שיתוף קצת הרבה על פונטים-מאת יצחק למפרט ואיתיאל אטלו

[הוראה תומכת פרוג]

אטלס

כולם רוצים אות מסך, וכולם רוצים אחת כזו שתהיה קריאה אבל ייחודית מספיק.

לאתגר הזה "אטלס" נענה. אטלס הוא אות מסך: הקווים האנכיים והאופקיים שלו הם באותו עובי - שזה מה שמסכים אוהבים. האות בפורפרוציות מרובעות - 4x4 לערך, מה שאומר שלא יכנס בה הרבה טקסט אבל היא תראה אוורירית, חדשנית ונקיה (ומי לא רוצה אפליקציה שזה העיצוב שלה?).

אטלס, כמו רבים מהפונטים של אברהם קורנפלד הוא רב לשוני (אותיות עבריות ואותיות לטיניות), יש לו שישה משקלים, ובגלל רוחב האות יש לו גם ייחודיות ביחס לחברים לקטגוריה של "מרובע-טקסט-רץ למסך".

אטלס יצא לאור לפני כ-11 שנים על ידי אברהם קורנפלד תחת השם "חיוג חוזר", ובהמשך שופר עד לגירסא הנוכחית שלו, שמכילה גם ליגטורות בעברית ואנגלית, ניקוד מלא ועוד.

בגלל ההבדל הקל מדי בין O ל-0, הפונט אינו נחשב נגיש על פי הכללים, על אף שהוא קרוב לכך. כאן המקום להבהיר שאם כתבנו שפונט מסוים נגיש, אין הכוונה בהכרח שהוא נגישת במשקלים הקיצוניים שלו (כבד/קל מאוד), והתקן (שזמין גם באינטרנט) הוא הקבוע בענייני נגישות.
משווק באאא.

 

[הוראה תומכת פרוג]

הפונט 'שטנגר'

כולנו מכירים הכיתוב על המסכים המיוחדים של השעון שלנו או של התחנה הבאה באוטובוס וברכבת. אבל איך בעצם המסכים האלה עובדים? פונטי ייחודי כמובן.

עוד מילדות אני זוכר את עצמי מצייר אותיות על הבלטות בבית - כאילו הן היו פיקסלים, ואיך היתה נראית האות העברית הכי צרה או נמוכה בהם.הפונט "שטנגר" של מאיר סדן (כהרגלנו בימי שישי - הפונט חינמי) - הוא פונט שמבוסס על האות 'מטריצה', בעיצוב של 4 על 4 פיקסלים, מה שכמובן מקנה לו ניחוח של המחשבים של פעם.

הפונט מנוקד, דו לשוני (לא מובן מאליו בפונט חינם, בוודאי לא לפני עידן הגוגל פונט), ואפילו פונט מקביל בכתב יד - שטנגר רהוט. לשתי המשפחות של שטנגר יש משקל רגיל ומודגש. הפונט לא נגיש, כמובן.

הספירה החל מ-19:45 לערך.

 

[הוראה תומכת פרוג]

*לא שאנחנו יודעים את התשובה לחיים, ליקום וכל השאר- אבל אנחנו בפירוש יודעים שיש משהו מגניב בסגנון של שנות התש"מ (אייטיז, בלע"ז).*

הוא היה פה לפני 40 שנה (כמעט 42...), ונחמד שהוא מדבר אלינו מדי פעם. האות "פלסטיק" של דני מירב, באה להזכיר את הנשכחות האלה - את הטרופית וקריסטל, את הנוצצים ואת הגרדיאנטים, אבל גם צבעים חלקים.

העושר הצורני של השנים הללו הוא לא תמיד במורכבות אלא בסוג של פשטות מתחכמת (כמו הש', הצ' וה-ט').
למרות שהיא אות ראווה, יש לה לא פחות מ6 משקלים (5, ומשקל בלוקס אחד - הזה שכתבנו בו "שניים וארבעים יום").

האות טובה מאוד לכותרות ומיתוג, אבל לא היינו ממליצים להשתמש בה מעבר לזה (נסו לכתוב עם הט' והצ' טקסט של יותר משורה..), ובפרט להופעות ומודועת שחור לבן שבהם צריך מקסימום תשומת לב שאין כל כך דרך אחרת להביא אותה למעט באותיות מוגזמות.

האות אינה נגישה, כמובן - העושר הצורני בא על חשבון הנגישות.

