התייעצות שאלה לאמהות של משפחות ברוכות ילדים

[ק'סניק]

לא שמעתי עוד שום ישיבה שלבחורים יש מנה עיקרית כמה שהם רוצים אולי מהתוספות.

יכול למנות לך הרבה ישיבות שיש מהכל בשפע רב

 

[rivkiy]

יכול למנות לך הרבה ישיבות שיש מהכל בשפע רב

שמחה לשמוע.
מה שאני מכירה זה בעיקר מריבות כל השניצל...

 

[ככר השוק]

ממש לא!
אולי יש שיטות אכילה כאלה, רק שלא מתאים לכל האוכלוסיה.
יכול מאוד להיות שחלבונים מהצןמח בריאים, ויכולים למלא מקום של פחמימות.
אבל חלבון מן החי-מלא בכולסטרול.
יכול להיות שלאדם בריא לאכול 2-3 מנות חלבון מן החי ביום זה בסדר.
אבל מכירה אישית משפחה עם הסטוריה של כולסטרול גבוה,
שההוראה מהרופא הייתה- לא לאכול יותר מ3-4 ביצים בשבוע! (שכולל גם את הביצים בפשטידות. עוגות, וכו')
ופעם-פעמיים בשבוע בשרי, בעדיפות לחזה. ואם אוכלים עוף-רק בלי עור.

אז רק כדאי להזהר לפני שכותבים...

אנשים חולים צריכים הנחיות תזונה מיוחדות. אין ספק.
עניתי לטענה שלתת לילד עוד,קציצה פוגע לו בבריאות. הרבה יותר פוגע למלא את הילדים בפחמימות. זה הכל. ילד יכול לשבוע מקציצות וירקות וזו תזונה מעולה לאורך זמן, ואם הארוחה שלו מבוססת באופן קבוע על תפוחי אדמה ופסטה זו לא תזונה בריאה.

 

[יהלומים]

כמות האוכל משתנה בין משפחות
אצלינו זה ממש בולט
אצל ההורים שלי רגילים לאכול הכל ובשפע לא חסר לא בררנים
ואצל ההורים של בעלי לדעתי הם שבעים מכלום ובקושי אוכלים ביום יום
עד כדי כך שלא נעים לי להיות שם בשבת כי הם גומרים לאכול אחרי 2 דקות ואני בקושי התחלתי
הכל עניין של הרגל ואי אפשר להשוות בין כמויות של משפחה אחת לשניה

זה גם עוד עניין
כמה האוכל תופס מקום
יש משפחות שכל מפגש - זה דיון איזה אוכל ומה יאכלו
מתלהבים מאוכל, והכי משמח אותם זה אוכל טעים וברמה
ויש משפחות שהאוכל לא תופס מקום כלל, לא מדובר, ולא מעניין את אף אחד....

הוצאתי קבוצה של עובדות שלנו למסעדה, הזמנתי מלאאא אוכל יקר וברמה
לא נגעו כמעט בכלום
נשארתי עם כל האוכל כמעט....

 

[טרמפיסט]

