דיון שאלה למומחי הכלכלה הנבונה החרדית

[מאסטר באקסל]

הקב"ה זן ומפרנס כן גם היום וגם מחר
מקרני ראמים ועד מחתני ילדים ומגלגלי חובות .
רק שכמובן האדם צריך לא להתפרע על החשבון !!!!

כמובן, אבל אין קשר, יש בכולל פונוביז בעלי חובות.

 

[מאסטר באקסל]

למה שכירות זה לא כסף לפח?

דיור עולה כסף, לא משנה אם תקנה דירה או תשכור. היחידים שלא משלמים על דיור, זה הומלסים.

גם מי שגר בדירה משלו, וסיים לשלם משכנתא, משלם על דיור.
בכך שהוא משבית 1-3 מיליון שקל, בלי לעשות מהם תשואה, זה גם תשלום. (גם אם יש עליית ערך, עדיין אמור להיות גם תשואה.)

מי שקונה דירה, זה השקעה, לא משנה מה הוא עושה עם התשואה, ועם עליית הערך, גר בה, משכיר, מוכר, או זורק לפח.

השקעה בנדלן לא מתאימה למי שאין לו הון עצמי, גם אם נהיה בטוחים שזו ההשקעה הטובה ביותר, (מה שכלל לא בטוח, אם כי כנראה נכון לדירה ראשונה.)

 

[בייסי]

זוהי שאלה שמפריעה לי, שלחתי אותה במכתב לאחד מארגוני הכלכלה החרדיים הגדולים, ולא קבלתי תשובה.
אז אולי כאן מישהו יענה.

וזה לשון המכתב שלי


שלום לך הרב אריה,
נדמה שאתה הכתובת המתאימה ביותר לשאלה שמציקה לי זמן רב, שאלה שמן הסתם אין מי שניסה לנהל תקציב והיא לא חלפה במוחו, גם אם רק במעורפל.
אנחנו משפחה ברוכה ועליזה השבח לא-ל, עם השנים צברנו חובות כמו כל משפחת אברך שאין לו אבא יהלומן, ושאת דפי הבנק הוא משליך לפח מבלי אפילו לנסות לפתוח את המעטפה.
רשימת הגמחים בקריה היתה ארוכה ארוכה, ואפשרה לגלגל ולגלגל בלי לחשוב יותר מידי קדימה, כמו שאומר הפתגם "הכנסות אין והוצאות כהרף עין והעתיד עדיין, דאגה מנין".
בהמשך נפרצו גבולות הקריה והתחלתי לצאת ולארגן אספקת מזומנים מירושלים ומבני ברק, ואותות ראשוניים של חוסר נוחות החלו לערער את השאננות שלי.

ואז התחלנו ברוך השם לחתן, ונורה אדומה מאד התחילה להבהב.
גיליתי להפתעתי שדרך הגלגול אינה משתרעת לאופק לנצח אלא יש לה קצה, ובקצה תהום עמוקה פעורה, תהום שאני דוהר אליה בלי בלמים.
והבנתי שבמקום לנסות לאתר גמחים בטבריה, או גרוע מזה- לפנות לבנקים, עלי לגשת לעזרה מקצועית.
פניתי לכמה ארגוני יעוץ כלכלי, וגם עברתי סדנה ארוכה, והתחלנו לנסות לנהל תקציב.
כל זה לא שייך ישירות לשאלה שלי, רק ספרתי קצת על עצמי למען הנמוס.

הבעיה שמטרידה אותי, ר' אריה, היא זו.
מה היית אומר למשל על משפחה שלקחה את ענין התקציב המסודר ברצינות רבה מביטים על כל שקל בזכוכית מגדלת, כל פעולה פיננסית מתועדת בשלשה עתקים והיד אינה מתקרבת לארנק בלי אישור של תוכנת התקציב הממוחשבת המשקללת את כל ההוצאות הצפויות והבלתי צפויות בחמש השנים הבאות.
יופי.
אה, חוץ מענין פעוט אחד שאינו ממש לפי הכללים, את אחד משמונת כרטיסי האשראי (ההוא התכלת עם התמונה של עננים המתפזרים ברוח החפשית) הם מחליטים להשאיר מחוץ לחוק, בו הם קונים בלי לחשוב פותחים הוראות קבע בשפע מרביצים עסקאות תשלומים מלבלבות וכמובן לא בוחנים דפי חשבון ולא יודעים איזו חברת אשראי זו בכלל.
אבל חוץ מהכרטיס הזה, הכל פיקס.

