שיתוף - לביקורת קשקשתי את זה פעם

AUVI

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מנסה להמשיך, וזה פשוט לא מצליח...
בא, הלך.


הַדֶּרֶךְ אֶל הָאֹשֶׁר לִפְעָמִים מְאֻבֶּקֶת
חֲסוּמָה בְּרֶשֶׁת קוּרִים יְשָׁנָה
כִּי אַף אֶחָד לֹא רָצָה שָׁם לָלֶכֶת
וּבוֹדֶדֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ, מַמְתִּינָה.
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מנסה להמשיך, וזה פשוט לא מצליח...
בא, הלך.


הַדֶּרֶךְ אֶל הָאֹשֶׁר לִפְעָמִים מְאֻבֶּקֶת
חֲסוּמָה בְּרֶשֶׁת קוּרִים יְשָׁנָה
כִּי אַף אֶחָד לֹא רָצָה שָׁם לָלֶכֶת
וּבוֹדֶדֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ, מַמְתִּינָה.
יפה כמו שזה. איך שהוא מתחבר מאוד למשהו שקשקשתי (לא פעם, אלא אתמול):

לכל דרך יש משעול
לכל משעול יש שוליים
ובכל שול יש אנשים
לכל איש יש סוד
ובכל סוד יש מפתח
והמפתחות הן הדרך
המפותלת, האנושית,
אל האושר.
 

sol key

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
"לא יום ולא לילה"

בוקר,

זה לקום ולהרגיש,
להתמודד ולא להכחיש,
להתפלל עם כל הלב,
גם אם שבור מלא כאב.

צהרים,

זה לחזור ולהרגיש,
לעזור גם אם מתיש,
לטפל ולעודד,
גם עם המצב רוח לא עובד.

ערב,

זה לישון ולהרגיש,
מה שלא יודע איש,
להתחבאות ולא לבכות,
גם אם חנוק מהמראות.

ואולי,
אולי יבוא יום,
שהוא לא יום ולא לילה.
שיאיר וימלא,
שיצמיח וירפא,
שיעודד ויחבק,
שלא ייתן להיחנק,
שירגיש ולא ידחיק,
את הלא טוב רק ימתיק.
 

צנוברית

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
קטע שפעם בקשו ממני לכתוב ולא הייתי פנויה באותה תקופה אבל כן ניסתי
יש למישהו סוף תואם?
?


לעמנואל יש מעבדה קטנה, מוארת ,מלאת עבודה בכל יום צועד עמנואל במעבדה עובד פועל

מלאה המעבדה כלים וחפצים חלק גדולים חלק קטנים לכל מכשיר יש תפקיד רעשים וקולות יש במעבדה תמיד

יום אחד סדר עמנואל את המעבדה את כל החפצים הניח בשורה כי מחר יש לו הרבה עבודה

אמר עמנואל לעצמו: עדיף שיהיו הדברים מסודרים כדי שמחר יהיה יותר קל אמר ועשה

בבוקר קם עמנואל מוקדם שמח ערני לפני כולם אל המעבדה רץ בגיל שר לעצמו שיר

אבל כשהגיע עמנואל למעבדה צעק צעקה

איפה כל האביזרים ? הרי אתמול בשורה הם היו מסודרים!



החלונות -מנופצים הכלים -שבורים המדפים- מבולגנים והחומרים—איפה הם נמצאים ?

מישהו ביקר לי במעבדה את כל החפצים לקח מהשידה מה קרה לחדר מישהו בילגן לי את הסדר

חפש עמנואל בכל הפינות בכל המגרות בכל המדפים אך חוץ מבלאגן לא מצא כלום

מה יעשה?
 

