ב"ה.
לימים, יתקשו כל המעורבים להאמין שכל הסאגה המתמשכת התחילה בהתראה שגרתית שקפצה בצד השמאלי של המחשב הנייד. "תוקף רישיון גרסת הניסיון של אנטי-וירוס חמת33 פג, והמחשב אינו מוגן". חמת הציעה באדיבותה שתי אפשרויות: קניית רישיון, או הפעלת המוצר המלא באמצעות קוד.
גרשון גיחך את מול תמימותה של התוכנה. הלוואי וחמותו הייתה תמימה כחמת. שהוא ישלם על תוכנה חינמית? לא עלינו ולא בימינו.
כיבה את המחשב באמצע חידוש התורה ויצא אל פינת הקפה.
"חמת 33?" המהם יענקל. "שמעתי שאפשר להשיג בקלות קוד להפעלה. דרך תוכנת "טלגרמה". שם אפשר גם להוריד מלא אלבומים של מוזיקה חסידית עוד לפני שהם יוצאים לחנויות".
בדיקה קצרה העלתה שהמחשב הנייד של גרשון, למרות היותו המתקדם ביותר מכל הכוילל, אינו תומך בהתקנת התוכנה הזו. להתאמה, יש להתקין את תוכנת רד-סטאריק, דרכה אפשר להפעיל על המחשב את האנדרוז'יד.
כאן יענקל המייבין כבר הרים ידיים. "זה למעלה מהשגותיי". חתם ולא פירש. "אולי תקנה?"
"149 ₪ לשנה?!" זעם גרשון. "אני נראה לך רוטשילד? נראה לך זכיתי בלוטו? אני נראה לך רוטשילד שזכה בלוטו?"
"אתה חסר תקנה". הפטיר יענקל.
"אם חסר, תקנה. לי לא חסר".
גרשון לא אמר נואש. הרי צביה, הכלה החדשה של אחיו הצעיר שרגא, אומרים שהיא ממש מומחית בענייני מחשב. כך המליצו עליה לפני השידוכים. ב"ה אצלם במשפחה לא מדברים עם גיסות, אך אחיו שרגא בטח ישמח לעזור.
לעת ערב התקשר לשרגא. זו השעה שכולם נמצאים בבית.
אחרי עשרים דקות של שיחת חולין מה שלומך ואיך בכולל החדש ומה שלומך אתה ואיך בכולל הוותיק, הגיע גרשון לנקודה, כביכול באקראי.
"בטח אני אשאל אותה, רק רגע".
קולות מכובדים של זוג צעיר נשמעו ברקע, ואז שרגא חזר: "היא שואלת אם זה בוורד או בפאוור-פוינט?"
גרשון סיים את השיחה בהתחמקות. לא מכאן תצמח ישועת ישראל.
אחרי כמה וכמה ניסיונות כושלים ותעייה, שעות של עבודה אבודה ושני מסכים כחולים של המחשב טרום קריסה סופית - נזכר גרשון בפיני. פיני השני, שלמד איתו בישיבה והיום הוא מוכר פלאפל מצליח מעבר לכביש. בדרך כלל כשפיני חולף ליד גרשון, זה האחרון מרים את אפו בכמה סנטימטרים מודגשים. אך כעת, חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם.
פיני לא היה מבין גדול בענייני רד-סטאריק, אם כי הוא הסכים לשים נפשו בכפפתו, לצלול אל עומק הטלגרמה האישית שלו לתוך אותה קבוצה בלתי חוקית ולספק לו קוד. גרשון העתיק את הקוד הארוך באותיות אנגלית ומספרים ומקפים אל פיסת נייר שבכיס חליפתו. בצד השני של מרשם קופ"ח לקבלת עגלה חינם דרך מעקף כלשהו.
"אל תתבלבל!" הזהיר פיני. "יש חלק אותיות גדולות וחלק אותיות קטנות, שים לב שאתה מפעיל את הקאפס לוק".
"בטח, בטח". הסכים גרשון. מקסימום אם יסתבך, יתקשר שוב לשרגא אחיו. או שבעצם, עדיף מחר בבוקר.
השעון הראה כבר על שתיים בלילה, כשגרשון הקליד את הקוד בפעם השביעית. אולי הפעם תתרצה התוכנה לקבל את הקוד ברחמים ורצון? מחה אגל ממצחו.
והנה, הנס קרה! על המסך הבהבה ההודעה המרגשת: אישור! נותרו עוד 9 ימים להפעלה חינמית של חמת.