חייכת לעצמך?

או קיי בא נראה מה קורה במציאות.
לאזן תקציב זה תהליך לא קל אבל אפשרי בהחלט גם למשפחת אברך, גם אם היא ברוכת נפשות, עם קצת טריקים של הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות מצליחים להגיע מתנשמים בכבדות לסוף החודש עם חלומות בלתי מוגשמים ועם שפתים נשוכות עד דם.

אבל

אז מגיעות החתונות!

מול החתונות כולם נופלים כזבובים, חיוכי המומחים הכלכליים נמחקים כלא היו, מלווי המשפחות מחוירים, והמחשבונים הדיגיטליים נתקעים. שום ניהול תקציב לא יושיע גם אם המשפחה תסתפק בפרוסת לחם יבשה ביום ותשתה רק מהברז של הגינה הסמוכה.

לבן שלנו שהתחתן לא מזמן הצעתי להתחיל כבר מעכשיו לחסוך לחתונות ילדיו.
"שים בצד 500 שח כל חודש, ובעוד עשרים שנה יהיה לך, הממ, יהיה לך....
אפשרות לחתן רבע בת בערך.

ובשביל שאר 9.75 הילדים, נשתמש בכרטיס התכלת".

אז אחת מן השתים, או שעושים חלוקה ברורה בין תקציב המשפחה המפוקח באדיקות לבין תקציב החתונות הפוחז והפרוע ותהא ססמתינו "חיים ממה שיש ומחתנים ממה שאין"
ואז יהיה גורלנו כגורל בעל כרטיס האשראי המוחרג מהתקציב שספרנו עליו, נרכיב בכניסה פלדלת עם רב בריח מוגן ירי ומצלמות במעגל סגור ושני כלבי בולדוג אכזריים, אך את דלת המרפסת נשאיר פתוחה.

או

שלא מחתנים מבלי תכנית ברורה וברת השגה עד האגורה האחרונה של האוטובוס חזור מהשבעברוכעס האחרון.
ואז תשבנה בנותינו עד שילבינו קוקואיהן או עד שאיל נפט סעודי ישתגע ויוריש לנו חמישה מליון, או שתיבנה שכונת חרדית מצריפי קרטון ליד אום אל פאחם שיהיה ניתן לרכוש שם דירת חצי חדר במשכנתא נטולת רבית בהחזר של שבעים שנה.
אל מול רעם תותחי הנישואים צלצולי ה'פעמונים' נדמו, גבורת 'יד שמשון' נעשית דלילה, ומושיטי ה'סייעתא' מקבלים סיוטא.

זה בסדר, אני יודע.
אני יודע מה שאומרים בשם הרבנים, שבענין החתונות מתרחשים ניסים.
ושכל נושא נשואי הילדים מתנהל מעל הטבע.
ומכיון שניכר שזו ההנהגה כיום משמים עם צבור היראים, הרי שאפשר להצטרף לטרנד ולהתחייב בלי לחשוב יותר מדי.

רק שאם כך הם פני הדברים, יש מקום להרהורים, האמנם הנסים הללו מתרחשים רק בשטח החתונות ולא בשאר שטחי הכלכלה הביתית? מה ההגיון בזה?

אם יש נסים אז הכל נסים. והלא הדברים קל וחומר, אם המליונים נוצרים יש מאין, אז הכמה מאות שקלים החודשיים הם בעיה? מי שאמר לחומץ שידלק לא יאמר לשמן לדלוק?!