אני רוצה להסיט את הנושא לכיוון מחשבה אחר, ולא, אין כוונתי ל''השקפה'' בנושא פרנסה מן השמים ומקראות מפורשים שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים וכו' וכו', יש בזה טובים וחכמים ממני...
רוצה לתת רק מבט מלמטה, מתוך השטח.
כולנו גדלנו בישיבות ובתוך הציבור האיכותי והמיוחד שזכינו להיות חלק ממנו וליצור את ההמשכיות שלו בהנהגות השמורות רק לנו, בחלק מהדברים ניתן להבחין גם בעין גסה, ובחלקם עם עין עדינה ונפש לא מחוספסת ניתן לחוש ולהבין את המצע המיוחד שבו אנחנו גדלים וחיים ולתוכו בחרנו לחנך את דור ההמשך שלנו.
ולגופו של עניין, משהו עם האוכל בציבור שלנו לוקה בחסר, ולא המתכונים והטעמים, אלא תרבות האכילה,
לא פעם אתה פוגש בשמחה משפחתית או באירוע שבו מוגש אוכל מכל סוג שהוא(!!!) אנשים מכובדים וכ"ש אם מדובר בבחורים צעירים, שעד שהגעת פנים מול פנים איתם ועם האוכל לא היית מסוגל לקשר בין שני האנשים שהכרת, צורת האכילה שלהם, הכמויות, היכולת לאכול מכל מה שמוגש בלי לחשוב בכלל, זה פשוט לא אותו בן אדם!!
המקום הראשון שאני נפגשתי בתופעה הוא כמובן בישיבה, אותו חברותא או חבר חדר נעים הליכות ועדין נפש נהפך למכונה לאספקת אוכל, ואני מדבר בכאב מתוך היכרותי האישית עם ישיבה שממוקמת במזרח של עולם הישיבות הליטאיות!!
כמובן שאני לא יכול לשייך שום תופעה למשהו מסויים, אבל ברור שילד שבבית לא היה נושא של חסר באוכל ולא הרגיש את השיטות שההורים היקרים שלו עושים כדי לחסוך בכמויות או בסחיבות או בכסף או בכל דבר אחר על חשבון האוכל שלו, יוכל בקלות יותר להתמודד עם אוכל שיוגש מולו, ויותר בקלות עם מה שלא יוגש מולו...
ושוב, אין לי כוונה לקנטר את הציבור שעליו גם אני נמנה, אבל לפעמים ההשקעה בדברים אחרים גורמת לנו לשכוח שכדי להצליח במטרה של גידול בית של תורה התנאי הראשון הוא בית, ואת הבית לגדל על ערכי התורה.
מקווה שהובנתי ומתפלל יחד עם כולם "ותן לכל גויה וגויה די פרנסתה".

 

[cyp]

מה ההתלהבות בבשרי דווקא יש עוד חלבונים טובים ומזינים, וזולים פי כמה, אני מכינה בשרי פעם פעמיים בשבוע גג, וממש לא מחסכון כלכלי, אני לא חוסכת באוכל בכלל נקודה!!!! משתדלת לאכול ולהכין בריא וקונה מוצרים בריאים ויקרים, פירות וירקות בלי הגבלה בכלל, אני אחסוך בבגדים, רהיטים, חופשות וטיולים אבל לא באוכל, הגוף שלנו יקר ודורש דלק איכותי,
תחסכו בג'אנק ובממתקים ובשתיה מתוקה לשבת,

 

[ק'סניק]

