שאלה | אופן ציון פרקים-פסוקים

[עיגול רבוע]

האם הצורה הזאת:
(דברים ג'; ח'-כ"ג)
מקובלת דיה?

או שעדיף לנקוט בצורה אחרת.

האם בציבור הד"לי מקובלת יותר צורה זאת?

 

[cheinanit]

הצורה מקובלת מלבד הסימון ; שבד"כ נפוץ יותר לעשות , פשוט.

כמו"כ ישנם שמוותרים על הגרשים.

 

[כתב ומכתב]

הצורה מקובלת מלבד הסימון ; שבד"כ נפוץ יותר לעשות , פשוט.

אכן. את ה"נקודה ופסיק" כדאי לשמור למקרה בו ישנם שני מ"מ.
לדוג':
(בראשית א, יב; שמות יב, ד-ה)

 

[תמר21]

אני אוהבת לכתוב כך: (ר' בבראשית א', י"ב)
פותר לי את רוב הבעיות הקי'ימות. או את כולן בע"ה.

 

[יענקי R]

ראיתי שיש מציינים מראה מקום באופן כזה:
בראשית א:א (ואז אם יש שני מ"מ יכול לבוא ביניהם הפסיק הרגיל).
ויש שמספיק להם רווח בין פרק לפסוק ללא כל תוספת.
ולדעתי, הגרש-גרשיים שמעל אות הפרק/הפסוק - מיותרים לחלוטין וסתם מכבידים.

לגבי הדוגמה בשאלה, אני לא מבין למה יש צורך ב'פסיק נקודה' בין הפרק לפסוקים?
אני הייתי עשה כך:
(דברים ג ח-כג) וזהו.

 

[תמר21]

למה מיותרים?
עושים לי סדר בעיני'ים.
שונאת בלי פסיקים.
ואם מדובר, לדוג', בספר שמואל הנביא? ואז צריך להבין למה בדיוק הכוונה ב - שמואל ב ג ד - ה
אם בלי גרשי'ים, אז כבר - שמואל ב, ג, ד - ה
וממילא - דברים ג, ח - כג

 

[cheinanit]

בשמואל ומלכים, נהוג לכתוב שמואל-א ב, ג.

 

[יענקי R]

עושים לי סדר בעיני'ים.

הריסים נכנסים לי לעפעפי'''ים...

 

[תמר21]

הריסים נכנסים לי לעפעפי'''ים...

צריך לקצרן...

 

[אברהם]

למה מיותרים?
עושים לי סדר בעיני'ים.
שונאת בלי פסיקים.
ואם מדובר, לדוג', בספר שמואל הנביא? ואז צריך להבין למה בדיוק הכוונה ב - שמואל ב ג ד - ה
אם בלי גרשי'ים, אז כבר - שמואל ב, ג, ד - ה
וממילא - דברים ג, ח - כג

לך זה עושה סדר בעיניים
לרוב הקוראים הצורה שרשמת מפריעה

אין איזה כלל גורף ויש כמה שיטות אבל:
א. הכי חשוב להקפיד על אחידות
ב. גרשיים מיותרות לחלוטין, אלא אם כן מדובר במראה מקום שמובא כחלק מהטקסט שאז מקובל כן לציין, לדוגמא:
בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ (בראשית א, א).
אבל אם רושמים בגוף הטקסט, ללא סוגריים, אז כן יש לשקול לשים מירכאות - בפסוק א' בפרק א' של ספר בראשית, כתוב כך....
ג. בספרים שלהם שני חלקים (שמואל, מלכים, דברי הימים) - יש ליצור בידול בין החלק של הספר לבין הפרק והפסוק, ולכן טוב לציין כך למשל (שמואל א' כג, ד) או (מלכים-ב א, טו) - אין לשים פסיק בין שם הספר לבין הפרק.
ד. לא חייבים לשים פסיק בין הפרק לבין הפסוק. (שמואל ב' כג ד - מובן לחלוטין).
ה. כשמציינים טווח של פסוקים, אסור לשים רווח ליד המקפים (ח-כג - מצויין, ח - כג - טעות)

 

[תמר21]

אשמח לדעת לפי מה נקבעו הכללים האלו (או, לפחות, היכן הם מובאים)
כדי להעמיק ולהחכים יותר בנושא.
תודה! עם רוב הדברים אני אכן מסכימה
ובכל אופן, אשמח לדעת מקור כדי לדי'יק...

 

[אברהם]

לדוגמא בקשר לגרשיים - מתוך מאמר "הכנת ספרים ומאמרים בספרות התורנית" מאת הרב יואל קטן:

א) את האותיות המסמנות מספרי דפים, פרקים, סימנים וכד' אין לציין בגרש או גרשיים – (למשל - קמה, ב ולא קמ"ה, ב')[1].


[1] אולם באמצע טקסט שוטף כדאי לשים גרש; לדוגמא: בפרק ב' כתוב ש... . כשמציינים שנה או יום בחודש מקובל לכתוב גרשיים - י"ג כסלו תש"כ.

