שיתוף - לביקורת סוף אחר// מ’’ל ( אוהדי הסדרה, כנסו לפה, בלי לסקול אותי. תודה)

אחת כזאתי;)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הצלצול החמישי לאותו העשר דקות האחרונות, מוצא את דרכו שוב לחלל העולם.

אייל נאנח, מפסיק את אימונו הקבוע בחדר הכושר.

לוגם ארוכות מבקבוק תרמי שהביא איתו.

הצלצול פוסק.

הוא מתכוון להמשיך, לוקח בידיו משקלות, מרים אותם אל על.

מנגינה מוכרת מתנגנת שוב. מתקשרים.

הוא מעיף מבט בצג. נרתע אחורה.

3 שיחות שלא נענו מאורי. 2 מטליה הדר. שיחה נכנסת מאפרת.

משהו קרה לאלי?!

’’אייל?’’ קול, שאמור היה להיות של אפרת שואל אותו.

’’משהו קרה לאלי?’’ אייל תופס מגבת בידו האחת ובשניה לוקח את הבקבוק. רץ לאופנוע שלו.

’’אתה כבר יודע?’’ היא מעבירה טישו על עיניה הלחות, משלחת את אליצפן שמקטר סביבה במעגלים.

’’לא’’ הלב שלו צונח למטה ’’אפרת. בבקשה תגידי’’ הוא עולה על האופנוע, מדליק מנועים. רגע. לאן לנסוע?

’’נכון שאתה יודע את הכתובת של בית העלמין?’’ קולה רועד. היא מתפללת שהשמיים לא יפלו עכשיו על אייל. כמו שאמור לקרות.

’’לאא. רק לא זה!!’’ אייל שומט את הטלפון, מסיט את אופנוע לשוליים. במילא לאלי זה כבר מאוחר.




אייל מחנה את האופנוע שלו לצידי האופנוע של אלי. מסיט מהם את מבטו בכאב.

הוא לא היה הולך לנחם, אם אפרת לא היתה טורחת להגיד לו שוב ושוב למה זה כן חשוב.

לא מרוכז בעליל, הוא עולה במדרגות, רואה מולו את יובל שיוצא מהדלת לכיוונו. אדי עשן מסתלסלים ממנו, הוא מרוכז בטלפון שלו.

הנשימה שלו נעתקת לרגע, כעס ישן בוער בכל עצמותיו. הוא קומץ אגרופים שאלמלא היה יכול, היה מטיח אותם ככל יכולתו באדם שמולו.

’’פשש איזה אורח.’’ יובל, למרבה צערו של אייל, מספיק להרים את ראשו מהטלפון, לקלוט אותו בכל חמשת חושיו, רגע לפני שהם חולפים אחד על פני השני ׳׳כמה טוב לראות ידידים ותיקים׳׳ הוא לוחש בציניות ברורה, כולו מביע שנאה הדדית. מבחינתו שאייל יעוף מפה. ולא מהטריטוריה הספציפית הזאת.

׳׳כמה חבל שהידיד הזה שלך, לא עיור בשניה הזאת. הוא היה מעדיף את זה מאשר מפגש סוחט דמעות כמו עכשיו נגיד’’ אייל מתאפק לא לעשות מה שהוא רוצה לעשות עכשיו. ולא, זה לא לתת חיבוק ל’ידיד הותיק שלו’ הוא ממשיך להתקדם בקלילות חיצונית בלבד, חולף סופית על פניו של יובל. ממלמל לעצמו בצורה שתגיע לאוזניו של יובל, שעכשיו כבר עבר לו הרצון.

וזהו. הוא עומד בכניסה מול התמונה של אלי. לא יכול להתחמק מהמבט שלו. זה כל כך הוא.

אייל נותן לעצמו כמה שניות כאלה. של דומייה, הפנה שזהו, ניגמר.

מתסכל על אלי. הוא עומד בפוזה מאושרת. אבא מניף באושר ילד בכור. ואחרון.

