תפקיד האישה בר''ה

[מלפפון]

אז מתי את רוצה שהיא תלמד להתפלל? ואיך?

בבית. קודם לכן.
בשביל זה יש ערב יו"כ ומותר להשתמש בעיפרון, לכתוב על המחזור מתי עומדים ומתי יושבים. על מה מדלגים.
בע"ה כשאגיע לזמן שאוכל ללכת להתפלל בבית הכנסת אשב עם בעלי בעצמי על המחזור ואכתוב מה נהוג במנין בבית הכנסת שלנו.

 

[תמי1]

אגב, בקשר לשמיעת התקיעות- היו שנים שהייתי הולכת לתקיעות בביה"כ שאחרי ההפסקה, עם ה"למנצח" והפסוקים, והילדים היו מחכים לי בחוץ וזה לקח הרבה זמן, והיה רעש ובלגן ולא היתה להם סבלנות לחכות עד שישמעו את השופר כבר, אז בשנים שלאחר מכן העדפתי ללכת לתקיעות לנשים אחה"צ אפילו שזה יותר קשה לקום ולצאת באמצע הסעודה (או השינה)
השנה מצאנו פתרון יצירתי, יצאתי עם הילדים בערך ב-11:30 אל מחוץ לבית הכנסת, למנין של הנץ, אחרי קדיש דרבנן תוקעים 30 תקיעות. ממש לפני הקדיש יצא הבן שלי ושמר על הילדים בחוץ ואני נכנסתי, ברכתי לשמוע שופר ושהחיינו ושמעתי 30 תקיעות כדת וכדין. כל זה לא לקח יותר מ-5 דקות ולא בא על חשבון אף אחד ב"ה (הבן שלי השלים את התקיעות האלה אחרי התפילה)

 

[ch3]

מה הבעיה?
שישבו לפני זה, בבית עם המחזור, שתראה לה איך הולכת התפילה, מי אומר מה, איפה עומדים עם רגלים צמודות, ואיך עושים סלח לנו.

בתפילה ישאר רק להראות לה מידי פעם איפה אוחזים, ואת זה אפשר באצבע.

לא אצל כולן הולך הלימוד כל כך חלק.

 

[נוי]

אז מתי את רוצה שהיא תלמד להתפלל? ואיך?

כל דבר אפשר לעשות השאלה היא איך.
ישבתי עם בת הכמעט תשע שלי במוסף (בעלי התפלל נץ, לא הפקרתי את הצאן)
והראיתי לה באצבע, בלי לחשושים.

 

[Ruty Kepler]

איפה רותי קפלר?
היא כתבה פעם שיר חינני ומאלף בנושא האשכול.
מי מעלה?

הנה הוא... נכתב קצת לפני חגי תשס"ח, לבכורתי בת החצי שנה:

ראש השנה שלנו

בָּעֵת בָּהּ יְתַנּוּ אֶת תֹּקֶף הוֹד קְדֻשַׁת הַיּוֹם
וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחְזוּ גַּם כָּל שַרְפֵי מָרוֹם
אֲזַי, פָּעוֹטָתִי, אָשִׁיר לָךְ שִׁיר וְגַם חִבּוּק,
מוֹצֵץ, חִתּוּל, חִיּוּךְ עָנֹג, ומַיִם בְּבַקְבּוּק

בְּעֵת אֲשֶׁר הַכֹּל יַקְדִּישׁוּ כֶּתֶר רָם לָאֵ-ל
וְאֶת בּוֹרֵא עוֹלָם יַמְלִיכוּ - כָּל לֵבָב שׁוֹאֵל,
נֹאמַר כָּאן 'מַלְכֻיּוֹת' אִתָּךְ בַּבַּיִת בֵּין קִירוֹת
קוֹלֵךְ הָרַךְ יִהְיֶה לִי זִכָּרוֹן לְ'שׁוֹפָרוֹת'

