שיתוף - לביקורת בעקבות מרגל להשכרה...

[רצתה]

אורי הרים עיניים עייפות ממסך המחשב, מביט בדלת הנפתחת בלאות שהומרה בחיוך מידי כשראה את הנכנס ''אייל!''
''כן, זה אני''. הוא סקר את המקום שהיה לו לבית, מתיישב על הכיסא הריק מול מפקדו לשעבר.
''מה אתך? עם המשפחה?'' אורי הזיז את הניירת האינסופית שהצטברה בדממה על השולחן הגדול, רוכן לעבר הסוכן שלו.
''משתדלים להיות בסדר.'' במבטו ניצוצות זעם, כאב ורצון לנקמה מתחרים על המקום הראשון. ''אורי... מה... מה קרה? איך?''
הרמס''ד השפיל את עיניו לרגע, ואז הישיר אותם חזרה, סמכותיות בקולו ''נדלג על זה עכשיו. יקומו וועדות חקירה, יעופו ראשים, אבל זה לא יהיה קשור אליך בשום צורה. הייתה פאשלה רצינית, ואין ספק שיש יותר מבוגד אחד מתוך המערכת שהעדיף להתעלם מההערכות הברורות.'' הוא דמם לרגע ''ממך נבקש משהו אחר.'' רגע ארוך הוא גישש במגירת השולחן, ואז שלף תיקייה, תמונה נעוצה בראשה ''יחיא סינוואר. מכיר?''
אייל הנהן, דומם.
''תרכיב לך צוות. יש לך יד חופשית ממני לכל מה שתצטרך.''
''אלי.'' הוא ירה, מתרומם, לוקח את תיקיית הקרטון הדקה.
''תקבל.''

וואו!
זה חייב המשך!

 

[ושמה תמר]

טוב
אז כל האשכול הזה פשוט מגניב
לחובבי מרגל להשכרה זה סוכריה מתוקה על מקל...
מחכה לרגע שיהיה לי השראה וזמן,
וגם אני יתרום מעטי לסוכריה הזו...
ועולה על כולנה

טוווובבב....
אחרי החלטת כתיבה נחושה וקריאת הסדרה שוב ושוב למען יצירת אייל אוטנטי, זה הגיע...
אייל כמו אייל, לא יוצב לשירות מילואים פשוט, אלא יקבל משימה רצינית. הוא גויס למילואים במוסד, אגב מכירה מישהו שגויס למילואים בשב''כ, ככה שהבנתי שיש כזה דבר ושם עמלים על פריצות סייבר רועי , ועבודה מסביב לשעון בחסימת פורצים לאתרים משמעותיים כמו דואר ישראל, מערכת יירוט ריח קלמנטינות, וכו'.
זהו ניסיון ראשון בכתיבת סגנון זה, ראו הוזהרתם!

לא ארוך, אני יודעת, אבל מי שמצא השראה אשמח לקבלה על פי סימנים....

אורי הרים עיניים עייפות ממסך המחשב, מביט בדלת הנפתחת בלאות שהומרה בחיוך מידי כשראה את הנכנס ''אייל!''
''כן, זה אני''. הוא סקר את המקום שהיה לו לבית, מתיישב על הכיסא הריק מול מפקדו לשעבר.
''מה אתך? עם המשפחה?'' אורי הזיז את הניירת האינסופית שהצטברה בדממה על השולחן הגדול, רוכן לעבר הסוכן שלו.
''משתדלים להיות בסדר.'' במבטו ניצוצות זעם, כאב ורצון לנקמה מתחרים על המקום הראשון. ''אורי... מה... מה קרה? איך?''
הרמס''ד השפיל את עיניו לרגע, ואז הישיר אותם חזרה, סמכותיות בקולו ''נדלג על זה עכשיו. יקומו וועדות חקירה, יעופו ראשים, אבל זה לא יהיה קשור אליך בשום צורה. הייתה פאשלה רצינית, ואין ספק שיש יותר מבוגד אחד מתוך המערכת שהעדיף להתעלם מההערכות הברורות.'' הוא דמם לרגע ''ממך נבקש משהו אחר.'' רגע ארוך הוא גישש במגירת השולחן, ואז שלף תיקייה, תמונה נעוצה בראשה ''יחיא סינוואר. מכיר?''
אייל הנהן, דומם.
''תרכיב לך צוות. יש לך יד חופשית ממני לכל מה שתצטרך.''
''אלי.'' הוא ירה, מתרומם, לוקח את תיקיית הקרטון הדקה.
''תקבל.''



תגובות, בבקשה.

זה פשוט וואוווווווווווווו
מדהים מדהים
חייב המשך
....

