הנושאים החמים
הנושאים החמים
מישהו יכול לתמצת לי את הטיעון? האם יש בו משהו חדש שצריך לשים לב אליו?
נתנאל אריאל | 03/07/2023 16:21
(29)
נושאים בכתבה
בלאקרוק בלאקרוק בלקרוק ענת לוין תחזיות אנליסטים
"אני לא חושבת שאנחנו פסימיים אלא מנסים להגיד שאחרי 30 שנה יש משטר חדש בבנקים המרכזיים. עד היום היה אפשר להוריד את הריבית בלי שיהיה לזה אפקט אינפלציוני, אבל זה לא יקרה יותר. הבנקים המרכזיים כעת צריכים לבחור האם הם רוצים להגן על הפעילות בשווקים או על יציבות המחירים, והם יבחרו ביציבות מחירים. המטרה שלהם זה להוריד ביקושים, שניסע פחות, נאכל פחות במסעדות ונשלם יותר על המשכנתא, אבל הצד השני אומר שהם לא יבואו להציל אותנו", כך אומרת ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, השלוחה על ענקית ניהול הנכסים, בראיון לביזפורטל, כשאנחנו שואלים אותה האם התחזיות שלהם לא פסימיות מדי, הרי שווקי המניות ידעו לעלות גם בשנים שהייתה אינפלציה גבוהה בעולם.
איך זה משפיע על הקצאת הנכסים (אלוקציה) בתיק ההשקעות?
"אם מסתכלים על תחזיות ההכנסה של ה-S&P הן 5%, ובמקביל על האג"חים הממשלתיות ובפרט על האג"ח הקצרות גם זה נותן 5% תשואה ל-5 שנים. אז השאלה היא האם יש פרמיית סיכון (האם מניות צפויות לתת תשואה גבוהה יותר. נ"א) על פני אג"ח וזה לא בטוח.
"לימדו אותנו שצריך להיות 60% מניות ו-40% אג"ח, כי כשיש מיתון האג"ח הארוכות יירדו והמחיר יעלה. אבל זה לא האירוע שקורה עכשיו – יש היפוך של עקום התשואות, אפשר לקבל אג"ח חסר סיכון עם מח"מ קצר, בתשואה של 6% לשנתיים למה לקחת את האג"ח הארוכות יותר?
"אז בפועל אנחנו חושבים שהריבית תישאר 'הדוקה' ובעוד חצי שנה נראה אם להאריך את המח"מ או שלא. אם פתאום העולם יהיה בנפילה והאינפלציה תיפול ב-3 חודשים הקרובים אז יחזור עקום התשואות הרגיל ותחזור הפרמייה בין האג"ח הקצרות והארוכות".
בואי נחזור להתחלה, מה ההבדל שקורה עכשיו לעומת כל העשורים האחרונים? למה הריבית לא תרד בחזרה לאפס כמו שהיה עד לפני שנה?
"עכשיו אנחנו באינפלציה של מחסור - שוק העבודה בעולם המערבי מזדקן, יש עובדים שלא רוצים לחזור וגם הגיאופוליטיקה, שהיא גורם אינפלציוני. אם בעשורים האחרונים העולם נפתח ונפתח - עכשיו כבר לא, כל מדינה רוצה את העצמאות שלה.
"עד היום, העולם היה יכול לאפשר לעצמו צמיחה בלי עלות אינפלציונית וכשהיה קמט הבנקים המרכזיים היו מורידים ריבית בבת אחת ומחזירים את הפעילות הכלכלית. הריבית הייתה מתחת ל'ריבית הנייטרלית' (הריבית שאמורה לעודד מספיק פעילות כלכלית מבלי לגרום להתפרצות אינפלציונית אם הריבית נמוכה מדי או מיתון אם היא גבוהה מדי. הבנקים המרכזיים בכל העולם מחפשים אותה באופן קבוע. נ"א). כי לא היה צריך לרסן אינפלציה. עכשיו עוברים למצב הדוק יותר. 'הנורמלי החדש' של הבנקים המרכזיים יהיה להחזיק מדיניות מוניטרית יחסית מרסנת".
