דרוש מידע צבעים - מי יגאל אותי עם תשובה לשאלה הזו?

[אפונה וגזר]

את זה הבנתי שהוא לא היה עיוור ולכן ידע מזה צבע של עגבניה (אדום)וכו'
אבל איך זה עונה שכולנו רואים אותו צבע???

יתכן והוא היה עיוור, רק לא מלידה אלא מתאונה נגיד. הוא הסגיר את עצמו באמירה שהפגינה ידע שעיוור מלידה לא אמור לדעת. כי זה משהו הסכמי שתלוי בראיה.

פותח האשכול קשר את שאלתו בסיפור של הרמבם. אבל כל ההתפלספות הזאת לא קשורה בכלל לסיפור של הרמבם! לא פוגעת בהבנה שלו! זה מה שאני ועוד כמה אמרנו.

 

[blue eagle]

יתכן והוא היה עיוור, רק לא מלידה אלא מתאונה נגיד. הוא הסגיר את עצמו באמירה שהפגינה ידע שעיוור מלידה לא אמור לדעת. כי זה משהו הסכמי שתלוי בראיה.

פותח האשכול קשר את שאלתו בסיפור של הרמבם. אבל כל ההתפלספות הזאת לא קשורה בכלל לסיפור של הרמבם! לא פוגעת בהבנה שלו! זה מה שאני ועוד כמה אמרנו.

אוקי בקיצור שיח חרשים....מצידי כנראה
ב"ה הכל מובן עכשיו
שאין שום קשר בין הרמ' לשאלה !

 

[קולמוס בודד]

כולנו מכירים את הסיפור עם הרמב"ם של העיוור מלידה שריפאו אותו וכשהרמב"ם הגיש לו מטפחת בצבע אדום הוא ידע את הצבע וכך נחפשה התחזותו
עכשיו, מי אמר שכל אחד מאיתנו לא רואה צבע אחר והאדום שלי הוא הכחול שלך? שתינו קוראים לזה אדום כי זה מה שלימדו אותנו אבל למעשה כל אחד רואה צבע אחר כמו שלכל אחד יש פרצוף אחר
אין באמת דרך לברר את זה כי כמה שתתאמץ להסביר לשני איך נראה אצלך האדום הוא לא יבין כמו בסיפור עם העיוור...
תתעמקו פרק זמן בשאלה ותבינו אותה
(מקווה שחוקי לשאול כזאת שאלה בפרוג אבל אשמח אם למישהו יש הסבר שמניח את הדעת)

השאלה מוכרת ולעוסה התשובה הבסיסית היא שכל דבר ששייך לתחומי החוש מה שהופך כל דבר למה שהוא זה המרגיש ולא המורגש כי בעצם מהות החוש היא הסוואה של הדבר האמיתי כך שאין באמת לדוגמא טעם מתוק אלא שנקודת המפגש של החש יוצרת אשלייה של מתוק שהיא כמו חיקוי זול למושג המופשט והאמיתי של מתיקות וכו
השאלה היא מה הבי אותך באמצע החיים להתעסק בזה
והאם השלב הבא הוא שתעלה כאן את שאלת הידיעה והבחירה כאיזה קונפליקט שאתה הראשון שעלית עליו
בברכה...

 

[אוהב גם מוזיקה]

בלת"ק אין כזה דבר! הבורא יצר את העולם ואת הצבעים ואת האדם ואת העיניים וכו' ולא יכול להיות שהוא סידר שכל אחד רואה צבע אחר. לא הגיוני.
אבל כמובן, אם מאמינים בתאוריה של דרווין, אז באמת יש מקום לדיון, כי אם הכל מקרה, אז גם זה מקרה.

זו התשובה שהכי שיכנעה אותי כאן

 

[אורגינלית]

בלת"ק חלקי...
השאלה הזו באמת עניינה אותי תקופה ארוכה אז חקרתי את זה לעומק.
אז ככה: בשחור, לבן ואדום- כולם רואים את אותו הדבר, ובדקו את זה בצורות שונות ומשונות על ידי תדרים כמו שציינו פה.
בשאר הצבעים, זה אינדבידואלי, אין אפשרות להוכיח שהירוק שאני רואה ושאתה רואה- זה אותו ירוק.
ההנחה היא שאנחנו רואים דברים שהם אותו דבר, כי זה אף פעם לא הסתבך לנו...
השאלה פה היא "אולי בעצם הכתום שלי ושלך, הוא אותו שם, אבל בעצם מבחינה כללית אני רואה את זה כתכלת ואתה כירוק, אפילו שהשם שאנחנו נותנים לו הוא כתום..."
אז עם כל זה שזה מרגיז נורא- אין אפשרות להוכיח שזה לא כך. לא בטכנולוגיה שיש היום.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

