דרוש מידע "פדהאל". זהירות מספוילרים! אם לא קראתם ועדיין מתכננים לקרוא - אל תיכנסו!

[We want moshiach now]

תגידו, שאלה שעלתה לי פתאום
דיזר נולד בשבי, או שנלקח יחד עם אימו ואחיותיו?
כלומר מי אבא שלו? כתוב על זה משהו?

נולד בשבי
כתוב על זה ("הוא לא בחר להיוולד במיכלאות העבדים של הסולטן" משהו כזה)

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

הייתה לזה גם מטרה
רצו להראות לכולם שיהיה חד וחלק שהוא נקי!
אם היו עושים משהו סמלי בחדר נעול, היה נשאר עליו כתם
רצו להראות את חפותו ברוב עם..
(אותי דווקא עיצבן שזרקו עליו אוכל מעופש בדרך לשם.... אני רק מדמיינת איך הוא נוסע בכרכרה כשכולו מזוהם.... ורק אחכ מחליף בגדים.. בעעעע)

מבינה בהחלט שהוא מחוייב בעונש. אם הנאמנות לממלכה היתה עומדת לפני הכל הוא היה מגלה לאיסתרק הכל ברגע שהיה להם רגע להיות לבד. אבל עדיין, הצורה - גויית ודוחה ונוראית

מי שכן ידע זה דווקא היהודים בסלג'ואר שבאמת ניסו לעשות ככל שביכלתם
כך שלא ברור בכלל שיש לדיזר כעס כלשהו על איסתרק או כוזר בכלל

בין כך ובין כך - זה לא משנה. לכעס וזעם לא אמורים להיות סימוכין - עיין ערך פדהאל שלכעסו אין כלל הצדקה.
ונכון, לא מראים אצלו כעס אישי

והמסר שווה דמות ראשית בספר
ובשביל המסר היה צריך מישהו שהוא דווקא כן מתוך המערכת, ונפגע ממנה ישירות, וכועס עליה
בקיצור: פדהאל

נפגע, כועס - אבל שוב - הכעס לא מוצדק. וגם פדהאל עצמו מבין את זה בשיחה שלו עם איסתרק שמגלה לו שהוא הוציא הודאה מלאה מאביו בפונדק בלילה. ''הכעס והעלבון ותחושת הבגידה'' זה פשוט סוג של סתם.
שיכעס לפני כולם על אבא שלו שמרד, ובגד, הסתי רממנו את אמיתות הסיפור - ועוד נט לו בלב רגשות שנאה קשים כל כך

 

[תרצה613]

נולד בשבי
כתוב על זה ("הוא לא בחר להיוולד במיכלאות העבדים של הסולטן" משהו כזה)

מי האבא של העבדים האלו? סתם מזווגים עבד לשפחה
או שזה שפחות של הסולטן???

 

[We want moshiach now]

בין כך ובין כך - זה לא משנה. לכעס וזעם לא אמורים להיות סימוכין - עיין ערך פדהאל שלכעסו אין כלל הצדקה.
ונכון, לא מראים אצלו כעס אישי
נפגע, כועס - אבל שוב - הכעס לא מוצדק. וגם פדהאל עצמו מבין את זה בשיחה שלו עם איסתרק שמגלה לו שהוא הוציא הודאה מלאה מאביו בפונדק בלילה. ''הכעס והעלבון ותחושת הבגידה'' זה פשוט סוג של סתם.
שיכעס לפני כולם על אבא שלו שמרד, ובגד, הסתי רממנו את אמיתות הסיפור - ועוד נט לו בלב רגשות שנאה קשים כל כך

כל עוד פדהאל משוכנע שנעשה לו עוול - המציאות לא משנה אלא הרגשות שלו
מה שהוא לא יודע - לא רלוונטי
וברגע שהוא יודע - לוקח הרבה זמן לעכל כזה דבר ולהפסיק לכעוס. הוא עבר תהליך לא פשוט בכלל

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

כל עוד פדהאל משוכנע שנעשה לו עוול - המציאות לא משנה אלא הרגשות שלו
מה שהוא לא יודע - לא רלוונטי
וברגע שהוא יודע - לוקח הרבה זמן לעכל כזה דבר ולהפסיק לכעוס. הוא עבר תהליך לא פשוט בכלל

זה נכון
אבל עדיין, לבסס את כל הקונפליקט העיקרי על דבר שהוא בעצם... לא נכון. זה פחות.
כלומר, ברגע שהוא גילה את האמת, הכעס שלו מגוחך. אי אפשר להתווכח עם הרגשות,
אבל ליצור עליהן ספר ודמות ראשית. זה מעצבן.

דיזר בעיני- הדמות המושלמת לתפקיד ראשי

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

מי האבא של העבדים האלו? סתם מזווגים עבד לשפחה
או שזה שפחות של הסולטן???

