הנושאים החמים
הנושאים החמים
1954
מגדל המים במגדל גד
שמונה מדרגות,
נשארו לי עוד תשע ואני מגיע,
יד מעל המצח ו הנה זה...
חלקיקי עפר ועלי דלעת מכוצ'צים מהפרדס של בן חמו מגלים את בואה של שיא הטכנולוגיה, שלוש אותיות GMC רקועות מע"ג הפח הבוהק בצבעי ירוק, אבל חונסה כבר לא יושב בראש,
אח, הגעגועים לכפר אתא צורבים,
עם כל מוקשי העלייה והאוהל שאהב לדרדר עצמו ללא דעת, כל פעם הוא הפתיע מחדש עד כמה אנחנו לא מכירים את הבן מוגרבי איך שהוא מצליח לנחור למרות המסביב.
אבל הכול היה מתגמד בצהריים כשחונסה היה מנופף לי בחיבה לעלות לסיבוב באוטובוס הנוצץ שלו, השמש הלוהטת ליחכה את הווילונות ובאותה פעימה נצנצה את הסמל המלכותי של חברת משמר המפרץ, אוח כמה שנים הוא למד ושפשף את המוח כדי לשבת במקום היוקרתי הזה,
האבק שבמראה היה כמו המציאות ששקועה בביצה אפורה, רק אני בניגוד לגדולים ממני משום מה החלטתי שגוונים של צהוב וכתום יותר מתאימים למציאות שלי, וזה מה שנתן לי את הכוח לשייף את המראות של חונסה.
לאכפתכה שעוד רגע זה חוזר להיות מאובק?
אני רק רוצה להזכיר לך שבהתחלה הוא היה נוצץ, ושמתחת לערימות של הבוץ יש לך את הדבר הכי חדיש בהיסטוריה,
יש משהו יותר חדיש מזה אמר לי נוסע ותיק עם קרחת וקו שיערות מסורק, מטוס שיכול להגיע לירח,
שתקתי.
נזכרתי בימים הראשונים כשהמזכיר הראשי של כפר אתא הופיע בין גדודי הנערים שכבשו את המבנה הנטוש והודיע שמחר בין חצות היום לשתיים בצהריים יגיע מורה מתלאביב וימסור שיעור גלובלי שמתאים לכל הגילאים,
העיניים שלי נצצו, בכותאב תמיד הייתי ראשון, צמא להחכים ולדעת,
כל הלילה חלמתי על הכותאב החדש שיצבע לי את המציאות הקשה בגוונים רכים יותר,
אבל בבוקר הגיעה למבנה חיילת ובקשה שנקרא לה המורה חנה, היא מדדה את כולנו מכף רגל וכשהגיע לראש שלי רק אמרה, אתה עם התלתלים המסורבלים חייב להקפיד על גזיזת ציפורניים אחת לשבוע,
פרחה התקרבה אליה, היא מעולם לא ראתה חיילת מקרוב, אבל המורה חנה דחתה אותה ואמרה שבישראל יש כבוד למורים,
היא דברה על קדמה בתעשייה ועל הכוח של צה"ל ועד כמה חשוב ללמוד ולהשכיל.
ואז היא הוציאה מפה גדולה והצביעה, זוהי מפת העולם, פה זה ישראל קטנה אבל עצמאית וחזקה , ופה זה אמריקה, יש שם אנשים יפים ומוכשרים שמתכננים לכולנו את צעדי הקדמה, הם עוסקים בין היתר בהמצאת מטוס שנוסע לירח.
זהו זה, הלכתי משם במחשבותיי וניסיתי לצבוע את המטוס הזה בכל מיני צבעים, אבל שום צבע לא התאים,
כנראה שזה לא מציאותי.
האוטובוס חרק בתחנה האחרונה בכפר אתא.
אתה הוגה דעות מדופלם הא? יאללה חבל עליך, לך תעזור לאבא בנטיעות, על מילים לא מרוויחים שום תלוש.
