שיתוף - לביקורת אילו דם קר היה קומיקס

[הגיבן (ת)]

אני זורמת עם המצב בארץ, אבל משום מה תמיד ה'מצב בארץ' הנחמד מתפרץ נורא מהר בספרים מסויימים. זו הבעיה שלי.

אני חושבת שהגעת מנקודת מבט מסוימת, שלא תואמת לנקודת המבט שלי. בעיני, הסבירות שתהיה קבוצת חיילים חילוניים במובהק, שאי אפשר לברך בקרבתם, ואין להם מושג מה זה שבת וקידוש - מופרכת בעיקרו. אין פה דעה פוליטית או ניסיון ללמד איזה מסר.

כך שאין בתסריט הזה חזרה בתשובה. אלא ייצוג תואם לסבירות האוכלוסייה העכשווית.

 

[רוח פרצים]

אני חושבת שהגעת מנקודת מבט מסוימת, שלא תואמת לנקודת המבט שלי. בעיני, הסבירות שתהיה קבוצת חיילים חילוניים במובהק, שאי אפשר לברך בקרבתם, ואין להם מושג מה זה שבת וקידוש - מופרכת בעיקרו. אין פה דעה פוליטית או ניסיון ללמד איזה מסר.

שוב.
אני מאמינה שאין הרבה צפונים אשכנזיים בחוליה שיוצאת לסוריה וצריכה לדמות חוליה של מורדים לובים.
אבל שיהיו כל הגיבורים של הסיפור קשורים לדת?
קיצ'י קצת בעיני.

 

[הגיבן (ת)]

אני מאמינה שאין הרבה צפונים אשכנזיים בחוליה שיוצאת לסוריה וצריכה לדמות חוליה של מורדים לובים.
אבל שיהיו כל הגיבורים של הסיפור קשורים לדת?
קיצ'י קצת בעיני.

את רואה את זה בתסריט הנוכחי? סיכמנו שאיתן אינו גיבור, לא?

 

[רוח פרצים]

את רואה את זה בתסריט הנוכחי? סיכמנו שאיתן אינו גיבור, לא?

לא.
ציינתי כבר בהתחלה שאני מנצלת את הבמה להתעצבן על הספר המקורי.
ושתדעי מה לא לעשות

 

[משולש ברמודה]

מאוד חשוב לי להראות, ברגעים קטנים, שאורח החיים הרצוי לו לא עובד בקנה מידה עם תמונת החיים שהיתה לו לפני שבנה משפחה ואמונה. זה לא מסתדר עם העבודה הקודמת, ולא מסתדר עם הסביבה הקודמת.

אם זה מה שאת רוצה להראות אז באמת יותר מסתדר. כמובן זאת סטייה מהדמות המקורית שבספר הסתדרה משום מה מצוין עם השילוב. אבל אף אחד לא אמר שזה חייב להיות אותו דבר.

איך הוא חזר בתשובה בכלל? היא לא סיפרה לנו סיפור שמסביר את זה

היא גם לא תספר. בדיוק כמו שאלי מצא את זיווגו בקדושה על ידי בנו השדכן של אייל, וכמובן שבווארט שתו ליקר.
לא בטוחה לחלוטין מה קהל היעד של הספר, אבל גם אם הוא נוער, אני חושבת שצריך לכבד יותר את האינטליגנציה שלו.

בעיני, הסבירות שתהיה קבוצת חיילים חילוניים במובהק, שאי אפשר לברך בקרבתם,

נראה לי לא הובנתי נכון. לא התכוונתי שאי אפשר לברך במחיצתם, סביר להניח שהם אפילו יודעים שצריך לומר אמן.
התכוונתי שהסיטואציה לא מסתדרת לי בראש, בדיוק כמו שבמשרד חילוני למהדרין אני לא אקח תפוח אברך עליו בכוונה ובקול ואצפה שהצוות יענה אמן. זה לא שאני לא אברך ואתפלל לידם, אבל יש קו דק בין זה לבין התיאור הנ"ל.
נראה שגם את לא התכוונת למשהו גרנדיוזי כזה אבל זאת התחושה שקיבלתי.
בכל מקרה רוב הדיאלוגים אמינים מאד, זאת רק נקודה קטנה שהפריעה לי.

 

[שמואל י]

מאוד חשוב לי להראות, ברגעים קטנים, שאורח החיים הרצוי לו לא עובד בקנה מידה עם תמונת החיים שהיתה לו לפני שבנה משפחה ואמונה. זה לא מסתדר עם העבודה הקודמת, ולא מסתדר עם הסביבה הקודמת.