אני רוצה להסיט את הנושא לכיוון מחשבה אחר, ולא, אין כוונתי ל''השקפה'' בנושא פרנסה מן השמים ומקראות מפורשים שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים וכו' וכו', יש בזה טובים וחכמים ממני...
רוצה לתת רק מבט מלמטה, מתוך השטח.
כולנו גדלנו בישיבות ובתוך הציבור האיכותי והמיוחד שזכינו להיות חלק ממנו וליצור את ההמשכיות שלו בהנהגות השמורות רק לנו, בחלק מהדברים ניתן להבחין גם בעין גסה, ובחלקם עם עין עדינה ונפש לא מחוספסת ניתן לחוש ולהבין את המצע המיוחד שבו אנחנו גדלים וחיים ולתוכו בחרנו לחנך את דור ההמשך שלנו.
ולגופו של עניין, משהו עם האוכל בציבור שלנו לוקה בחסר, ולא המתכונים והטעמים, אלא תרבות האכילה,
לא פעם אתה פוגש בשמחה משפחתית או באירוע שבו מוגש אוכל מכל סוג שהוא(!!!) אנשים מכובדים וכ"ש אם מדובר בבחורים צעירים, שעד שהגעת פנים מול פנים איתם ועם האוכל לא היית מסוגל לקשר בין שני האנשים שהכרת, צורת האכילה שלהם, הכמויות, היכולת לאכול מכל מה שמוגש בלי לחשוב בכלל, זה פשוט לא אותו בן אדם!!
המקום הראשון שאני נפגשתי בתופעה הוא כמובן בישיבה, אותו חברותא או חבר חדר נעים הליכות ועדין נפש נהפך למכונה לאספקת אוכל, ואני מדבר בכאב מתוך היכרותי האישית עם ישיבה שממוקמת במזרח של עולם הישיבות הליטאיות!!
כמובן שאני לא יכול לשייך שום תופעה למשהו מסויים, אבל ברור שילד שבבית לא היה נושא של חסר באוכל ולא הרגיש את השיטות שההורים היקרים שלו עושים כדי לחסוך בכמויות או בסחיבות או בכסף או בכל דבר אחר על חשבון האוכל שלו, יוכל בקלות יותר להתמודד עם אוכל שיוגש מולו, ויותר בקלות עם מה שלא יוגש מולו...
ושוב, אין לי כוונה לקנטר את הציבור שעליו גם אני נמנה, אבל לפעמים ההשקעה בדברים אחרים גורמת לנו לשכוח שכדי להצליח במטרה של גידול בית של תורה התנאי הראשון הוא בית, ואת הבית לגדל על ערכי התורה.
מקווה שהובנתי ומתפלל יחד עם כולם "ותן לכל גויה וגויה די פרנסתה".

צר לי אבל אמרה פעם אשתו של אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורינו ע"ה ש"מה לעשות אני מאד אוהבת לאכול"...
ואם הייתי אומר לך את השם לא היית מאמין שזאת היא... מן המפורסמות בציבור...
ואם תשאל אותי היתכן?! אומר זה שאין זה סותר... רק שלא צריך לקרא לזה תאוות האכילה...
אנחנו בנ"א וזו לא בושה לאהוב אוכל!! נקודה!!!
מקווה שהובנו דברי..

 

[שירה 34]

השאלה אם המטרה היא להשביע, או לתת בסיס תזונתי איכותי. ילדים צריכים חלבונים ושומנים טובים כדי לגדול ולמצות פוטנציאל. פחמימות ריקות כמו לחם, פסטה ותפוחי אדמה הן, ובכן, ריקות. אם אי אפשר לתת קלוריות מדברים אחרים אז בלית ברירה מנפחים בלחם ולא חושבים על העתיד, העיקר שהילד יהיה שבע הרגע. אבל אם יש ברירה, הפחמימות האלה אמורות להיות חלק קטן מהתזונה, לא העיקר שלה.

מבחינתי אם ילד אוכל עוף ומרק ירקות, שלא יגע באורז או פסטה. ארוחת ערב של חביתה, גבינה וירקות היא מושלמת ולא צריך בה לחם. יש מספיק פחמימות גם במזונות הלא פחמימתיים.

המטרה היא להשביע.
ועד היום בשבתות אוכלים המון לחם עם הסלטים.
ויש לציין שכולם שם בריאים וחזקים, גבוהים ורזים
ודווקא אני שתמיד חיכתה לי צלחת אוכל מבושלת ומקרר מלא פירות וירקות וגם היום משתדלת לאכול טוב,
אני די חלשה וסובלת מכל מיני דברים..

 

[ש. סופר]