#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

חלקנו יצאנו לדייטים ברחובות העיר העתיקה, חלקנו טיילנו עם הילדים וחלקנו חטפנו אבנים או היינו בסיור דו-קיום בירושלים. מה שבטוח, שכולנו הסתובבנו בירושלים ושאלנו את עצמנו "מה זה לעזאזאל הפונט המדהים הזה"?
גם איתמר נתן שאל את עצמו מה זה הפונט הזה, וגם - עיריית ירושלים. הפונט עוצב במקור על ידי האדריכל דן בן דור בשנת תרפ"ג (1923). עם השנים, השלטים התבלו והושחתו, ולפני כעשור וקצת עיירית ירושלים חידשה אותם.
עיריית ירושלים ביצעה דיגיטציה, אך היא לא זמינה לציבור. הדיגיטציה שכן זמינה היא של איתמר נתן (בית אלף), והיא עם כל מה שאנחנו מכירים מהפונטים שלו (ליגטרות, ניקוד, פונקציות OpenType ועוד).
לאות שני משקלים (קל, רגיל) והאותיות בדיגטציה של איתמר מכוונות לצד האומונתי שבהן, ולכן לא נגישות בגלל ההטיה שלהן. הדיגטציה ברובע היהודי מעט פחות נטויה, אבל מהתמונות שמצאנו היה קשה לקבוע על נגישותה.
יום ירושלים שמח. כל השמח בבניינה החלקי של ירושלים, יזכה לראות בבנייניה המלא בעז"ה.
#עומר_טיפוגרפי #מעצבים_עומר #בעומר_תשפא

 

[הוראה תומכת פרוג]

אתגר של פיקוד העורף
ישראל היא מדינה למודת מלחמות, טילים והפגזות, ופעם ב-100 שנים יש גם רעידת אדמה. בדיוק בשביל זה יש לפיקוד העורף מערכת מדיה חזקה מאוד. ההתרעות לנייד, אולפנים, סטודיו, צלמים וגם אנשי עיצוב.
ראשית, פקע"ר בחרו את הכתום (צבע בולט אבל לא כמו צהוב ושחור) והכחול לדגלם וצבעיהם. גם האדום משמש אותם הרבה במילים ('צבע אדום'), אבל פחות בעיצובים. הפונטים שבהם פקע"ר משתמש הם כל מה שרך במעט מנרקיס בלוק. כך למשל, בשנים האחרונות פיקוד העורף משתמש בפונט עוגן, אקסטרים, ולפני כן ב"אורון", "דן" ואחרים - שהם אותיות מרובעות אבל לא לגמריי, אותיות שיכולתם לראות בכל פרסומת או מותג ישראלי.
המטרה היא ברורה: להתכונן, לא להלחיץ.
האות שלנו היום היא אות שמשמת הרבה בפיקוד העורף - 'רפורמה' של נדב עזרא מפונטביט. רפורמה היא אות מודרנית, טרפזית מעט, העשויה מצורות גיאומטריות (וכמובן - הקוים האופקיים זהים בעוביים לאנכיים, מה שמייצר בולטות וקריאות טובה במסכים). לאות8 משקלים ב-2 משפחות משקלים (רפורמה ורפורמה צר, כל אחת 4 משקלים). האות נגישה.
על העיצוב היום (בהתראה קצרה...): אלירם מעוז מסטודיו קריצה.
#בעומרתשפא #מעצביםעומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

*אם כבר 'שומרי החומות' - בואו נדבר על מה שבאמת שומר על ירושלים: קירות עם פשקווילים*.

הכירו את את אות 'פורמלין', אחד מהפונטים שהיו על קירותיה של ירושלים. הוא קצת כמו הדברים שיש לנו בבוידעם: אף אחד לא יודע מתי הם הגיעו לשם, הם לא מספיק מוצלחים כדי להשתמש בהם ביום יום אבל יש בהם "משהו" שאולי נרצה להראות לדורות הבאים.

חלק מבתי הדפוס בעבר היו רוכשים את הפונטים שלהם, אבל כשאלו כבר נגמרו - הם היו מייצרים לבד. "פורמלין", כמו אותיות כותרת נוספות הוא מהאותיות האלה שהגיעו מאי-שם במזרח אירופה, עלו לארץ והשתמשו בהן הרבה, אבל אף אחד לא חתם עליהן. אפשר לומר ש'פורמלין' הוא הגרסא הצרה של 'תניא', וש'תניא' הוא הגרסא הרחבה של 'פורמלין'.

לאות יש שתי דיגטציות - אחת של תמיר פומרנץ (חינמית, משקל אחד) ואחת של איתמר נתן (שלושה משקלים: אחד 'רגיל' אחד 'עתיק' ואחד 'ארטקסט'). בעיצוב שלנו היום הגרסא של תמיר הניתנת להורדה חינם.

