שאלה | אופן ציון פרקים-פסוקים

[אברהם]

ספר קודש הולך לגניזה!
יחי ההבדל הגדול...
הלקוחות שלי ב"ה בד"כ מסתדרים עם זה מעולה.
למי שמפריע הגרש/י/ים - אני מורידה לה בטקסטים שלה.
בעצמי בטקסטים שלי אני ממשיכה לכתוב כך, ואין מי יאמר... מה תעשה ומה תפעל.

(להבדיל, כמובן!).
חוץ מזה,
כמעט כל הסובבים אותי כותבים 2 י' עם קו באמצע!!
מפני שכאן אי אפשר לעשות זאת קצר וקליט,
- בלית ברירה אני מוסיפה גרש.
מה לעשות?

מה לעשות? להתחיל לכתוב נורמלי, כך: יי. חיים, ידיים וכו'.
אין שום קדושה בשתי האותיות י יותר מכל צמד אותיות אחר. מה לא מובן?
אין שום בעיה לזרוק לפח את המילים האלה.
כל הסובבים אותך כותבים כך? תלמדי אותם שאין כל טעם והגיון לכתוב כך.

 

[יענקי R]

כל הסובבים אותך כותבים כך? תלמדי אותם שאין כל טעם והגיון לכתוב כך.

הרגל נעשה טבע שני.
די קשה לשבור הרגלים, ובטח למי שכותב הרבה...
בהצלחה!

 

[עיגול רבוע]

לא רק שאין טעם. גם אם היה צורך, לא היתה בכך תועלת. ראשית - מפני שהקו בדרך כלל נכתב ע"ג המילה, כך שהוא אינו גורם שום הפסק בין היו"דים. ויתרה מכך: לדעת האבני נזר גם קו מפריד שבא ממש בין האותיות הוא אינו מועיל, מפני שמובן שהקו מחבר בין האותיות וסוף סוף הכוונה היא למילה אחת. לפי דבריו נראה לענ"ד שלא רק קו מפריד לא יועיל, אלא גם כל סימן אחר לא יועיל כיון שסוף סוף ניכר שהכל מילה אחת. כי זאת טענתו בפסילת התועלת שבקו המפריד.
אבל ישנם הרגלים חמורים יותר מהרגל זה, שקשה לאנשים להפטר ממנו. "לא עולה לאף אחד כסף" כאשר מישהו כותב כך, חוץ מלכותב כך בעצמו (עוד טיפה דיו )

 

[תמר21]

מצטערת, מבינה שזה מתסיס.
למרות שזה בסה"כ גרש אחד קטן...
לי קשה לשרש הרגל של שנים ודבר שעושה לי טוב באופן אישי, כן - ממש כך!
(אולי מהיום בל"נ אצטרך לכתוב באפור מילים חסרות חלופות מתסיסות)
והגרשון הלז כל כך דוקר!
מה יעשו קהת ומררי?
בלשון ימינו -
אם לארז זה מפריע, מה יעשו האזובים?
תשובה ניצחת: י'הפכו לקיר! וזהו!!

 

[אספרה]

לי קשה לשרש הרגל של שנים ודבר שעושה לי טוב באופן אישי, כן - ממש כך!

את מציעה ללקוחות שלך שירותי עריכת לשון מקצועיים?
זו לבד סיבה לשרש הרגל של שנים.
הגרש הזה לא משדר מקצועיות.

 

[תמר21]

אנשים מתרגלים להכל...
ויודעים להפריד בין מה שאני כותבת בטקסטים שאני מחברת, לבין טקסטים שנדרשים ממני לצורך עבודה.
לא חושבת שיש לי עוד מה להוסיף...

 

[תמר21]

חוזרת בי.