אני רוצה להסיט את הנושא לכיוון מחשבה אחר, ולא, אין כוונתי ל''השקפה'' בנושא פרנסה מן השמים ומקראות מפורשים שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים וכו' וכו', יש בזה טובים וחכמים ממני...
רוצה לתת רק מבט מלמטה, מתוך השטח.
כולנו גדלנו בישיבות ובתוך הציבור האיכותי והמיוחד שזכינו להיות חלק ממנו וליצור את ההמשכיות שלו בהנהגות השמורות רק לנו, בחלק מהדברים ניתן להבחין גם בעין גסה, ובחלקם עם עין עדינה ונפש לא מחוספסת ניתן לחוש ולהבין את המצע המיוחד שבו אנחנו גדלים וחיים ולתוכו בחרנו לחנך את דור ההמשך שלנו.
ולגופו של עניין, משהו עם האוכל בציבור שלנו לוקה בחסר, ולא המתכונים והטעמים, אלא תרבות האכילה,
לא פעם אתה פוגש בשמחה משפחתית או באירוע שבו מוגש אוכל מכל סוג שהוא(!!!) אנשים מכובדים וכ"ש אם מדובר בבחורים צעירים, שעד שהגעת פנים מול פנים איתם ועם האוכל לא היית מסוגל לקשר בין שני האנשים שהכרת, צורת האכילה שלהם, הכמויות, היכולת לאכול מכל מה שמוגש בלי לחשוב בכלל, זה פשוט לא אותו בן אדם!!
המקום הראשון שאני נפגשתי בתופעה הוא כמובן בישיבה, אותו חברותא או חבר חדר נעים הליכות ועדין נפש נהפך למכונה לאספקת אוכל, ואני מדבר בכאב מתוך היכרותי האישית עם ישיבה שממוקמת במזרח של עולם הישיבות הליטאיות!!
כמובן שאני לא יכול לשייך שום תופעה למשהו מסויים, אבל ברור שילד שבבית לא היה נושא של חסר באוכל ולא הרגיש את השיטות שההורים היקרים שלו עושים כדי לחסוך בכמויות או בסחיבות או בכסף או בכל דבר אחר על חשבון האוכל שלו, יוכל בקלות יותר להתמודד עם אוכל שיוגש מולו, ויותר בקלות עם מה שלא יוגש מולו...
ושוב, אין לי כוונה לקנטר את הציבור שעליו גם אני נמנה, אבל לפעמים ההשקעה בדברים אחרים גורמת לנו לשכוח שכדי להצליח במטרה של גידול בית של תורה התנאי הראשון הוא בית, ואת הבית לגדל על ערכי התורה.
מקווה שהובנתי ומתפלל יחד עם כולם "ותן לכל גויה וגויה די פרנסתה".

מצטער אבל אני חולק עליך!
מצב האוכל בישיבות משפיע על תרבות האכילה ללא קשר לבית!
ראיתי בחורים ממשפחות אמידות מתנפלים על מנות בישיבה בצורה מביישת,
ולא הועילו להם השנים של השובע בבית הוריהם…

 

[יהלומים]

יש עוד חלבונים טובים ומזינים, וזולים פי כמה,

איזה ואיך?
תני דוגמא לצלחת בריאה וטעימה שלא בשרי!
אנחנו שנים שוברים את הראש במה לגוון
בסוף תמיד נשארים תקועים עם הבשרי...

 

[אין עוד מלבדו"]

אני יותר אוהבת פרווה מבשרי (רוב הרעיונות לקחתי מהצהרון של הבן שלי שאוכלים נראה לי פעם בשבוע פרווה)
קוסקוס עם חומוס וירקות
שעועית ירוקה(או אפונה) ברוטב אדום/או בלי רוטב עם שומשום וקצת סויה +אורז מלא ולבן מערבבת כי ככה יותר טעים ולא מידי כבד
שעועית לבנה ברוטב אדום (מבשלת את השעועית כמה שעות לבד אחרי השריה ואחכ מכינה רוטב)
קציצות עדשים
אורז עם עדשים
פירה עם טונה +סלט ירקות
בורגול עם בצל מטוגן
לפעמים מכינה סתם מוקפצים מכל ירק שיש בבית
אוהבת גם להכין סלט בנוסף מירקות שיש בבית

