הנושאים החמים
אני רוצה לדבר קצת על הנדסה
לא שיש לי הבנה בתחום, כשאני הייתי בחיידר הליבה עוד לא נולדה, ואני לא יודע אפילו איך להחזיק מחוגה בלי להידקר.
ובכלל אני לא הולך לדבר על גאומטריה, אלא על משהו הרבה יותר מתקדם.
לא, לא על הנדסת בנין, ולא הנדסת אלקטרוניקה, אפילו לא הנדסת תוכנה.
אני רוצה לדבר על הנדסת אופי.
אבל לפני שאתאר את הפנטזיה הזו, כדאי להזכיר תחום נושק שבודאי מוכר לרובכם - הנדסה גנטית.
וכדי שלא תשעממו מידי אתאר זאת בצורה סיפורית.
|*
משה קינדרצפט ורעיתו נכנסו לבנין המפואר, חצו את הלובי המרוצף שיש יקר, ופנו לדלפק הקבלה.
הפקידה חייכה באדיבות וכשהבחינה בגברת קינדרצפט שכרסה בין שיניה נתנה להם מספר ושלחה אותם לקומה שש לחכות שם באולם ההמתנה מספר ארבע עד שיכריזו את שמם.
הזוג הנרגש עלה במעלית, משה הוציא שקית תפוזים מרובעים, אבל לגברת דוקא התחשק מהבננות הוורודות, הוא פישפש בתיק והעלה בננה מיושרת "עם שבבי תותים בפנים, כמו שאת אוהבת" לא היה קל לבחור מתוך שלוש מאות וארבעים סוגי הבננות בסופרמרקט, הוי הגנטיקה הגנטיקה...
הם התיישבו בציפיה דרוכה באולם ההמתנה, זה אמנם כבר הילד הרביעי שלהם, אבל זה הילד הראשון שהם יכולים להחליט ל....
"קינדרצפט משה" נשמע קול מתכתי ברחבי הקומה, הם קמו ונגשו אל הדלת שנפתחה מולם בידי אדם סימפטי וממושקף, על חזהו התנוסס תג עם שמו ועם התואר "הנדסאי גנטי בכיר".
המהנדס החביב התישב ליד המחשב ופתח תיקיה חדשה,
"נתחיל עם הבסיס" אמר לזוג הנבוך, "גובה, משקל, מבנה גוף" הם הנהנו, הבעל הוציא פתק מהכיס, זה כבר היה מוכן להם, הכל רשום,
"כשנסגור עם זה, נעבור לצבעים" המשיך המהנדס
"צבע גוף" קרא בעליזות כששלף קלסר עבה מהמדף,
"צבעי שיער"
"עינים"
- ועוד שני קלסרים נחתו על השלחן.
הזוג החל לדפדף בתמונות,
"קחו את הזמן, אין צורך להחפז, זו החלטה חשובה" אמר המהנדס מן הסולם כשהוא מוציא עוד ועוד קטלוגים מהמדפים השונים
"אוזנים"
"אפים"
"שפתיים"
שרירים, גמישות, סוג דם, מנת משכל, אורך מעיים, זיכרון, רגישויות....
"אני פה עד עשר בלילה, תרגישו בבית, יש קפה בקצה המסדרון" שלח המהנדס חיוך מעודד ושקע בכורסא עם האייפון שלו.
כי נגד ההתמכרות הזו המדע עוד לא הצליח להמציא משהו...
..........
"טוב אנחנו חושבים שזהו" אמר משה בקול צרוד
הוא ואשתו נשאו עינים אדומות ועייפות אל האיש בחלוק הלבן שהרים את מבטו בלי חשק מהמסך, וניגש למחשב.
שש עשרה כוסות עם שאריות קפה התגוללו סביב וקליפות וורודות של בננות לרוב.
המדפסת פלטה דף
הגברת לקחה אותו והציצה בתוכנו,
היה בו טור ארוך של מילים אימתניות באנגלית, כל אחת בת לפחות 46 אותיות.
