפחה ואמונה. זה לא מסתדר עם העבודה הקודמת, ולא מסתדר עם הסביבה הקודמת.


לסיכום האפיון:
איתן עדיין לובש כיפה סרוגה, דתי. לא מעידה מה רמתו הרוחנית - זה בינו לבין סיפור המוצא שלו...
רותם ועוד אחרים שומרים על היבטים מסוימים של המסורת. (כאילו רק תסתכלי עליהם. רואים.) לגבי הספוילר שציינת - טוב. אולי אשתמש בזה. כמו שאמרת - כיפה ולעשות מעשה שלילי לא הולך אצלך? אצלי כן.

 

[אריאלל34]

נגיד.
אז איתן לא דתי?
אני לא מדמיינת אותו דתי בכל המסע שהם עברו ביחד.
(במיוחד כשהוא מתכוון לירות על אייל. זה פשוט לא מתכתב טוב עם כיפה ואידיאליזם שרוף)
אבל שרותם יהיה מסורתי זה דווקא זורם (ואייל יורד עליו חבל על הזמן בגלל זה...)

לא נראה לי שאיתן דתי. במגן אנושי הוא אמר לאייל שהוא לא יודע להתפלל...

 

[רוח פרצים]

לא נראה לי שאיתן דתי. במגן אנושי הוא אמר לאייל שהוא לא יודע להתפלל...

יופי.
הצלת לי את הדמות.

התכוונתי לשוות לו היבטים יותר דתיים בציור, אז אולי זה לא היה עקבי מספיק. בפרקים הראשונים הוא מתפקד למילויים עם ציצית כיפה - וכן לא לבוש מדים. כלומר - מראה דתי ובנוסף סירוב לנהלים.
הוא מסרב לשתות יחד עם המפקד שלו - וגם לא מתקפל בפני הרצונות של המפקד. (תכלס אפשר למצוא פיתרון כשר טכני למצב - אבל מהותית לא רציתי שהוא פשוט יאכל וישתה בלי לבדוק פעמיים)
הוא מתווכח עם השולחים שלו - וגם המשפחה שלו מתערבת והורסת לשולחים את התוכניות
בהפסקה הקטנה שרותם שלח אותו להתייצב נורמלי - הוא התפלל מנחה ואיחר, מחזיק בסידור קטנציק (ספרון קטן שהזכרתי בתסריט)
ועכשיו הוא מברך - וגם מתחצף לרותם.

מאוד חשוב לי להראות, ברגעים קטנים, שאורח החיים הרצוי לו לא עובד בקנה מידה עם תמונת החיים שהיתה לו לפני שבנה משפחה ואמונה. זה לא מסתדר עם העבודה הקודמת, ולא מסתדר עם הסביבה הקודמת.


לסיכום האפיון:
איתן עדיין לובש כיפה סרוגה, דתי. לא מעידה מה רמתו הרוחנית - זה בינו לבין סיפור המוצא שלו...
רותם ועוד אחרים שומרים על היבטים מסוימים של המסורת. (כאילו רק תסתכלי עליהם. רואים.) לגבי הספוילר שציינת - טוב. אולי אשתמש בזה. כמו שאמרת - כיפה ולעשות מעשה שלילי לא הולך אצלך? אצלי כן.

לי זה לא היה נשמע בספר המקורי אמין כי הוא עשה רק בחוץ- הוא שמר מצוות אבל לא הייתה לו שום דילמה רוחנית. שום בעיות של חוזר בתשובה קלאסי.
איך הוא חזר בתשובה בכלל? היא לא סיפרה לנו סיפור שמסביר את זה. היא לא נתנה לו סיבה לחזור בתשובה וגם אם כן- אנחנו לא היינו חוזרים בתשובה במקומו. וזה הבעיה שלה בכתיבה של זה. לכן זה היה נראה לי נורא מצטדק. כאילו היא החזירה אותו בתשובה כי המשובים על כתיבת ספר עם גיבור חילוני לא היו משהו...

כיפה ומעשה שלילי הולך לי אחלה אבל החזרה בתשובה שלו אח"כ לא.
שתמצא לי תירוץ יותר מוצלח. זו העבודה של סופרים.