#עומר_טיפוגרפי #מעצביםעומר #בעומרתשפא

*אהבתם את הפונט?*
אתם יכולים להוריד אותו, הוא חינמי לגמרי!
http://f.tamirp.com/

להצטרפות לקבוצה השקטה:
בווצאפ: https://bit.ly/3sEbkDi
בטלגרם: t.me/Typomer

 

[הוראה תומכת פרוג]

*'הלל' - לזכר הלל יפה אריאל הי"ד*

ליה ברץ חתומה כרגע רק על ארבעה פונטים, אבל היא מביאה איתה טיפוגרפיה מבטיחה מאוד. אחד מהשלושה פונטים שלה הוא 'הלל', לזכר הלל יפה אריאל הי"ד, שנרצחה בביתה בקריית ארבע לפני כחמש שנים.

בפונט מובעים כמה וכמה עניינים באמצעות צורות. האחד -אחדות ישראל: האות עשויה עם מאפיינים אשכנזיים וגם מאפיינים ספרדיים.
השני - באות יש גם מאפיינים גמישים להנצחת צד אחר בהלל יפה: הריקוד. הלל היתה גם רקדנית. כך האותיות ש' מ', ב' ואותיות נוספות. גמישות נוספת מובעת בחלק מהליגטורות.

האות במשקל אחד, ומכילה ליגטורות לאותיות רבות (ביניהן: ע', פ', ר' ,ל', ג' ואחרות).
האות מושקת היום לרכישה (במחיר שווה לכל נפש), ואנחנו שמחים שליה בחרה לשלוח לנו את האות ביום ההשקה.

#בעומר_תשפא #מעצבים_עומר #עומר_טיפוגרפי

 

[הוראה תומכת פרוג]

ה אני, כספומט? | הפגזת הבנקים בעזה היום ואתמול, היא הזדמנות לדבר על הטיפוגרפיה שבצ'ק
לפני כמה ימים הפקדתי צ'ק, ולא לראשונה שמתי לב למספרים שלו למטה - המספרים בתחתית הצ'ק מקווקווים - כלומר, בנויים כמו ברקוד. במקביל, בחלק העליון של הצ'ק יש את המספרים בפונט 'קריא' כדי שגם בני אדם יוכלו להבין מה רשום.
ברקוד הוא בעצם כתם דיו שהמחשב יודע לזהות כתו (במקרה שלנו - מספר). כך במקום להקליד אותו ידנית, המחשב מזהה אותו אופטית. הברקוד מהווה אחת המצאות החשובות בלוגיסטיקה, כי הוא מאפשר למחשב לקרוא (ולכתוב) מידע בקלות יחסית. ישנם תקנים רבים של ברקוד, ביניהם QR קוד (לסריקה מסלולאר), הברקוד שעל מוצרי המזון בסופר והברקוד / דנאקוד בתחילת כל ספר (כשמעצבים כריכות של ספרים מכירים את זה).
הייחודיות של הפונט היום, הוא שהוא גם ברקוד שקריא למחשב וגם קריא לבני אדם.
הברקוד עצמו הוא לרוב מזהה ייחודי, וככה על כל צ'ק יש את המספר הייחודי שלו: בנק, סניף, חשבון ומספר הצ'ק בחשבון. כך ניתן לדעת כבר בשלב סריקת הצ'ק אם הוא כפול או צ'ק במספר שהונפק על ידי הבנק.
האות הוכנה במיוחד עבור "בעומר" על ידי אוריה בן דוד, והיא (כביכול) גרסא עברית של התקן CMC7, שהוא אותיות המשלבות קריאה באמצעות מחשב וקריאה אנושית. מעניין מה קורה כשמעבירים אותה במכונה שקוראת מספרי צ'קים...
(הפונט במקור - לא בדיגטציה הזו -נגיש, אבל למחשבים ולא לבני אדם...)

 

[הוראה תומכת פרוג]

בשביל זה יש אינטרנט

אתר "ישיבה" קיים כבר כ-20 שנה, ומטבע הדברים עבר עם הזמן מספר שדרוגים. אחד המשמעותיים ביותר שלהם עלה השבוע, בין יום ירושלים לחג מתן תורה, כיאה לתורת ארץ ישראל. גופן המותג של אתר ישיבה נבחר להיות 'טיפוגרף פס', שהיא אחת מאותיות המסך שאני הכי אוהב בשפה העברית.