 

[דולפין כחול]

@דולפין כחול אהבתי.
קטע טוב, מנוסח יפה. וממש אמין.

@דולפין כחול -דבר ראשון- תודה! השיתוף שלך היה כמו אישור שפתיחת האשכול הזה היתה לעניין.
חוץ מזה שהקטע שלך מזכיר לי דברים אהובים ובלתי נשכחים... אהבתי ממש!

תודה, באמת.

וואו!
זה חייב המשך!

זה פשוט וואוווווווווווווו
מדהים מדהים
חייב המשך
....

לא תכננתי המשכים.
כמו שאני מכירה את עצמי- אם אני אתחיל זה לא ייגמר בעתיד הקרוב....
עדיף המשך בלי סוף מוגדר או קטעים בלי התחייבות על קשר ביניהם?

 

[דולפין כחול]

השאלה לא הייתה רטורית.....
מישהו?

 

[ושמה תמר]

השאלה לא הייתה רטורית.....
מישהו?

זה שאלה שקשה ממש לענות עליה...
כי מצד אחד ברור שסיפור בהמשכים
ומצד שני
וואו קטעים
זה כ"כ כיף לקבל דשי"ם מכל מיני כיוונים ותקופות...

 

[שועל ספרות.]

טוווובבב....
אחרי החלטת כתיבה נחושה וקריאת הסדרה שוב ושוב למען יצירת אייל אוטנטי, זה הגיע...
אייל כמו אייל, לא יוצב לשירות מילואים פשוט, אלא יקבל משימה רצינית. הוא גויס למילואים במוסד, אגב מכירה מישהו שגויס למילואים בשב''כ, ככה שהבנתי שיש כזה דבר ושם עמלים על פריצות סייבר רועי , ועבודה מסביב לשעון בחסימת פורצים לאתרים משמעותיים כמו דואר ישראל, מערכת יירוט ריח קלמנטינות, וכו'.
זהו ניסיון ראשון בכתיבת סגנון זה, ראו הוזהרתם!

לא ארוך, אני יודעת, אבל מי שמצא השראה אשמח לקבלה על פי סימנים....

אורי הרים עיניים עייפות ממסך המחשב, מביט בדלת הנפתחת בלאות שהומרה בחיוך מידי כשראה את הנכנס ''אייל!''
''כן, זה אני''. הוא סקר את המקום שהיה לו לבית, מתיישב על הכיסא הריק מול מפקדו לשעבר.
''מה אתך? עם המשפחה?'' אורי הזיז את הניירת האינסופית שהצטברה בדממה על השולחן הגדול, רוכן לעבר הסוכן שלו.
''משתדלים להיות בסדר.'' במבטו ניצוצות זעם, כאב ורצון לנקמה מתחרים על המקום הראשון. ''אורי... מה... מה קרה? איך?''
הרמס''ד השפיל את עיניו לרגע, ואז הישיר אותם חזרה, סמכותיות בקולו ''נדלג על זה עכשיו. יקומו וועדות חקירה, יעופו ראשים, אבל זה לא יהיה קשור אליך בשום צורה. הייתה פאשלה רצינית, ואין ספק שיש יותר מבוגד אחד מתוך המערכת שהעדיף להתעלם מההערכות הברורות.'' הוא דמם לרגע ''ממך נבקש משהו אחר.'' רגע ארוך הוא גישש במגירת השולחן, ואז שלף תיקייה, תמונה נעוצה בראשה ''יחיא סינוואר. מכיר?''
אייל הנהן, דומם.
''תרכיב לך צוות. יש לך יד חופשית ממני לכל מה שתצטרך.''
''אלי.'' הוא ירה, מתרומם, לוקח את תיקיית הקרטון הדקה.
''תקבל.''



תגובות, בבקשה.

יפהפה!
לקחת את הדבר שכל אח מייחל לו ולהביא את הגיבור החרדי לבצע אותו. התחברתי מאוד!
בהצלחה אייל!

 

[.חיה פ]

טוווובבב....
אחרי החלטת כתיבה נחושה וקריאת הסדרה שוב ושוב למען יצירת אייל אוטנטי, זה הגיע...
אייל כמו אייל, לא יוצב לשירות מילואים פשוט, אלא יקבל משימה רצינית. הוא גויס למילואים במוסד, אגב מכירה מישהו שגויס למילואים בשב''כ, ככה שהבנתי שיש כזה דבר ושם עמלים על פריצות סייבר רועי , ועבודה מסביב לשעון בחסימת פורצים לאתרים משמעותיים כמו דואר ישראל, מערכת יירוט ריח קלמנטינות, וכו'.
זהו ניסיון ראשון בכתיבת סגנון זה, ראו הוזהרתם!