בָּעֵת אֲשֶׁר יוּשָׁר 'עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'
וְכָל תְּפוּצוֹת הָעַם יֵדְעוּ כִּי מֶלֶךְ אֵין בִּלְתּוֹ
אוּלַי תֵּלְכִי לִישֹׁן יַלְדָּה, אוּלַי תִּהְיִי עֵרָה
מֶתֶק פִּטְפּוּטַיִךְ לִי יֶעֱרָב מִכָּל שִׁירָה

הֵן יוֹם שֶׁל הִתְעַלּוּת הוּא זֶה, קְדֻשָּׁה וְאֹשֶׁר-זְכוּת
הֱיוֹת בַּיְחִידָה אֲשֶׁר רוֹעָה אֶת צֹאן מַלְכוּת
הֱיוֹת כָּאן בַּלִּגְיוֹן הַזֶּה, נִבְחַר מִכָּל נִבְחַר:
בַּגְּדוּד הַמְּחַנֵּךְ בְּאַהֲבָה אֶת דּוֹר-מָחָר

שְׂאִי בִּתִּי, תִּינֹקֶת-פָּז, קוֹלֵךְ בְּבֶכִי זַךְ
יִשְׁמַע פְּעִיָּתֵךְ אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ
יִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי מִכָּל מָקוֹם, מִכָּל אֲתָר
יִשְׁמַע אֶת שִׁירָתִי עַל הֱיוֹתִי בִּגְדוּד נִבְחַר- - -

 

[גלבוע]

כל דבר אפשר לעשות השאלה היא איך.
ישבתי עם בת הכמעט תשע שלי במוסף (בעלי התפלל נץ, לא הפקרתי את הצאן)
והראיתי לה באצבע, בלי לחשושים.

ואולי ישבה לידך מישהי שעיקמה את האף?

 

[bracha]

לא אצל כולן הולך הלימוד כל כך חלק.

בשביל זה יש עפרון.
ובשביל זה מסתכלים על אמא ונזכרים.

כשאני הייתי ילדה אמא שלי לא הוציאה מילה, עמדתי לידה ופשוט חיקיתי אותה. היא עמדה נעמדתי אחריה, ישבה, ישבתי. כשהיא עמדה בקדושה, היא הצביעה לי על הרגליים שאני יעמוד איתן צמודות. וככה למדתי. למה צריך מילים?

 

[נוי]

ואולי ישבה לידך מישהי שעיקמה את האף?

ישבתי ליד גיסתי ואחייניתי ולא היה נראה שהאצבע הדוממת שלי הטרידה מישהו.

 

[bracha]

ואולי ישבה לידך מישהי שעיקמה את האף?

יש לך טעות.
לא מביאים ילדים לבית כנסת לא בגלל שמשהו יעקם את האף.
לא מביאים אותם כי זה מפריע לאנשים.

הבדל דק, אבל מי שרוצה, מבין אותו.

 

[ע.מ.]

הנה הוא... נכתב קצת לפני חגי תשס"ח, לבכורתי בת החצי שנה:

ראש השנה שלנו

בָּעֵת בָּהּ יְתַנּוּ אֶת תֹּקֶף הוֹד קְדֻשַׁת הַיּוֹם
וְחִיל וּרְעָדָה יֹאחְזוּ גַּם כָּל שַרְפֵי מָרוֹם
אֲזַי, פָּעוֹטָתִי, אָשִׁיר לָךְ שִׁיר וְגַם חִבּוּק,
מוֹצֵץ, חִתּוּל, חִיּוּךְ עָנֹג, ומַיִם בְּבַקְבּוּק

בְּעֵת אֲשֶׁר הַכֹּל יַקְדִּישׁוּ כֶּתֶר רָם לָאֵ-ל
וְאֶת בּוֹרֵא עוֹלָם יַמְלִיכוּ - כָּל לֵבָב שׁוֹאֵל,
נֹאמַר כָּאן 'מַלְכֻיּוֹת' אִתָּךְ בַּבַּיִת בֵּין קִירוֹת
קוֹלֵךְ הָרַךְ יִהְיֶה לִי זִכָּרוֹן לְ'שׁוֹפָרוֹת'