הוא קרס אל הספה, מלא סיפוק ועיזוז. ניצחתי!
והד חזר אליו מהקיר: ניצחתי. אותי.
אגד חבילות. עד שיגיעו הרחפנים.
***
האם עשיתם פעם את החשבון: כמה אתם "חוסכים" בשימוש בגרסאות חינמיות ומעקפים? כמה זמן ואנרגיה אתם מקדישים כדי להרוויח את אותם שקלי חיסכון?
למשל:
הגדלת נפח תיבת האימייל עולה כ-80 ש"ח לשנה. בהנחה שאתם מרוויחים את הסכום הזה בפרק זמן לא גדול של עבודה, האם שווה לכם לשרוף דקות יקרות בכל פעם כדי לנקות את המייל מהודעות ישנות, לוודא שאתם לא מוחקים שום דבר חשוב, לגלות שבכל זאת מחקתם – ובכלל את בזבוז האנרגיה שבהתעסקות?
אמת, אין לזלזל אפילו במחצית השקל. בפרט במצב היום. ופרוטה לפרוטה מצטרפת.
מנגד, הזמן הוא מצרך יקר לא פחות. והאנרגיה, במיוחד (בפרט במצב היום...). גם השירותים המתקבלים בתמורה לסכומים-לא-גדולים, הם נוטרי זמן ומשביחי זמן.
ולכן, מי שלא מוצא את עצמו מרוויח כלל משירותים אלו, או שאת זמנו על המחשב הוא מקדיש לפנאי בלבד – ייתכן שמשתלם לו יותר להקדיש זמן רב עבור חיסכון בכל אחד מהשירותים המוצעים בתשלום.
לעומת זאת אנשי מקצוע, מי שזמן שווה עבורו כסף, מי שהאנרגיה שלו מיתרגמת לממון המשתלם על עבודתו – כמעט תמיד ימצא שהתשלום הקטן הוא זול יותר מהתשלום הגדול של ה"חינם".
כך זה במייל, כך באנטי-וירוס, בפונטים, בתוכנות, וכך בעוד ועוד שירותים. ו... גם פרוג. בהחלט. עשו לעצמכם את החשבון.
(כל זה עוד לפני שנכנסים לעניין ההלכתי של שימוש בגרסאות עוקפות ובקודים גנובים, עניין שכל אחד בוודאי רוצה להתחזק בו בימים אלו).
אגד חבילות. מוסד מכובד ונחשק.
***
ומה עם הכותרת? לא שכחנו. היא על שם האגדה הידועה שהפכה לביטוי.
מעשה בר' גרשון של לפני שני דורות או שניים, שביקש לשלוח חבילה ב"אגד חבילות", אז מוסד מכובד ונחשק. צעד ר' גרשון עם החבילה לתחנת הקבלה, והנה מחיר העברת חבילה עלה בעשירית הלירה.
ככה? זעם ר' גרשון. עושק לאור היום! לא תרוויחו את הגזל הזה עליי. אני אקח את החבילה בעצמי!
עם עלות השחר הזדרז ר' גרשון להתפלל שחרית ב"מניין של תרח" בזיכרון מוישה, ארז את החבילה ויצא אל המסע. השמש החלה לעלות, ובניגוד לאגדות הירושלמיות – גם אז היא הייתה לוהטת. מצחו הזיל זיעה בעודו מטפס עם החבילה הכבדה את רחוב הנביאים, בואכה המלך ג'ורג', קרן היסוד, וגן הפעמון - אל תחנת הרכבת.
בית שמש, נען, רמלה... התחנות חלפו על פניו, ולא ביעף. רק המחוגים הלכו והתקדמו. רכבות הוחלפו, עוד ועוד לירות לכרטיסים זלגו מארנקו, ועוד ועוד אגלי זיעה ממצחו. בפרט מחיפה עד צפת שם התקדם ר' גרשון במוניות שירות ובטרמפים. אגד לא יראו ממנו לירה.
לקראת שקיעת החמה, הבלתי יאומן קרה: החבילה הגיעה ליעדה! נותר דבר פעוט במיוחד: להפליג את אותה הדרך שוב, והפעם בכיוון ההפוך.
רק בבוא האשמורה השלישית, צנחו ר' גרשון וקמצנותו על המיטה, עייפים אך רצוצים: ניצחנו את אגד חבילות!
ואתם, קוראים נבונים, אל תהיו גרשון. תנו לאגד לנצח.