"עם זה אתם יורדים לקומה שלוש, ומוסרים למעבדה מספר שתים עשרה"
"תודה רבה דוקטור" אמר משה
אבל המהנדס לא שמע דבר, הוא כבר צנח לכורסתו, אצבעותיו בוחשות במסך.
במעבדה לקחו מהם את הניר, ואחרי כמה דקות הגיעה אחות עם קערה מלאה כדורים צבעוניים בגדלים וצורות שונים
"במהלך העשרים וארבע השעות הקרובות עלייך לבלוע את כל זה, יחד עם שש ליטר מים, בהצלחה ומזל טוב"
הזוג קינדרצפט יצאו מהבנין מהורהרים ונרגשים והזמינו מונית הביתה. ואנחנו נרד מכנפי הדמיון ונחזור למציאות.
אחורה אל ההוה, שנת 2023
הפנטזיה הזו נשמעת כמו הזיה של בעל דמיון מפותח במיוחד, ואולי אולי אולי בעתיד הרחוק רחוק רחוק....
אבל משהו מאד דומה לזה קיים אצלנו גם כיום!
כן כן...
כן, קיים כרגע בשוק, וניתן לביצוע מיידי, ובמחיר לא יקר בכלל.
אולי לא לתכנן את מספר האצבעות או צבע השיער אבל בהחלט לקבוע תכונות והתנהגות, או, כפי שאמרתי בתחילת דברי "הנדסת אופי".
ותודו שזה הרבה יותר חשוב מעינים כחולות.
ומה גם שזה זמין לא רק בלידה, אלא בכל שלב בחיים, וניתן גם לביטול או לשינוי או לגיוון בכל זמן שתרצה,
פשוט אופוריה!
כי
אם כל התנהגות נובעת מאמונת יסוד, אם כל מחשבה ניתנת להחלפה, אם כל תחושה ניתנת לשיבוש, אם כל זכרון ניתן לפירוק,
ואפשר להטמיע אמונות חדשות, ולהתמלא בתחושות ורגשות אחרים, וההתנהגות משתנה בהתאם, והתכונות נהפכות למשהו אחר, והרי לך אדם חדש.
מזל טוב!
תזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמע"ט
נכון שבמקור פותחו השיטות האלו כדי לפתור בעיות, אבל בעקרון יש כאן דרך פשוטה לעיצוב אישיות.
זוהי רבותי "הנדסת אופי"
אתם מוזמנים אל הקליניקה הממוזגת והמוארת באור רך, להתישב כורסא מול כורסא עם המטפל חד המבט והקול החם, ולומר לו ל'איזה טיפוס אתם רוצים להשתנות היום'
"אני רוצה להיות חברותי אבל לא מידי, שאוהב לאכול בריא, אוהב ספורט, ומסוגל לשבת מול גמרא שש שעות רצוף, תוריד לי פחד מכלבים לשלוש, ותעלה לי את האהבה לשחמט לתשע, אה... בעצם לשמונה". העפרון של המטפל טס על פני גליון הנייר שלו.
"ועכשיו רמת השמחה... והבטחון... והסבלנות... והאמפתיה...
ושאני אדע לתקשר עם אנשים, ואדע לעמוד על שלי, ואדע לנגן בכינור..."
טוב, אולי כינור הוא לא יוכל לגרום לך ללמוד לנגן ברבע שעה, אבל הוא יוכל לתת לך ברבע שעה את כל הכלים הנפשיים והפיזיים הנדרשים ללימוד כינור, פלוס מוטיבציה לנגן.
וכאן מגיעה קצת תחושת אי נוחות.
רגע רגע
אז מה אני באמת?
מה הבסיס שלי שעושה אותי לאותי?
האם אני בסך הכל שקית ניילון מרשרשת שאפשר למלא בה כל מה שרוצים?!
מאיפה הן מגיעות בכלל, התכונות?