אני משתדלת להביא פחממה מלאה ככה זה יותר משביע ולא מחפשים לשבוע מהעוף (בקושי משתמשת באטריות/פתיתים). לא שמתקמצנת אנחנו משפחה קטנה אבל נראה לי יותר בריא לאכול גם פחמימה מלאה
לגבי חלבונים אני שמעתי שצריך גרם לכל משקל. (לגבי ילד שהיה נמוך אמרו לנו להשתדל שיאכל הרבה חלבונים) לא חייבים דוקא עוף אפשר לאכול בערב ביצה עם טונה,חביתה
חלבונים יש גם באורז מלא ועדשים
נראה לי זה מתחיל מהבוקר ,לא צריך לבוא לארוחת צהריים רעבים. אני מכינה לחמניות קמח כוסמין/מלא (שגם בזה יש חלבונים) עם ממרח טוב וירקות +פרי/ירק
לגבי פירות וירקות הבן שלי מביא מהצהרון מידי פעם קופסאות עם ירקות שטופים מאמינה שאת יכולה לנסות לבקש מגן שקרוב אליך שתקחי מהם (זה לא בושה אם לא תקחי זה נזרק לפח)
יש גם חנויות שעושות הנחה על הירקות ביום ראשון בדרך כלל אפר למצוא ירקות במצב טוב לבישול
וכל הכבוד את אמא מסורה שדואגת לילדים אשריך

 

[MRF]

אני רוצה להסיט את הנושא לכיוון מחשבה אחר, ולא, אין כוונתי ל''השקפה'' בנושא פרנסה מן השמים ומקראות מפורשים שהקב"ה זן מקרני ראמים ועד ביצי כינים וכו' וכו', יש בזה טובים וחכמים ממני...
רוצה לתת רק מבט מלמטה, מתוך השטח.
כולנו גדלנו בישיבות ובתוך הציבור האיכותי והמיוחד שזכינו להיות חלק ממנו וליצור את ההמשכיות שלו בהנהגות השמורות רק לנו, בחלק מהדברים ניתן להבחין גם בעין גסה, ובחלקם עם עין עדינה ונפש לא מחוספסת ניתן לחוש ולהבין את המצע המיוחד שבו אנחנו גדלים וחיים ולתוכו בחרנו לחנך את דור ההמשך שלנו.
ולגופו של עניין, משהו עם האוכל בציבור שלנו לוקה בחסר, ולא המתכונים והטעמים, אלא תרבות האכילה,
לא פעם אתה פוגש בשמחה משפחתית או באירוע שבו מוגש אוכל מכל סוג שהוא(!!!) אנשים מכובדים וכ"ש אם מדובר בבחורים צעירים, שעד שהגעת פנים מול פנים איתם ועם האוכל לא היית מסוגל לקשר בין שני האנשים שהכרת, צורת האכילה שלהם, הכמויות, היכולת לאכול מכל מה שמוגש בלי לחשוב בכלל, זה פשוט לא אותו בן אדם!!
המקום הראשון שאני נפגשתי בתופעה הוא כמובן בישיבה, אותו חברותא או חבר חדר נעים הליכות ועדין נפש נהפך למכונה לאספקת אוכל, ואני מדבר בכאב מתוך היכרותי האישית עם ישיבה שממוקמת במזרח של עולם הישיבות הליטאיות!!
כמובן שאני לא יכול לשייך שום תופעה למשהו מסויים, אבל ברור שילד שבבית לא היה נושא של חסר באוכל ולא הרגיש את השיטות שההורים היקרים שלו עושים כדי לחסוך בכמויות או בסחיבות או בכסף או בכל דבר אחר על חשבון האוכל שלו, יוכל בקלות יותר להתמודד עם אוכל שיוגש מולו, ויותר בקלות עם מה שלא יוגש מולו...
ושוב, אין לי כוונה לקנטר את הציבור שעליו גם אני נמנה, אבל לפעמים ההשקעה בדברים אחרים גורמת לנו לשכוח שכדי להצליח במטרה של גידול בית של תורה התנאי הראשון הוא בית, ואת הבית לגדל על ערכי התורה.
מקווה שהובנתי ומתפלל יחד עם כולם "ותן לכל גויה וגויה די פרנסתה".