מדוע?
"הריבית מטפלת בצד הביקוש אבל לא בצד המחסור. מחסור נפתר באמצעות פעולות פיסקאליות (פעילויות של ממשלות. נ"א) ולא מוניטריות (פעילות פיננסית על ידי הבנקים המרכזיים. נ"א) אבל אנחנו יכולים לנהל רק את זה".
אבל השווקים עלו בעולם בחצי השנה האחרונה, כשאתם הייתם פסימיים על השוק. לא טעיתם?
"השוק היה אופטימי והמשקיעים חשבו שעוד רגע הריבית תרד, אבל בחודש מרץ הציפיות לירידה בריבית נחלשו והמשקיעים הבינו שירידת הריבית לא קרובה. לאט לאט השוק הפנים שזה פתאום לא יקרה, שהריביות יהיו גבוהות לטווח יותר ארוך. זה לא סותר את העובדה שקרוב לוודאי יהיו עוד העלאות ריבית וקרוב לוודאי שאנחנו מתקרבים לפיק שלהן אבל הריבית תישאר גבוהה לטווח יותר ארוך. הבנקים המרכזיים יסכימו לסבול האטה.
"תראו מה קורה בעולם - גרמניה כבר במיתון. ברוב הכלכלות הצמיחה עומדת במקום, למרות שיש ירידה באינפלציה הכללית, כשמסתכלים על אינפלציית הליבה היא יציבה, כי יש מרכיבים 'דביקים', כמו שוק העבודה, לחצי שכר עדיין כלפי מעלה כי יש פחות עובדים בגלל הדמוגרפיה השלילית. השכר ממשיך לעלות ולפעמים חסרים עובדים, יש חברות שלא מצליחות לייצר את מה שהן רוצות. ההזדקנות של האוכלוסייה מוציאה אנשים מכח העבודה. זה סיפור אינפלציוני כי הביקוש נשאר גבוה אבל מדובר באנשים שצורכים דברים אחרים שפחות רגישים למחירים - אנשים צריכים בריאות בכל מצב, לא משנה המחיר, וזה מעמיס על תקציבים ממשלתיים".
העולם של השקעות פסיביות נגמר?
"שגר ושכח כבר לא יעבוד, זה יעבוד אבל הרבה פחות, אתה לא תשיג את התשואה הנכונה. המשמעות היא שאתה לא יכול עכשיו לנוח אלא צריך לעקוב כל הזמן ולפעול מהר כשיש שינוי. אתה צריך להיות מאוד מהיר, טווח ההשקעה שלך כבר לא יכול להיות 10 שנים. למשל - הורדנו את ההמלצה על אגרות חוב ממשלתיות בתוך רבעון אחד מ'משקל יתר' ל'משקל חסר'.
אבל רואים שמשקיעים אקטיביים לא מצליחים להכות את המדדים לאורך זמן. השקעה פסיבית מצליחה ורואים משקיעים גדולים כמו וורן באפט או ג'ון בוגל שתומכים בכך?
"התמכרנו לזה שהמניות עושות הכי טוב 100 שנה. אני לא אומרת שזה משתנה אבל אתה תפסיד תשואה אם לא תהיה גמיש. השונות בין המניות פעם הייתה קטנה יותר ועכשיו היא יותר גדולה אז אתה צריך להיות יותר מדויק בהשקעות. אי אפשר 'לשבת' רק על סקטור אחד לטווח ארוך אלא צריך לבדוק את זה כל הזמן.
"תמיד תשאל את עצמך מה הטרנד שיעצב את המגמה של החברות לפחות עשור קדימה. תמיד תשאל עוד שאלה. למשל - איך החברה תושפע במצב עולם מסוים. גם כשמדברים על AI תשאל מי מייצרות את השבבים והתוכנה לשבבים. מה המינרלים שצריך לשבבים וכדומה.
אבל למה שאני אצליח להקדים את השוק?