בָּעֵת אֲשֶׁר יוּשָׁר 'עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ'
וְכָל תְּפוּצוֹת הָעַם יֵדְעוּ כִּי מֶלֶךְ אֵין בִּלְתּוֹ
אוּלַי תֵּלְכִי לִישֹׁן יַלְדָּה, אוּלַי תִּהְיִי עֵרָה
מֶתֶק פִּטְפּוּטַיִךְ לִי יֶעֱרָב מִכָּל שִׁירָה

הֵן יוֹם שֶׁל הִתְעַלּוּת הוּא זֶה, קְדֻשָּׁה וְאֹשֶׁר-זְכוּת
הֱיוֹת בַּיְחִידָה אֲשֶׁר רוֹעָה אֶת צֹאן מַלְכוּת
הֱיוֹת כָּאן בַּלִּגְיוֹן הַזֶּה, נִבְחַר מִכָּל נִבְחַר:
בַּגְּדוּד הַמְּחַנֵּךְ בְּאַהֲבָה אֶת דּוֹר-מָחָר

שְׂאִי בִּתִּי, תִּינֹקֶת-פָּז, קוֹלֵךְ בְּבֶכִי זַךְ
יִשְׁמַע פְּעִיָּתֵךְ אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ
יִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי מִכָּל מָקוֹם, מִכָּל אֲתָר
יִשְׁמַע אֶת שִׁירָתִי עַל הֱיוֹתִי בִּגְדוּד נִבְחַר- - -

תפילה יפה ומרגשת!

 

[אמאשל2]

כשאני הייתי ילדה אמא שלי לא הוציאה מילה, עמדתי לידה ופשוט חיקיתי אותה. היא עמדה נעמדתי אחריה, ישבה, ישבתי. כשהיא עמדה בקדושה, היא הצביעה לי על הרגליים שאני יעמוד איתן צמודות. וככה למדתי. למה צריך מילים?

גם עם אמא שלי זה היה ככה.
עם העינים היא סימנה לי הכל!!

אחרי החתונה ישבתי עם בעלי בבית שיראה לי איפה חייבים לעמוד וזהו.

 

[ביקי]

רותי יקרה
השיר שלך מדהים, מדהים. פשוט לבכות
כשהופיע בעיתון לפני שנים גזרתי לי אותו ושמרתי ואני זוכרת עד היום את ההדים שהוא עורר.
וכל פעם בימים הנוראים הוצאתי אותו, וכשהייתי צריכה תזכורת, פשוט קראתי אותו והתחזקתי. (אני מאלה שמעולם לא הכניסו ילד מתחת לגיל 5 לבית כנסת)
במרוצת השנים הוא נעלם לי, ואני ממש שמחה למצוא אותו פה שוב.
אשרייך אין לך מושג כמה מנשות ישראל התעצמו בזכותך!

 

[אחת אחת 11]

רק אני אוהבת את התפילה הזו בבית? מוקדם בבוקר כשכל הילדים ישנים ואין מסביב לא בכי של ילדים ולא אנחות של מבוגרות, רק את והקב"ה, בלי נקיפות מצפון שצריך להתפלל במנין, כי זה התפקיד שלך.
ואחר כך ללכת עם הילדים לשמוע שופר ברחוב העיר ולהביא גם את התינוקים הקטנים בלי לחשוב פעמיים כי התקיעה מיועדת להם בדיוק. (יש אצלינו תקיעות לנשים ברחוב, כולם שומעים ורואים את הקולות) ומוסף עם הילדים ביחד, כמה שהם יכולים לקלוט ולהבין. שמונה עשרה התפללתי עם תינוקת בת חודש על הידיים, מותר? לא בררתי..
אחיות שלי הבחורות הציעו לי להחליף איתן, זה בכלל לא דיבר אלי.