וכמה שאלי היה יורד עליו עכשיו, אם הוא היה רואה את הלב שלו.

לב מזיל דמעות שקופות, בנחילים שבטח ממלאים אגמים.

דמעות שרק אלוקים רואה.




׳׳בנציי!!׳׳ אייל מבחין בו לפתע, ניכנס גם הוא לנחם. נס שהוא לא יכול לראות אותי. בנצי מכיר אותי טוב מדי. ממנו יהיה קשה להתחמק.

׳׳אייל?!׳׳ בנצי מושך את אייל לכיוונו, מעניק לו חיבוק השמור לידידים ותיקים. בין היתר שלא התראו כמה חודשים ארוכים.

׳׳כן זה אני׳׳

׳׳בגירסא כל כך לא אתה׳׳ בנצי נוזף בו. עצב קל נלווה למילותיו. אחרי הכל, הוא לא היה קרוב לאלי כמו אייל. לפני הכל, זה אלי שנפטר.

׳׳זה כל כך אני. בלי אלי׳׳ וההשלמה הזאת כל כך כואבת לי. הוא נושך שפתיים, מחריש.

גם בנצי שותק. אז הם רק נושמים עמוק רגע לפני שנכנסים. אייל מוביל, בנצי אחריו.

בנצי מגשש את דרכו לפינה צדדית, משוחח עם חבר ישן.

אייל לעומתו, כחבר קרוב שלי אלי, עמוק בעניינים.

מדבר עם פקודים שלו לשעבר מהשכבה של אלי, עם חברים שלו עצמו.

זכרונות מציפים אותו. הסיפורים חונקים אותו. הוא לא מסוגל יותר.

מתיישב ליד בנצי. מחפש מפלט בתוך כל מה שאלי היה לו.

ולא יהיה יותר לעולם.




’’אלי??’’ אייל נבהל, סחרחורת אוחזת בו. אלי חזר מהמתים? בדמות אדם שעונה לטלפון? ’’זה אתה??’’

’’הלוואי’’ קולה החלוש של טליה עונה לו. הכאב מההזכרה המחודשת של אלי והגעגוע, נשקפים בקלות בקולה.

’’סליחה. אני.. סתם באינסטינקט של רגע התקשרתי למספר שלו’’ הוא מסמיק מהוידוי שלו. מהגילוי של הרגשות שלו, ושל המעשה שעשה. איזה טיפש אני! ’’לא חשבתי שהמספר פעיל.. שתעני..’’ הוא מגמגם שוב סליחה.

’’הכל בסדר’’ טליה שמה את הטלפון על רמקול, מרימה את הפלא הקטן שלה, ושל אלי. כמה שהוא דומה לו. ’’גם אני עשיתי את זה’’ היא אומרת לפתע, משתפת גם היא, מסמיקה לרגע כמו שהסמיק אייל.

אבל הם רק סולחים אחד לשני, בלי לומר מילה. כואבים את הכאב, בדממה.

לפעמים, לא צריך מילים.

אייל מנתק, מעביר את המספר של אלי לארכיון, ביחד עם אלפי רגעים וזכרונות.
 

אחת כזאתי;)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אשמח לתגובות הארות והערות.
אומנם קטע ישן שכתבתי. אבל נתקלתי בו, והנה הוא פה.
מחכה שתקראו אותו, בלי לסקול אותי. מצטערת מראש ממי שלא יאהב את המהלך הזה.
@יונה ספיר , מזכירה שיום כיפור לפנינו. מקווה שגם את תהיי מאלו הסולחים ;)

נ.ב לתגובות נזעמות; 092873737. (התא קולי יכיל אתכם בשמחה ;) ).
 