 

[אברהם]

אשמח לדעת לפי מה נקבעו הכללים האלו (או, לפחות, היכן הם מובאים)
כדי להעמיק ולהחכים יותר בנושא.
תודה! עם רוב הדברים אני אכן מסכימה
ובכל אופן, אשמח לדעת מקור כדי לדי'יק...

דרך אגב. אין שום קדושה מיוחדת בשתי האותיות י' כשהן צמודות אחת לשנייה, ולכן אין שום טעם לכתוב לדי'יק
הציון יי במקום שם הוי"ה, נועד בדיוק בשביל זה - להדפיס כתבי קודש שיש חשש שיתבלו ולא יגיעו לגניזה

 

[תמר21]

תודה רבה!
נראה מאד מאד מוזר קמה, ב.
אני תמיד רגילה לראות קמ"ה, ב'. (על הגרש עוד אפשר לדון)
לגבי ההפרדה בין יו"דים - מעדיפה ככה.

 

[יענקי R]

לגבי ההפרדה בין יו"דים - מעדיפה ככה.

אבל במטותא ממך, תתחשבי גם בלקוחות.
בעיניים שלהם.
אני לא מסתדר עם זה רגשית.

 

[אברהם]

תודה רבה!
נראה מאד מאד מוזר קמה, ב.
אני תמיד רגילה לראות קמ"ה, ב'. (על הגרש עוד אפשר לדון)
לגבי ההפרדה בין יו"דים - מעדיפה ככה.

ל'מה לא ל'הפריד גם בי'ן כ'ל שאר האותי'ות?
גם לכתוב אנימציה עם גרש בין הי' לה' זו חומרה מופלגת, אבל לה עוד יש מקום
להפריד בין יודים זו לא חומרה בכלל, זו סתם המצאה

 

[אברהם]

ולגבי מראי מקומות בלי גרשיים - מוזמנים להסתכל ברוב הספרים התורניים ולראות שכך מציינים מקורות
הנה סתם שלושה דוגמאות ששלפתי מהיברו-בוקס (הספרים נבחרו שרירותית מרשימת הספרים שנקראים ברגע זה)

 

[צדיק סופית]

ובדיוק בדוגמא הראשונה שהביא @אברהם, מופיעה פעמיים האות י', כשהגרש אחרי שתי האותיות. לומר לך שאין זה שם ה' אלא קיצור שמו. ואם הזוהר הקדוש לא מפריד בין שתי יו"דים באמצעות גרש, מה נאמר אנו, אזובי הקיר (אני בכל אופן).

 

[תמר21]

ספר קודש הולך לגניזה!
יחי ההבדל הגדול...
הלקוחות שלי ב"ה בד"כ מסתדרים עם זה מעולה.
למי שמפריע הגרש/י/ים - אני מורידה לה בטקסטים שלה.
בעצמי בטקסטים שלי אני ממשיכה לכתוב כך, ואין מי יאמר... מה תעשה ומה תפעל.

(להבדיל, כמובן!).
חוץ מזה,
כמעט כל הסובבים אותי כותבים 2 י' עם קו באמצע!!
מפני שכאן אי אפשר לעשות זאת קצר וקליט,
- בלית ברירה אני מוסיפה גרש.
מה לעשות?

 

[עיגול רבוע]

ברוך השם אני נשוי. ב"ה.
כך שאני מכיר את הנשים (אחת מהן), ואני יודע שלכתוב קו על שני היו"דים הוא משהו אופייני אצלן שלא ניסיתי בכלל לשנות אותו. אף שאין לו שום סיבה. לא כל מה שאין לו סיבה צריך לשנות אותו. ישנם אלפי דברים שאנחנו עושים בלי סיבה. כמו שלשנות את צורת כתב היד יש בה קושי נפשי כן גם בזה. כמובן שאין כל ראיה מהזוה"ק שכתב בלי יו"דים. כי כמובן הזוהר לא כתב כלום. הזוה"ק הוא תורה שבע"פ שנכתבה אלפי שנים לאחר שנמסרה. ובודאי גם צורת הכתיב בה - עם או בלי כל מה שתרצו - עברה, כמו בכל הספרים, גלגולים רבים, והכל החלטה של מדפיסי דור ודור. רק התנ"ך נמסר לנו באותיותיו מדור לדור. אולי גם המשנה והגמרא דוקדקו מאד, אבל אינני יודע אם עד כדי כך נשמרה בהם המסורת על קוצו של יוד. בודאי לא בענין שאינו מגוף האותיות עצמן, ועאכו"כ לא הזוה"ק שגלגול מסירתו היה מורכב. אבל כל זה כמובן אינו שייך לנושא הקו על היו"ד. ובודאי כיון שכוונתן לשמים הן תקבלה על כך שכר הרבה. ונאמן הוא בעל מלאכתן שישלם להם שכר פעולתן, ורחמנא לבא בעי.