דווקא יש בזה, ולכן חשוב לי שהילדים שלי לא יחשבו על אוכל, מי שיש לו תמיד לא חושב, זה לא נושא, לא חייב דברים יקרים אבל שיהיה בבית
מי שרעב [או בדיאטה] או שאין לו מספיק בבית כל היום חושב על אוכל, לפני ארוע או שמחה משפחתית אני נותנת להם סנדוויצים או משהו אחר כדי שלא יבואו מורעבים ויתנפלו, מלמדת אותם לאכול במתינות גם אם רעבים. גם אם אוכלים הרבה במיוחד בישיבה כנראה רעבים מאד, יש דרכים לעשות את זה נימוסי בעדינות ולא בבת אחת, כאילו רואים רק את האוכל ושוכחים מהעולם

 

[MRF]

צר לי אבל אמרה פעם אשתו של אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורינו ע"ה ש"מה לעשות אני מאד אוהבת לאכול"...
ואם הייתי אומר לך את השם לא היית מאמין שזאת היא... מן המפורסמות בציבור...
ואם תשאל אותי היתכן?! אומר זה שאין זה סותר... רק שלא צריך לקרא לזה תאוות האכילה...
אנחנו בנ"א וזו לא בושה לאהוב אוכל!! נקודה!!!
מקווה שהובנו דברי..

לאהוב - רק את ה'
אולי לחבב
גם בשבת חלק מהעונג זה בשר ודגים וכל מיני מטעמים
הכוונה נראה לי הייתה ההתנפלות, השקיעות באוכל, הצורה

 

[השם אוהב אותי]

חחח זה לא רק בישיבות ההתנפלות
גם בבתי מלון!
וואי אני ממש התביישתי בשביל אנשים.כאילו היו בצום...

 

[קצרה]

חחח זה לא רק בישיבות ההתנפלות
גם בבתי מלון!
וואי אני ממש התביישתי בשביל אנשים.כאילו היו בצום...

תרבות ישראלית ידועה
"שילמתי, אנצל עד תום".

לא קשור בשום אופן לרעב כזה או אחר
או לחרדים דווקא--

 

[קצרה]

לפעמים ילדים אוכלים עם העיניים או עם חוש הטעם.
או שהם "סובלים" מהאכלת יתר של אמא דאגנית בגיל הצעיר,
ומתעלמים מתחושות שובע אמיתיות.

ובניגוד למה שאתם חושבים - אכילה מרובה ואובדן של תחושות שובע רעב - אינה ענין בריא כלל.
עשיתם פעם דיאטה? יודעים מה הגודל של מנת חלבון ומנת פחמימה? זה גודל סביר שאמור להשביע אדם בוגר
מעבר לזה - זה אובדן של תחושות רעב/שובע אמיתיות
נכון, האמהות של פעם חשבו שהרבה אוכל זה בריא ומחזק את הגוף
היום יודעים שזה לא ההרבה אלא הנכון.
ושהרבה מדי אוכל - כולל הרבה חלבונים ומנות עוף / בשר - אינו ענין בריא או מבריא במיוחד.

המלצה של דיאטנית למצבי דיאטה תעבוד גם לבדוק את הענין הזה-

נותנים לילד חצי מנה
וכשהוא גומר ומבקש עוד
הוא מקבל את החצי השני
לרוב זה "משביע" יותר.

 

[BIZZARC- עשירה]

איזה ואיך?
תני דוגמא לצלחת בריאה וטעימה שלא בשרי!
אנחנו שנים שוברים את הראש במה לגוון
בסוף תמיד נשארים תקועים עם הבשרי...

קטניות אפשר להכין במגוון צורות שונות מתבשילים כבדים עד מנות קלילות.

 

[BIZZARC- עשירה]

אנחנו זוג צעיר, מכינה חצי קילו בשר טחון וחצי מגש שניצל לפחות - ל2 נפשות!
אולי אוכלים יותר כשקצת אנשים?