-חיה-

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עוד הפעם לג בעומר, מה שאומר שיש כבר שנתיים לאסון.
אני הייתי אז בבית, צופה בשידור החי וקולטת לאט לאט בחרדה שקורה שם משהו ואין לי אפשרות ליצור קשר על בני משפחתי שנסעו לשם.
משתפת מה שכתבתי אז כדי לעכל את הרגשות, זה היה בהתחלה:
ידיים רועדות
לוחצות על הפלאפון
שוב ושוב שוב

הלב שדופק
מחפש אותות חיים
מפיסותיו
שרחוקות כל כך

ואין קליטה
אין קליטה
אין


וזה:
אנשים נדחסים
מתים, נהרגים
ואין לנפש שלי
קליטה


(מתקשר לכך שלא הייתה אז קליטה בקווי הטלפון)
 
נערך לאחרונה ב:

-חיה-

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
ואז הגיע הפחד שהתחיל ללפות ולהלחיץ שאולי חלילה החיים הולכים להשתנות:
אף פעם לא תבין
את ההרגשה של
לאבד הכל
עד שתחוש את דפיקות הלב
והרעד בידיים
והמוח שלוחש:
מה שהיה לא עוד

מירון.


וכשנוצר הקשר:
פתאום הכל מתגמד
צער וכאב
אכזבה ויאוש

אין לכלום משמעות
ואף דבר לא מעניין

כי אבי ואחי
בארץ החיים



זה חלקיק מקשת הרגשות שלג בעומר מחזיר אותי אליהם.
בין השאר את ההרגשה של הקשר העמוק למשפחה שלי שהבנתי את עוצמתה דווקא במצב הקיצון הזה.
 

מימיי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
מצאתי אצלי במגירה (הווירטואלית, כן?) את השרבוט הבא שמאוד מתאים לתקופה:

עשרים וארבעה אלף
היו לו, לרבי עקיבא
עשרים וארבע שהם
אלפים של גאונים ונבונים
אבל רובם נהגו
בלי כבוד והערכה זה לזה

מיליונים יש לו, לקב''ה
מיליונים שהם
חלקם גאונים וחלקם נבונים
אבל רובם נוהגים
בלי כבוד והערכה זה לזה
 

ציורי לשון

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
יפה ועצוב:(
אם כי הייתי חיבת לציין ש-
אבל רובם נהגו
בלי כבוד והערכה זה לזה
שונה מאד, ובלי השוואה באמת ל-
אבל רובם נוהגים
בלי כבוד והערכה זה לזה
של היום.
כמו גם הגאונים והנבונים של אז--הם בלי השוואה.
סורי על הקרציות, פשוט זה קצת צרם לי.
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
זה כנראה אמור להיות מבוסס על "בלוז כנעני" של אהוד בנאי. בפינת הדף שורבטו המילים: אולי. מכתבים. אלוקים. הלוואי שמשיח יבוא.

מאז שחזרת, הרבה התמלא כאן
זהו זמן שיגעון, זו דוגמא אל הקץ
ומילים כמו שלך - כל אחד אומר כאן
אבל הנר שלך מאיר, עדיין בוער.
 

מימיי

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
פרסום וקופי
יפה ועצוב:(
אם כי הייתי חיבת לציין ש-

שונה מאד, ובלי השוואה באמת ל-

של היום.
כמו גם הגאונים והנבונים של אז--הם בלי השוואה.
סורי על הקרציות, פשוט זה קצת צרם לי.
צודקת לגמרי!
כנראה זה היה בספירת העומר כלשהי שהשנאה בלטה מכל כיוון..
לכי תביני מילים ספורות שנכתבו לפני שנים:sneaky:
 

Tamarit

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
נָכוֹן, זֶה יִהְיֶה קָשֶׁה וְלֹא קַל

יוֹדַעַת אֶת זֶה, וּבְכָל זֹאת

לַמְרוֹת וַאֲפִלּוּ בִּגְלַל,

זוֹ אֲנִי שֶׁצְּרִיכָה לְנַסּוֹת.
בית משיר שלם...
מושלם גם כשיר בפני עצמו,
אהבתי ♥
 

Chaya Lea

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אני לא יכולה לשקר
לומר שהיש אין
ומה מועיל להרהר
כשנותרתי פה עדיין

אבל היש הזה בוער
מחיה אותי, קיים
לא נותן לי לוותר
לטבוע עמוק בים

היש הזה הוא קשר
שמשאיר אותי קרובה
עוצמתי, ללא פשר
עבותות של אהבה

ומים רבים לא יכסו
לא יכבו הלהבות
מעלה יתנשאו
אין יכולת לכבות
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  107  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה