רעיונות להקלה ביום יום של אישה עמוסה

[אות ומופת]

לדעתי, בכל מקרה, אסור לאבד סדר עדיפויות.
כולנו עמוסות ב"ה, מי פחות ומי יותר, אבל חלק חשוב ועיקרי בתפקיד האשה הוא לנהל את הבית. זאת עבודת ה' שלנו.
הכרתי בית שבו האם היתה מאד מאד עמוסה, כן, עבדה קשות לפרנס בשלוש עבודות, ושלום הבית שלהם היה בסכנה מוחשית על רקע זה. בעל וילדים רוצים בית שנעים לחזור אליו.
לא ניקיון כפייתי, ולא פרפקט בשום דבר. אבל סביר, ואנושי, נקי ברמה סבירה.
ושום תירוץ בעולם לא מצדיק בית הפוך ומוזנח כי האמא עמוסה והיא מחפשת במה להוריד.
למי שכתבה על המודה שחלפה מן העולם לקפל כביסה.
זה לא נכון!
תחשבו עם איזו הרגשה הולך ילד ללימודיו, לאחר שהוא צריך לדלות את החולצה שלו מתוך המייבש או מתוך הערימה המגובבת בארון. והפוך, כשהבגדים מחכים לו על המדף שלו בארון, אור בעיניים, וסדר גם בראש.
וכן ביתר נושאי סדר וארגון.
(לא שה לא קורה אצלי פה ושם. זה קורה, אבל א. לעיתים נדירות ביותר, ב. אני יודעת שזה לא המצב האידיאלי ואני ממשיכה לשאוף להתארגן בצורה יותר טובה.)

אני חושבת שילד שרגיל לזה, הולך ללימודיו בהרגשה מצויינת!
למה לקלקל לנשים שזה עובד להן טוב?
גילוי נאות: אצלי כל הבגדים מקופלים בארונות, ערימת חולצות מקופלות, ערימת מכנסיים מקופלים, וכו'. ומרוב שאני מקפידה להכניס את הבגדים בסדר מסודר, קורה לעתים לא נדירות בכלל שחסר בארון כי לא הגעתי לקיפול אז מה עדיף?!

המילים "ושום תירוץ בעולם לא מצדיק בית הפוך ומוזנח כי האמא עמוסה והיא מחפשת במה להוריד." ממש צורמות לי. שום תירוץ בעולם לא מצדיק בעיניי לעשות הרגשה רעה לאמא עמוסה שלא מצליחה לעמוד בכל המטלות האינסופיות שלה.

 

[פרפר]

2 שאלות:
1. יוצא שהם לובשים יום יום את אותם בגדים?
2. בד"כ הסטים הם מכמה סוגים של מכונות (בהירה, לבנה וכהה)? איך את עושה את זה?

אני מעמידה בערב 2 מכונות והשלמות נוספות בשעות אחרות, ככה שבדרך כלל אני מכוסה עם כמה סוגים. בד"כ יש לי כמה סטים לתלות, כי לא כל ערב אני מעמידה את אותו סוג כביסה, אז לפעמים צריך השלמות מהארון (וכן, לפעמים לובשים יום אחרי יום אותו בגד, לא קיבלתי הערות מהצוות, והבנות בתלבושת בכל מקרה).

 

[GRN]

אני מעמידה בערב 2 מכונות והשלמות נוספות בשעות אחרות, ככה שבדרך כלל אני מכוסה עם כמה סוגים. בד"כ יש לי כמה סטים לתלות, כי לא כל ערב אני מעמידה את אותו סוג כביסה, אז לפעמים צריך השלמות מהארון (וכן, לפעמים לובשים יום אחרי יום אותו בגד, לא קיבלתי הערות מהצוות, והבנות בתלבושת בכל מקרה).

תודה על התשובה, מקווה שאני לא מציקה, כי הרעיון ממש מוצא חן בעיניי, אבל יש לי עוד שאלות
יוצא שאת עושה לפחות עשר כביסות בשבוע? זה לא המון?
את מפעילה מכונות אפילו אם את ממש לא ממלאה מכונה?
ולגבי יומיים אותו בגד - זה לגמרי נורמלי לדעתי. אני הבנתי מהדברים שלך שאת מכבסת ממש כל יום את אותו סט, לכן שאלתי.