האות 'טיפוגרף' המקורית היא אחת מהאותיות שנדב עזרא הקים איתן את פונטביט. אות מבוססת על מרובע מעוגל במעט בקצוות שלו. אות יציבה, רהוטה ומודרנית. שלא לחינם נבחרה להיות אות המותג של בנק לאומי, חברות ביטוח וגופים ממשלתיים רבים. האות 'טיפוגרף פס' לקחה את המקור ועשתה אותו טוב עוד יותר - קצת יותר מעוגל, הצרה מועטת של הקווים לקראת נקודות המפגש ביניהן, והתאמה מושלמת (בעייני) למסכים. במקביל, האות שומרת על הפרופורציות של האות העברית - יותר מרובע, פחות מלבן - כמו אותיות מסורתיות של ספרי תורה. בטקסטים ארוכים וגלילה בלתי מגובלת במסך, לאות רחבה יש יתרון בקריאות ביחס לאותיות צרות.

אם כן, תורה נאה בכלים נאים ומותאמים לאינטרנט - זו האות של אתר ישיבה.

לטיפוגרף פס שלושה משקלים והיא אות נגישה בשלושתם, אות לועזית מקבילה יש לטיפוגרף המקורי, אבל היא משתלבת עם אותיות לועזיות מודרניות רבות בכל מקרה. לאות טיפוגרף המקורית יש עוד שתי משפחות אחיות - טיפוגרף 2 (שזה טיפוגרף אבל צר) וטיפוגרף תג שהיא מעט מסורתית יותר אך מבוססת על הצורה של טיפוגרף.

הספירה החל מצאת הכוכבים. שבת שלום!

 

[הוראה תומכת פרוג]

חינמי, משתנה, עברי! | אין כמו לסיים את העומר עם פונט חינמי, חמוד ו...פרמרטי (ניתן לשינוי, דינאמי).
פרדוקה וואן הוא פונט של גוגל פונטס - שעוד לא נמצא בגוגל פונטס. גוגל פונטס, כזכור, הוא פרויקט פונטים של גוגל - חלקם בתרומה וחלק נעשו בתשלום במיוחד עבור גוגל. אחד מאלה שנעשו במיוחד עבור הפרויקט הוא 'פרדוקה וואן' של בן נתן. אות מסך דו לשונית באינסוף משקלים.
רגע מה. אינסוף? איך אינסוף?
ובכן, האות מאפשרת שינוי של המשקל שלה -קל, דק, רגיל, עבה או שמן - לפי מספרים בטווח מסוים, וכן של רוחב האות - מהכי צר, דרך חצי צר (Condemsed) , רגיל, חצי רחב, ורחב מאוד. זה נעשה על ידי נוסחה מתמטית שמצטרפת לקובץ האות ומראה מה אפשר לשנות באות. אותיות כאלה נקראות אותיות 'פרמטריות' - ניתן להזין לפונט פרמטרים (בתוכנות התומכות בכך) ולקבל צורות שונת של אות מאותו קובץ פונט - לאורך, לרוחב וגם לפעמים בצורת האות עצמה (כמה היאי מרובעת או עגולה).
האות מנסה לשלב בין ריבוע לעיגול (כמו כמעט כל אות מסך...) לצד העיגולי, מה שמוסיף לה חן ושמחה - ולא רק אות מסך 'יבשה'.
האות נגישה בחלק ניכר מאוד מהמשקלים שלה (כמובן, לא בצרים ביותר ולא ברחבים ביותר), וניתן לעשות איתה מלא דברים מגניבים באנימציה ובכלל בהופעות דיגיטליות.
הכנו אנימיצה קצרה להראות את המגוון המטורף של משקלים באות, וצירפנו גם קישור להורדה שלה מ-GitHub, עד שהצוות של גוגל יעלה אותה לשם.
תודה שספרתם איתנו!
*הקרנינג (מרווח האותיות) לא מושלם בחלק מהגדלים, עקב באג מסתורי בתוכנת האנימציה. איתכם הסליחה.

#בעומרתשפא #עומרטיפוגרפי #מעצבים_עומר
צפה בקובץ המצורף 889204
אהבתם את הפונט?
אתם יכולים להוריד אותו, הוא חינמי לגמרי!

