מפגינים כל הדרך אל הבנק • מערך השנור שמאחורי ההפגנות
אברכים תמימים יוצאים להפגין נגד חוק הגיוס, חלקם אף נעצרים ואינם מודעים למערך השנור הגדול שמתנהל על גבם ולמארגנים שחוגגים כל הדרך אל הבנק • 'ביזנעס' בכתבת פרופיל מיוחדת על ההפגנות שהפכו לפרת מזומנים
שאול כהנא 27.01.2017צילומים: יונתן סינדל | פלאש 90. ארכיון פרטי
לפני כחצי שנה התקשר אלי ידיד אישי המתגורר בחו"ל ובירר אצלי כשהוא כל כולו במתח: "איך אתם מתמודדים בארץ ישראל עם עקירת קברי ישראל בבית שמש"?.
– מה, שאלתי אותו, על מה בדיוק אתה מדבר?
– לא, ענה לי. אתה עכשיו סתם צוחק עלי.
– ממש לא. עניתי לו, אין לי צל צילו של מושג על מה אתה מדבר.
בקיצור, אחרי דו-שיח של חרשים שנמשך דקות ארוכות, התברר כי החבר שמתגורר בוויליאמסבורג שבניו-יורק, מעוז ידוע של חסידי סאטמר, ראה מודעות ענק ברחובות ובעיתונות המקומית על קברי אבותינו שמחוללים בבית שמש ובהן קריאת קודש לעצרת מחאה, שבסופה, כנהוג, תתקיים גם התרמה שתסייע להמשך "המערכה הקדושה".
וכך, בזמן שבמתחם גולובנציץ' בבית שמש עסוקים בעיקר בבניה, בוויליאמסבורג בטוחים כי עצמות מתגוללות בראש חוצות כאבן שאין לה הופכים, ומפגינים נזרקים לכלא על ידי הקלגסים הציוניים.
ברוכים הבאים לעולם ההתרמה (השנור) של קנאי ירושלים, ולאחרונה גם של אנשי הפלג הירושלמי שגילו באיחור מה את מרבץ הזהב בחו"ל.
מכונת המחאה ופרת המזומנים
אין זה סוד שמאחורי כל מחאה מסתתרים שני אלמנטים מרכזיים: אידיאולוגיה וכסף. וכנראה שבלי "נקודת הכסף" אין זכות קיום לאידיאולוגיה. זה נכון להפגנות של הקנאים בירושלים ובית שמש, וזה נכון גם – להבדיל – לפעולות המחאה של החמאס בעזה או של הבדואים בנגב…
אם כבר הזכרנו את חמאס, בואו נתקדם באותו כיוון מחשבה – ושוב, כמובן להבדיל אלף אלפי הבדלות. הדימוי נועד רק כדי שנוכל להבין טוב יותר כיצד פועלת מכונת המחאה לצידה של פרת המזומנים שצועדים תמיד שלובי זרוע.
מעל מיליון ערבים נמקים מרעב בעזה כבר שנים רבות. הדבר היחיד שמאחד אותם ונותן טעם לחייהם הוא השנאה האידיאולוגית נגד היהודים ובמיוחד אלה שמתגוררים בישראל. אבל עם אידיאולוגיה לא הולכים למכולת… בדיוק לנישה הזו נכנס חמאס חו"ל (שמנהיגיו יושבים לבטח בחו"ל) ועוד אי אלו מדינות ערביות עשירות, שיש להם אינטרס בשימור השנאה נגד ישראל והיהודים.
שימו לב: ברגע האמת כשהעסק בעזה עומד לקראת קריסה ותחנת הכוח אינה מסוגלת לספק חשמל לאזרחים כפי שאירע בחודש האחרון, פורצות הפגנות "ספונטניות" בחוצות עזה – והנה הופ: יש כסף! פתאום הקאטרים מזרימים סולר ללא הגבלה.
מי חוגגים על חשבון האברכים?
כלל האצבע הזה נכון גם להפגנות המחאה של הקנאים נגד חילולי קברים וגם להפגנות הפלג הירושלמי נגד הגיוס לצבא הצאר (אופס, טעות). כמובן שמאחורי כל הפגנת מחאה יש אידיאולוגיה צרופה. אנחנו יכולים להסכים איתה או לא, אבל ברור שגם כאשר ישנו מניע אידיאולוגי, בסוף אנחנו מגיעים לכסף. ההפגנות לא עולות כסף, אולי קצת מודעות בחוצות ירושלים ובית שמש ובעיקר עורכי דין שפועלים לשחרר את העצורים. יקר, אבל במידה.