לא ארוך, אני יודעת, אבל מי שמצא השראה אשמח לקבלה על פי סימנים....

אורי הרים עיניים עייפות ממסך המחשב, מביט בדלת הנפתחת בלאות שהומרה בחיוך מידי כשראה את הנכנס ''אייל!''
''כן, זה אני''. הוא סקר את המקום שהיה לו לבית, מתיישב על הכיסא הריק מול מפקדו לשעבר.
''מה אתך? עם המשפחה?'' אורי הזיז את הניירת האינסופית שהצטברה בדממה על השולחן הגדול, רוכן לעבר הסוכן שלו.
''משתדלים להיות בסדר.'' במבטו ניצוצות זעם, כאב ורצון לנקמה מתחרים על המקום הראשון. ''אורי... מה... מה קרה? איך?''
הרמס''ד השפיל את עיניו לרגע, ואז הישיר אותם חזרה, סמכותיות בקולו ''נדלג על זה עכשיו. יקומו וועדות חקירה, יעופו ראשים, אבל זה לא יהיה קשור אליך בשום צורה. הייתה פאשלה רצינית, ואין ספק שיש יותר מבוגד אחד מתוך המערכת שהעדיף להתעלם מההערכות הברורות.'' הוא דמם לרגע ''ממך נבקש משהו אחר.'' רגע ארוך הוא גישש במגירת השולחן, ואז שלף תיקייה, תמונה נעוצה בראשה ''יחיא סינוואר. מכיר?''
אייל הנהן, דומם.
''תרכיב לך צוות. יש לך יד חופשית ממני לכל מה שתצטרך.''
''אלי.'' הוא ירה, מתרומם, לוקח את תיקיית הקרטון הדקה.
''תקבל.''



תגובות, בבקשה.

אההה
את כותבת טוב, אבל זה לא בדיוק אייל.
אותו אי אפשר לחקות ואפילו אם קוראים כל ספר עשר פעמים. כן הגעת למקסימום היכולת האנושית לחיקוי, מבחינתי כמובן. בקיצור, זה טוב.
אבל אין חולק על זה שהרעיון עצמו - של לתאר את אייל במלחמה- הוא מבריק בסדר גודל.

* לי אישית מפריע שזה לא ב ו ל כמו הסופרת המקורית, אבל זה רק כי אני מזהה לפי הכתב מי הכותב/ת (אם קראתי כתבים שלו/ה)
כך שאין פה שום דבר אישי (פרצוף צוחק)
א ז (ישיר משה. סתם, לא) יש לך את זה בענק, ו תמשיכי לכתוב..

 

[דולפין כחול]

ספוילר: מכאן זה התחיל

אורי הרים עיניים עייפות ממסך המחשב, מביט בדלת הנפתחת בלאות שהומרה בחיוך מידי כשראה את הנכנס ''אייל!''
''כן, זה אני''. הוא סקר את המקום שהיה לו לבית, מתיישב על הכיסא הריק מול מפקדו לשעבר.
''מה אתך? עם המשפחה?'' אורי הזיז את הניירת האינסופית שהצטברה בדממה על השולחן הגדול, רוכן לעבר הסוכן שלו.
''משתדלים להיות בסדר.'' במבטו ניצוצות זעם, כאב ורצון לנקמה מתחרים על המקום הראשון. ''אורי... מה... מה קרה? איך?''
הרמס''ד השפיל את עיניו לרגע, ואז הישיר אותם חזרה, סמכותיות בקולו ''נדלג על זה עכשיו. יקומו וועדות חקירה, יעופו ראשים, אבל זה לא יהיה קשור אליך בשום צורה. הייתה פאשלה רצינית, ואין ספק שיש יותר מבוגד אחד מתוך המערכת שהעדיף להתעלם מההערכות הברורות.'' הוא דמם לרגע ''ממך נבקש משהו אחר.'' רגע ארוך הוא גישש במגירת השולחן, ואז שלף תיקייה, תמונה נעוצה בראשה ''יחיא סינוואר. מכיר?''
אייל הנהן, דומם.
''תרכיב לך צוות. יש לך יד חופשית ממני לכל מה שתצטרך.''
''אלי.'' הוא ירה, מתרומם, לוקח את תיקיית הקרטון הדקה.
''תקבל.''