"הרעיון זה האלוקציה, תבחר מה שהגיוני ותהיה מהיר עם השינויים. אף אחד לא אומר להיות במצב של אפס מניות, אבל אנחנו כן אומרים שכדאי לבחור אלוקציה שונה. מניות הפיננסים באירופה כנראה עדיפות על הפיננסים בארה"ב. האג"ח צמודות מדד עדיפות בארה"ב. כן כדאי להשקיע במתפתחות כמו ברזיל ומקסיקו, כי שם נראה שהן שם ערוכות יותר נכון לתקופה הקרובה".
איך תשפיע מהפכת הבינה המלאכותית?
"אולי ה-AI יפתור חלק מהבעיות, יחליף חלק מהעובדים אבל לא בהכרח יפתור את כל הבעיות.
השינויים בגילאי כח העבודה על פי מדינות. מקור: בלקרוק
מהם חמשת הגורמים החשובים בעינייך לקריאה של מפת ההשקעות של העשור הבא?
"יש חמישה מגה כוחות שישפיעו על השווקים – הבינה המלאכותית, גיאופוליטיקה, המעבר לאפס פליטות פחמן, הזדקנות האוכלוסיה והשינוי בעולם הפיננסי, יציאת הכספים מהבנקים. צריך לבחון מה מתוך ה-5 נמצא בהערכת חסר. למשל - אולי תחום המכוניות החשמליות, אני לא חושבת שהתחלנו להבין כמה מכוניות חשמליות העולם הולך לייצר. והזכרנו את תחום הבריאות שכאמור יהיה רלוונטי בכל מצב עולם.
"שאל את עצמך, האם ה-AI יעזור או לא לסקטור שלך. האם יש דאטה שיעזור לתחום שבו אתה פועל, או שיפגע בפעילות החברה. בנוסף – האם החברה או הסקטור רגישים יותר מהגיאופוליטיקה, אם המדינות רוצות יותר להשקיע פנימה ופחות החוצה, המדינות רוצות לקצר את קווי האספקה, לדאוג לכך שייצור האנרגיה תהיה קרוב לבית, ראינו את ההשפעות של מלחמת רוסיה-אוקראינה. גם המעבר לעולם של אפס פליטות פחמן מאוד רלוונטי, יש השקעות בנושא של אגירת אנרגיה. גם הנושא של הזדקנות האוכלוסיה משפיע כאמור על האינפלציה.
"ונקודה אחרונה היא השינוי בעולם הפיננסי – בעקבות עליית הריבית עזבו את הבנקים בעולם טריליון דולר שעברו לקרנות כספיות, מדובר על ירידה של 6% בכספים של הבנקים. מאזני הבנקים מתכווצים ולכן הם יכולים לתת פחות אשראי. העלאת תקרת החוב בארה"ב אומרת שאג"ח אמריקאי יגיע עם יותר הנפקות למימון החוב. גם בישראל. זה גם מוציא כסף מהשוק ומוסיף לספיגה של הכסף.
"אבל החברות צריכות כסף, צריכות אשראי כדי לצמוח, אז זה אומר שהרבה מתוך זה ילך לשוק של האשראי הפרטי. בישראל יש דוגמאות פחות מוצלחות בישראל בתחום אבל בעולם יש דוגמאות מאוד מוצלחות. שוק ההון כבר רואה שההנפקות בארה"ב הולכות וגדלות. בעולם האשראי הפרטי יש מכשירים שאתה יכול לקבל 10-12% עם בטוחות טובות, זה יגרום לשינוי גם בעולם הבנקאות. לכן אנחנו מעדיפים פיננסים באירופה על פני ארה"ב. מנגד, אנחנו פחות אוהבים נדל"ן כי יהיה להם יותר קשה לגייס שם כשהריבית גבוהה.
מה בכל זאת יכול להוות מגן אינפלציוני?