זו שאלה שדורות רבים של פילוסופים, ולצידם גם חוקרים ואנשי מדע, בקשו לה מענה,
האם אופי זה דבר שנרכש מהתבוננות בסביבה, או שנולדים איתו והוא טמון בגנים,
נדמה לי שכיום סבורים שזה קצת מזה וקצת מזה,
ולפי היהדות אם אינני טועה התכונות הם פונקציות של הנשמה.
יש הרבה מה לדון בהגדרות האופי, כי לפעמים זו נטיה, שהשימוש בה יכול להיות לטוב ולרע, או שזו נטיה שתופעל רק אם תנאים מסוימים יתקיימו,
ויש גם תערובות של תכונות שמשפיעות זו על זו, וכמובן יש את הענין של המינונים.
ואם אני כבר התעייפתי מלכתוב, אז על אחת כמה וכמה שאתם (אם נשאר בכלל איזה גיבור שלא נשר עד עכשיו מהקריאה) מרוטים לגמרי.
אז אני בעצם נשאר בסימן שאלה, כי יהיה אופיו של האופי אשר יהיה, אם אפשר להתערב בו ביד גסה, ולשנותו כחומר ביד היוצר, ולעצב מכל יצור אנוש דמות חדשה כרצוננו. אז כל העצמיות שלי מסתכמת בקצת בשר ועצמות וכל השאר זה תוספות חיצוניות שהקשר בינן לביני הוא מקרי בלבד, אני ממש כמו הילד של קינדרצפט שכל כולו הוא פרי בחירה והחלטה של כמה אנשים בחלוקים לבנים עם מבחנות משוכללות.
בקיצור, האדם הוא החומרה, והאופי הוא התוכנות, שאותן מקודדים, משדרגים, ומעדכנים,
או לחילופין אפשר בקלות לפרוץ, לגנוב, ולהחדיר וירוסים.
טוב, די, אני מתחיל כבר לחזור על עצמי.
אז רק אסיים בכך שהבן אדם הוא בסך הכל...
לא, אעצור כאן, ודי.
אחרי הכל כנראה שיש לי בחירה,
אולי אני לא לגמרי מתוכנת.
לא שיש לי הבנה בתחום, כשאני הייתי בחיידר הליבה עוד לא נולדה, ואני לא יודע אפילו איך להחזיק מחוגה בלי להידקר.
ובכלל אני לא הולך לדבר על גאומטריה, אלא על משהו הרבה יותר מתקדם.
לא, לא על הנדסת בנין, ולא הנדסת אלקטרוניקה, אפילו לא הנדסת תוכנה.
אני רוצה לדבר על הנדסת אופי.
אבל לפני שאתאר את הפנטזיה הזו, כדאי להזכיר תחום נושק שבודאי מוכר לרובכם - הנדסה גנטית.
וכדי שלא תשעממו מידי אתאר זאת בצורה סיפורית.
|*
משה קינדרצפט ורעיתו נכנסו לבנין המפואר, חצו את הלובי המרוצף שיש יקר, ופנו לדלפק הקבלה.
הפקידה חייכה באדיבות וכשהבחינה בגברת קינדרצפט שכרסה בין שיניה נתנה להם מספר ושלחה אותם לקומה שש לחכות שם באולם ההמתנה מספר ארבע עד שיכריזו את שמם.
הזוג הנרגש עלה במעלית, משה הוציא שקית תפוזים מרובעים, אבל לגברת דוקא התחשק מהבננות הוורודות, הוא פישפש בתיק והעלה בננה מיושרת "עם שבבי תותים בפנים, כמו שאת אוהבת" לא היה קל לבחור מתוך שלוש מאות וארבעים סוגי הבננות בסופרמרקט, הוי הגנטיקה הגנטיקה...
הם התיישבו בציפיה דרוכה באולם ההמתנה, זה אמנם כבר הילד הרביעי שלהם, אבל זה הילד הראשון שהם יכולים להחליט ל....
"קינדרצפט משה" נשמע קול מתכתי ברחבי הקומה, הם קמו ונגשו אל הדלת שנפתחה מולם בידי אדם סימפטי וממושקף, על חזהו התנוסס תג עם שמו ועם התואר "הנדסאי גנטי בכיר".