- המשך-

''א... אייל?'' צעיר מלוכלך נעמד בעמידת דום מתוחה, מביט בחשש על גבו של האיש.
''כן?'' אייל העביר את ידו על עיניו הלאות, מוחה שרידי עייפות אחרונים ומסתובב לצעיר ''מה קרה?''
''חשפנו מנהרה חדשה, קרובה מאד למקום שסימנת. המפקד ביקש לקרוא לך'' ביראת מה עקב אחרי תנועותיו החפוזות של אייל, מצטרף אליו כשיצא מהבית המחורר והחרב למחצה, נושם את האבק שעמד באוויר. פסיעותיהם הטביעו עקיבות חוליים כשרצו מתנשפים אל הבסיס.
''אופיר?'' אייל חיפש את המפקד, מאתר אותו באוהל מזדמן כשהוא בוחן בחרדה את המסך מכטמ''ם קרוב. ''הו, אייל, חיכיתי לך. קיבלת את ההודעה ששלחתי?'' עיניו המיומנות בחנו כל קמט בבגדיו האזרחיים של הסוכן. אייל הניד בראשו לאישור, סוקר מיטה קרובה מוצעת בחיפזון. כמה שעות ישן בשבוע האחרון? בסיכום כולל משהו כמו חמש...
''אנחנו יוצאים לשם עוד ארבע דקות.'' אופיר קשקש חתימה על מסמך שהוגש לו, נותן הוראות חפוזות במכשיר הקשר המקרקש, מחכה לאישור סופי ליציאה.
''אצטרף אליכם'' קבע אייל, לא מחכה לתשובתו של המפקד. עטה על עצמו מדים מזדמנים, כשהוא מסמן לאלי ודני לעשות כמוהו. הם חוליה קטנה בגיבוי כוחות הצבא המפוזרים בשטח, למרות שאייל לא היה מרוצה מהמחטף. העדיף לגבש חוליה מראש, אבל אורי הבהיר לו מראש שהם קצרים בכח אדם. ריבוי המשימות העסיק אותו נון- סטופ, מותיר להם מרווח נשימה קטן מאד לביצוע מהיר וקטלני.
''בואו, זזנו.''
דרוכים, ידיהם על ההדק, עיניהם בולשות לכל עבר, מאומנים להגיב בשברירי שניות.
תנועה משמאל.


תגובות בבקשה

 

[brachy 100]

''א... אייל?''

פחות נשמע לי שבצבא ככה קוראים לקצין בכיר בשייטת...

 

[Yes it's me]

דרוכים, ידיהם על ההדק, עיניהם בולשות לכל עבר, מאומנים להגיב בשברירי שניות.
תנועה משמאל.

וואי...
חייב עוד פרק!
אם לא במציאות לפחות כאן...

 

[דולפין כחול]

פחות נשמע לי שבצבא ככה קוראים לקצין בכיר בשייטת...

:

הוא גויס למילואים במוסד, (מכירה מישהו שגויס למילואים בשב''כ, ככה שהבנתי שיש כזה דבר)

הוא גם מגמגם קצת, ניסיתי להעביר את התחושה שזה לא בא לו בטבעי לקרוא לו ככה

''א... אייל?'' צעיר מלוכלך נעמד בעמידת דום מתוחה, מביט בחשש על גבו של האיש

הצלחתי?

 

[ספריה בהכחדה12]

@דולפין כחול, אהבתי ממש את הפאנפיק שלך: )
@אחמ , מהמם ממשש.
חייבת לשאול: יש פה מישהו שכתב על ילדותו של אייל? או שרק אני כתבתי עלזה?
אם מישהו כתב עוד, נשמח שתשתפוו.

 

[אחמ]

חייבת לשאול: יש פה מישהו שכתב על ילדותו של אייל? או שרק אני כתבתי עלזה?
אם מישהו כתב עוד, נשמח שתשתפוו.

כתבת על ילדותו של אייל? נשמע מגניבבב
תשתפי?

 

[ספריה בהכחדה12]

כתבת על ילדותו של אייל? נשמע מגניבבב
תשתפי?

יאפ.
יש לי חברות שהגדילו ראש- ועשו גם על אייל בתיכון, אייל בצבא ... וכיו"ב.: )

אני תפסתי לעצמי את אייל בילדותו, ואייל בגן; ).
עוד מעט אעלה ...
אין פה עוד מישהו שכתב משהו על אייל?

 

[ספריה בהכחדה12]

זה מה שכתבתי. חח לא כתבתי הכי טוב בעולם, זה היה בשעות הקטנות של הלילה; )
תנו ביקורת!!