שאלה ידועה.
והתשובה ג"כ.
בלונד - כולם מסכימים הוא צבע יפה.
לבן - כולם מסכימים שהוא צבע נקי.
אדום - כולם מסכימים שהוא צבע עז.
זהב - כולם מסכימים שהוא צבע יוקרתי.
חום - כולם מסכימים שיש בו משהו דוחה.
וכו' וכו'.
והמסקנה פשוטה: לא יתכן שיש הסכמה רחבה לגבי אופי הצבעים אם כל אחד רואה אותם שונה.

וואי אין לי מושג. מאיפה כל ה"כולם מסכימים" הזה...
די חרטוט

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

לא ברור למה אתה נתפס דוקא לזהב?
נשאל אחרת: וורוד זה צבע של נשים, כחול של גברים.
יתכן שיש אדם שרואה את הוורוד כירוק ועדיין יחשוב שהוא צבע של נשים???
יותר מזה: יתכן אישה שרואה את הצבע הוורוד כירוק ועדיין חושבת שהוא צבע נשי???
ברור כשמש [גם לך] שודאי שזה לא יתכן. ואם זה יתכן היה צריך להיות על זה חילוקי דעות ודאי!!
ואגב, זה שאתה 'מתהדר' שאתה הוא זה ש'יודע את התשובה' או 'מבין את השאלה' לא מוריד מערכך אם תקבל תשובה פשוטה וקלה להבנה!

באירופה של לפני 200 שנה ורוד היה צבע גברי דווקא, ולא צבע נשי.
תבדקו לפני שאתם כותבים.

וורוד זה צבע נשי בגלל מוסכמות חברתית???
באמת נראה לך???
אין הגיון שצבע רך או עדין יתחבר יותר לנשים מאשר צבעים עזים וחזקים????
זה נראה לי פשוט.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

יש לי תשובה, התשובה הכי נכונה שיכולה להיות.
אבל לפני כן יש לי שאלה לשאול:
אולי עכשיו לילה???
ואני מתכוון ברצינות, יש למישהו תשובה?

עכשיו לילה!
אתה לא רואה?

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

בלת"ק חלקי...
השאלה הזו באמת עניינה אותי תקופה ארוכה אז חקרתי את זה לעומק.
אז ככה: בשחור, לבן ואדום- כולם רואים את אותו הדבר, ובדקו את זה בצורות שונות ומשונות על ידי תדרים כמו שציינו פה.
בשאר הצבעים, זה אינדבידואלי, אין אפשרות להוכיח שהירוק שאני רואה ושאתה רואה- זה אותו ירוק.
ההנחה היא שאנחנו רואים דברים שהם אותו דבר, כי זה אף פעם לא הסתבך לנו...
השאלה פה היא "אולי בעצם הכתום שלי ושלך, הוא אותו שם, אבל בעצם מבחינה כללית אני רואה את זה כתכלת ואתה כירוק, אפילו שהשם שאנחנו נותנים לו הוא כתום..."
אז עם כל זה שזה מרגיז נורא- אין אפשרות להוכיח שזה לא כך. לא בטכנולוגיה שיש היום.

נראה לי שלא הבנת את מה שקראת.
המחקרים הנ"ל נעשו כדי לבדוק שאלה אחרת-איך חברות שונות מחלקות את הספקטרום לצבעים (זה מתבטא בשפה-בשמות של הצבעים).
ובאמת זה מתחיל משבטים נידחים שמחלקים את הכל לשחור (=כהה) ולבן (=בהיר).
אחרי זה יש את אלו שיש להם 3 צבעים, שחור לבן ואדום (צבעוני)
אחרי זה מגיע גם צהוב וירוק (שזה בערך היה החלוקה לצבעים של חז"ל, אגב)

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

אולי עכשיו יום, אולי אתה חושב שאתה נורמלי ובעצם אתה משוגע, (גם המשוגע חושב שהוא נורמלי) אולי ההורים שלך הם לא באמת ואולי אתה בתוך חלום אחד ארוך...