חונסה כבר קנה אוטומוביל חדיש של חברת אגד והאוהלים שכ"כ אהבו להתפרק פורקו בסוף ואנחנו כאן במגדל גד,
אמא רצתה מקום מפותח כמו באמריקה עם ארובות שמפיחות עננים של תעשיה וקידמה, אבל אבא אמר שצריך מקום שיהיה קרוב לרבנים,
רק נג'י צחק שאפחד לא שואל איפה להעמיס את הארגזים ואותנו,
עובד קוראים לי.
עובד זה שם עדכני, (עוד מילה שהמציא נג'י) אתה תצליח להתקבל לעבוד במפעל יוקרתי, לא כמוני וכמו פואד אמר לי באחד מלילות הקיץ כשחזר עם טנא מלא עקיצות, ככה אבא קרא לשקערוריות שניקבו להם את הידיים, ולפואד גם את הרגלים, הוא קנה בכל הכסף שהרוויח בנטיעות האינסופיות שלו מכנסיים קצרים כמו של קק"לניק אמיתי,
פעם הבן של רחמים בוזגלו ניסה להסביר לחברה את משמעות השם שלי, זה בגלל שאתה עושה הכול חוץ מלעבוד,
מי אמרכך את זה? מאיפה אתה יודע? אולי הוא עובד במשמרת לילה? בטח עובד בלהחליק את השיער המקורזל שלו,
מוצ'יק השמן הגיע משומשום והתיישב בתוך העיגול האנושי, בגלל שתה בלונדיני אתה כל היום מדבר על שערות, נראה אותך פעם מסרק כזה שיער מקורזל ואז תבין שהבנאדם עושה עבודה של טרקטור וקומביין ביחד,
העצים בהרי בכרמל רעדו, את הצחוק שלהם שמעו עד כפר חסידים...
הלכתי משם אל השביל הראשי, חונסה כבר מחכה לשמוע ממני באיזה צבע אני בוחר לצבוע את המציאות, לא מעניין אותו שהמציאות צבעה את הפנים שלי באדום.
מגדל המים במגדל גד
שמונה מדרגות,
נשארו לי עוד תשע ואני מגיע,
יד מעל המצח ו הנה זה...
חלקיקי עפר ועלי דלעת מכוצ'צים מהפרדס של בן חמו מגלים את בואה של שיא הטכנולוגיה, שלוש אותיות GMC רקועות מע"ג הפח הבוהק בצבעי ירוק, אבל חונסה כבר לא יושב בראש,
אח, הגעגועים לכפר אתא צורבים,
עם כל מוקשי העלייה והאוהל שאהב לדרדר עצמו ללא דעת, כל פעם הוא הפתיע מחדש עד כמה אנחנו לא מכירים את הבן מוגרבי איך שהוא מצליח לנחור למרות המסביב.
אבל הכול היה מתגמד בצהריים כשחונסה היה מנופף לי בחיבה לעלות לסיבוב באוטובוס הנוצץ שלו, השמש הלוהטת ליחכה את הווילונות ובאותה פעימה נצנצה את הסמל המלכותי של חברת משמר המפרץ, אוח כמה שנים הוא למד ושפשף את המוח כדי לשבת במקום היוקרתי הזה,
האבק שבמראה היה כמו המציאות ששקועה בביצה אפורה, רק אני בניגוד לגדולים ממני משום מה החלטתי שגוונים של צהוב וכתום יותר מתאימים למציאות שלי, וזה מה שנתן לי את הכוח לשייף את המראות של חונסה.
לאכפתכה שעוד רגע זה חוזר להיות מאובק?
אני רק רוצה להזכיר לך שבהתחלה הוא היה נוצץ, ושמתחת לערימות של הבוץ יש לך את הדבר הכי חדיש בהיסטוריה,
יש משהו יותר חדיש מזה אמר לי נוסע ותיק עם קרחת וקו שיערות מסורק, מטוס שיכול להגיע לירח,
שתקתי.