יש לי משהו להוסיף.
אבל את זה לשם שינוי, לא אני כתבתי.
מצטטת מילה במילה.
ולא שח"ו אני חושבת שטעיתם, אלא מעדיפה להמשיך בדרכי כל עוד היא לא מובילה אל ההיפך מהאמת...
מדגישה פיסקה אחרונה לתוספת הדגשה:
QUOTE="שרשרת, post: 5369046, member: 40272"]כשהיינו ילדים אני ואחים שלי החלטנו לעבוד על אחד האחים ולטעון שהמילה משטרה מורכבת משתי מילים: מיש וטרה. מיש טרה. מה, חשבת שזו מילה אחת??? איזה מוזר, אולי גם תגיד שאוטו מלט זו מילה אחת? אולי מכבי אש זו מילה אחת? מאיפה הבאת את זה שמיש טרה זו מילה אחת?
איזו טעות מוזרה.

הוא לקח אותנו קשה, הוויכוחים עלו עד לב שמים...
עכשיו אני חושבת כמה קשה לאדם שבטוח במאה אחוז שהצדק איתו להתמודד מול קבוצה שחושבת אחרת.[/QUOTE]
לא שאתם טועים.
אלא שהרבה דרכים למקום, ובלבד שיכוון ליבו לשמים...

 

[אברהם]

נדמה לי שכבר העליתי את הקובץ הזה בעבר, אבל הוא חשוב לכל עורך תורני ומגיה של חומר תורני כדי לעשות עבודה שמקלה על הקורא ולא מכבידה ומעייפת את העיניים שלו

 

[cheinanit]

קובץ מפורסם ונודע. תודה על העלאתו החוזרת. כידוע, עוז והדר לקחו את הקובץ הזה, שינו אותו קצת והם שולחים אותו לכל העורכים שלהם...


אלא, שאין חובה לקבל את כל הנאמר בקובץ הנכבד, כתורה מסיני. למשל, דרך הציון שלו לש"ס - ברכות ב, ב - פחות מקובלת בציבור החרדי התורני, המעדיף את: ברכות ב:. ובאותה מידה, דרך הציון לירושלמי או לרמב"ם, שלדעת הרב קטן, מכריח שימוש בר"ת - רמב"ם חמץ ומצה פ"ג ה"ג, גם לא מחוייב המציאות בציבור שלנו, וניתן גם להסתפק ב: רמב"ם חמץ ומצה ג, ג. וכן על זה הדרך בעוד מספר דוגמאות.

ומכל מקום, חשוב וכדאי מאוד לעבור על הכללים הללו, ללמוד אותם היטב, ולהשתמש בהם. גם אם אתם עורכים בהם שינויים קלים.

 

[תמר21]

אני מצטערת שוב.
אני באמת מבינה שיש לכם כוונה טובה להעלות את רמת הטקסטים שלי, וסליחה אם עד כה תגובותי הקודמות לא ממש התישרו לקו הזה... (תרתי משמע)
פשוט, קשה לי לשנות משהו כל כך שורשי ועיקרי ברגע אחד, בלי לעשות עליו קצת 'עבודת רקע', לעומק, בעצמי.
והרגשתי שהתגובות שלכם דורשות ממני - תשני! מיד! את כל ההודעות שלך! ועדיף גם מה שכבר כתוב! לא רוצים לראות את זה, וכן הלאה..
תגידו אתם - זה לא מלחיץ?
אז אנא היאזרו בסבלנות, אי"ה - אולי זה עוד יגיע יום אחד...
רציתי לבוא לידי פשרה - לא לכתוב 2 י' אלא אחת. כג' - שמים, עינים וכו'
הבעי'ה שלפעמים זה מבלבל... אז בינתים אחכה עם השינוי, עד שהעני'ין י'הא ברור לי. בע"ה
המון תודות לכל המגיבים והמיעצים!
אבדוק את הנושא היטב בע"ה.
אם תהינה לי מסקנות מעני'ינות, אשמח לשתף לתועלת כולם.
מקובל?