 

[מלפפון]

רק אני אוהבת את התפילה הזו בבית? מוקדם בבוקר כשכל הילדים ישנים ואין מסביב לא בכי של ילדים ולא אנחות של מבוגרות, רק את והקב"ה, בלי נקיפות מצפון שצריך להתפלל במנין, כי זה התפקיד שלך.
ואחר כך ללכת עם הילדים לשמוע שופר ברחוב העיר ולהביא גם את התינוקים הקטנים בלי לחשוב פעמיים כי התקיעה מיועדת להם בדיוק. (יש אצלינו תקיעות לנשים ברחוב, כולם שומעים ורואים את הקולות) ומוסף עם הילדים ביחד, כמה שהם יכולים לקלוט ולהבין. שמונה עשרה התפללתי עם תינוקת בת חודש על הידיים, מותר? לא בררתי..
אחיות שלי הבחורות הציעו לי להחליף איתן, זה בכלל לא דיבר אלי.

אסור..
מלכתחילה לא מחזיקים משהו שיפריע לריכוז.

 

[sara100]

בומבסטית- כל מילה פנינה!!
ושבמהרה ה' ישלח לך את הפנינים שלך!!! בקלות, בשלמות ובמהירות!!

השנה אני הייתי בביה"כ, הבת שלי הגדולה-10 שלא היה לה סבלנות לעלות להתפלל שמרה על אח שלה-4.5 למטה- היה שם חדר ממוזג עם שולחנות וכסאות שהילדים ישבו שם ושחקו. ואני הצלחתי להתפלל.
פעם אחת הבן שלי עלה אלי ורצה סתם קצת אמא.. בלי חטיפים בלי כלום-רק חיבוקים, אז ישבנו יחד ובאמת התלבטתי, זה מפריע למישהו? אני אמורה לצאת איתו?? הוא היה שקט-לגמרי!

מה שבטוח שביום כיפור שמביאים ילדים עם חטיפים וממתקים, ואת צמה ורואה את זה מול העניים זה ממש לא לענין, לדעתי.-(לא מדברת על כל נדרי)

 

[רותי ינאי.]

יו"כ והממתקים של הילדים- זה נורא
אחותי פעם כמעט התעלפה מאיזה במבה אומללה שעשתה ריח בכל בית הכנסת...

 

[סימה שלי]

ואני השנה שמעתי מבעלי שהרבה גברים אחרי התפילה הולכים לשמוע שוב תקיעות מכיוון שלא שמעו טוב מכל הרעש שיש מהעזרת הנשים.
אולי אתן לא יודעות, אך אם לא שמעו תקיעות באופן מושלם לא יצאו ידי חובת התקיעות...

 

[RMO]

אסור..
מלכתחילה לא מחזיקים משהו שיפריע לריכוז.

מותר

לאימא מותר להחזיק ילד בשמ"ע, וגם מותר לה להפסיק באמצע אם הוא מפריע לה להתפלל, וגם לדבר איתו.
פסק של הרב זנדר שליט"א.
אם אמצא אעלה את המקור.

 

[רוצה טוב]

מרת קפלר
שיר מיוחד.

 

[יונה יונה]

השנה כשבעלי חזר מבית הכנסת הוא אמר לי: "אני מצדיע לך, הרבה יותר קל לשבת בבית כנסת לשמוע את החזן, מאשר להחליף חיתולים ולשחק עם ילדים". ובינינו - הוא צודק!

אמממ... לא בטוח, אנחנו עושות את זה כל יום זה לא כזה ביג-דיל בשבילנו, הם גם 5 דקות לא ממש מסתדרים (טוב, לא כולם)

לי נראה הרבה יותר קשה לעמוד שעות בתפילות בלי מזגן נורמלי וספה נוחה מאשר לשמור על ילדים כמו כל בוקר/צהרים של שבת.