נזכרתי בימים הראשונים כשהמזכיר הראשי של כפר אתא הופיע בין גדודי הנערים שכבשו את המבנה הנטוש והודיע שמחר בין חצות היום לשתיים בצהריים יגיע מורה מתלאביב וימסור שיעור גלובלי שמתאים לכל הגילאים,
העיניים שלי נצצו, בכותאב תמיד הייתי ראשון, צמא להחכים ולדעת,
כל הלילה חלמתי על הכותאב החדש שיצבע לי את המציאות הקשה בגוונים רכים יותר,
אבל בבוקר הגיעה למבנה חיילת ובקשה שנקרא לה המורה חנה, היא מדדה את כולנו מכף רגל וכשהגיע לראש שלי רק אמרה, אתה עם התלתלים המסורבלים חייב להקפיד על גזיזת ציפורניים אחת לשבוע,
פרחה התקרבה אליה, היא מעולם לא ראתה חיילת מקרוב, אבל המורה חנה דחתה אותה ואמרה שבישראל יש כבוד למורים,
היא דברה על קדמה בתעשייה ועל הכוח של צה"ל ועד כמה חשוב ללמוד ולהשכיל.
ואז היא הוציאה מפה גדולה והצביעה, זוהי מפת העולם, פה זה ישראל קטנה אבל עצמאית וחזקה , ופה זה אמריקה, יש שם אנשים יפים ומוכשרים שמתכננים לכולנו את צעדי הקדמה, הם עוסקים בין היתר בהמצאת מטוס שנוסע לירח.
זהו זה, הלכתי משם במחשבותיי וניסיתי לצבוע את המטוס הזה בכל מיני צבעים, אבל שום צבע לא התאים,
כנראה שזה לא מציאותי.
האוטובוס חרק בתחנה האחרונה בכפר אתא.
אתה הוגה דעות מדופלם הא? יאללה חבל עליך, לך תעזור לאבא בנטיעות, על מילים לא מרוויחים שום תלוש.
חונסה כבר קנה אוטומוביל חדיש של חברת אגד והאוהלים שכ"כ אהבו להתפרק פורקו בסוף ואנחנו כאן במגדל גד,
אמא רצתה מקום מפותח כמו באמריקה עם ארובות שמפיחות עננים של תעשיה וקידמה, אבל אבא אמר שצריך מקום שיהיה קרוב לרבנים,
רק נג'י צחק שאפחד לא שואל איפה להעמיס את הארגזים ואותנו,
עובד קוראים לי.
עובד זה שם עדכני, (עוד מילה שהמציא נג'י) אתה תצליח להתקבל לעבוד במפעל יוקרתי, לא כמוני וכמו פואד אמר לי באחד מלילות הקיץ כשחזר עם טנא מלא עקיצות, ככה אבא קרא לשקערוריות שניקבו להם את הידיים, ולפואד גם את הרגלים, הוא קנה בכל הכסף שהרוויח בנטיעות האינסופיות שלו מכנסיים קצרים כמו של קק"לניק אמיתי,
פעם הבן של רחמים בוזגלו ניסה להסביר לחברה את משמעות השם שלי, זה בגלל שאתה עושה הכול חוץ מלעבוד,
מי אמרכך את זה? מאיפה אתה יודע? אולי הוא עובד במשמרת לילה? בטח עובד בלהחליק את השיער המקורזל שלו,
מוצ'יק השמן הגיע משומשום והתיישב בתוך העיגול האנושי, בגלל שתה בלונדיני אתה כל היום מדבר על שערות, נראה אותך פעם מסרק כזה שיער מקורזל ואז תבין שהבנאדם עושה עבודה של טרקטור וקומביין ביחד,
העצים בהרי בכרמל רעדו, את הצחוק שלהם שמעו עד כפר חסידים...
הלכתי משם אל השביל הראשי, חונסה כבר מחכה לשמוע ממני באיזה צבע אני בוחר לצבוע את המציאות, לא מעניין אותו שהמציאות צבעה את הפנים שלי באדום.