 

[אלימלך וולו]

אמא שלי תמיד אומרת לי כשאני מתלוננת שאני לא מספיקה כלום והבית לא כ"כ:
בעז"ה כשהילדים יגדלו.אלו זכרונות יהיו להם מהבית?
שהיו הרמות כביסה?שהבית לא היה מסודר?שפספסת יום אחד ארוחה מבושלת?-לא!!
יחרט להם רק האוירה הנעימה שהייתה בבית-וזה מה שהכי חשוב...
הלואי ונזכור זאת תמיד!

 

[חנון]

למה להחליף בגדים לכולם כל יום?
החל מגיל 4-5 במקרה של בגדים כהים ופרקטיים זה יכול להישאר נקי לעוד יום
מסיבה זו אני שונאת מכנסיים/חצאיות בצבע לבן/בז'
זה מתלכלך עוד לפני שלובשים את זה...

 

[אסתי3311]

אמא שלי תמיד אומרת לי כשאני מתלוננת שאני לא מספיקה כלום והבית לא כ"כ:
בעז"ה כשהילדים יגדלו.אלו זכרונות יהיו להם מהבית?
שהיו הרמות כביסה?שהבית לא היה מסודר?שפספסת יום אחד ארוחה מבושלת?-לא!!
יחרט להם רק האוירה הנעימה שהייתה בבית-וזה מה שהכי חשוב...
הלואי ונזכור זאת תמיד!

חלק מהאוירה הטובה נוצרת מבית מתפקד בצורה אנושית.
כן- ארוחה חמה מבושלת. כביסה ריחנית כל יום. בית שנעים להכנס אליו.
כמובן שחיב להיות גם את הנעימות הבסיסית. אבל הדברים האלו חשובים מאד בשביל לחיות ברוגע
אלא אם כן לא מפריע לכם בלגן, לכלוך וכדו'.

 

[פרפר]

תודה על התשובה, מקווה שאני לא מציקה, כי הרעיון ממש מוצא חן בעיניי, אבל יש לי עוד שאלות
יוצא שאת עושה לפחות עשר כביסות בשבוע? זה לא המון?
את מפעילה מכונות אפילו אם את ממש לא ממלאה מכונה?
ולגבי יומיים אותו בגד - זה לגמרי נורמלי לדעתי. אני הבנתי מהדברים שלך שאת מכבסת ממש כל יום את אותו סט, לכן שאלתי.

אני בד"כ לא מעמידה חצאי מכונות, ב"ה יש במה למלא אותן, ואם אין אני "גורפת" השלמות מרחבי הבית, כמו סינרים מהמטבח או לפעמים תיק אוכל שהגיע זמנו. ולא כל יום יש את כל סוגי המכונות. מה שכן, אם זו חולצה למשל, שצריכה גיהוץ, אז מוציאים אותה מיד מהמכונה, מעבירים גיהוץ קל (כן, על רטוב, בעיקר בשרוול ובצווארון), שמים על משענת הכסא (רק פלסטיק!)) ובבוקר זה יבש ונראה מגוהץ להפליא!

 

[פרפר]

חלק מהאוירה הטובה נוצרת מבית מתפקד בצורה אנושית.
כן- ארוחה חמה מבושלת. כביסה ריחנית כל יום. בית שנעים להכנס אליו.
כמובן שחיב להיות גם את הנעימות הבסיסית. אבל הדברים האלו חשובים מאד בשביל לחיות ברוגע
אלא אם כן לא מפריע לכם בלגן, לכלוך וכדו'.

לגבי הארוחה המבושלת - הילדים שלי הכי אוהבים את הימים שבהם אני מחוץ לבית עד מאוחר, כי אז אבא אחראי לארוחת צהריים וזה הכי כיף (וגם הכי טעים! באדיבות זוגלובק וטבעול). תוספת הירקות שאני מכינה לא מתחילה להשתוות לצ'יפס של אבא. כך שלפעמים אני מרגישה ממש מיותרת עם הקציצות שאני עובדת להכין.

