סיפור בהמשכים *פרק חדש* מפלצת המקוואות

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
פרק 1

איש לא ידע מה מתחולל מתחת לפני המים.

ביניהם גם אישה בשם גברת צוורבר. מכיוון שלא ידעה, סיימה כמדי ערב את שעת ההשכבה, נשקה לקטנים נשיקת לילה טוב, לגדולים נשיקה של סתם, ונטלה את תיק הכלים הגדול שחיכה לטבילה ליד הדלת.
"אחזור תוך חצי שעה", הבטיחה לגדולה שהייתה שקועה בלימוד אינטנסיבי למה שהיה אמור להיות מבחן, ויצאה חרישית מהבית.
מכיוון, שכאמור, לא ידעה.

לשווא ניסו אורות הרחוב לגרש את האפלה ששררה בחוץ, ופסיעותיה של גברת צוורבר החישו את עצמן ככל שהתקרבה לאזור הנטוש שבו שכן מקווה הכלים. נקישות הזכוכית ושקשוקי הברזל שבתיק זמזמו לעצמם שיר ערש, אך תחושות האופל של גברת צוורבר היו עמומות משהו, ושפתיה סירבו להצטרף לזמזום.
החשיכה הייתה נראית לה קודרת מתמיד. שמא כבה הירח? אולי השתלטה חבורת מחבלים על השכונה כולה?
חיוך אירוני בצבץ על שפתיה, והיא היטיבה את אחיזתה הנוקשה בתיק. לא מחבלים ולא ירח, ואם כך מוטב שתמהר לסיים את טבילת הכלים כדי שתוכל להיות בבית בזמן כפי שהבטיחה.

אזור המקווה היה שומם, כרגיל. פה ושם נראו שיירי קופסאות וניירות עטיפה ששכבו כפגרים מתים ברחבה הסלעית. מזמן טענה ששיכון מקווה שכונתי באזור שכזה הוא מעשה עוועים בלתי חוקי בעליל, אך לא נראה שמישהו בעירייה התרשם מטענותיה.
גברת צוורבר הניפה יד בוטחת, מגרשת חשיכה ויתושים. היתושים לא התרשמו מהאיום המוסווה, כמוהם גם החשיכה. באנחת השלמה התקרבה אל מבנה האבן הנמוך, והניפה את התיק על המשטח לצד המכסה.
לאחר שסיימה להסיר את שלל המדבקות והתוויות סידרה גברת צוורבר את הכלים בשורה מסודרת, ובתנועה נחרצת פתחה את מכסה הברזל.

צרחת הזוועה שלה לא נישאה בחלל הערב, כי היא לא נשמעה מעולם. איש לא ידע מה עלה בגורלה מאז.
עצמות גופתה נמצאו כעבור חמש שנים בנהר המיסיסיפי.

לפרק הבא
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
לא יודעת מה אצלכם, אבל אני עוד לא מצאתי מקווה כלים עם יותר מים מג'וקים. אם מצאתם אל תכריזו כאן, עדיף שיישאר כך.
בכל מקרה, כשעמדתי לפני תקופה רכונה על פני תהום מלא בתוהו ובוהו וצחנה עדינה, טובלת כלי אחר כלי במסירות ראויה לציון, הגעתי למסקנה שמקווה כלים הוא בעצם לוקיישן מסעיר לעלילות אימה, ואם המקום שורץ חיים - אין שום סיבה שלא תהיה בו איזו מפלצת עסיסית, כפנטזיה יהודית אמיתית.
כך, ללא הקדמות מיותרות, התפתחה אצלנו בבית סדרת הפנטזיה מסמרת השיער:
The Mickvah Monster.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
רק לי זה מרגיש עיבוד לא מוצלח של ר. פרידמן לסיפור טוב של הרב להמן...?
עיבוד זה לא, כי לא קראתי. אבל אשמח לקישור לסיפור כדי לקבל השראה.
האמת שכן הייתה לי תחושה שאני מחקה מישהו, והגעתי למסקנה שניסיתי להיצמד לסגנון של ארתור קונן דויל בסיפורי שרלוק הולמס. לא יודעת אם אכן הצלחתי, כי עברו שנים מאז קראתי אותם לאחרונה, אבל הריח ההוא בהחלט עמד לי בראש.
 