קרן שמש ראשונה עלתה.
אייל התמתח, עיניו עדיין דבוקות לעפעפיו.
הוא פיהק פיהוק רחב, וקפץ מהמיטה באחת.
התריס היה עדיין סגור. הוא פתח את התריס והחלון לרווחה, עדיין עם פיג'מה.
השעה הייתה חמש לפנות בוקר. הוריו עדיין ישנו.
זמן מצוין לעשות מה שבא לי.
הוא החליט להכין הפתעה לאימו. אייל נכנס לחדר השירותים ויצא כעבור עשר שניות, לבוש ומוכן.
בידיו היה ספר המתכונים המעופש והישן, של אמא שלו.הוא חיפש בגוגל 'מתכון לעוגה קלה' לכבוד יום ההולדת החמישים של אימו.
הו, מתכון לעוגה כושית. מעניין מה זה. אולי יצא לי כושי?
פתח ביצים. עירבב קמח עם סוכר. שפך שוקולית.
אייל דחף את התבנית לתנור, וכיוון את המחוג למקסימום.
הוא חכך את ידיו זו בזו בהנאה, והלך לחדרו להרכיב את המטוס שלו.
העוגה תפחה בנתיים.
-
מנחם הריח ריח שרוף. הוא ריחרח עוד כמה שניות, ואז קם ממיטתו באיטיות.
הוא גישש אחר נעלי הבית שלו, שם משקפיים, ויצא מהחדר בלאט.
הריח התחזק עוד ועוד ככל שהתקרב למטבח. שמץ של חשדנות החל להופיע בו.
בדרך למטבח הוא הציץ לחדרו של בנו. אייל שכב על המיטה,על בטנו. הוא היה עסוק בהרכב עב''ם מחפצים לא מזוהים.
מנחם עזב את המשקוף, ומיהר למטבח. שם, שרר תוהו ובוהו.
מנחם נעצר על מקומו, נדהם.
כתמי קמח היו בכל מקום. וכתמים חומים על הריצפה, הכיריים והארונות.
התנור היה דלוק.
בתוכו תפחה למימדים גבוהים גוש שחור ומפוייח.
-
"לא אני לא מוכן לשמוע שום תירוץ!" זקף מנחם את אצבעו בסמכותיות.
"אבל אבא א.." ניסה אייל להשחיל את מילותיו לתוך דבריו הניצעקים של אביו, אך נקטע באמצע.
"שקט!" צעק מנחם. "תן לי לדבר! בפעם הבאה שאתה עושה את זה תקבל סטירה ". דיבורו של אביו הפך להיות נמוך ואיטי, "וזה יהיה מאוד כואב ולא נעים".
בתוכו של אייל היה עירבוביא של מתיחות ומרדנות טיבעית. הוא הניד בראשו בספקנות למשמע דבריו האחרונים של אביו.
מנחם הרים את גבתו. "האם משהו מצחיק אותך?" הוא שאל לבסוף.
"לא". שפתיו של אייל איימו להתעוות בכל רגע. מוחו פקד עליהם להישאר קו. ישר.
עד שאבא יצא.
והבכי פרץ.
-
בסוף אבא נתן לו סטירה. סתם ככה. כי הוא חשב שהוא, אייל, עשה את זה בכוונה.
אבא מעצבן.
אפילו לא נתן לי להסביר את עצמי, להסביר שהכנתי את זה לאמא.
אין בעיה.הוא עוד יפסיד מזה.
-

-
אייל ניתר מעל הגדר הגבוהה, מעיף תוך כדי את התיק שלו.
אוי ווי! המורה אברומוב פה.
הוא החליט לעשות לו תרגיל.
אייל קשר בזריזות את חבל הלאסו שלו, מעיף אותו לאוויר בתנועה סיבובית, ומטיח אותו בעוצמה לכיוון התיק הגדול של המורה אבורומוב.
התיק נתפס.
הוא סחב אותו אליו, חושב מה לעשות איתו.
גלינגגגגגג
צילצול! לא נורא. ממילא תמיד הוא מאחר.
-
המורה אברומוב הסתובב בחצר חסר מנוחה. התיק שלו נעלם. וגם אייל נעלם.
בטוח זה אייל!! המורה דפק על מצחו ברוגז.
עכשיו לך תמצא אותו.

 

[ספריה בהכחדה12]

כתבתי גם פעם על אייל בחרבות ברזל, אייל דופליקט, אייל משוחח עם גיאנגו, אייל חוקר אותו, סוף אחר למגן אנושי.. וכן הלאה.

זה לא אמיתי שכמעט אף אחד לא כתב! הייתי בטוחה שכל אדם שני כותבב
מזל שמצאתי את האשכול הזה; )
מי ששלח פה פאנפיקים כותב מושלם!!

 

[.B.B]

בתוכו תפחה למימדים גבוהים גוש שחור ומפוייח.

תפח