 

[GRN]

עשר מכונות זה בכלל לא המון כי אנחנו בלע"ה משפחה... ואני בד"כ לא מעמידה חצאי מכונות, ב"ה יש במה למלא אותן, ואם אין אני "גורפת" השלמות מרחבי הבית, כמו סינרים מהמטבח או לפעמים תיק אוכל שהגיע זמנו. ולא כל יום יש את כל סוגי המכונות. מה שכן, אם זו חולצה למשל, שצריכה גיהוץ, אז מוציאים אותה מיד מהמכונה, מעבירים גיהוץ קל (כן, על רטוב, בעיקר בשרוול ובצווארון), שמים על משענת הכסא (רק פלסטיק!)) ובבוקר זה יבש ונראה מגוהץ להפליא!

מעניין כמה אתם, כי אנחנו 6 נפשות בלעה"ר ואני עושה בערך 5-6 כביסות בשבוע.
בכל אופן, תודה על הפירוט, נראה לי שאני הולכת לממש אותו, ועל הדרך להוריד את כמות הבגדים בבית.

 

[efrat1]

הם 7

 

[גלידתי]

למה להחליף בגדים לכולם כל יום?
החל מגיל 4-5 במקרה של בגדים כהים ופרקטיים זה יכול להישאר נקי לעוד יום
מסיבה זו אני שונאת מכנסיים/חצאיות בצבע לבן/בז'
זה מתלכלך עוד לפני שלובשים את זה...

אצלי אין מצב שהמכנסיים הכהים של הבנים נשארים נקיים יותר מיום אחד (בתקווה שהם שלמים ואין קרע חדש בברכיים). ומה שאת כותבת נכון מאד לגבי בנות גדולות, שאז אפשר לתלות על קולב ולשים בצד ללבישה חוזרת (לי יש במרפסת שירות מקום תליה מיוחד לבגדים שכבר נלבשו וראויים ללבישה נוספת).

 

[ariels]

זה לא משנה מה אומרים לה,
זה משנה שבתכלס הילדונת הזו אחראית על אח שלה, אם הוא יאבד לה לכמה דקות תראו לי ילדה שלא תיבהל......

את חושבת שילדה שיש לה אחריות לקפל מכונה אחת בשבוע / לשטוף פעם בשבוע כלים היא נושאת בעול כבד מדי? הכונה שלי ממש לא היתה שהיא אחראית מהיום שיש לילדים בבוקר גרביים ובגדים....
בעיני ילדות לא צריכות לשאת בעול גדול מדי, לחנך לנשיאה בעול זה לסדר את החפצים האישיים שלה וכמה מטלות קטנות בשבוע,

מי שיולדת בת כדי שתהיה לה עזרה עם שאר השיירה אחריה היא רכושנית ושתלטנית.
נס שאני לא הבת שלה.

הבכור שלי בן 12.
הוא ילד אחראי במידה בלתי רגילה, פשוט נולד כזה.
אבל ממש.
וגם עוזר המון בבית.
ו... אני לא שולחת איתו את הקטנים לגינה.
הגינה הקרובה אלינו ממוקמת ליד כביש ואני לא חושבת שזה הגיוני לצפות ממנו להיות אחראי על בן 4 ובת שנתיים, שבכל רגע נתון עלולים "לברוח" ולהגיע לכביש המסוכן.
והגינה הרחוקה יותר - צריך לעבור שני כבישים בדרך, ושוב - אני לא רואה איך אפשר לתת לו אחריות כזו, על קטנטנים שיכולים פתאום לעזוב את היד שלו ולברוח.
(פשוט מכירה את הסחורה המתוקה שלי, הם בהחלט עלולים לעשות זאת)

מה שכן מאוד עוזר זה למשל -
אם אני באמצע משהו כמו בישולים או שטיפה - לבקש מהגדולים להעסיק את הקטנים.
הם יודעים לעשות זאת בצורה נפלאה
אם זה נדנוד בערסל, או משחק בלגו\פליימוביל
לפעמים במשך שעה שלמה הם נעלמים בחדר כי הגדולים עושים להם הצגה

בחופשות הבן שלי מנדב את עצמו לעשות "קייטנה" לקטנים
קונה להם מדבקות, יצירות ועוד רעיונות, טבלה עם נקודות, פרסים
(דווקא הקטנים הם אלה שלא תמיד מסכימים שהוא יקייטן אותם, לא תמיד יש להם ריכוז וסבלנות...)

 

[gg]

אצלי אין מצב שהמכנסיים הכהים של הבנים נשארים נקיים יותר מיום אחד (בתקווה שהם שלמים ואין קרע חדש בברכיים). .

לצערי גם אצלי
והקרעים במכנסיים זה סיפור לכשעצמו. ..