נ.ב. תודה על הקובץ! אקרא בע"ה אחרי התגובה הזו. היא כבר עמדה לי בגרון הרבה זמן... מאמינה שהוא חשוב.
ותודה כמובן על התוספות שלאחמ"כ - מאד יעיל לדעת מה בדיוק מקובל, כי לא יתכן לכתוב לפי הספר ובסוף להיוודע שזה הפוך מהכללים הרגילים... חלילה.
אשמח לעוד הערות על המקובל בעריכה תורנית!!

 

[cheinanit]

הערה קטנה, השימוש המרובה בגרש, כדי להפריד בין שני יודי"ן וכדו', מיותר לדעת רוב הפוסקים, ומכביד מאוד על הקריאה.


לגבי אופן ציון המקורות בצורה הברורה ביותר: אין צורך להרבות במידע. ואבהיר דברי - - -

אפשרות 1: ספר בראשית, פרק א, פסוק ב.
אפשרות 2: בראשית א, ב.

אפשרות 1: תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ב, עמוד ב.
אפשרות 2: ברכות ב:.

אפשרות 1: תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א, הלכה ג.
אפשרות 2: ירושלמי פאה א, ג.


כמובן, שיש עוד אפשרויות, ולא כולן דומות לאופן שבו הצגתי את המקורות. בכל אופן, נקל לראות את הנוחות והקריאוּת של האפשרות השניה.

[בדרך אגב, כדי למנוע את השאלה שאולי אולי תבוא: כשמציינים לגמרא, אין צורך לכתוב בבלי, באשר רוב המקורות בד"כ הם מהבבלי. יוצאים מן הכלל, ספרים העוסקים בירושלמי. לצערי, לא זכיתי לעסוק בספרים מהסוג הזה, ולכן איני יודע האם בהם הכל משתנה.]

 

[אברהם]

הערה קטנה, השימוש המרובה בגרש, כדי להפריד בין שני יודי"ן וכדו', מיותר לדעת רוב הפוסקים, ומכביד מאוד על הקריאה.

תיקון:
השימוש בגרש להפריד בין שני יודי"ן לא מיותר לדעת רוב הפוסקים, אלא מיותר לחלוטין ואין לו שום מקור.
השימוש בגרש להפריד בין האותיות י' וה' כמו במילה ביולוגיה, זה חומרא שאמנם יש לה מקור אבל זו חומרא שיש כאלה שנזהרו בה אבל בהחלט זה לא מצד הדין

 

[תמר21]

תיקון:
השימוש בגרש להפריד בין שני יודי"ן לא מיותר לדעת רוב הפוסקים, אלא מיותר לחלוטין ואין לו שום מקור.
השימוש בגרש להפריד בין האותיות י' וה' כמו במילה ביולוגיה, זה חומרא שאמנם יש לה מקור אבל זו חומרא שיש כאלה שנזהרו בה אבל בהחלט זה לא מצד הדין

אשמח לדעת מי הפוסקים שפוסקים להחמיר בגרש בין שתי יו"דים.
את זה, עוד לא ראיתי כאן...
וכן את הדעות כולן.
זה נקרא - הוגן.
הלא כן?

תודה על המידע החשוב בדבר הגרש בין אות י' לאות ה'.
אכן, לא כולם נוהגים בזה.
אבל שם ה' חשוב לי מכדי להקל בזה...
מה שכן, כשמביאים לי טקסט לפי האנשים שלא נוהגים בזה, בכך אין לי בעי'ה.
תודה רבה!

 

[עיגול רבוע]

אשמח לדעת מי הפוסקים שפוסקים להחמיר בגרש בין שתי יו"דים.
את זה, עוד לא ראיתי כאן...

כמדומני שכבר נאמר שלכאורה לא קיימים כאלו פוסקים.

 

[תמר21]

כאן לא מובא כך -

תיקון:
השימוש בגרש להפריד בין שני יודי"ן לא מיותר לדעת רוב הפוסקים, אלא מיותר לחלוטין ואין לו שום מקור.