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
עיבוד זה לא, כי לא קראתי. אבל אשמח לקישור לסיפור כדי לקבל השראה.
האמת שכן הייתה לי תחושה שאני מחקה מישהו, והגעתי למסקנה שניסיתי להיצמד לסגנון של ארתור קונן דויל בסיפורי שרלוק הולמס. לא יודעת אם אכן הצלחתי, כי עברו שנים מאז קראתי אותם לאחרונה, אבל הריח ההוא בהחלט עמד לי בראש.
לא התכוונתי לגניבה ספרותית חס וחלילה.
כוונתי הייתה כי נראה שהסיפור צונזר עבור הקורא הצעיר....
יש סדרת ספרים שכתב הרב להמן, ובהם סיפורים שעלילתם המרכזית אניה עוברת היום צנזורה חרדית... עד כדי שבעיבוד המחודש בחלק מהספרים כמעט לא ניתן להבין את הסיפור...
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
כוונתי הייתה כי נראה שהסיפור צונזר עבור הקורא הצעיר....
הו, לא, הגרסה המצונזרת לקורא הצעיר הייתה שונה בתכלית :)
כשהגעתי לחלק של צרחת הזוועה של גברת צוורבר, היו שאגות האימה של הקהל הצעיר כל כך גדולות (באמת, בחיים לא חשבתי שהסיפור יפחיד אותם עד כדי כך), שהמפלצת עברה עדכון חירום.
זה היה אמור להיות סיפור לפני השינה, ככה שהצנזור היה בהתאם:

"כשהביטה גברת צוורבר אל תוך המים השחורים, היא נתקפה בשיתוק. בתוך הבור החשוך שכן לו, מקפץ ומלהטט, צפרדע קטן. מרוב הלם נשמטה אחיזתה בצנצנת המלח, וזו נשמטה בקול צניחה אל תוך המים.
את מה שארע בדקות הקרובות לא יכלה גברת צוורבר לצפות מראש.
המלח התפשט במהירות מסחררת בתוך המים, יוצר גלים לבנים מלוחים. כתוצאה ישירה, החל הצפרדע להשתעל הלוך ושעול מכמות המלחים שספג. גברת צוורבר הביטה במחזה באלם, אך לאט לאט הרגישה איך שפתיה רפות וצחוקה משתחרר. עם כל שיעול של הצפרדע הלך צחוקה של גברת צוורבר וגבר עוד ועוד, עד שנאלצה לאחוז את בטנה על מנת שלא תתגלגל על הרצפה המטונפת.

אתם יודעים ילדים מה קורה כשצוחקים כל כך הרבה?
ובכן, לא עבר זמן רב לפני שגל צחוק אדיר גלגל את גברת צוורבר היישר אל תוך המים בהתזה מרשימה.
עכשיו כבר לא הייתה גברת צוורבר פנויה לצחוק. ראשה ורובה היו עסוקים בגירוש נמרץ של ג'וקים וצפרדע, ובעיקר - בשיעול עירני ועמוק, שהרי אדי המלח החזקים לא פסחו גם עליה, והתעקשו לחדור לאפה, לעיניה ולגרונה.
מבעד לגלי השיעול הנמרצים הבחינה גברת צוורבר שהצפרדע פסק משיעוליו. במקום זאת הביט בה בעיני צפרדע ירקרקות, והתגלגל, הלוך וגלגול, מצחוק.

קר היה לגברת צוורבר, ומלוח. בחמת זעם היא שלחה יד נחרצת כדי לתפוס את הצפרדע ולהעמיד אותו לדין על שהעז ללגלג עליה, אבל אז, לפתע, ארע משהו בלתי צפוי בעליל.

המים, שעד אז היו רדודים ובוצניים, נעשו עמוקים בין רגע. זרם אדיר החל לסחוף את גברת צוורבר יחד עם הצפרדע במורד מנהרה צרה וחשוכה. ריח המים יחד עם אדי המלח השיטו את שניהם במהירות מסחררת, אל עתיד לא נודע. גברת צוורבר עצמה עיניה בחוזקה, נזהרת לבל תמות.
ואז הרגישה חבטה עמומה. כשפקחה את עיניה, הופתעה לגלות את עצמה בפתח ביתה.
היא לא ידעה מה קרה ואיך, אבל העדיפה לא לדעת. במקום זאת הניחה את הצפרדע על השולחן, ופנתה לעבר המקלחת.
עכשיו הייתה גברת צוורבר נקייה ורגועה, אך בעלת צפרדע מלא במלח עד גדותיו, וחסרת צנצנת.
מאז ועד עצם היום הזה, בכל פעם שנזקקה גברת צוורבר למלח, היא נטלה את הצפרדע מהמדף וניערה אותו מעל לתבשיל התורן.

איך זה? מספיק מצונזר?
 