אישית זה מה שהרגשתי כשקראתי את הקטע, וזה מתאים לתיאור של הדמות כאן (הוא די אומר בפרצוף שהוא לא שייך לסיטואציה, ותכלס זה הנושא היחיד שכל הדמויות בסיפור מסכימות איתו. ותכלס, זה התנהגות קלאסית של חוזר בתשובה בסביבה צינית. משהו כמו להכריז "כן אני דוס, מה תעשו עם זה?").

אולי זה עובר לי חלק כי לא קראתי עדיין את הסיפור המקורי ושם זה שונה.

 

[הגיבן (ת)]

במשרד חילוני למהדרין אני לא אקח תפוח אברך עליו בכוונה ובקול ואצפה שהצוות יענה אמן

אני גם, כנראה. כרגע. אבל מכירה כאלה שכן - ומכבדת אותם טוב, בכל מקרה "זה קרה באמת" לא משנה אם תכלס אם בסיפור ועבור הדמות זה יצא לא אמין, אז אנסה לשפץ את זה.

לגבי הנקודות שהצפת עבור הסדרה המקורית, מחשבותי בעניין:
זה לא המיקוד של הסיפור, אלא חלק מהרקע. ואין פנאי להתעכב עליהם. הסיפור הוא אקשן ולא התבוננות מעמיקה בחברה הישראלית. אבל נתון לקוראים להמציא חיבור בין הרקע הזה לאירועים המפורשים.

בספר הראשון אנחנו רואים שהוא לא יכל לפעול על פי "תורת" שולחיו בגלל אילוצים של המשימה, הוא פעל לפי מה שהוא חשב לנכון בלי לחשוב על ההשלכות של זה כלפי עצמו, למען האידיאלים שהממסד לימד אותו. כאן נוצרה נקודת חיכוך קריטית בין אייל לממסד, שיהווה מיקוד לקונפליקט בסדרה.
בספר השני הוא ניסה בכל זאת לנצל את הקשר הקלוש שנותר בינו לבין הממסד, אבל לצרכים יותר אישיים - שהוא חשב לנכון. והפער בינו לבין הממסד נשבר ללא תקנה, במקום להמשיך לפעול בעבור אידיאלים של הממסד, הוא מצא משמעות אישית בחיים עם משפחה ואמונה עצמאיים.
מכאן והלאה, כל ספר מעמיד את ה"רכוש" שלו במבחן, בסיכון הולך וגובר, עד לנקודת השיא בספר הנוכחי בה מובן לכולם שאי אפשר להמשיך ככה ונדרש ניתוק מוחלט בין אייל לבין המדינה.

אני מאמינה שאני מבטאת את החזון שיוצא מהסיפור המקורי. ייתכן שאם נשאל את הסופרת יתברר שהיא התכוונה לדברים אחרים, אבל זה מה שאני רואה בסיפור, וכקורא - זו אחת הזכויות שלי. לפרש את הדברים האלה בהתאם לנקודת מבטי.

 

[לוטם]

היא גם לא תספר. בדיוק כמו שאלי מצא את זיווגו בקדושה על ידי בנו השדכן של אייל, וכמובן שבווארט שתו ליקר.

אני התפלאתי שהיה בכלל וורט...

@ג. ר. היילנדר ,עוקבת ברתק...

 

[רוח פרצים]

הי.
אני שונאת להיות זאתי החפרנית.
אבל זו כבר פעם שניה שאני מעירה את האשכול הזה...
מתגעגעים.
תמשיכי.... אני זועקת את זעקת רבים....

 

[ifatrosh]

תודה ושוב תודה על עוד פרק.

הי.
אני שונאת להיות זאתי החפרנית.
אבל זו כבר פעם שניה שאני מעירה את האשכול הזה...
מתגעגעים.
תמשיכי.... אני זועקת את זעקת רבים....

מצטרפת

 

[הגיבן (ת)]

פרק 18​

לילה. דירת מסתור.
הדירה מואפלת ושקטה. מקור אור קלוש מאיר על המפה המתוחה, וערימת בגדים וציוד בפינה. רותם ער לבדו, יושב בכניסה ומנקה את הנשק שלו.

המשך. מטבח.
אור מהבהב מאיר על מכשיר הקשר הלוויני שדומם על השולחן. יד נכנסת לפריים ומסיטה את המתג.

קול
אני רואה למה ביקשת משמרת ראשונה.​

רותם מזניק את ידו חזרה ורואה את אייל שצופה בו מהפינה בעמדת נוח.

אייל
קדימה.​

רותם מהסס. אייל מחווה קלות לעבר המכשיר. רותם מתיישב בזהירות לידו ומתקרב למיקרופון, כשעיניו עדיין תלויים באייל.