וחוץ מזה הן ברור שיש זליגה פיננסית בין התחומים ואיפה בדיוק נציב את הגבול?

נניח שבסוף חודש אנו מגלים חריגה שלילית של מאתים שח מתקציב המזון (נו, בגלל ההתפרעות ההיא בחנות הבאגטים הבשריים), אין בעיה! נשלוף מאתים מתקציב הפרחים לכלה ונכניס לסעיף המזון, ודי. והפרחים? תקציב הפרחים הן יתמלא אוטומטית מהאנרגיה הניסית השופעת ואופפת את תחום החתונות, ובא לציון גואל. ואנחנו נבא בשלום לבאגטוסט פעמיים בשבוע לפחות עם כל המשפוחה.

ואם לדבר בלשון פילוסופית, חבל שקצהו האחד אינסופי וקצהו השני בידינו, גם אם נחתוך ממנו עוד ועוד, האורך שלו ישאר תמיד אינסופי.
נמצא שמכיון שכל הוצאות ה'כלולות' הן כלולות בתקציב הרגיל, אין טעם שלא לשלח רסן ולגהץ ביד קלה עם כל שמונת הכרטיסים המבריקים.
או שאתה מחליט לחיות בשליטה מלאה, ולחכות לזכיה בלוטו או שסבא יתמנה לשר השיכון, ועד אז להשתמש בצבעי-שער לקוקואים המכסיפים.

כתבתי קצת בהומור כי בלעדיו אי אפשר לנהל תקציב משפחתי או כל מערכת רווית רגשות אחרת, אבל ההומור הזה מסתיר מאחוריו המון כאב תסכול ובלבול שאני בטוח שהרבה מהצבור שותפים לו, והייתי שמח לשמוע ממך אם והיכן טעיתי.

תודה

הנה נגעתם בענינא דיומא בפרשת השבוע
בפסוק כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל (דברים ח' י"ח), כתב התרגום הוא יהב לך עיצה למיקני נכסין. פירוש, ה' נותן בלב האדם רעיונות להרויח כסף.
עכ"פ עיקר התשובה נמצאת בחובת הלבבות שער הבטחון פ"ד ופ"ה.
התמצית העולה הוא כדהלן:
האדם חייב לעשות השתדלות כפי מה שמתאים לו, לאופי גופו ומזגו וכו'.
[ז"ל החוה"ל, ואל ירפה מחזר עליהן, כשהן ראויות למדותיו, ולגופו, ולאמונתו, ולעולמו].
הכסף שהוא מרויח מתחלק לתקציב שהוא צריך בשביל עצמו. התקציב שהוא צריך לפרנס אנשים אחרים אשתו, בניו, אנשים אחרים. התקציב שהוא שומר בשביל זולתו >> ירושה/ או שהוא יאבד אותו.
עכשיו א"א לקחת כסף מתקציב שאמור להיות לנישואין, לתקציב השוטף. [ז"ל החוה"ל, והוא מקרה מזדמן בעת אחת ואין מזדמן בעת אחרת].

לגבי איך מרויחים את הכסף לנישואי הצאצאים, בשביל זה יש ללמוד היטב את שני הפרקים הנ"ל.
[ז"ל החוה"ל, וכן אם יבואהו טרפו בסיבה מבלי סיבה, ומקום מבלי מקום, ועל ידי איש מבלתי איש אחר]
וגם כאן יש לזכור את הפסוק, כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל (דברים ח' י"ח), ובתרגום הוא יהב לך עיצה למיקני נכסין. פירוש, ה' נותן בלב האדם רעיונות להרויח כסף.

 

[בייסי]

כתיבה מדהימה ושנונה! יישר כח!
לגופם של דברים אין כמובן תשובה ברורה [או לא ברורה] לשאלה זו, אך ברור שיש הבדל של שמים וארץ בין מי שמגיע לחתן מתוך מצב כלכלי מאורגן, למי שמגיע עם מאזן שלילי משמעותי.
לפני כמה שנים שאלתי את מרן ר' גרשון זצ"ל כמה להתחייב עבור נישואי בתי, וענה לי 'כמנהג המדינה' [יל"ע מה כוונתו בתשובה זו, ואכמ"ל]. חזרתי ושאלתי, אבל מנין אביא את הכסף? חייך מרן חיוך עצוב ופרס ידיו כלפי מעלה...