ואולי בעצם כל מה שאתה רואה הוא משהו שמשודר לך לתוך המוח, ובעצם המציאות שונה לגמרי?
טכנית, יכול להיות.
אין שום דרך לשלול את זה.
למה זה משנה אבל?

 

[commit]

בלת"ק אין כזה דבר! הבורא יצר את העולם ואת הצבעים ואת האדם ואת העיניים וכו' ולא יכול להיות שהוא סידר שכל אחד רואה צבע אחר. לא הגיוני.
אבל כמובן, אם מאמינים בתאוריה של דרווין, אז באמת יש מקום לדיון, כי אם הכל מקרה, אז גם זה מקרה.

למה זה לא הגיוני? ומה הקשר לתאוריית דרווין?
הגיוני לך שה' סידר שלאנשים שונים יש צבע עיניים שונה, חוש טעם וריח שונה, צבע עור שונה, שרירים שונים, סוג דם שונה, מחלות שונות, צורת חשיבה שונה, מוח שונה, כישורים שונים, אופי שונה!
רק צורת ראית צבעים שונה הוא לא יכול לסדר?
במיוחד שידוע לכל שיש עוורי צבעים שלא רואים צבעים מסוימים, אז איך אפשר להגיד שזה לא הגיוני?

 

[-משתמש]

ואולי בעצם כל מה שאתה רואה הוא משהו שמשודר לך לתוך המוח, ובעצם המציאות שונה לגמרי?
טכנית, יכול להיות.
אין שום דרך לשלול את זה.

יש תאוריה פילוסופית כזו.
אבל יש דרך לשלול את זה: היהדות.
היהדות כן מתייחסת לדברים רבים בצורה דיכוטומית.
ואת היהדות עצמה ניתן להוכיח בלוגיקה.

למה זה לא הגיוני?

אמת.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

יש תאוריה פילוסופית כזו.
אבל יש דרך לשלול את זה: היהדות.
היהדות כן מתייחסת לדברים רבים בצורה דיכוטומית.
ואת היהדות עצמה ניתן להוכיח בלוגיקה.

התכוונתי בהוכחות ישירות.
ומה שניסיתי להגיד הוא שאנחנו "תקועים" בתוך התודעה שלנו, ורואים את הכל דרכה.
אין לנו דרך לוודא מה נמצא בחוץ.אגב, הטענה הזאת יכולה גם לערער כל הוכחה על היהדות, באותה הצורה.

 

[-משתמש]

אגב, הטענה הזאת יכולה גם לערער כל הוכחה על היהדות, באותה הצורה.

לוגיקה, (שזו הדרך להוכחות היהדות)
היתרון שלה שהיא (עצם הלוגיקה) מוסכמת על כולם
(כמובן שיש כאלה שיגידו שלוגיקה לא קובעת, כמו שיש עוורים שיטענו שאין צבעים)
והכלים להשתמש בה זהים אצל כולם.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

לוגיקה, (שזו הדרך להוכחות היהדות)
היתרון שלה שהיא (עצם הלוגיקה) מוסכמת על כולם
(כמובן שיש כאלה שיגידו שלוגיקה לא קובעת, כמו שיש עוורים שיטענו שאין צבעים)
והכלים להשתמש בה זהים אצל כולם.

נראה לי לא הבנת...
מי אמר לך שכללי הלוגיקה נכונים?
התודעה שלך.
אולי התודעה שלך רואה עקום?

 

[-משתמש]

נראה לי לא הבנת...
מי אמר לך שכללי הלוגיקה נכונים?
התודעה שלך.
אולי התודעה שלך רואה עקום?

נכון, התודעה שלי,
והתודעה של עוד מיליארדי אנשים
שמעולם לא פגשתי, ושונים ממני בהמון דברים.

יש סיכוי סטטיסטי אפסי (שנחשב לא מעשי בסטטיסטיקה)
שכל מיליארדי האנשים טועים את אותה טעות.

אבל אתה צודק לגבי העניין שאין לי כרגע הוכחה של100%
להוכיח לך על אובייקטיביות כללי הלוגיקה.

 

[שיהיה...]

עכשיו, מי אמר שכל אחד מאיתנו לא רואה צבע אחר והאדום שלי הוא הכחול שלך? שתינו קוראים לזה אדום כי זה מה שלימדו אותנו אבל למעשה כל אחד רואה צבע אחר כמו שלכל אחד יש פרצוף אחר

ענין של ערכים נרכשים
יש כאלה למדו בבית שאדום זה רצח ואלימות
אותי לימדו בבית שאדום זה צבע המכונית של דודה רחל מאמריקה רק שתביא מתנות...