לימים, יתקשו כל המעורבים להאמין שכל הסאגה המתמשכת התחילה בהתראה שגרתית שקפצה בצד השמאלי של המחשב הנייד. "תוקף רישיון גרסת הניסיון של אנטי-וירוס חמת33 פג, והמחשב אינו מוגן". חמת הציעה באדיבותה שתי אפשרויות: קניית רישיון, או הפעלת המוצר המלא באמצעות קוד.
גרשון גיחך את מול תמימותה של התוכנה. הלוואי וחמותו הייתה תמימה כחמת. שהוא ישלם על תוכנה חינמית? לא עלינו ולא בימינו.
כיבה את המחשב באמצע חידוש התורה ויצא אל פינת הקפה.
"חמת 33?" המהם יענקל. "שמעתי שאפשר להשיג בקלות קוד להפעלה. דרך תוכנת "טלגרמה". שם אפשר גם להוריד מלא אלבומים של מוזיקה חסידית עוד לפני שהם יוצאים לחנויות".
בדיקה קצרה העלתה שהמחשב הנייד של גרשון, למרות היותו המתקדם ביותר מכל הכוילל, אינו תומך בהתקנת התוכנה הזו. להתאמה, יש להתקין את תוכנת רד-סטאריק, דרכה אפשר להפעיל על המחשב את האנדרוז'יד.
כאן יענקל המייבין כבר הרים ידיים. "זה למעלה מהשגותיי". חתם ולא פירש. "אולי תקנה?"
"149 ₪ לשנה?!" זעם גרשון. "אני נראה לך רוטשילד? נראה לך זכיתי בלוטו? אני נראה לך רוטשילד שזכה בלוטו?"
"אתה חסר תקנה". הפטיר יענקל.
"אם חסר, תקנה. לי לא חסר".
גרשון לא אמר נואש. הרי צביה, הכלה החדשה של אחיו הצעיר שרגא, אומרים שהיא ממש מומחית בענייני מחשב. כך המליצו עליה לפני השידוכים. ב"ה אצלם במשפחה לא מדברים עם גיסות, אך אחיו שרגא בטח ישמח לעזור.
לעת ערב התקשר לשרגא. זו השעה שכולם נמצאים בבית.
אחרי עשרים דקות של שיחת חולין מה שלומך ואיך בכולל החדש ומה שלומך אתה ואיך בכולל הוותיק, הגיע גרשון לנקודה, כביכול באקראי.
"בטח אני אשאל אותה, רק רגע".
קולות מכובדים של זוג צעיר נשמעו ברקע, ואז שרגא חזר: "היא שואלת אם זה בוורד או בפאוור-פוינט?"
גרשון סיים את השיחה בהתחמקות. לא מכאן תצמח ישועת ישראל.
אחרי כמה וכמה ניסיונות כושלים ותעייה, שעות של עבודה אבודה ושני מסכים כחולים של המחשב טרום קריסה סופית - נזכר גרשון בפיני. פיני השני, שלמד איתו בישיבה והיום הוא מוכר פלאפל מצליח מעבר לכביש. בדרך כלל כשפיני חולף ליד גרשון, זה האחרון מרים את אפו בכמה סנטימטרים מודגשים. אך כעת, חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם.
פיני לא היה מבין גדול בענייני רד-סטאריק, אם כי הוא הסכים לשים נפשו בכפפתו, לצלול אל עומק הטלגרמה האישית שלו לתוך אותה קבוצה בלתי חוקית ולספק לו קוד. גרשון העתיק את הקוד הארוך באותיות אנגלית ומספרים ומקפים אל פיסת נייר שבכיס חליפתו. בצד השני של מרשם קופ"ח לקבלת עגלה חינם דרך מעקף כלשהו.
"אל תתבלבל!" הזהיר פיני. "יש חלק אותיות גדולות וחלק אותיות קטנות, שים לב שאתה מפעיל את הקאפס לוק".
"בטח, בטח". הסכים גרשון. מקסימום אם יסתבך, יתקשר שוב לשרגא אחיו. או שבעצם, עדיף מחר בבוקר.
השעון הראה כבר על שתיים בלילה, כשגרשון הקליד את הקוד בפעם השביעית. אולי הפעם תתרצה התוכנה לקבל את הקוד ברחמים ורצון? מחה אגל ממצחו.
והנה, הנס קרה! על המסך הבהבה ההודעה המרגשת: אישור! נותרו עוד 9 ימים להפעלה חינמית של חמת.