אסביר את התשובה;
בעצם אסור לך להתחייב על כסף שאין לך.
אבל,
בהיות ואתה חייב להשיא את בתך, מותר לך להתחייב על מה שמקובל, ולבטוח בה' שהוא ימציא לך את הכסף הנדרש.
מעבר למה שמקובל זה כבר לא קשור לחיוב שלך על נישואי הבת, ולכן אסור לך להתחייב על כסף שאין לך.

 

[עיר שהיא עולם]

צריך לטפל בשורש הבעיה שהוא- להתחייב לחלק מדירה!
זה מקור כל הצרות, מפני שהחתונה עצמה וכל הנלווה הן הוצאות שאפשר לעמוד בהן, אבל ההתחייבות
כל אחד לפי מה שמקובל בחוג שלו- היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה!!!!!!!!!!!!!!!!!
במיוחד עכשיו עם כל יוקר המחיה והעליות מחירים.
ולכן כל זוג יתכבד ויגיע בכוחות עצמו לדירה.
מתי כבר יתבטל הדבר הזה????????

 

[מנוי פרימיום]

צריך לטפל בשורש הבעיה שהוא- להתחייב לחלק מדירה!
זה מקור כל הצרות, מפני שהחתונה עצמה וכל הנלווה הן הוצאות שאפשר לעמוד בהן, אבל ההתחייבות
כל אחד לפי מה שמקובל בחוג שלו- היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה!!!!!!!!!!!!!!!!!
במיוחד עכשיו עם כל יוקר המחיה והעליות מחירים.
ולכן כל זוג יתכבד ויגיע בכוחות עצמו לדירה.
מתי כבר יתבטל הדבר הזה????????

אם הזוג יצטרך לדאוג לדירה איך הבעל יוכל לשבת וללמוד?

 

[פרמיום]

אנחנו משפחה ברוכה ועליזה השבח לא-ל, עם השנים צברנו חובות כמו כל משפחת אברך שאין לו אבא יהלומן

זה מחויב המציאות? אין שום דרך אחרת?

אם הזוג יצטרך לדאוג לדירה איך הבעל יוכל לשבת וללמוד?

אם האבא יצטרך לדאוג ל- 8 דירות, איך הוא יוכל לשבת וללמוד?

 

[דיאלוג]

אם מורידים את הדירות מהמשוואה
ברור שבחיסכון קטן ותקין אפשר להגיע לחתונה בלב שקט
בטח ובטח כשהחיסכון נמצא באיזה קופת גמל שווה.

הבעיה היא הדירות. תתפלל שהשטות הזאת תחלוף מהעולם עד חיתון ילדיך

 

[אבינועם גולדברג]

הכתיבה שלך ממש יפה ומשוכללת, אני בטוח שהרבה לא הבינו את כל הדקויות, ומסתמא גם אני לא.
לעצם השאלה, בחשבון זו באמת קושיה טובה, אבל אולי התשובה היא שבאמת הכל משמים והכל בשפע ניסי.
אלא שעלינו למעט בנס כככל האפשר.
היה טוב יותר אם לא היינו שמים לב לסתירה הזאת, אבל כעת שחשפת אותה, ייתכן שבאמת כבר אין טעם.

 

[הווה פשוט]

הכתיבה שלך ממש יפה ומשוכללת, אני בטוח שהרבה לא הבינו את כל הדקויות, ומסתמא גם אני לא.
לעצם השאלה, בחשבון זו באמת קושיה טובה, אבל אולי התשובה היא שבאמת הכל משמים והכל בשפע ניסי.
אלא שעלינו למעט בנס כככל האפשר.
היה טוב יותר אם לא היינו שמים לב לסתירה הזאת, אבל כעת שחשפת אותה, ייתכן שבאמת כבר אין טעם.