ברור לי, שדבר שכ"כ נפוץ אצל הרבה אנשים, יש לו מקור כלשהו.
ומנהג, לא מבטלים במחי יד.
יתכן שיש חילוק בנושא בין ספרדים לאשכנזים? אשמח להחכים.

 

[עיגול רבוע]

שדבר שכ"כ נפוץ אצל הרבה אנשים

באמת מעניין מי הוביל למנהג הזה? "שכ"כ נפוץ אצל הרבה אנשים", ואגב, בעיקר (א)נשים.
אולי מישהו חשב ששני יו"דין הם שם. ועפי"ז הוא החליט להחמיר גם בזה. אולי איזו "מורה דקדקנית" שבמשך השנים היו לה מאות או אלפי תלמידות.

 

[תמר21]

נימה מזלזלת מדי, מצטערת.
המורה לא היתה סתם "מורה דקדקנית". ולא המציאה כללים.
בתור מורה לדקדוק ולטעמי המקרא (כן!)
היא היתה חי'יבת להיות מדויקת וולכת רק לפי מקורות.
ודוקא בזה - לא היא 'החליטה להחמיר'

 

[אברהם]

כאן לא מובא כך -

ברור לי, שדבר שכ"כ נפוץ אצל הרבה אנשים, יש לו מקור כלשהו.
ומנהג, לא מבטלים במחי יד.
יתכן שיש חילוק בנושא בין ספרדים לאשכנזים? אשמח להחכים.

המנהג הזה הגיע מכך שאנשים ראו שבחומשים מודפס יי בתור שם ה', אז הם חשבו שכמו שיש מחמירים לשים גרש בין י' לה' במילה אנימציה ובמילה היסטוריה וכו' (למרות שגם זו חומרא מופלגת כיון שזה לא נקרא שם ה' כי לא התכוונו לשם ה' ואפילו בשמות שבמקור שלהם מדובר על שם ה' כמו יהונתן וכו' אין צורך להחמיר בזה מצד הדין, כי לא כתבו אותם בכוונה של קדושה, וכמובא בתשב"ץ ובבית יוסף שאפילו מישהו שהתכוון לכתב יהודה ובטעות כתב בלי ד' ויצא לו שם הוי"ה - מותר למחקו, ק"ו במקרים אלו)
אבל האמת היא שהסיבה שכתבו יי במקום שם ה' היא בגלל החשש שהספר יתבלה ולא יגיע לגניזה וכמו שכתבו אלף למד מחוברים מסיבה זו.

 

[עיגול רבוע]

נימה מזלזלת מדי, מצטערת.
המורה לא היתה סתם "מורה דקדקנית". ולא המציאה כללים.
בתור מורה לדקדוק ולטעמי המקרא (כן!)
היא היתה חי'יבת להיות מדויקת וולכת רק לפי מקורות.
ודוקא בזה - לא היא 'החליטה להחמיר'

ח"ו.
לא המורה הזאת עצמה.
היא קבלה זאת ממי שקבלה ממי שקבלה וכו'.
דברתי על תחילת התהליך.

 

[אברהם]

הבאתי לך שני מקורות (התשב"ץ והבית יוסף)
מקור נוסף - שו"ע יורה דעה סימן רעו סעיף י:
וְהַשֵּׁם שֶׁכּוֹתְבִין בַּסִּדּוּרִין שְׁתֵּי יוּדִין וְאֶחָד עַל גַּבֵּיהֶן, מֻתָּר לְמָחְקוֹ אִם הוּא לְצֹרֶךְ (פִּסְקֵי מהרא''י סי' קע''א) .
ושם מדובר כשהכוונה ממש לשם ה', ק"ו שבמילים חיים, ידיים וכו' שאין שם כלל שום שם קדוש.

יש לך מקור שאומר שצריך להחמיר בזה? בבקשה תביאי אותו