המהנדס החביב התישב ליד המחשב ופתח תיקיה חדשה,
"נתחיל עם הבסיס" אמר לזוג הנבוך, "גובה, משקל, מבנה גוף" הם הנהנו, הבעל הוציא פתק מהכיס, זה כבר היה מוכן להם, הכל רשום,
"כשנסגור עם זה, נעבור לצבעים" המשיך המהנדס
"צבע גוף" קרא בעליזות כששלף קלסר עבה מהמדף,
"צבעי שיער"
"עינים"
- ועוד שני קלסרים נחתו על השלחן.
הזוג החל לדפדף בתמונות,
"קחו את הזמן, אין צורך להחפז, זו החלטה חשובה" אמר המהנדס מן הסולם כשהוא מוציא עוד ועוד קטלוגים מהמדפים השונים
"אוזנים"
"אפים"
"שפתיים"
שרירים, גמישות, סוג דם, מנת משכל, אורך מעיים, זיכרון, רגישויות....
"אני פה עד עשר בלילה, תרגישו בבית, יש קפה בקצה המסדרון" שלח המהנדס חיוך מעודד ושקע בכורסא עם האייפון שלו.
כי נגד ההתמכרות הזו המדע עוד לא הצליח להמציא משהו...
..........
"טוב אנחנו חושבים שזהו" אמר משה בקול צרוד
הוא ואשתו נשאו עינים אדומות ועייפות אל האיש בחלוק הלבן שהרים את מבטו בלי חשק מהמסך, וניגש למחשב.
שש עשרה כוסות עם שאריות קפה התגוללו סביב וקליפות וורודות של בננות לרוב.
המדפסת פלטה דף
הגברת לקחה אותו והציצה בתוכנו,
היה בו טור ארוך של מילים אימתניות באנגלית, כל אחת בת לפחות 46 אותיות.
"עם זה אתם יורדים לקומה שלוש, ומוסרים למעבדה מספר שתים עשרה"
"תודה רבה דוקטור" אמר משה
אבל המהנדס לא שמע דבר, הוא כבר צנח לכורסתו, אצבעותיו בוחשות במסך.
במעבדה לקחו מהם את הניר, ואחרי כמה דקות הגיעה אחות עם קערה מלאה כדורים צבעוניים בגדלים וצורות שונים
"במהלך העשרים וארבע השעות הקרובות עלייך לבלוע את כל זה, יחד עם שש ליטר מים, בהצלחה ומזל טוב"
הזוג קינדרצפט יצאו מהבנין מהורהרים ונרגשים והזמינו מונית הביתה. ואנחנו נרד מכנפי הדמיון ונחזור למציאות.
אחורה אל ההוה, שנת 2023
הפנטזיה הזו נשמעת כמו הזיה של בעל דמיון מפותח במיוחד, ואולי אולי אולי בעתיד הרחוק רחוק רחוק....
אבל משהו מאד דומה לזה קיים אצלנו גם כיום!
כן כן...
כן, קיים כרגע בשוק, וניתן לביצוע מיידי, ובמחיר לא יקר בכלל.
אולי לא לתכנן את מספר האצבעות או צבע השיער אבל בהחלט לקבוע תכונות והתנהגות, או, כפי שאמרתי בתחילת דברי "הנדסת אופי".
ותודו שזה הרבה יותר חשוב מעינים כחולות.
ומה גם שזה זמין לא רק בלידה, אלא בכל שלב בחיים, וניתן גם לביטול או לשינוי או לגיוון בכל זמן שתרצה,
פשוט אופוריה!
כי
אם כל התנהגות נובעת מאמונת יסוד, אם כל מחשבה ניתנת להחלפה, אם כל תחושה ניתנת לשיבוש, אם כל זכרון ניתן לפירוק,
ואפשר להטמיע אמונות חדשות, ולהתמלא בתחושות ורגשות אחרים, וההתנהגות משתנה בהתאם, והתכונות נהפכות למשהו אחר, והרי לך אדם חדש.