אבל ליהודים היושבים בחו"ל במיוחד אלה שמשתייכים לחוגי הקנאים, אפשר למכור הכל. הם מרגישים סוג של רגשות אשם על-כך שהם יושבים על סיר הבשר בארץ העמים, בזמן שאחיהם בארץ הקודש נאנקים תחת קלגסי הציונים. הכסף שהם מזרימים, מסייע להם לנקות את המצפון.
חוגי העדה החרדית והמסתעף, כמו אתרא קדישא ועוד, גילו זה מכבר את מכרה הזהב שמסתתר בחו"ל, בוויליאמסבורג וקריית יואל בארצות הברית, ובשכונת סטמפורד היל בלונדון – שם מתגוררות אלפי משפחות המשתייכות אידיאולוגית לחוגי הקנאים, אבל בניגוד לאחיהם בארץ, הם עובדים קשה ולחלקם יש גם כסף.
וכך, אפשר לגלות יום אחד שכל לוחות המודעות בקרית יואל הושחרו ממודעות על קברי ישראל המחוללים בבית שמש, או על גזרת הגיוס שמאיימת על כלל בחורי הישיבות בארץ ישראל. היהודי בחו"ל לא מכיר מספיק טוב את הנעשה בארץ, הוא מתחלחל ממה שעיניו קוראות ועל אתר הוא ממהר לתרום כמה מאות דולרים עבור המאבק הקדוש.
הכסף הזה מזין את המערכות כאן בארץ. המארגנים מתפרנסים ממנו בכבוד וצוחקים כל הדרך את הבנק על חשבון האברכים התמימים שרובם (למעט מפגינים מקצועיים בשכר) מגיעים להפגין בשיא הרצינות.
ויש גם תעריף מסודר: בחצי שנה האחרונה עמדו ההוצאות על מוניות, צלמים, אוכל ועוד, על סך של 44,092 דולר. חוברות הסברה עלו 3,947 דולר. כרזות ענק 4,472 דולר. שלטים ומודעות 973 דולר. הפגנות וקנסות 6,013 דולר, ועורכי דין "רק" 3,947 דולר.
המערכה בעיצומה
פרופיל התורמים להפגנות
ההשקעה העיקרית נעשית בקרב חסידי סאטמר הסרים למרותו של האדמו"ר מהרז"ל שליט"א, הידוע בגישתו הקנאית וחסרת הפשרות. במודעות ובחברות ההסברה ניתן לראות נאומים והסכמות של רבנים עלומי שם שהחוט המקשר היחיד בניהם הוא העובדה שהם מסתופפים בצילו של האדמו"ר מהרז"ל.
זאת בניגוד לאחיו אדמו"ר מהר"א מסאטמר שליט"א, שלמרות השתייכותו לחוגי הקנאים, גישתו פרקטית הרבה יותר. בסביבתו אין מה לאסוף כסף עבור מטרות אלו, אולי בשוליים ממש.
ויש כמובן את הקנאים הלא מזוהים שמתגוררים בעיקר בלונדון. הם לא שייכים לשום לחוג אבל הגישה שלהם היא אנרכיסטית. מבחינתם, כל פעולה שהיא נגד הממסד הישראלי – תבורך, והם מוכנים להזרים לשם כך הרבה מאד כסף.
לא תראו אותם מגיעים לארץ. ברוב המקרים גם אין להם פה קרובי משפחה. אבל הם בהחלט שואבים תענוג מה"בוקה ומבולקה" שהקנאים ואנשי הפלג הירושלמי יוצרים. תמורת ההנאה הזו הם מוכנים לשלם. תנסו לבקש מהם כסף עבור כוללים או ישיבות, ותשמעו תשובה חילונית בעליל: "שילכו לעבוד!". אבל להפגנות הם תורמים ובגדול.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים על עוד "עצרת מחאה", חפשו מהר מאד מי עושה מזה כסף ומי חותם על ההמחאה.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