"הטכנולוגיה היא לא אינפלציות, היא יודעת להתגבר על זה, אבל לא כל טכנולוגיה. אם יש לך טכנולוגיה לפליטות פחמן זה נראה טוב. טכנולוגיה תהיה חלק מהמעבר. אבל האם אנחנו יודעים להגיד מי יהיו החברות של העתיד? מי ייהנו מהמגה טרנד של המעבר או לאיזה אנרגיות יעברו? איזה טכנולוגיות יגבו אותם? ואיזה חברות יידעו להיות גמישות להבין מתי השוק משתנה. אלה השאלות של העתיד שאף אחד עוד לא יודע לענות עליהן. מדובר על השקעות בהיקף של 4 טריליון דולר".
"אני לא יודעת להגיד מי יהיו הפאאנגים העתידיים (FAANG – ראשי תיבות של מניות הטכנולוגיה הגדולות: פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל. ויחד עם M של מיקרוסופט זה ה-FAANGM. נ"א). יכול להיות שהיום נוצרות 6 חדשות, כי זה קשור לכל אותם המגה טרנדים העולמיים. מי תצליח ומי תיפול? אפשר להתווכח על כך, מי יעשו את הטעות ויפלו ומי לא. לכן צריך לעקוב כל הזמן".
ומילה על שוק האנרגיה?
"המדינות רוצות להיות עצמאיות, כדי להרוויח בעתיד צריך להשקיע כסף עכשיו. בעתיד המדינות ירוויחו אבל היום צריך להשקיע ולכן בטווח הקצר יהיו המון השקעות של לבנות את התחנות האלה. גם זה אינפלציוני, בליבת האינפלציה ואת זה אי אפשר לרסן באמצעות מדיניות מוניטרית".
"בגלל הגיאופוליטיקה העולם יותר יקר. גם בגלל שמדינות יצטרכו להנפיק יותר. צריך לזכור שצמיחה נמוכה יותר אומרת שבכל מדינה יש פחות הכנסות ממסים והמדינה צריכה לממן את הגירעון מאיפשהו.
"השקעה פסיבית ('שגר ושכח') לא תעבוד יותר, תשכחו מזה שהבנקים המרכזיים יצילו את השווקים בכל פעם"
ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, אומרת שעולם ההשקעות שאנחנו נכנסים אליו שונה מהותית מהעולם שהתרגלנו אליו ב-30 השנים האחרונות: "עכשיו אחנו באינפלציה של מחסור – שוק עבודה מזדקן במערב, עובדים שלא רוצים לחזור וכמובן הגיאופוליטיקה כמו רוסיה ואוקראינה. במקום אינטגרציה כל מדינה רוצה עצמאות, למשל בתחום האנרגיה". התוצאה: המניות כבר לא נותנות פרמיית סיכון ביחס לאג"ח, והאם הבנקים בעולם סובלים מבריחה של כספים?נתנאל אריאל | 03/07/2023 16:21
(29)
נושאים בכתבה
"אני לא חושבת שאנחנו פסימיים אלא מנסים להגיד שאחרי 30 שנה יש משטר חדש בבנקים המרכזיים. עד היום היה אפשר להוריד את הריבית בלי שיהיה לזה אפקט אינפלציוני, אבל זה לא יקרה יותר. הבנקים המרכזיים כעת צריכים לבחור האם הם רוצים להגן על הפעילות בשווקים או על יציבות המחירים, והם יבחרו ביציבות מחירים. המטרה שלהם זה להוריד ביקושים, שניסע פחות, נאכל פחות במסעדות ונשלם יותר על המשכנתא, אבל הצד השני אומר שהם לא יבואו להציל אותנו", כך אומרת ענת לוין, מנכ"לית בלקרוק ישראל, השלוחה על ענקית ניהול הנכסים, בראיון לביזפורטל, כשאנחנו שואלים אותה האם התחזיות שלהם לא פסימיות מדי, הרי שווקי המניות ידעו לעלות גם בשנים שהייתה אינפלציה גבוהה בעולם.
איך זה משפיע על הקצאת הנכסים (אלוקציה) בתיק ההשקעות?
"אם מסתכלים על תחזיות ההכנסה של ה-S&P הן 5%, ובמקביל על האג"חים הממשלתיות ובפרט על האג"ח הקצרות גם זה נותן 5% תשואה ל-5 שנים. אז השאלה היא האם יש פרמיית סיכון (האם מניות צפויות לתת תשואה גבוהה יותר. נ"א) על פני אג"ח וזה לא בטוח.