מזל טוב!
תזכו לגדלו לתורה ולחופה ולמע"ט
נכון שבמקור פותחו השיטות האלו כדי לפתור בעיות, אבל בעקרון יש כאן דרך פשוטה לעיצוב אישיות.
זוהי רבותי "הנדסת אופי"
אתם מוזמנים אל הקליניקה הממוזגת והמוארת באור רך, להתישב כורסא מול כורסא עם המטפל חד המבט והקול החם, ולומר לו ל'איזה טיפוס אתם רוצים להשתנות היום'
"אני רוצה להיות חברותי אבל לא מידי, שאוהב לאכול בריא, אוהב ספורט, ומסוגל לשבת מול גמרא שש שעות רצוף, תוריד לי פחד מכלבים לשלוש, ותעלה לי את האהבה לשחמט לתשע, אה... בעצם לשמונה". העפרון של המטפל טס על פני גליון הנייר שלו.
"ועכשיו רמת השמחה... והבטחון... והסבלנות... והאמפתיה...
ושאני אדע לתקשר עם אנשים, ואדע לעמוד על שלי, ואדע לנגן בכינור..."
טוב, אולי כינור הוא לא יוכל לגרום לך ללמוד לנגן ברבע שעה, אבל הוא יוכל לתת לך ברבע שעה את כל הכלים הנפשיים והפיזיים הנדרשים ללימוד כינור, פלוס מוטיבציה לנגן.
וכאן מגיעה קצת תחושת אי נוחות.
רגע רגע
אז מה אני באמת?
מה הבסיס שלי שעושה אותי לאותי?
האם אני בסך הכל שקית ניילון מרשרשת שאפשר למלא בה כל מה שרוצים?!
מאיפה הן מגיעות בכלל, התכונות?
זו שאלה שדורות רבים של פילוסופים, ולצידם גם חוקרים ואנשי מדע, בקשו לה מענה,
האם אופי זה דבר שנרכש מהתבוננות בסביבה, או שנולדים איתו והוא טמון בגנים,
נדמה לי שכיום סבורים שזה קצת מזה וקצת מזה,
ולפי היהדות אם אינני טועה התכונות הם פונקציות של הנשמה.
יש הרבה מה לדון בהגדרות האופי, כי לפעמים זו נטיה, שהשימוש בה יכול להיות לטוב ולרע, או שזו נטיה שתופעל רק אם תנאים מסוימים יתקיימו,
ויש גם תערובות של תכונות שמשפיעות זו על זו, וכמובן יש את הענין של המינונים.
ואם אני כבר התעייפתי מלכתוב, אז על אחת כמה וכמה שאתם (אם נשאר בכלל איזה גיבור שלא נשר עד עכשיו מהקריאה) מרוטים לגמרי.
אז אני בעצם נשאר בסימן שאלה, כי יהיה אופיו של האופי אשר יהיה, אם אפשר להתערב בו ביד גסה, ולשנותו כחומר ביד היוצר, ולעצב מכל יצור אנוש דמות חדשה כרצוננו. אז כל העצמיות שלי מסתכמת בקצת בשר ועצמות וכל השאר זה תוספות חיצוניות שהקשר בינן לביני הוא מקרי בלבד, אני ממש כמו הילד של קינדרצפט שכל כולו הוא פרי בחירה והחלטה של כמה אנשים בחלוקים לבנים עם מבחנות משוכללות.
בקיצור, האדם הוא החומרה, והאופי הוא התוכנות, שאותן מקודדים, משדרגים, ומעדכנים,
או לחילופין אפשר בקלות לפרוץ, לגנוב, ולהחדיר וירוסים.
טוב, די, אני מתחיל כבר לחזור על עצמי.
אז רק אסיים בכך שהבן אדם הוא בסך הכל...
לא, אעצור כאן, ודי.
אחרי הכל כנראה שיש לי בחירה,
אולי אני לא לגמרי מתוכנת.