היהלומן

משתמש מקצוען
פרסום וקופי
הו, לא, הגרסה המצונזרת לקורא הצעיר הייתה שונה בתכלית :)
כשהגעתי לחלק של צרחת הזוועה של גברת צוורבר, היו שאגות האימה של הקהל הצעיר כל כך גדולות (באמת, בחיים לא חשבתי שהסיפור יפחיד אותם עד כדי כך), שהמפלצת עברה עדכון חירום.
זה היה אמור להיות סיפור לפני השינה, ככה שהצנזור היה בהתאם:

"כשהביטה גברת צוורבר אל תוך המים השחורים, היא נתקפה בשיתוק. בתוך הבור החשוך שכן לו, מקפץ ומלהטט, צפרדע קטן. מרוב הלם נשמטה אחיזתה בצנצנת המלח, וזו נשמטה בקול צניחה אל תוך המים.
את מה שארע בדקות הקרובות לא יכלה גברת צוורבר לצפות מראש.
המלח התפשט במהירות מסחררת בתוך המים, יוצר גלים לבנים מלוחים. כתוצאה ישירה, החל הצפרדע להשתעל הלוך ושעול מכמות המלחים שספג. גברת צוורבר הביטה במחזה באלם, אך לאט לאט הרגישה איך שפתיה רפות וצחוקה משתחרר. עם כל שיעול של הצפרדע הלך צחוקה של גברת צוורבר וגבר עוד ועוד, עד שנאלצה לאחוז את בטנה על מנת שלא תתגלגל על הרצפה המטונפת.

אתם יודעים ילדים מה קורה כשצוחקים כל כך הרבה?
ובכן, לא עבר זמן רב לפני שגל צחוק אדיר גלגל את גברת צוורבר היישר אל תוך המים בהתזה מרשימה.
עכשיו כבר לא הייתה גברת צוורבר פנויה לצחוק. ראשה ורובה היו עסוקים בגירוש נמרץ של ג'וקים וצפרדע, ובעיקר - בשיעול עירני ועמוק, שהרי אדי המלח החזקים לא פסחו גם עליה, והתעקשו לחדור לאפה, לעיניה ולגרונה.
מבעד לגלי השיעול הנמרצים הבחינה גברת צוורבר שהצפרדע פסק משיעוליו. במקום זאת הביט בה בעיני צפרדע ירקרקות, והתגלגל, הלוך וגלגול, מצחוק.

קר היה לגברת צוורבר, ומלוח. בחמת זעם היא שלחה יד נחרצת כדי לתפוס את הצפרדע ולהעמיד אותו לדין על שהעז ללגלג עליה, אבל אז, לפתע, ארע משהו בלתי צפוי בעליל.

המים, שעד אז היו רדודים ובוצניים, נעשו עמוקים בין רגע. זרם אדיר החל לסחוף את גברת צוורבר יחד עם הצפרדע במורד מנהרה צרה וחשוכה. ריח המים יחד עם אדי המלח השיטו את שניהם במהירות מסחררת, אל עתיד לא נודע. גברת צוורבר עצמה עיניה בחוזקה, נזהרת לבל תמות.
ואז הרגישה חבטה עמומה. כשפקחה את עיניה, הופתעה לגלות את עצמה בפתח ביתה.
היא לא ידעה מה קרה ואיך, אבל העדיפה לא לדעת. במקום זאת הניחה את הצפרדע על השולחן, ופנתה לעבר המקלחת.
עכשיו הייתה גברת צוורבר נקייה ורגועה, אך בעלת צפרדע מלא במלח עד גדותיו, וחסרת צנצנת.
מאז ועד עצם היום הזה, בכל פעם שנזקקה גברת צוורבר למלח, היא נטלה את הצפרדע מהמדף וניערה אותו מעל לתבשיל התורן.

איך זה? מספיק מצונזר?
רק שאלה אחת,

מה בדיוק עשתה גברת צוובנר עם צנצנת מלאה במלח סמוך למקווה הכלים???


(ו...רק לי הציק שצנצנת קטנטנה מצליחה למלוח מקווה שלם?)

אגב, אני אישית מעדיף את הגירסא של המיסיסיפי, זה נשמע לי הרבה יותר מסקרן מסתם מקלחת משעממת,
הבטחת המשך, לא?
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
רק שאלה אחת,

מה בדיוק עשתה גברת צוובנר עם צנצנת מלאה במלח סמוך למקווה הכלים???


(ו...רק לי הציק שצנצנת קטנטנה מצליחה למלוח מקווה שלם?)

אגב, אני אישית מעדיף את הגירסא של המיסיסיפי, זה נשמע לי הרבה יותר מסקרן מסתם מקלחת משעממת,
הבטחת המשך, לא?
שאלה טובה. ניסיתי לשאול אותה, אבל רק עצמותיה השיבו לי בדממה נוגה.