"לימדו אותנו שצריך להיות 60% מניות ו-40% אג"ח, כי כשיש מיתון האג"ח הארוכות יירדו והמחיר יעלה. אבל זה לא האירוע שקורה עכשיו – יש היפוך של עקום התשואות, אפשר לקבל אג"ח חסר סיכון עם מח"מ קצר, בתשואה של 6% לשנתיים למה לקחת את האג"ח הארוכות יותר?
"אז בפועל אנחנו חושבים שהריבית תישאר 'הדוקה' ובעוד חצי שנה נראה אם להאריך את המח"מ או שלא. אם פתאום העולם יהיה בנפילה והאינפלציה תיפול ב-3 חודשים הקרובים אז יחזור עקום התשואות הרגיל ותחזור הפרמייה בין האג"ח הקצרות והארוכות".
בואי נחזור להתחלה, מה ההבדל שקורה עכשיו לעומת כל העשורים האחרונים? למה הריבית לא תרד בחזרה לאפס כמו שהיה עד לפני שנה?
"עכשיו אנחנו באינפלציה של מחסור - שוק העבודה בעולם המערבי מזדקן, יש עובדים שלא רוצים לחזור וגם הגיאופוליטיקה, שהיא גורם אינפלציוני. אם בעשורים האחרונים העולם נפתח ונפתח - עכשיו כבר לא, כל מדינה רוצה את העצמאות שלה.
"עד היום, העולם היה יכול לאפשר לעצמו צמיחה בלי עלות אינפלציונית וכשהיה קמט הבנקים המרכזיים היו מורידים ריבית בבת אחת ומחזירים את הפעילות הכלכלית. הריבית הייתה מתחת ל'ריבית הנייטרלית' (הריבית שאמורה לעודד מספיק פעילות כלכלית מבלי לגרום להתפרצות אינפלציונית אם הריבית נמוכה מדי או מיתון אם היא גבוהה מדי. הבנקים המרכזיים בכל העולם מחפשים אותה באופן קבוע. נ"א). כי לא היה צריך לרסן אינפלציה. עכשיו עוברים למצב הדוק יותר. 'הנורמלי החדש' של הבנקים המרכזיים יהיה להחזיק מדיניות מוניטרית יחסית מרסנת".
מדוע?
"הריבית מטפלת בצד הביקוש אבל לא בצד המחסור. מחסור נפתר באמצעות פעולות פיסקאליות (פעילויות של ממשלות. נ"א) ולא מוניטריות (פעילות פיננסית על ידי הבנקים המרכזיים. נ"א) אבל אנחנו יכולים לנהל רק את זה".
אבל השווקים עלו בעולם בחצי השנה האחרונה, כשאתם הייתם פסימיים על השוק. לא טעיתם?
"השוק היה אופטימי והמשקיעים חשבו שעוד רגע הריבית תרד, אבל בחודש מרץ הציפיות לירידה בריבית נחלשו והמשקיעים הבינו שירידת הריבית לא קרובה. לאט לאט השוק הפנים שזה פתאום לא יקרה, שהריביות יהיו גבוהות לטווח יותר ארוך. זה לא סותר את העובדה שקרוב לוודאי יהיו עוד העלאות ריבית וקרוב לוודאי שאנחנו מתקרבים לפיק שלהן אבל הריבית תישאר גבוהה לטווח יותר ארוך. הבנקים המרכזיים יסכימו לסבול האטה.
"תראו מה קורה בעולם - גרמניה כבר במיתון. ברוב הכלכלות הצמיחה עומדת במקום, למרות שיש ירידה באינפלציה הכללית, כשמסתכלים על אינפלציית הליבה היא יציבה, כי יש מרכיבים 'דביקים', כמו שוק העבודה, לחצי שכר עדיין כלפי מעלה כי יש פחות עובדים בגלל הדמוגרפיה השלילית. השכר ממשיך לעלות ולפעמים חסרים עובדים, יש חברות שלא מצליחות לייצר את מה שהן רוצות. ההזדקנות של האוכלוסייה מוציאה אנשים מכח העבודה. זה סיפור אינפלציוני כי הביקוש נשאר גבוה אבל מדובר באנשים שצורכים דברים אחרים שפחות רגישים למחירים - אנשים צריכים בריאות בכל מצב, לא משנה המחיר, וזה מעמיס על תקציבים ממשלתיים".
העולם של השקעות פסיביות נגמר?
"שגר ושכח כבר לא יעבוד, זה יעבוד אבל הרבה פחות, אתה לא תשיג את התשואה הנכונה. המשמעות היא שאתה לא יכול עכשיו לנוח אלא צריך לעקוב כל הזמן ולפעול מהר כשיש שינוי. אתה צריך להיות מאוד מהיר, טווח ההשקעה שלך כבר לא יכול להיות 10 שנים. למשל - הורדנו את ההמלצה על אגרות חוב ממשלתיות בתוך רבעון אחד מ'משקל יתר' ל'משקל חסר'.
אבל רואים שמשקיעים אקטיביים לא מצליחים להכות את המדדים לאורך זמן. השקעה פסיבית מצליחה ורואים משקיעים גדולים כמו וורן באפט או ג'ון בוגל שתומכים בכך?
"התמכרנו לזה שהמניות עושות הכי טוב 100 שנה. אני לא אומרת שזה משתנה אבל אתה תפסיד תשואה אם לא תהיה גמיש. השונות בין המניות פעם הייתה קטנה יותר ועכשיו היא יותר גדולה אז אתה צריך להיות יותר מדויק בהשקעות. אי אפשר 'לשבת' רק על סקטור אחד לטווח ארוך אלא צריך לבדוק את זה כל הזמן.
"תמיד תשאל את עצמך מה הטרנד שיעצב את המגמה של החברות לפחות עשור קדימה. תמיד תשאל עוד שאלה. למשל - איך החברה תושפע במצב עולם מסוים. גם כשמדברים על AI תשאל מי מייצרות את השבבים והתוכנה לשבבים. מה המינרלים שצריך לשבבים וכדומה.
אבל למה שאני אצליח להקדים את השוק?
"הרעיון זה האלוקציה, תבחר מה שהגיוני ותהיה מהיר עם השינויים. אף אחד לא אומר להיות במצב של אפס מניות, אבל אנחנו כן אומרים שכדאי לבחור אלוקציה שונה. מניות הפיננסים באירופה כנראה עדיפות על הפיננסים בארה"ב. האג"ח צמודות מדד עדיפות בארה"ב. כן כדאי להשקיע במתפתחות כמו ברזיל ומקסיקו, כי שם נראה שהן שם ערוכות יותר נכון לתקופה הקרובה".
איך תשפיע מהפכת הבינה המלאכותית?
"אולי ה-AI יפתור חלק מהבעיות, יחליף חלק מהעובדים אבל לא בהכרח יפתור את כל הבעיות.
השינויים בגילאי כח העבודה על פי מדינות. מקור: בלקרוק
מהם חמשת הגורמים החשובים בעינייך לקריאה של מפת ההשקעות של העשור הבא?
"יש חמישה מגה כוחות שישפיעו על השווקים – הבינה המלאכותית, גיאופוליטיקה, המעבר לאפס פליטות פחמן, הזדקנות האוכלוסיה והשינוי בעולם הפיננסי, יציאת הכספים מהבנקים. צריך לבחון מה מתוך ה-5 נמצא בהערכת חסר. למשל - אולי תחום המכוניות החשמליות, אני לא חושבת שהתחלנו להבין כמה מכוניות חשמליות העולם הולך לייצר. והזכרנו את תחום הבריאות שכאמור יהיה רלוונטי בכל מצב עולם.