רותם
מיוחד, כאן גאווה.

מכשיר
(רעש לבן)​

רותם מרים מבט אל אייל בהיסוס, אך אייל לא נע.

רותם.
(חוזר על המכשיר)
מיוחד, כאן גאווה. מבקש לדווח, עבור.

מכשיר
גאווה, כאן פרפרון. שלח.​

אייל קופץ אל המכשיר ונשען מעל רותם, ואילו רותם מקמט את מצחו.

רותם
פרפרון, קרא אל קודקוד. או משנה. עבור.

מכשיר
שלילי. קודקודים תפוסים במכלאה. יש לומר, התנומה כבדה.
(קחחח..קחח)​

אייל ורותם מחליפים מבטים.

מכשיר
תעביר את הצמיד אלי, עבור.
​

אייל מכביד בידו על כתפו של רותם.

רותם
... פרפרון,
(מעווה את פניו)
שמיים נקיים. מבקש דממת אלחוט עד תאילנד.
...
עבור.
​

אייל סוקר את הקשר בדריכות.

מכשיר
קחחח...
רות, מאשר דממת אלחוט. סוף.
​

בשקט שמשתרר אייל ורותם בוהים אחד בשני.

רותם
הם.. צוחקים עלינו?

אייל
תפוס מזרן. אני על המשמרת.​

הייתי צריכה לחרטט את הנשמה היום. מי בא לו לתקן אותי מוזמן. אערוך.

 

[הגיבן (ת)]

מצטערת על ההמתנה הארוכה. חיכיתם ככה בסבלנות? מגיע לכם עוד פרק ^_^

פרק 19​

המשך - מטבח.
אייל יושב ליד הקשר בגב זקוף, ידיו חבוקות בחוזקה. הוא יושב שם זמן ארוך, אור יום מסתנן דרך חרכים באטימה של החלונות.

הוא מושיט יד אל גלגל התדרים ומתחיל לסובב באיטיות.

אלי
אל תעשה את זה.​

אייל ממשיך להחזיק במכשיר.

אלי
אל תעשה את זה, אייל.
אתה תדבר איתה כשתחזור.
זה לא שווה שבירה של כל הנהלים.

אייל
ממתי אני מציית לנהלים?

אלי
(בעדינות)
יש סיבה מאוד טובה לפרוטוקולים האלה.

אייל
(צועק בלחש)
שום דבר במשימה הזאת אינו לפי הפרוטוקול!​

אלי שותק.

אייל
היא מזכירה לי מי אני.​

 

[רוח פרצים]

הייתי צריכה לחרטט את הנשמה היום. מי בא לו לתקן אותי מוזמן. אערוך

אם אפשר...
אני מרגישה די טיפשה... אבל לא ממש הבנתי את הפרק הראשון.
לא נותנים להם לדבר עם המפקדים?
אפשר הסבר לצה"לית השוטפת הזו ללא תרגום מתקבל על הדעת?
אשמח ליותר בשר כל פרק.
לא תצליחי ככה למלא עמוד קומיקס.
אשמח לעזור במה שאוכל...
חלום שלי זה לצייר את ה 'ילדים'...
אפשר?
אני מדמיינת אותם אחרת מהציורים שלך...

 

[הגיבן (ת)]

אפשר הסבר לצה"לית השוטפת הזו

רותם תכנן לדווח לממונים על מעשי אייל. אך אייל כבר המתין שם, ורותם שינה את ההודעה שלו כרצון אייל. הם מבקשים אישור להפסיק דיווח שוטף על לסיום המשימה. מישהו זוטר שלא ראה צורך לקרוא לממונים על המבצע - אישר להם.

חלום שלי זה לצייר את ה 'ילדים'

בכבוד...

 

[הגיבן (ת)]

פרק 20​

חוץ. צהריים. בית משפחת גלבוע.

שני רכבים כבדים לא מצליחים להשתלב ברקע למרות גונם הסולידי. בחצר שרועים זוגות אופניים ללא סדר, ועוד צעצועים מסורבלים.

שבתאי נפלט מהדלת האחורית של אחד הרכבים. הוא דופק בעדינות על הדלת הראשית, שכבר פתוחה למחצה, ורואה את ההמולה החוגגת בפנים.

שבתאי
נוסעים לנופש?

אפרת
(מגניבה מבט אל הרכבים המבריקים שנראים מהחלון)
כמו שאתה רואה…
(פסק זמן)
קשה לי לבד, עם כל הילדים. אני נוסעת אל המשפחה שלי.​

שבתאי מבזיק חיוך עקום אל הדרכונים והשקר החשוף.

