הם לא מכחישים שום שאלה. הם גם שואלים בעצמם, מידי פעם.
הם גם לא מכחישים שום שאלה של נהג מונית יודע כל שיש לו המון שאלות על ביבי, על טראמפ, ביידן, הממשלה, היקום, מה שתרצו.
אבל יש להם את הקומונסנס הבסיסי להבין שהתמודדות עם מגפה זה משהו אובר מורכב. שכל הממשלות ברחבי העולם מתמודדים איתו בצליעה, שתי צעדים קדימה שלוש אחורה, ניסוי טעיה ניסוי טעיה.
בטח במדינה קטנה, צפופה עצבנית, שמורכבת מארבעה "שבטים" שכל אחד מתעב את יריביו, מסכים להכיר רק בצרכים שלו, וכל פירור הקלות שנותנים לשני מתפרש אצלו כאפליה או זלזול או כניעה ללחץ פוליטי או השד יודע. והמון מגזרים ובעלי עסקים וחנויות רחוב וחדרי כושר ומסעדות וטייק אווי ומוזיאונים, שכל אחד מהם פותח שבע עיניים על כל הקלה שמשחררים למישהו ומייד צועק: "לי גם!!!"
הם עברו את גיל הישיבה קטנה/תיכון שבו חושבים שאם רק יתנו לנו ליומיים וחצי את מפתחות העולם, נוכל לפתור את כל הבעיות קומפלט. כמה חבל שלא נותנים לנו לנסות.
אה... ועוד משהו קטן. כבני אדם משכילים הם יודעים לשאול שאלות על כולם. גם על שואלי השאלות.
וכשנהג מונית נתקע בפקק שעה וחצי, וחם ועצבני והמהירות היא -0.5 קמ"ש, ואז הוא מתחיל לספר לך שכל הרמזור שעשו כאן זה סתם טיפשי, היה אפשר לשים אותו בצומת הבאה והתחבורה הייתה זורמת, והכל בגלל שאחיין של גיסה של ראש העיר, עובדיה, גר ליד הצומת הבאה, ולא התאים לו רמזור מתחת הבית. לכן הזיזו את הרמזור.
אז יכול להיות. יכול להיות שעובדיה. והגיסה. שמענו דברים כאלו. ראשי העיר הם לא מלאכים ולא תת מלאכים.
אבל יכול להיות, רק יכול להיות, שאין עובדיה, ואין זכריה. ופקק יש כי יש כלי רכב. ומומחי תחבורה ישבו שבעה ימים ולילות על הרמזור הזה ועשו ככל שביכולתם.. ודווקא ניסו לשים אותו בצומת הבאה, וזה רק החריף את הבעיה.
אבל יש פקק. ויש עצבים. ויש סגר. ומסיכה. ופגיעה בפרנסה. וביידישקייט. ולפעמים במקום להגיד חם לי ועצבני לי וסתם לצפוררררררר, הם אוהבים לספר סיפורים "ולשאול שאלות".
וכשבן אדם מרחם על הבן שלו "שתהיה לו חתונה כמו לילדים הקודמים", ועושה לו חתונה המונית עם המון ריקודים וצפיפות וסחבק, ויש לו שתי אלטרנטיבות לספר לעצמו ולסביבה:
או שיש מגפה והיא עוברת בהתקהלויות צפופות והחתונה הזו יכולה להרוג כמה אנשים אבל אני אגואיסט שחושב רק על הילד שלי.
או שאין מגפה ויש שפעת מינוס שהורגת רק את מי שנופל אל הרשעים בבבתי החולים, וגם אם נגזים לחומרא ונאמר שהיה איזה משהו הכל נגמר כבר בחסינות עדר, והכל זה המצאה או טירוף או משהו, וכל ההצקה הזו לחתונות זה סך הכל גזירת היוונים תש"פ, ברוך השם שאנחנו לא נשמעים לה -
לא בטוח, בא נודה ביננו לביננו, שהוא בחר בגירסה השניה בגלל חשיבה שכלית, בירור עובדות, "שאלת שאלות" והסקת מסקנות נבונה. אה?