"שאל את עצמך, האם ה-AI יעזור או לא לסקטור שלך. האם יש דאטה שיעזור לתחום שבו אתה פועל, או שיפגע בפעילות החברה. בנוסף – האם החברה או הסקטור רגישים יותר מהגיאופוליטיקה, אם המדינות רוצות יותר להשקיע פנימה ופחות החוצה, המדינות רוצות לקצר את קווי האספקה, לדאוג לכך שייצור האנרגיה תהיה קרוב לבית, ראינו את ההשפעות של מלחמת רוסיה-אוקראינה. גם המעבר לעולם של אפס פליטות פחמן מאוד רלוונטי, יש השקעות בנושא של אגירת אנרגיה. גם הנושא של הזדקנות האוכלוסיה משפיע כאמור על האינפלציה.
"ונקודה אחרונה היא השינוי בעולם הפיננסי – בעקבות עליית הריבית עזבו את הבנקים בעולם טריליון דולר שעברו לקרנות כספיות, מדובר על ירידה של 6% בכספים של הבנקים. מאזני הבנקים מתכווצים ולכן הם יכולים לתת פחות אשראי. העלאת תקרת החוב בארה"ב אומרת שאג"ח אמריקאי יגיע עם יותר הנפקות למימון החוב. גם בישראל. זה גם מוציא כסף מהשוק ומוסיף לספיגה של הכסף.
"אבל החברות צריכות כסף, צריכות אשראי כדי לצמוח, אז זה אומר שהרבה מתוך זה ילך לשוק של האשראי הפרטי. בישראל יש דוגמאות פחות מוצלחות בישראל בתחום אבל בעולם יש דוגמאות מאוד מוצלחות. שוק ההון כבר רואה שההנפקות בארה"ב הולכות וגדלות. בעולם האשראי הפרטי יש מכשירים שאתה יכול לקבל 10-12% עם בטוחות טובות, זה יגרום לשינוי גם בעולם הבנקאות. לכן אנחנו מעדיפים פיננסים באירופה על פני ארה"ב. מנגד, אנחנו פחות אוהבים נדל"ן כי יהיה להם יותר קשה לגייס שם כשהריבית גבוהה.
מה בכל זאת יכול להוות מגן אינפלציוני?
"הטכנולוגיה היא לא אינפלציות, היא יודעת להתגבר על זה, אבל לא כל טכנולוגיה. אם יש לך טכנולוגיה לפליטות פחמן זה נראה טוב. טכנולוגיה תהיה חלק מהמעבר. אבל האם אנחנו יודעים להגיד מי יהיו החברות של העתיד? מי ייהנו מהמגה טרנד של המעבר או לאיזה אנרגיות יעברו? איזה טכנולוגיות יגבו אותם? ואיזה חברות יידעו להיות גמישות להבין מתי השוק משתנה. אלה השאלות של העתיד שאף אחד עוד לא יודע לענות עליהן. מדובר על השקעות בהיקף של 4 טריליון דולר".
"אני לא יודעת להגיד מי יהיו הפאאנגים העתידיים (FAANG – ראשי תיבות של מניות הטכנולוגיה הגדולות: פייסבוק, אפל, אמזון, נטפליקס וגוגל. ויחד עם M של מיקרוסופט זה ה-FAANGM. נ"א). יכול להיות שהיום נוצרות 6 חדשות, כי זה קשור לכל אותם המגה טרנדים העולמיים. מי תצליח ומי תיפול? אפשר להתווכח על כך, מי יעשו את הטעות ויפלו ומי לא. לכן צריך לעקוב כל הזמן".
ומילה על שוק האנרגיה?
"המדינות רוצות להיות עצמאיות, כדי להרוויח בעתיד צריך להשקיע כסף עכשיו. בעתיד המדינות ירוויחו אבל היום צריך להשקיע ולכן בטווח הקצר יהיו המון השקעות של לבנות את התחנות האלה. גם זה אינפלציוני, בליבת האינפלציה ואת זה אי אפשר לרסן באמצעות מדיניות מוניטרית".
"בגלל הגיאופוליטיקה העולם יותר יקר. גם בגלל שמדינות יצטרכו להנפיק יותר. צריך לזכור שצמיחה נמוכה יותר אומרת שבכל מדינה יש פחות הכנסות ממסים והמדינה צריכה לממן את הגירעון מאיפשהו.