ST.R

מילים. הן הכל, ובכל זאת כמעט כלום.
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
לא.
זה פשוט לא!!!
לא סולחת!
את חייבת להיות כזאת רעה??
:cry::cry:
הכתיבה יפיפה, גרמה לי כמעט לבכות ולעצור ברגע האחרון כי אם אייל לא בכה, אז אני יבכה?;)
אבל את יודעת מה?
תקפצי על הגל. עכשיו שאין את אלי, שאייל ינסה לעשות משהו ליובל.
אף אחד כבר לא יכול להאשים את אלי, הרי הבעלים של האקדח כבר לא בחיים..
תנסי לעשות סוף טוב לאייל, ברחמים!!
אם לא אלי אז לפחות אייל!!!
 

חני טולדו

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
(התא קולי יכיל אתכם בשמחה ;) )
מה הבנאדם אשם, מסכן.
בלי לסקול אותי.
כל עוד את לא לידנו אין לך ממה לחשוש.

אחת כזאתי;), שלמות ממש. אוהבת את הכתיבה. קראתי פעמיים.
אשמח לתגובות הארות והערות.
היה כדאי שאייל יביע יותר רגש, למרות שזה לא באופי שלו וביומיום הוא לא מוזיל דמעות תחת עיני הפלדה שלו. בכל זאת, גם אלי נפטר רק פעם בחיים..

שוב, קטע מושלם מושלם, מקווה שיהיה לזה המשך ביחד עם הסיפור השני שלך.
יש לך כתיבה ברמה מאוד גבוהה, שכיף לקרוא, והיא גם ייחודית, ולא מנסה לחקות אף אחת.
 

מוז'יניקית

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
וואו----
למה עשית את זה
😭

אבל הכתיבה מדהימה!
משהו קטן שהפריע לי-
נכון שאתה יודע את הכתובת של בית העלמין
נראלי לוקח זמן עד שמגיעים לשלב של הקבורה...
אבל זה יכול להיות שלא השיגו את אייל המון זמן וכו'...אז לא רציני.
יש המשך, נכוו?
🙏
 

brachy 100

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עריכה והפקת סרטים
וואו.
כתיבה יפיפה, נשאבתי לגמרי.
אגב, הייתי פעם בהרצאה של יונה ספיר
בשלב שבין דם קר למגן אנושי
והיא אמרה שם:
"לאיל ואלי יש ביטוח חיים, השאר בסכנת מוות תמידית"
 

אחת כזאתי;)

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אני כאן. לקרוא את התגובות היפות שלכם. תודה לכל מי שכתב. אשתדל להתייחס להכל--
לא.
זה פשוט לא!!!
לא סולחת!
את חייבת להיות כזאת רעה??
:cry::cry:
הכתיבה יפיפה, גרמה לי כמעט לבכות ולעצור ברגע האחרון כי אם אייל לא בכה, אז אני יבכה?;)
אבל את יודעת מה?
תקפצי על הגל. עכשיו שאין את אלי, שאייל ינסה לעשות משהו ליובל.
אף אחד כבר לא יכול להאשים את אלי, הרי הבעלים של האקדח כבר לא בחיים..
תנסי לעשות סוף טוב לאייל, ברחמים!!
אם לא אלי אז לפחות אייל!!!
בזמן שעבר, מקוה שמחלת לי. שהבנת שאני לא עד כדי כך רעה ;)
תודה על התגובה. רעיון יפה העלית. אני אוהבת גלים. נישמע מגניב לקפוץ עליהם. אבל.. לא כרגע. ב’’ה עכשיו מתמקדת בסיפור בהמשכים ובפאנפיק אחר על מ’’ל שעולים פה בפרוג.
גם אני רוצה סוף אחר טוב לאייל. מקווה שמצליחה לעשות את זה בפאנפיק שלי. מוזמנ.ת לקרוא אותו בשמחה ולהגיב מה חושב.ת:giggle:
בתכלס' זה בסדר, אחרי שאני ניסיתי להרוג את אייל עצמו... ;)

(וסתם ככה, כתיבה נוגעת ללב ומדויקת, גרמה לי כמעט להוזלת דמעה.).
חחח, כנראה רובנו מנסים בתור חובבי הסידרה והכתיבה. מזל שהמקור תמיד נישאר..
( תודה רבה על התגובה! ולמה כמעט? טישו מוכן לידי אם צריך..)
אחת כזאתי;), שלמות ממש. אוהבת את הכתיבה. קראתי פעמיים.

