אני מכיר את הנושא מהעולם של הבחורים, ואני מאמין שאם יש פער בענין, הוא לרעת הבחורים, כי לבחורים יש יותר אופציות להיחשף, וגם בדרך כל הם יותר מרשים לעצמם...
ראשית אומר, שהמקרים הקשים שדיברו עליהם, (חילול שבת, קשר אסור, וכדו') הם מקרים נדירים עד נדירים מאוד, אם כי הם לצערנו קיימים, רוב הבחורים (ואני מאמין שגם הבחרות), הם בחורים טובים ואיכותיים, כל אחד ברמה שלו, אבל הם רחוקים מאוד מהתיאורים הנ"ל.
יחד עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים, שאני לא קורה להם 'נשירה סמויה' אלא 'התבגרות והתפתחות טבעיים', שהבחור פותח את העיינים, ומאבד [לכאו'] את התמימות שהייתה לו בילדותו, ובשנות נערותו הצעירים, התהליך הזה הוא לא נשירה, ולא סמויה, אלא תהליך טבעי, שבנ"א מתבגר, ויש לו שאלות, הוא רוצה להבין מה קורה סביבו, ולא תמיד מקבל את התשובות הבנאליות שהוא רגיל לשמוע על אוטומט מאז ילדותו.
התהליך הזה הוא טבעי ומתבקש, ואנחנו ההורים חייבים להיות שם בשבילו, בשביל לתת לו כלים לצלוח (לבד! כי בסוף הוא אדם לעצמו, והוא צריך להתבגר בקצב שלו), את התהליך בצורה נכונה ובריאה, ולתת לו כלים, זה לא בגיל 17, אלא כבר מילדותו, לא לפחד משאלות, לא לתת תשובות בנאליות של 'ככה צריך לומר' למרות שלפעמים גם אנחנו לא ממש מתחברים אליהם. שאלות הם דבר בריא ואפי' הכרחי, לא סתם הגדה של פסח נפתחת בארבע קושיות, (מכל סוגי הבנים), כי הדרך של האדם להתחבר לעולם שסביבו, היא דרך שאלות, אם יש לו שאלה, משמע הדבר נוגע בו, כולנו מכירים את הגיל הקטן (שנתיים בערך) שהילד שואל על כל דבר, מה זה? ואנחנו לא מתרגזים מהשאלות, כי אנחנו מבינים שב"ה הילד מתחיל להתפתח וללמוד, ככה בדיוק אנחנו צרכים להתייחס לכל סוגי השאלות, בכל גיל וגיל, כי אם הילד שואל, משמע, יש כאן התפתחות...
אני באופן אישי, מעודד את ילדיי להתעניין ולשאול, אני לא נבהל מזה, אני מעודד ונהנה מזה, כגבר שזוכה ללמוד תורה אני יודע, שבכל סוגי' שאני לומד בגמ', השלב הראשון, הוא השאלות, בישיבות מחנכים ללמוד מתוך שימת לב, ולהרגיל את הלב והמוח, לשאול להתענין, ולא לקבל כל דבר כמובן מעיליו, זה השלב הראשון והכרחי, בשביל לפתח הבנה אמיתית ובהירות בסוגי'. בחול המועד פסח, ניהלנו אני ואשתי עם ילדינו הקטן (בן 5) שיחה מרתקת על יום העצמאות, הילד התחיל לראות דגלי ישראל מתנופפים לכל עבר בשכונת מגורינו, והוא פשוט שאל, מה זאת, השתדלנו להסביר לו ברמתו את הדברים, והתפתחה שיחה מעניינת, כמובן שענינו לו רק את מה שאנחנו מאמינים בו באמת (גם בלב), ולא שלפנו לו את הנוסחה הבנאלית של 'ככה צריך לומר', ככה אני מאמין שצריך לנהוג, צריך להיות פתוחים (רגשית) עם הילדים, ולא לדחות אותם בקש ולברוח מהסיטואציה..
והערה קטנה לגבי הלימוד על הסכנות ברשת, לדעתי, לא מספיק למסור שיעורים בסמינרים בנוסח, 'האינטרנט הוא יהרג ואל יעבור' ו'אני מי מכיר הרבה אנשים בני 80 שהציצו פעם אחת, וחזרו בשאלה' וכו' וכו', לא בגלל שזה לא נכון, אלא בגלל שזה פשוט 'לא יעיל'. חלק גדול מהנערות הצעירות ששומעות את השיעורים הנ"ל, פשוט ייחשפו לאינטרנט, בשל מקום עבודתם, ואם לא ילמדו אותם את הדרך הנכונה להגן על עצמן, הן בהצבת גבולות, והן בחוסן אישי, ואינטואיציה בריאה, הם פשוט לא ידעו לעשות את זה, וחבל!
הנושאים החמים
הנושאים החמים