 

[אסתי-בראון]

אמא שלי תמיד אומרת לי כשאני מתלוננת שאני לא מספיקה כלום והבית לא כ"כ:
בעז"ה כשהילדים יגדלו.אלו זכרונות יהיו להם מהבית?
שהיו הרמות כביסה?שהבית לא היה מסודר?שפספסת יום אחד ארוחה מבושלת?-לא!!
יחרט להם רק האוירה הנעימה שהייתה בבית-וזה מה שהכי חשוב...
הלואי ונזכור זאת תמיד!

הגישה הזו המועברת בזמננו בעיתונות החרדית, בשיעורים בסמינרים, ובהרצאות למיניהן, עושה שירות גרוע לאשה החרדית. ברור שאווירה נעימה היא חשובה מאד מאד, אבל לא פחות מכך שיהיה נעים כמו שכותבת חייקי:

חלק מהאוירה הטובה נוצרת מבית מתפקד בצורה אנושית.
כן- ארוחה חמה מבושלת. כביסה ריחנית כל יום. בית שנעים להכנס אליו.
כמובן שחיב להיות גם את הנעימות הבסיסית. אבל הדברים האלו חשובים מאד בשביל לחיות ברוגע
אלא אם כן לא מפריע לכם בלגן, לכלוך וכדו'.

כתבת נפלא!

סדר העדיפויות הזה צריך להיבנות ביחד, בהידברות.
כי זה לא הגיוני שבעל כן יצפה מאשתו לפרנס בעבודת פרך, כמו בדוגמא שהצגת - לעבוד בשלוש עבודות, וגם לגדל ילדים,
ועדיין יחשוב שעבודות הבית הן חלקה הבלעדי, ולצפות שהיא תצליח לנהל גם אותן.

מי אמר אחרת?
אולי לא הדגשתי מספיק. במקרה דנן היה מדובר בסדר עדיפויות קלוקל והבעל עצמו עובד לא פחות קשה ממנה ואולי אף יותר, גם כן לפרנסה. ויש גם עוזרת כמה פעמים בשבוע (מדובר בחו"ל). אבל כמעט אין תפקוד בסיסי. כלומר, מה שעושה העוזרת, נעשה, ומה שלא, מחכה לעוד יומיים שאז היא תבוא.
וביומיים האלה?
תתכבד האשה הכבודה, (שאגב אני מעריכה אותה מאד באופן אישי, על שלל מעלות שקיימות בה) ותפחית מעט מהעומס שלה, תוריד שעות, תוותר על עבודה אחת וכד'.
אבל איך אפשר לתת משפחה לחיות בתוך סלאמס רק כי האמא עמוסה?

 

[yaffat]

וואי, אני שונאת את המשפט הזה:
ותפחית מעט מהעומס שלה, תוריד שעות, תוותר על עבודה אחת וכד'.
(אסתר, סליחה - זה לא בא נגדך...)
מה את יודעת?
אולי אין לה ברירה?
(כמובן שבמקרה הזה אולי את יודעת טוב מאוד)
אבל כ"כ הרבה שומעים את המשפט הזה על אנשים אחרים בלי לדעת מה הם עוברים...
תנו לכל אחד את השיקול דעת הנכון שלו כמה הוא צריך לעבוד וכמה לא, לא תמיד יש ברירות כמו שזה נראה....
גם כשנראה לכם שאתם יודעים מה המצב של משפחה מסוימת - תחשבו תמיד - שאתם לא יודעים!!
אולי יש להם חוב של 100 אלף ש"ח בלי שאת יודעת???
סליחה שסטיתי מהנושא,
זה כ"כ מפריע לי כשאנשים שופטים אחרים על סמך השערות וניחושים (שמורגשים כידיעות מוחשות)
שוב אסתר, זה לא דוקא מדבר אליך, פשוט עוררת לי את הענין..

דבר נוסף -
אני גם חושבת שזה לפעמים יכול כ"כ להזיק הדעות החד משמעיות שנשמעות כאן.
את הדעה שחייבים בית מסודר לדוגמא - יכולה לקרוא אשא שחלשה בזה, וזה יעזור לה להשתפר, אבל יכולה לקרוא את זה גם מישהי שיש לה נערווים של סדר ונקיון (מהסוג שמשגע את כל המפשחה ורק מפריע לאוירה הטובה), ומה שהיא צריכה עכשיו זה עידוד ע"כ שזה לא הכי חשוב, פתאום היא שומעת את הדעה הזו - וזה רק מזיק לה.