אין באמת דרך לברר את זה כי כמה שתתאמץ להסביר לשני איך נראה אצלך האדום הוא לא יבין כמו בסיפור עם העיוור...

הנה הסברתי לך
מה יותר פשוט מזה
או שלא הבנתי תשאלה

 

[blue eagle]

שאלה ידועה.
והתשובה ג"כ.
בלונד - כולם מסכימים הוא צבע יפה.
לבן - כולם מסכימים שהוא צבע נקי.
אדום - כולם מסכימים שהוא צבע עז.
זהב - כולם מסכימים שהוא צבע יוקרתי.
חום - כולם מסכימים שיש בו משהו דוחה.
וכו' וכו'.
והמסקנה פשוטה: לא יתכן שיש הסכמה רחבה לגבי אופי הצבעים אם כל אחד רואה אותם שונה.

התשובה לזה כ"כ פשוטה....
אחרי השאלה של פותח האשכול רואים מזה תודעה חברתית
כמה אנחנו מושפעים מהחברה
כי יש מצב שהזהב זלי הוא בכלל סגול ואז יש כאלו שאוהבים בצדק ויש סתם נגררים....
נ.ב.
אני הוספתי לעצמי אחרי השאלה אולי זה מסביר למה לא כולם עם אותו טעם
כי פשוט יש כאלו שיש להם צבעים דוחים ... מה לעשות.

 

[זחלוואי]

פעם קרה לי שראיתי משהו בבירור שהוא אפור, ובעלי אמר "לא נכון, זה ירוק!"....
ואני אומרת לו "לא, זה אפור".
והיה גם עוד מקרה דומה עם חמותי ובעלי. שהתווכחו על צבע מסוים.
ככה הבנתי שיש מצב שכל אחד רואה שונה

 

[אלף אורות]

למה זה לא הגיוני? ומה הקשר לתאוריית דרווין?
הגיוני לך שה' סידר שלאנשים שונים יש צבע עיניים שונה, חוש טעם וריח שונה, צבע עור שונה, שרירים שונים, סוג דם שונה, מחלות שונות, צורת חשיבה שונה, מוח שונה, כישורים שונים, אופי שונה!
רק צורת ראית צבעים שונה הוא לא יכול לסדר?
במיוחד שידוע לכל שיש עוורי צבעים שלא רואים צבעים מסוימים, אז איך אפשר להגיד שזה לא הגיוני?

אגיד לך למה. זה לא הגיוני שה' ירצה לעשות כזה דבר. יש סיבה לשונות של בני אדם - כשהם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות, אבל אין סיבה לשוני של ראיית הצבעים. אם תביאי לי סיבה, אז בסדר, אבל על פניו, אין סיבה כזאת. מה גם שהעניין הזה לא כתוב בחז"ל, וידוע שדברים חשובים כתובים בחז"ל.
הקשר לדארווין הוא פשוט - הוא טען שהאדם נוצר במקרה ומהקוף, אז מי שמאמין בתיאוריה הזאת (כלומר מי שלא מאמין בקב"ה ובבריאת העולם), יכול להאמין שכל אחד רואה צבע אחר ורק החינוך גורם לו לחשוב שכחול זה ירוק. כי אם הכל במקרה, אז גם זה במקרה. ואגב, זה מזכיר לי כשהייתי באוניברסיטה ולמדתי חינוך, היו כמה בנות שהכינו עבודה על כך שאין הבדל בין בנים לבנות, כי אם יחנכו את הבן להיות בת הוא יהיה בת וכן להיפך. כבר אז כפרתי בשטות הזאת ובכל פעם שאני רואה בנים או בנות אני רואה את ההבדל הפנימי שיש ביניהם בלי שום קשר לאיך מגדלים אותם.
הבורא טבע בעולם טבעים מסוימים שאינם משתנים ולפיכך, כל עוד אין היגיון בשוני של ראיית צבעים, אז ככל הנראה כולם רואים את אותם הצבעים.
עריכה: הזכרת גם עוורי צבעים. יפה! הם עיוורי צבעים, זה סוג של מום בראיה ולא דבר שצריך להיות, נכון? אז אין מכאן ראיה לכלום.