הוא קרס אל הספה, מלא סיפוק ועיזוז. ניצחתי!
והד חזר אליו מהקיר: ניצחתי. אותי.
אגד חבילות. עד שיגיעו הרחפנים.
***
האם עשיתם פעם את החשבון: כמה אתם "חוסכים" בשימוש בגרסאות חינמיות ומעקפים? כמה זמן ואנרגיה אתם מקדישים כדי להרוויח את אותם שקלי חיסכון?
למשל:
הגדלת נפח תיבת האימייל עולה כ-80 ש"ח לשנה. בהנחה שאתם מרוויחים את הסכום הזה בפרק זמן לא גדול של עבודה, האם שווה לכם לשרוף דקות יקרות בכל פעם כדי לנקות את המייל מהודעות ישנות, לוודא שאתם לא מוחקים שום דבר חשוב, לגלות שבכל זאת מחקתם – ובכלל את בזבוז האנרגיה שבהתעסקות?
אמת, אין לזלזל אפילו במחצית השקל. בפרט במצב היום. ופרוטה לפרוטה מצטרפת.
מנגד, הזמן הוא מצרך יקר לא פחות. והאנרגיה, במיוחד (בפרט במצב היום...). גם השירותים המתקבלים בתמורה לסכומים-לא-גדולים, הם נוטרי זמן ומשביחי זמן.
ולכן, מי שלא מוצא את עצמו מרוויח כלל משירותים אלו, או שאת זמנו על המחשב הוא מקדיש לפנאי בלבד – ייתכן שמשתלם לו יותר להקדיש זמן רב עבור חיסכון בכל אחד מהשירותים המוצעים בתשלום.
לעומת זאת אנשי מקצוע, מי שזמן שווה עבורו כסף, מי שהאנרגיה שלו מיתרגמת לממון המשתלם על עבודתו – כמעט תמיד ימצא שהתשלום הקטן הוא זול יותר מהתשלום הגדול של ה"חינם".
כך זה במייל, כך באנטי-וירוס, בפונטים, בתוכנות, וכך בעוד ועוד שירותים. ו... גם פרוג. בהחלט. עשו לעצמכם את החשבון.
(כל זה עוד לפני שנכנסים לעניין ההלכתי של שימוש בגרסאות עוקפות ובקודים גנובים, עניין שכל אחד בוודאי רוצה להתחזק בו בימים אלו).
אגד חבילות. מוסד מכובד ונחשק.
***
ומה עם הכותרת? לא שכחנו. היא על שם האגדה הידועה שהפכה לביטוי.
מעשה בר' גרשון של לפני שני דורות או שניים, שביקש לשלוח חבילה ב"אגד חבילות", אז מוסד מכובד ונחשק. צעד ר' גרשון עם החבילה לתחנת הקבלה, והנה מחיר העברת חבילה עלה בעשירית הלירה.
ככה? זעם ר' גרשון. עושק לאור היום! לא תרוויחו את הגזל הזה עליי. אני אקח את החבילה בעצמי!
עם עלות השחר הזדרז ר' גרשון להתפלל שחרית ב"מניין של תרח" בזיכרון מוישה, ארז את החבילה ויצא אל המסע. השמש החלה לעלות, ובניגוד לאגדות הירושלמיות – גם אז היא הייתה לוהטת. מצחו הזיל זיעה בעודו מטפס עם החבילה הכבדה את רחוב הנביאים, בואכה המלך ג'ורג', קרן היסוד, וגן הפעמון - אל תחנת הרכבת.
בית שמש, נען, רמלה... התחנות חלפו על פניו, ולא ביעף. רק המחוגים הלכו והתקדמו. רכבות הוחלפו, עוד ועוד לירות לכרטיסים זלגו מארנקו, ועוד ועוד אגלי זיעה ממצחו. בפרט מחיפה עד צפת שם התקדם ר' גרשון במוניות שירות ובטרמפים. אגד לא יראו ממנו לירה.
לקראת שקיעת החמה, הבלתי יאומן קרה: החבילה הגיעה ליעדה! נותר דבר פעוט במיוחד: להפליג את אותה הדרך שוב, והפעם בכיוון ההפוך.
רק בבוא האשמורה השלישית, צנחו ר' גרשון וקמצנותו על המיטה, עייפים אך רצוצים: ניצחנו את אגד חבילות!
ואתם, קוראים נבונים, אל תהיו גרשון. תנו לאגד לנצח.