מבינות?
צריך להזהר לא לומר דברים בצורה חד משמעית בפורום כזה.
אפשר לומר בצורה כזו רק כשאת מול בנ"א ויודעת שזה מה שנכון בשבילו לשמוע עכשיו.

סליחה על המגילה הארוכה....

 

[מלפפון]

אסתר,
אף אחד לא אומר שצריך לחיות בתוך מזבלה.
אבל אם יש עומס, מותר קצת להרפות.
לא חייבים לנקות את המסילות.
צריך שיהיה בית שנעים להכנס אליו, ריח נעים,
אבל גם אם יש כביסה לא מקופלת, וארוחות צהריים של פסטה ונקניקיות,
לא יקרה כלום לאף ילד ולא יותיר בו משקעים.

חשובה השמחה יותר מהלחץ הזה.
מה שכן, אני תמיד אומרת לילדים שבלגן עושה אותי אמא עצבנית. לכן אם הם מוציאים משחק, שידעו לאסוף אותו מיד לאחר מכן.

חשוב לשמור על סדר נורמלי, ריח נעים בבית, אוכל, אבל גם אם הלכנו לישון והכביסה לא מקופלת והסלון לא מסודר, לא קורה כלום. הילדים לא יזכרו את זה בגרותם.

אגב, גיליתי שכל אחד צריך לארגן לו סדר יום לפי מה שנח לו וטוב לו. עם שימת לב על נוחות.
יש כאלו שערניות יותר בצהריים- לכן הכלים ישטפו בצהריים. מי שערנית בערב- יכולה לחכות לערב.
הבקרים אצלנו היו יכולים להיראות אחרת, אם לא היינו עושים חלוקת תפקידים.
בעלי אחראי על הכנת הסנדויצים, אני על הלבשת הילדים, סירוק וכו, ושתינו על נטילת ידיים. בעלי אומר איתם מודה אני. הגדולה מסדרת יחסית את המיטות, ואת הגרביים אני אומרת לגדולים לקחת לבד מהמגרה.

כשיש חלוקה ברורה ומסודרת, כל אחד לפי היכולת שלו (יש בעלים שלא מתאים להם להכין סנדויצים) אז כל אחד יודע את תפקידו, והכל נינוח יותר.

 

[GRN]

אבל איך אפשר לתת משפחה לחיות בתוך סלאמס רק כי האמא עמוסה?

נו נו
סלאמס זו הגדרה מאוד גמישה.
אני מאמינה שאף אחד לא מדבר כאן על בית בו אוכלים עגבניה לארוחת צהרים וכל ילד נאלץ לכבס לעצמו את הבגדים.

שמעתי פעם משפט יפה: "בבית של אמהות טובות יש תנור מלוכלך, כלים בכיור, וילדים מאושרים".

כל כך הרבה פעמים סדר וניקיון זה כאילו בשביל הילדים אבל בסופו של דבר זה על חשבון הילדים.

 

[Shellykaz]

וואי, אני שונאת את המשפט הזה:
ותפחית מעט מהעומס שלה, תוריד שעות, תוותר על עבודה אחת וכד'.
(אסתר, סליחה - זה לא בא נגדך...)
מה את יודעת?
אולי אין לה ברירה?
(כמובן שבמקרה הזה אולי את יודעת טוב מאוד)
אבל כ"כ הרבה שומעים את המשפט הזה על אנשים אחרים בלי לדעת מה הם עוברים...
תנו לכל אחד את השיקול דעת הנכון שלו כמה הוא צריך לעבוד וכמה לא, לא תמיד יש ברירות כמו שזה נראה....
גם כשנראה לכם שאתם יודעים מה המצב של משפחה מסוימת - תחשבו תמיד - שאתם לא יודעים!!
אולי יש להם חוב של 100 אלף ש"ח בלי שאת יודעת???
סליחה שסטיתי מהנושא,
זה כ"כ מפריע לי כשאנשים שופטים אחרים על סמך השערות וניחושים (שמורגשים כידיעות מוחשות)
שוב אסתר, זה לא דוקא מדבר אליך, פשוט עוררת לי את הענין..