שבתאי
את עוזבת?
(מנענע את ראשו הגדול)
את יודעת, אייל תמיד היה כמו בן בשבילי.​

שפתיה של אפרת מתעוותות כשהיא מנסה לבלוע הבעת משטמה גלויה.

שבתאי
אבל אני מבין אותך. אין צורך להסביר. חבל לי לראות אותו מפסיד הכל בגלל טעות קטנה. לא היינו צריכים לשלוח אותו לתבור. זו היתה טעות. נתפסת בין שני הניצים, זה לא בשבילך. ראיתי את זה אלף פעם.​

אפרת חושקת את לסתה.

שבתאי
אייל לא ישתנה. הוא תמיד היה כזה. הוא צריך את האקשן, את יודעת.

אפרת
(מרימה סנטר גאה)
אני מכירה את אייל.

שבתאי
(מהנהן בצער)
אולי טוב יותר ככה.​

הוא מתכופף החוצה מבעד לדלת, ומנופף בתיאטרליות אל הרכב השני, שמתניע מיד.

כעבור חצי שעה
מונית עמוסה עוזבת את הרחוב, מותירה מאחוריה בית חשוך, תריסים נפולים, דלת נעולה, ומיניבן משפחתי חבוט בחניה.

 

[ifatrosh]

פרק 20​

חוץ. צהריים. בית משפחת גלבוע.

שני רכבים כבדים לא מצליחים להשתלב ברקע למרות גונם הסולידי. בחצר שרועים זוגות אופניים ללא סדר, ועוד צעצועים מסורבלים.

שבתאי נפלט מהדלת האחורית של אחד הרכבים. הוא דופק בעדינות על הדלת הראשית, שכבר פתוחה למחצה, ורואה את ההמולה החוגגת בפנים.

שבתאי
נוסעים לנופש?

אפרת
(מגניבה מבט אל הרכבים המבריקים שנראים מהחלון)
כמו שאתה רואה…
(פסק זמן)
קשה לי לבד, עם כל הילדים. אני נוסעת אל המשפחה שלי.​

שבתאי מבזיק חיוך עקום אל הדרכונים והשקר החשוף.

שבתאי
את עוזבת?
(מנענע את ראשו הגדול)
את יודעת, אייל תמיד היה כמו בן בשבילי.​

שפתיה של אפרת מתעוותות כשהיא מנסה לבלוע הבעת משטמה גלויה.

שבתאי
אבל אני מבין אותך. אין צורך להסביר. חבל לי לראות אותו מפסיד הכל בגלל טעות קטנה. לא היינו צריכים לשלוח אותו לתבור. זו היתה טעות. נתפסת בין שני הניצים, זה לא בשבילך. ראיתי את זה אלף פעם.​

אפרת חושקת את לסתה.

שבתאי
אייל לא ישתנה. הוא תמיד היה כזה. הוא צריך את האקשן, את יודעת.

אפרת
(מרימה סנטר גאה)
אני מכירה את אייל.

שבתאי
(מהנהן בצער)
אולי טוב יותר ככה.​

הוא מתכופף החוצה מבעד לדלת, ומנופף בתיאטרליות אל הרכב השני, שמתניע מיד.

כעבור חצי שעה
מונית עמוסה עוזבת את הרחוב, מותירה מאחוריה בית חשוך, תריסים נפולים, דלת נעולה, ומיניבן משפחתי חבוט בחניה.

אני ממש אוהבת את הקטעים עם אפרת, את מיטיבה לתאר את הרגשות והמחשבות שלה דרך המעשים. אני קוראת ורואה אותה, ניתן להרגיש את האווירה.
תודה על הפרקים הנוספים

 

[הגיבן (ת)]

הפרק הבא בבנייה...​

 

[רוח פרצים]

צפה בקובץ המצורף 1307923

הפרק הבא בבנייה...​

איזה יפה!
חולה על ההצללות האלה.
ההבעות מדויקות. ממש ככה אייל היה מגיב.
רק מה זה המעיל הזה? אייל הוא לא בלש בבולשת האמריקאית של שנות השמונים.

 

[רוח פרצים]

בכבוד...

אייל. בהתחלה בביתו, בישראל.
ואח"כ בתחפושת. בסוריה. מחייך מול ראשיד...

 

[הגיבן (ת)]

צפה בקובץ המצורף 1311219צפה בקובץ המצורף 1311220
אייל. בהתחלה בביתו, בישראל.
ואח"כ בתחפושת. בסוריה. מחייך מול ראשיד...

וורי נייס!
לא רואה את הילדים אבל...