יפה, אבל לא תמיד ניתן להשתמש בטיעון "מיעוט הנס", לפעמים זה ממש חוכא.
מספרים על "צדיק" אחד שכשרצה לעשות קידוש לבנה היו השמים מעוננים, לקח הצדיק את מטפחתו עלה על כסא בחצר בית הכנסת והחל לנופף עם המטפחת אל פני השמיים בנסותו לנקות את השמים בכוונות ויחודים,
שאלוהו לשם מה הוא עולה על כיסא?
וענה: למעוטי בניסא עדיף...

וכמובן, תודה על המחמאות

 

[יבנה המקדש]

בלת"ק,
איזו כתיבה שנונה!
נהניתי מכל משפט!

 

[במה]

למה שכירות זה לא כסף לפח?

מכיר בבני ברק יהודי בעל נכסים המתגורר בשכירות בדירת פאר ומשלם עליה בערך 15000 אל"ש לחודש.
כששאלתי אותו את השאלה הנבונה שלך ענה לי שמהסכום שהייתה עולה לו הדירה הזו הוא עושה בחודש הרבה יותר ממה שהוא משלם על שכירות.
וכך נוהגים אחינו בארה"ב לרובם אין דירות גם לעשירים (ויש הרבה שיש להם דירות אך הם גרים בשכירות).

 

[יאנקאלע]

מכיר בבני ברק יהודי בעל נכסים המתגורר בשכירות בדירת פאר ומשלם עליה בערך 15000 אל"ש לחודש.
כששאלתי אותו את השאלה הנבונה שלך ענה לי שמהסכום שהייתה עולה לו הדירה הזו הוא עושה בחודש הרבה יותר ממה שהוא משלם על שכירות.
וכך נוהגים אחינו בארה"ב לרובם אין דירות גם לעשירים (ויש הרבה שיש להם דירות אך הם גרים בשכירות).

היום לא שווה כלכלית בכלל לקנות דירה
השכירות לדירה 3 חד' במרכז לא י-ם ב"ב כ3-3.5 אל"ש
בקניה תשלם על אותה דירה
הון עצמי כחצי מליון
פלוס משכנתא לפחות 5000 ל 30 שנה
אז מה הרווחנו?

 

[bracha5]

היום לא שווה כלכלית בכלל לקנות דירה
השכירות לדירה 3 חד' במרכז לא י-ם ב"ב כ3-3.5 אל"ש
בקניה תשלם על אותה דירה
הון עצמי כחצי מליון
פלוס משכנתא לפחות 5000 ל 30 שנה
אז מה הרווחנו?

הפחד היחיד שתוך 10 שנים תשלם על הדירה הזאת פי 3 שכירות. אחרת אתה צודק

 

[יאנקאלע]

הפחד היחיד שתוך 10 שנים תשלם על הדירה הזאת פי 3 שכירות. אחרת אתה צודק

אבל למה לשלם עכשיו הון עצמי מטורף
שאין לאף אחד מאיתנו
ואח"כ לשלם משכנתא יקרה שהיא ודאי עולה כל חודש
כי אולי השכירות תעלה
בגמרא קוראים לזה ברי ושמא ברי עדיף

 

[אבישי ויינגולד]

@הווה פשוט
כתיבה משובחת מאוד!
תענוג לקרוא וליהנות שוב מהשנינות ומהחכמה שלך!

אתה לא מבייש את הפירמה המיוחדת שלך
ממאמריך הקודמים
ובמיוחד מהסדרה המונומנטלית שלך
על חוויותיך בטסטים ובנהיגה הראשונה וכו'..

ולעצם שאלתך,
אם אזקק אותה לשני משפטים:
למה בניהול משק בית שוטף צריך וראוי לחיות עפ''י תקציב ידוע בהתאם להכנסותיך
ובהוצאות החתונות אין הדבר כך?