דבר נוסף -
אני גם חושבת שזה לפעמים יכול כ"כ להזיק הדעות החד משמעיות שנשמעות כאן.
את הדעה שחייבים בית מסודר לדוגמא - יכולה לקרוא אשא שחלשה בזה, וזה יעזור לה להשתפר, אבל יכולה לקרוא את זה גם מישהי שיש לה נערווים של סדר ונקיון (מהסוג שמשגע את כל המפשחה ורק מפריע לאוירה הטובה), ומה שהיא צריכה עכשיו זה עידוד ע"כ שזה לא הכי חשוב, פתאום היא שומעת את הדעה הזו - וזה רק מזיק לה.

מבינות?
צריך להזהר לא לומר דברים בצורה חד משמעית בפורום כזה.
אפשר לומר בצורה כזו רק כשאת מול בנ"א ויודעת שזה מה שנכון בשבילו לשמוע עכשיו.

סליחה על המגילה הארוכה....

מסכימה עם מה שכתבת באופן כללי, ומסייגת מעט:

אסתר באה לומר שהילדים זקוקים לאימא בבית. כשאימא כל הזמן בעבודה, ומגיעה הביתה סחוטה ומרוטה עד הקצה, מאיפה יהיו לה הכוחות ויישוב הדעת להיות עם הילדים, להכיל אותם ולהתייחס אליהם בסבלנות?
אומנם,בהחלט מצוי שיש משפחות שאין להן ברירה וחייבות את הכסף, אך אני שואלת אותך, איפה
הצד השני (כלומר, הבעל?)
למה שהאישה תיקח הכל על עצמה ותתמוטט בסוף? יש להם חוב של 100,000 ש"ח, שיתייעצו עם דעת תורה ויורו להם במפורש מה לעשות. במקרים כאלה, לפעמים הבעל חייב לצאת לעבוד.
אם האם נקרעת, כי "אין ברירה", הדבר עלול להשפיע על כל המשפחה...
וסליחה אם כתבתי חריף מדי, אני מכירה כמה משפחות שכמעט התפרקו בגלל שלאימא לא היתה ברירה...

 

[yaffat]

מסכימה עם מה שכתבת באופן כללי, ומסייגת מעט:

אסתר באה לומר שהילדים זקוקים לאימא בבית. כשאימא כל הזמן בעבודה, ומגיעה הביתה סחוטה ומרוטה עד הקצה, מאיפה יהיו לה הכוחות ויישוב הדעת להיות עם הילדים, להכיל אותם ולהתייחס אליהם בסבלנות?
אומנם,בהחלט מצוי שיש משפחות שאין להן ברירה וחייבות את הכסף, אך אני שואלת אותך, איפה
הצד השני (כלומר, הבעל?)
למה שהאישה תיקח הכל על עצמה ותתמוטט בסוף? יש להם חוב של 100,000 ש"ח, שיתייעצו עם דעת תורה ויורו להם במפורש מה לעשות. במקרים כאלה, לפעמים הבעל חייב לצאת לעבוד.
אם האם נקרעת, כי "אין ברירה", הדבר עלול להשפיע על כל המשפחה...
וסליחה אם כתבתי חריף מדי, אני מכירה כמה משפחות שכמעט התפרקו בגלל שלאימא לא היתה ברירה...

מסכימה איתך - אם יש אופציה שהבעל יעזור - בטח שילכו לשמוע דעת תורה
אבל הכי חשוב - שהשכנים שסביבם לא יגידו שהם לא בסדר לפני שהם שמעו בדיוק מה קורה שם - מכלי ראשון.
ואני לא סתם מדגישה את זה כ"כ - כזה המון פעמים אנחנו שוללים אנשים סביבנו - במקום לדון אותם לכף זכות...
כל עוד זה רק דיבורים בפרוג - אין בעיה
אבל כולכם יודעים עד כמה זה לא רק פה....

אגב, שימי לב שבמקרה של אסתר היא כתבה שהבעל עובד לא פחות מהאישה...

 

[ארבע]

נראה לי שאסתר התכוונה לומר שבבית שם עד שהעוזרת מגיעה לא מדיחים מזלג. זה לא אומר שטכנית האמא אמורה להדיח את המזלג, אבל כעיקר הבית היא כן אמורה להאציל סמכויות, והדאגה שהבית יהיה סביר למגורי אנוש עדיין מוטלת על שכמה.