אגב, אני אישית מעדיף את הגירסא של המיסיסיפי, זה נשמע לי הרבה יותר מסקרן מסתם מקלחת משעממת,
גם אני מעדיפה, וכך גם יהיה. הסיפור והעלילה אליהם ניצמד הם גרסת המיסיסיפי המקורית.
הבעיה הייתה שתוכנית המקור, שהייתה אמורה להיות סיפור מיועד לילדים, התבררה כלא הגיונית, כי צרחות האימה שלהם היו גדולות מכדי שאוזן תוכל לסבול. לכן נולדה גרסת הצנזור עם הצפרדע, כדי להציל את המצב, ואילו גרסת המיסיסיפי טופחה לפנטזיית נוער-מבוגרים.
 

אתיס

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
נהנתי מאוד לקרוא, אין מה לומר.
אבל הקשר בין מקווה כלים למפלצת עלומה ולעצמות שכוחות במיססיפי, נשמע לי מופקע!
לחבר כך בין 2 העולמות...
לי זה לא בא בטוב.
תנו לי לקרוא סיפור על שרלוק וסיפורי פנטזיות.
ותנו לקרוא סיפורי גבורה יהודיים על מקוואות ושאר מצוות שבתורה.
השילוב- בעיני- לא מנצח.
 

מ. י. פרצמן

סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
נהנתי מאוד לקרוא, אין מה לומר.
אבל הקשר בין מקווה כלים למפלצת עלומה ולעצמות שכוחות במיססיפי, נשמע לי מופקע!
לחבר כך בין 2 העולמות...
לי זה לא בא בטוב.
תנו לי לקרוא סיפור על שרלוק וסיפורי פנטזיות.
ותנו לקרוא סיפורי גבורה יהודיים על מקוואות ושאר מצוות שבתורה.
השילוב- בעיני- לא מנצח.
שומעת את הדעה שלך, אבל לא רואה מאיפה מגיעה ההתנגדות. בעיניי השילוב הזה הוא נפלא: לייצר את אגדות הפנטזיה שגדלנו עליהן בווריאציה יהודית? האח. דווקא הרעיון של המקווה היהודי הוא שהניע אותי להיכנס לזה. אין שום סיבה שפנטזיות יהיו מהעולם הכללי בלבד. להפך, בואו נייצר פנטזיה יהודית עסיסית!

@מ. י. פרצמן, זה אחד הטובים. והצנזור, בכלל. ענק.
מבטיחה שלא היה צנזור. נאנחתי בייאוש. מקווה הכלים היה הגרסה הראשונה של הסיפור הזה, כי רק בהשראת שקצים ורמשים אפשר ליצור מפלצת אגדה אמיתית כמו זו שאני מדמיינת.
(רק תעשי טובה, לנער צפרדע מעל תבשיל זה גועל נפש, גם אם היא הפכה לנציב מלח).
למה? גלגלתי עיניים בהפתעה,
אף פעם לא ניערת צפרדע מעל תבשיל?
1674984066876.png
 

שמואל י

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
שומעת את הדעה שלך, אבל לא רואה מאיפה מגיעה ההתנגדות. בעיניי השילוב הזה הוא נפלא: לייצר את אגדות הפנטזיה שגדלנו עליהן בווריאציה יהודית? האח. דווקא הרעיון של המקווה היהודי הוא שהניע אותי להיכנס לזה. אין שום סיבה שפנטזיות יהיו מהעולם הכללי בלבד. להפך, בואו נייצר פנטזיה יהודית עסיסית!


מבטיחה שלא היה צנזור. נאנחתי בייאוש. מקווה הכלים היה הגרסה הראשונה של הסיפור הזה, כי רק בהשראת שקצים ורמשים אפשר ליצור מפלצת אגדה אמיתית כמו זו שאני מדמיינת.

למה? גלגלתי עיניים בהפתעה,
אף פעם לא ניערת צפרדע מעל תבשיל?
צפה בקובץ המצורף 1300052
לא חושב שהבעיה זה הפנטזיה, יותר ההתייחסות לאביזר של קדושה (טוב) בתור זירת אימה (רע). אם היית בוחרת את רוח הרפאים של בלעם בתור נבל זה היה עובר יותר חלק בגרון...

בכל מקרה, אני לא מחובבי האימה, אז בשבילי הצפרדע מנצחת בגדול :)
 

Chaya Lea

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
יותר ההתייחסות לאביזר של קדושה (טוב) בתור זירת אימה (רע).
למה? אפשר גם זירה של טוב כשלפתע מגיעה איזו מפלצת רעה ומאיימת על הטוב ועל המצב (וכמובן על האישה האומללה).
@מ. י. פרצמן שתי הגרסאות טובות ממש! יהיה המשך?
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי

Talya kadosh

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
תתפלאי, אבל את מדברת עם בן אדם אנושי ולא עם גברת צנוובר שספק מי היא ומה היא. לכי תביני בנפשה של דמות פנטזיה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלז

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן:ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי:ז זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ:ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:
נקרא  11  פעמים

לוח מודעות

למעלה