Fredoka-One/FredokaGX.ttf at gh-pages · hafontia-zz/Fredoka-One

Hebrew Version. Contribute to hafontia-zz/Fredoka-One development by creating an account on GitHub.

github.com

**
להצטרפות לקבוצה השקטה (לא נשלח אף הודעה -עד השנה הבאה בעז"ה, חברי הקבוצה - שלחו גם לחברים):
בווצאפ: https://bit.ly/3sEbkDi
בטלגרם: t.me/Typomer

 

[הוראה תומכת פרוג]

אם קראתם עד לכאן אז יש כאן כתבה של יצחק למפרט על פרדוקן וואן:

חינמי, פרמטרי, עברי - פונט חינם לסיום ספירת העומר

מי שעוקב אחריי, מדי שנה אני מעלה עיצוב מדי יום בעומר. בשנים מסוימות זה הסברים על מושגים בעיצוב, שנה אחת זה היה שירים (פיוטים, מזמורים וגם שירים אחרים), והשנה, בשיתוף עם איתיאל אטלו, שמשרת היום באותו מדור שאני שירתתי (הסטודיו לעיצוב של הרבנות...

prog.co.il

להצטרפות לקבוצה השקטה (לא נשלח אף הודעה -עד השנה הבאה בעז"ה, חברי הקבוצה - שלחו גם לחברים):
בווצאפ: https://bit.ly/3sEbkDi
בטלגרם: t.me/Typomer

 

[אריאל לוי]

העיקר @איתמר נתן מככב פה....
אחלה פרוייקט שבעולם!

 

[יצחק ג.]

מדהים!
@יצחק למפרט מה עם הפונטים של @שוקירייטר?

 

[יצחק למפרט]

מדהים!
@יצחק למפרט מה עם הפונטים של @שוקירייטר?

האמת שהתחלנו להתכתב בעקבות פרויקט העומר, אבל לא יצא לי להכניס עדיין פונטים שלו. בעז"ה בשנה הבאה.

יש עוד המון שלא קיבלו סיקור - כל נרקיס למיניהם (כ-16 פונטים שלפחות 90% מהם שווים סיקור), פונטף (קיבל רק אחד מתוך לפחות עשרה ששווים) מסטרפונט קיבלו בודדים מתוך המון, יש גם כמה בגילדה ובאאא שלא קיבלו סיקור (אלמוני, סימפלר, קראוון ועוד ועוד...), וגם פונטביט ואפילו חינמיים (ורלה, היבו) שלא זכו ליום משלהם בעומר.

גם לליה ברץ (יום 46) יש שני פונטים נוספים שראויים לסיקור (לפחות, מאלה שהספקתי לראות), לאלחנן בן אורי עוד כמה וכמה (דונה ואחרים), הפונטון (סיקרתי רק אחד חינמי) - הלא הוא אלרון בוקאי, ובטוח שכחתי עוד.

יש עוד שנים ויש עוד אפשרויות, ואני לא נוטש את הכתיבה בפרוג כל כך מהר.

 

[יענקי R]

@יצחק למפרט - תודות!!!
מרתק, מחכים ומעשיר.
תענוג.
מחכה להמשך, חג שמח!

 

[יוחנן בוקסבוים]

האמת שהתחלנו להתכתב בעקבות פרויקט העומר, אבל לא יצא לי להכניס עדיין פונטים שלו. בעז"ה בשנה הבאה.

יש עוד המון שלא קיבלו סיקור - כל נרקיס למיניהם (כ-16 פונטים שלפחות 90% מהם שווים סיקור), פונטף (קיבל רק אחד מתוך לפחות עשרה ששווים) מסטרפונט קיבלו בודדים מתוך המון, יש גם כמה בגילדה ובאאא שלא קיבלו סיקור (אלמוני, סימפלר, קראוון ועוד ועוד...), וגם פונטביט ואפילו חינמיים (ורלה, היבו) שלא זכו ליום משלהם בעומר.

גם לליה ברץ (יום 46) יש שני פונטים נוספים שראויים לסיקור (לפחות, מאלה שהספקתי לראות), לאלחנן בן אורי עוד כמה וכמה (דונה ואחרים), הפונטון (סיקרתי רק אחד חינמי) - הלא הוא אלרון בוקאי, ובטוח שכחתי עוד.

יש עוד שנים ויש עוד אפשרויות, ואני לא נוטש את הכתיבה בפרוג כל כך מהר.

מה עם פונטים של @נקודת מחשבה?

 

[תלמידים]

לא יודע איך פספסתי את האשכול הזה.
עברתי עליו בנשימה עצורה.
פרויקט נהדר, וסיקור מפורט ומסביר.
כה לחי!

 

[אריאל לוי]

47 יום
יש למה לחכות!

48 יום
יש למה לחכות!

49 יום
יש למה לחכות!

50 יום
יש למה לחכות!

שו?

 

[יצחק למפרט]

שו?

נראה לי שהתכנים שלהם יעלו ביום ראשון, כשהמעלה (ויישר כוח לה!) תחזור להעלות את כל הימים האחרונים של העומר.

 

[הוראה תומכת פרוג]

שו?

העלתי את התכנים לימים אלו...