ראשית, מי אמר שלא?
ישנם הרבה אנשים שגם את החתונות שלהם הם מנהלים מתקציב ידוע ומוגדר מראש
לפני כ-3 שנים אמר לי אחד מראשי העוסקים בתחום במגזר החרדי
שעפ''י הידוע לו:
כ-33% מהציבור מחתן ילדים ללא חובות!!
צא ובדוק כיצד?
ישנם הרבה תשובות אפשריות.
זה נושא לסדרת הרצאות שלימה.

שנית,
אם גדו''י אומרים כך לעשות בחתונות ילדים
והם לא אומרים את זה על ניהול תקציב שוטף
אז זו סיבה מספיק טובה כך לנהוג!
כך לטעמי.

שלישית,
הגר''מ קסלר כבר בדק את זה לפני כמה שנים
ומצא שמי שהגיע לחתונת ילדו הראשון אם איזה שהוא חיסכון כלשהוא ואפי' קטן
הצליח לצאת מהסחרור הכלכלי של חיתון ילדיו בתוך כמה שנים

לעומתו מי שהגיע לחתונת ילדו הראשון
עם איזה שהוא חוב בצד ואפי' קטן
לא הצליח לצאת מהחובות עד ועד בכלל..

אפרופו 'יד שמשון'
הם עשו כנס ייעודי לגבי שאלתך
לפני כמה שנים
אני חושב שניתן למצוא את זה כאן

נאמרו שם ע''י הדרשנים השונים כמה סוגי תשובות
מאמונה ועד השתדלות
מהתחייבויות מתונות ועד השלך על ה' יהבך
תנסה להתחבר לדרך שהכי מתאימה לאורח חייך.

ותמשיך לכתוב לנו בסגנונך המיוחד והמלבב!
ההווה שלך איננו כ"כ פשוט, כלל ועיקר..

 

[bracha5]

אבל למה לשלם עכשיו הון עצמי מטורף
שאין לאף אחד מאיתנו
ואח"כ לשלם משכנתא יקרה שהיא ודאי עולה כל חודש
כי אולי השכירות תעלה
בגמרא קוראים לזה ברי ושמא ברי עדיף

מה שהיה מקובל עד היום: לקנות דירה למשפחה קטנה, ובהמשך להוסיף כסף להגדיל את הבית, עם צמיחת המשפחה. ולהגיע לזיקנה עם מינימום הוצאות.
זה מטריד שאין לנו היום אפשרות לזה

 

[יבנה המקדש]

אני צופה לאשכול הזה מקסימום עמודים..

 

[חד פעמית]

זוהי שאלה שמפריעה לי, שלחתי אותה במכתב לאחד מארגוני הכלכלה החרדיים הגדולים, ולא קבלתי תשובה.
אז אולי כאן מישהו יענה.

וזה לשון המכתב שלי


שלום לך הרב אריה,
נדמה שאתה הכתובת המתאימה ביותר לשאלה שמציקה לי זמן רב, שאלה שמן הסתם אין מי שניסה לנהל תקציב והיא לא חלפה במוחו, גם אם רק במעורפל.
אנחנו משפחה ברוכה ועליזה השבח לא-ל, עם השנים צברנו חובות כמו כל משפחת אברך שאין לו אבא יהלומן, ושאת דפי הבנק הוא משליך לפח מבלי אפילו לנסות לפתוח את המעטפה.
רשימת הגמחים בקריה היתה ארוכה ארוכה, ואפשרה לגלגל ולגלגל בלי לחשוב יותר מידי קדימה, כמו שאומר הפתגם "הכנסות אין והוצאות כהרף עין והעתיד עדיין, דאגה מנין".
בהמשך נפרצו גבולות הקריה והתחלתי לצאת ולארגן אספקת מזומנים מירושלים ומבני ברק, ואותות ראשוניים של חוסר נוחות החלו לערער את השאננות שלי.

ואז התחלנו ברוך השם לחתן, ונורה אדומה מאד התחילה להבהב.
גיליתי להפתעתי שדרך הגלגול אינה משתרעת לאופק לנצח אלא יש לה קצה, ובקצה תהום עמוקה פעורה, תהום שאני דוהר אליה בלי בלמים.
והבנתי שבמקום לנסות לאתר גמחים בטבריה, או גרוע מזה- לפנות לבנקים, עלי לגשת לעזרה מקצועית.
פניתי לכמה ארגוני יעוץ כלכלי, וגם עברתי סדנה ארוכה, והתחלנו לנסות לנהל תקציב.
כל זה לא שייך ישירות לשאלה שלי, רק ספרתי קצת על עצמי למען הנמוס.

הבעיה שמטרידה אותי, ר' אריה, היא זו.
מה היית אומר למשל על משפחה שלקחה את ענין התקציב המסודר ברצינות רבה מביטים על כל שקל בזכוכית מגדלת, כל פעולה פיננסית מתועדת בשלשה עתקים והיד אינה מתקרבת לארנק בלי אישור של תוכנת התקציב הממוחשבת המשקללת את כל ההוצאות הצפויות והבלתי צפויות בחמש השנים הבאות.
יופי.
אה, חוץ מענין פעוט אחד שאינו ממש לפי הכללים, את אחד משמונת כרטיסי האשראי (ההוא התכלת עם התמונה של עננים המתפזרים ברוח החפשית) הם מחליטים להשאיר מחוץ לחוק, בו הם קונים בלי לחשוב פותחים הוראות קבע בשפע מרביצים עסקאות תשלומים מלבלבות וכמובן לא בוחנים דפי חשבון ולא יודעים איזו חברת אשראי זו בכלל.
אבל חוץ מהכרטיס הזה, הכל פיקס.

חייכת לעצמך?

או קיי בא נראה מה קורה במציאות.
לאזן תקציב זה תהליך לא קל אבל אפשרי בהחלט גם למשפחת אברך, גם אם היא ברוכת נפשות, עם קצת טריקים של הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות מצליחים להגיע מתנשמים בכבדות לסוף החודש עם חלומות בלתי מוגשמים ועם שפתים נשוכות עד דם.

אבל

אז מגיעות החתונות!

מול החתונות כולם נופלים כזבובים, חיוכי המומחים הכלכליים נמחקים כלא היו, מלווי המשפחות מחוירים, והמחשבונים הדיגיטליים נתקעים. שום ניהול תקציב לא יושיע גם אם המשפחה תסתפק בפרוסת לחם יבשה ביום ותשתה רק מהברז של הגינה הסמוכה.

לבן שלנו שהתחתן לא מזמן הצעתי להתחיל כבר מעכשיו לחסוך לחתונות ילדיו.
"שים בצד 500 שח כל חודש, ובעוד עשרים שנה יהיה לך, הממ, יהיה לך....
אפשרות לחתן רבע בת בערך.

ובשביל שאר 9.75 הילדים, נשתמש בכרטיס התכלת".

אז אחת מן השתים, או שעושים חלוקה ברורה בין תקציב המשפחה המפוקח באדיקות לבין תקציב החתונות הפוחז והפרוע ותהא ססמתינו "חיים ממה שיש ומחתנים ממה שאין"
ואז יהיה גורלנו כגורל בעל כרטיס האשראי המוחרג מהתקציב שספרנו עליו, נרכיב בכניסה פלדלת עם רב בריח מוגן ירי ומצלמות במעגל סגור ושני כלבי בולדוג אכזריים, אך את דלת המרפסת נשאיר פתוחה.

או

שלא מחתנים מבלי תכנית ברורה וברת השגה עד האגורה האחרונה של האוטובוס חזור מהשבעברוכעס האחרון.
ואז תשבנה בנותינו עד שילבינו קוקואיהן או עד שאיל נפט סעודי ישתגע ויוריש לנו חמישה מליון, או שתיבנה שכונת חרדית מצריפי קרטון ליד אום אל פאחם שיהיה ניתן לרכוש שם דירת חצי חדר במשכנתא נטולת רבית בהחזר של שבעים שנה.
אל מול רעם תותחי הנישואים צלצולי ה'פעמונים' נדמו, גבורת 'יד שמשון' נעשית דלילה, ומושיטי ה'סייעתא' מקבלים סיוטא.

זה בסדר, אני יודע.
אני יודע מה שאומרים בשם הרבנים, שבענין החתונות מתרחשים ניסים.
ושכל נושא נשואי הילדים מתנהל מעל הטבע.
ומכיון שניכר שזו ההנהגה כיום משמים עם צבור היראים, הרי שאפשר להצטרף לטרנד ולהתחייב בלי לחשוב יותר מדי.

רק שאם כך הם פני הדברים, יש מקום להרהורים, האמנם הנסים הללו מתרחשים רק בשטח החתונות ולא בשאר שטחי הכלכלה הביתית? מה ההגיון בזה?

אם יש נסים אז הכל נסים. והלא הדברים קל וחומר, אם המליונים נוצרים יש מאין, אז הכמה מאות שקלים החודשיים הם בעיה? מי שאמר לחומץ שידלק לא יאמר לשמן לדלוק?!

וחוץ מזה הן ברור שיש זליגה פיננסית בין התחומים ואיפה בדיוק נציב את הגבול?

נניח שבסוף חודש אנו מגלים חריגה שלילית של מאתים שח מתקציב המזון (נו, בגלל ההתפרעות ההיא בחנות הבאגטים הבשריים), אין בעיה! נשלוף מאתים מתקציב הפרחים לכלה ונכניס לסעיף המזון, ודי. והפרחים? תקציב הפרחים הן יתמלא אוטומטית מהאנרגיה הניסית השופעת ואופפת את תחום החתונות, ובא לציון גואל. ואנחנו נבא בשלום לבאגטוסט פעמיים בשבוע לפחות עם כל המשפוחה.

ואם לדבר בלשון פילוסופית, חבל שקצהו האחד אינסופי וקצהו השני בידינו, גם אם נחתוך ממנו עוד ועוד, האורך שלו ישאר תמיד אינסופי.
נמצא שמכיון שכל הוצאות ה'כלולות' הן כלולות בתקציב הרגיל, אין טעם שלא לשלח רסן ולגהץ ביד קלה עם כל שמונת הכרטיסים המבריקים.
או שאתה מחליט לחיות בשליטה מלאה, ולחכות לזכיה בלוטו או שסבא יתמנה לשר השיכון, ועד אז להשתמש בצבעי-שער לקוקואים המכסיפים.

כתבתי קצת בהומור כי בלעדיו אי אפשר לנהל תקציב משפחתי או כל מערכת רווית רגשות אחרת, אבל ההומור הזה מסתיר מאחוריו המון כאב תסכול ובלבול שאני בטוח שהרבה מהצבור שותפים לו, והייתי שמח לשמוע ממך אם והיכן טעיתי.

תודה

אם אתה כבר בפרוג.

תתחיל לקרוא בנחת ובסבלנות את המאמרים של @מקצועי בלבד על שוק ההון.

זה לא יום ולא יומיים. זה נושא שצריך ללמוד אותו ולהבין אותו.

אתה תגלה שסיכון מוגבר זה לא בדיוק מה שחשבת. ועוד עמה מושגים.

אחר כך תלמד קצת על השקעות בנדל"ן.

ויישאר לך רק להכריע בויכוח הגדול מה עדיך נדל"ן או שוק ההון.

אבל אם מתחילים לחסוך מיד אחרי החתונה. (לחסוך זה לא בדיוק המילה, יותר מדוייק - להשקיע/לקנות) אפשר להגיע לסכומים עצומים!!

נ.ב. בהזדמנות זו, נביע את התודה על המאמרים השנונים והחינניים...

 

[חד פעמית]

אם הזוג יצטרך לדאוג לדירה איך הבעל יוכל לשבת וללמוד?

לפני עשרים שנה אמרו את זה על זוג שלוקח 100 אלף משכנתא...