למיטב הבנתי , אחרי שמתרגלים בצורה מושלמת ע"י ציור מהסתכלות ולומדים איך מעבירים את המידע שמתקבל בעיניים [אל היד ו]אל הדף, בדגש על נושאים כמו- פרספקטיבה [מרובע/עיגול], אור וצל, ואנטומיה של דמויות אנושיות וכל מה שכרוך בה [תנוחות וכו'] ואולי עוד כמה נושאים מרכזיים נוספים, אחרי זה ציור מדמיון הופך להיות שוה לציור מהסתכלות כי כל המידע כולו כבר קיים במוח בצורה מושלמת.ומה קורה שצריך לאייר רחובות ובתים מכל מיני מקומות בעולם?
או כשמאיירים על תקופה קדומה שמה שנשאר ממנה זה רק תמונות?
כלומר איך אפשר להשתמש בתמונה ככלי לאיור דבר רחוק מהמציאות העכשווית, בלי להעתיק?
ומה שנשאר לאחמ"כ כשרוצים לצייר סצנה מכל מיני מקומות בעולם או מתקופות קדומות וכדו', זוהי סה"כ עבודת מחקר כדי לאסוף מידע על הנושא המצוייר [כדי לדעת מה לדמיין...], והציור נעשה מהדמיון ע"פ המידע שהתקבל מהמחקר.
לדוגמא, צייר שלמד מהסתכלות לצייר בגדים וקפליהם בצורה מושלמת, ויודע איך מתנהג בד בכל מצב, ואיך זה מבוטא בציור, עכשיו כדי לצייר אנשים מלפני 2000 שנה הוא צריך רק לדעת איך היו נראים הבגדים, ואחרי כן הוא כבר מצייר את זה מהדמיון, כי המידע על התנהגות הבד כבר קיים.
תקנו אותי אם אני טועה.