היה כדאי שאייל יביע יותר רגש, למרות שזה לא באופי שלו וביומיום הוא לא מוזיל דמעות תחת עיני הפלדה שלו. בכל זאת, גם אלי נפטר רק פעם בחיים..

שוב, קטע מושלם מושלם, מקווה שיהיה לזה המשך ביחד עם הסיפור השני שלך.
יש לך כתיבה ברמה מאוד גבוהה, שכיף לקרוא, והיא גם ייחודית, ולא מנסה לחקות אף אחת.
תודה רבה על התגובה המפורטת והמחממת.
לוקחת לתושמת ליבי את ההארה שלך. שוב תודה לך.
מה יש לך?
למה להרוג את הבנאדם הנפלא הזה?
ועוד עם כתיבה כזאת מושלמת!
אבל לפחות תסבירי איך הוא נהרג
משהו אמר שהוא לא אדם נפלא?:unsure:
תודה על המשוב. כיף לקרוא ולשמוע!
כמו שאמרתי, כרגע אין צפי ואפשרות להמשך. מודה שיהיה נחמד מצידי אם אסביר איך הוא נהרג בעוד איזה הרפתקאה חוצה ימים ויבשות נוסח ’מרגל להשכרה’. אולי בעתיד בע’’ה. תודה על הרעיון
וואו----
למה עשית את זה
😭

אבל הכתיבה מדהימה!
משהו קטן שהפריע לי-

נראלי לוקח זמן עד שמגיעים לשלב של הקבורה...
אבל זה יכול להיות שלא השיגו את אייל המון זמן וכו'...אז לא רציני.
יש המשך, נכוו?
🙏
למה עשתי את זה? תשאלו את הרגע הזה, שמגיעה בו תשוקה ומרץ לכתוב. ואופס, לצערינו הפעם זה אלי שנפל בין הכיסאות. שוב מחילה. מודה על חטא, וכ’ו.
ותודה לך.
לגבי מה שכתב בספוילר. זה באמת כרגע לא רציני כי לא הסברתי כלום על איך הוא נהרג. ככה שכל האופציות פתוחות וחבל שסתם אגיד משהו:p
ולצערי לא, כרגע אין המשך. למעלה פרטתי יותר למה. אבל משמח שיש ביקוש.. אז אולי באמת זה רעיון טוב לעתיד.
וואו.
כתיבה יפיפה, נשאבתי לגמרי.
אגב, הייתי פעם בהרצאה של יונה ספיר
בשלב שבין דם קר למגן אנושי
והיא אמרה שם:
"לאיל ואלי יש ביטוח חיים, השאר בסכנת מוות תמידית"
תודה רבה לך. כיף שנשאבת, זאת תגובה ממש מספקת לי. חממת את ליבי, מה שנקרא.
משפט יפה. הגיוני שהיא תגיד אותו. קצת הזוי, כן מובן. אני לא הייתי בהרצאה שלה. אבל תודה שאמרת.
בכל אופן, לכל הלחוצים על אלי ולמה אני העזתי להרוג אותו. תדעו שדווקא בפאנפיק השני שלי, לבינתיים הוא חי וקיים ואפילו נושם. רק מעדכנת;)
מהמם!!!

ממש לא הייתי רוצה שלאלי יקרה משהו... אבל אם כבר עשית את זה, אז שתדעי שזה מהמם!!
כתוב כ"כ יפה והיו שורות שבכיתי...
תודה רבה על התגובה המחממת. כיף לשמוע!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  60  פעמים

לוח מודעות

למעלה