אני לא חושבת
יכול להיות שגם כמשפחה גדולה תאכלו יותר הנורמה כי זה הצורך שלכם
ויכול להיות שזה שאת מכינה הרבה אוכל משפיע על כמות האוכל שאתם אוכלים, השאלה היא האם הגעת לכמות הזו כי ראית שפחות מזה לא הספיק או כי קשה לך להכין כמות קטנה ועצם זה שיש בסיר גורם לכם לאכול יותר.

בקשר לכבד שומני כתוצאה מאכילת יתר של חלבונים-
1- זה צריך להיות הרבה מאוד חלבון מן החי דווקא (אצל ילד בן 4-5, יותר מ400 גר' דג או עוף לשבוע במשך תקופה ארוכה)
2. בד"כ זה יבוא עם גנטיקה של סכרת וכו'

 

[מה שבטוח]

תנו מתנה לילדים שלכם ותרגילו אותם לאכול לאט (זה מתחיל עם הילד בן שנה שאת מאכילה בנחת ולא דוחפת לו מהר עוד כפית ועוד כפית והמסכן רק בולע מהר כדי לא להחנק) מכניסים כף, מניחים אותה, לועסים לאט, בנחת, כל ה'וויב' בשולחן הוא נינוח, עצלני כמעט...
המשפטים של "מי מסיים ראשון?" או גרוע מזה, "מי שיסיים ראשון יקבל..." הם גרועים ככ!
לא אומרים לילד תגמור מה שיש לך בצלחת אלא אומרים לו "אתה שבע?" אכילה איטית תביא אותנו לאכול בדיוק את הכמות שאנחנו צריכים, ותתפלאו לראות שהיא קטנה יותר ממה שאנחנו חושבים.
וכך-הרבה הרבה יותר בריא לחיות. הרמב"ם אומר להתמלא עד שני שליש קיבה. ז"א שלא מפסיקים כשמפוצצים אלא כשיש מקום לעוד שתי קציצות...
במקביל-תפחיתו בפחמימות כמה שיותר, אין בהם שום בריאות (פסטה, פתיתים, תפו"א) תוספת של ירקות פחמימתיים (ירקות שורש) טובה הרבה יותר, וממש אין צורך בכל ארוחה גם תוספת פחמימות ריקות.
ונקודה נוספת- שימו לב שחזה עוף אמנם דל בשומן-אבל גם דל בברזל
אז אם זה העוף העיקרי אצלכם תדאגו לתגבר ברזל במקביל.
ולגבי העוף טחון-שימו לב אם זה "מוצר עוף טחון" ואז יש בו כל מיני סודות נוספים לעוף או "עוף/חזה עוף טחון" וברכיבים מופיע 100% עוף.
אני טוחנת במעבד מזון הרבה פעמים חזה עוף יחד עם התבלינים הביצים והפירורים וחוסכת הרבה עבודה. המרקם מעט משתנה.
אבל הכי חשוב- חיסכון על ילדים באוכל זה בעיני כמעט עוול (הכוונה לחסוך מהילד את מה שהוא זקוק לו כדי לגדול ולהתפתח) - והכוונה היא גם לחסוך מילדים אוכל בריא והרגלי תזונה נכונים.

אם כבר מדברים פה על בריאות,
מה בדבר שקיות הממתקים שהילדים מופיעים איתם כל בוקר למוסד הלימודים???

 

[כוכבה ה.]

אם כבר מדברים פה על בריאות,
מה בדבר שקיות הממתקים שהילדים מופיעים איתם כל בוקר למוסד הלימודים???

זה עדיין קיים איפשהו??
אצלינו אסור בתכלית האיסור כל דבר חוץ מבייגלך קרקרים וביסקוויטים
אם כבר הבעיה במסיבות יומולדת ובפרט שאר מסיבות שכל ילד בכיתה מביא משהו, אז זה נורא ואיום.