לא בטוח שעל הכל צריך לענות

 

[מירי11111]

חשבתי שאני המוגבלת היחידה...
או שזה נקרא בדיחות של פעם
מי שיודע לפרשן אל תקרי חרות אלא חירות, בבקשה:
(אולי אנחנו לא מספיק מתוכחמות בשביל אלרון)

זה הציטוט המלא "והלוחות מעשה ... המה והמכתב מכתב .... הוא חרות על הלוחות", אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה

למה הוא מזכיר לו את זה במתנה שהוא שולח לו?
ולמה זה גילוי הומור?
למיה פתרונים

 

[We want moshiach now]

זה נכון
אבל עדיין, לבסס את כל הקונפליקט העיקרי על דבר שהוא בעצם... לא נכון. זה פחות.
כלומר, ברגע שהוא גילה את האמת, הכעס שלו מגוחך. אי אפשר להתווכח עם הרגשות,
אבל ליצור עליהן ספר ודמות ראשית. זה מעצבן.

דיזר בעיני- הדמות המושלמת לתפקיד ראשי

מאחר והסיפור הוא לא על האם נעשה עוול או לא, אלא עם ההתמודדות של מישהו שמרגיש שנעשה לו עוול, אני חושבת שזה לא מפריע בכלל
להיפך, יש פה אפילו שלב נוסף בהתמודדות, להגיע עם כל הזעם כדי לדרוש צדק, ולגלות שאתה טועה... זה להוריד את הראש ולשנות את כל מה שחשבת חצי מהחיים שלך
לדעתי אין פה פגם
ואולי זה עניין של טעם אישי

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

זה להוריד את הראש ולשנות את כל מה שחשבת חצי מהחיים שלך

בפני מה להוריד את הראש?
מנסה לחשוב אותי זועמת כל חיי על עוול שנעשה לי ומקבלת בגיל 17 ידיעה שהם צדקו - ולא אני
אולי הייתי מרגישה מגוחכת, אולי הייתי כועסת על מה שהטעה אותי לחשוב שאני צודקת.

אבל לא הייתי מרגישה גדולה בזה שאני מכניעה את ראשי בפני..שוב, הצודקים

ואולי זה עניין של טעם אישי

אולי פשוט.

 

[jake quinn]

חברה אני לא מאמין שאף אחד לא מדבר על זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נתון: יוסף היה בגג
הסיק: הוא ידע שאיסתרק מגיע
שאלה: אנחנו לא נזלזל בשיקול הדעת של אלרון ונגיד שהוא בלי סיבה אמר לצוריאל שאיסתרק שם אז איך יוסף ידע שהוא יבוא [הוא לא היה עולה לשם אם לא בשביל ההצגה של "או אתה או הבן שלך"]


עוד משהו מעצבן מאוד למה עד עכשיו לא ידענו שנאיתן עבד הוא מצטייר רק כמשרת

 

[7שבע7]

כלומר מי אבא שלו?​

מן הסתם אביו היה אחד מהעבדים (הגויים) של הסולטן...
גם אביה של הלה לא היה צדיק גדול, כזכור...
אבל כמו שכתבו כאן - אלה לא דברים שכדאי לכתוב בפירוש בספר...

 

[הודיה בן חיים]

שאלה: אנחנו לא נזלזל בשיקול הדעת של אלרון ונגיד שהוא בלי סיבה אמר לצוריאל שאיסתרק שם אז איך יוסף ידע שהוא יבוא [הוא לא היה עולה לשם אם לא בשביל ההצגה של "או אתה או הבן שלך"]

א. צוריאל הלשין. והם דיברו איתו לפני שהם נכנסו לארמון.
ב. יוסף מספיק חכם כדי לצפות מראש את המהלכים של איסתרק.

 

[.A.B.]

לא היה לכם מוזר העניין עם יוזבד והאיבוד זיכרון?
היא הזכירה את הדבר רק במשפט אחד,
ואין צורה יותר הגיונית (במיוחד הטווח איבוד הזיכרון- מאז שיצא מבבל...) בשביל לסיים עם יוזבד בצורה הכי טובה שאפשר?

אני חושבת שיש לזה שם מדעי -
אמנזיה, איבוד זכרון מהטווח הקצר

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

חברה אני לא מאמין שאף אחד לא מדבר על זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נתון: יוסף היה בגג
הסיק: הוא ידע שאיסתרק מגיע
שאלה: אנחנו לא נזלזל בשיקול הדעת של אלרון ונגיד שהוא בלי סיבה אמר לצוריאל שאיסתרק שם אז איך יוסף ידע שהוא יבוא [הוא לא היה עולה לשם אם לא בשביל ההצגה של "או אתה או הבן שלך"]


עוד משהו מעצבן מאוד למה עד עכשיו לא ידענו שנאיתן עבד הוא מצטייר רק כמשרת

צוריאל הלשין. זה כתוב במפורש. אבל אני בהחל טמסכימה שהמלהכים של איסתרק היו גרועים ממש.
אין שום הגיון בסכנת המוות הוודאית שהוא הכניס את עצמו. לכוזר לא יהיה מלך והבן שלו יישאר בידי יוסף.
מה הרוויח? פשוט טיפשות.

אני חושבת שיש לזה שם מדעי -
אמנזיה, איבוד זכרון מהטווח הקצר

אני עדיין חושבת שזה בלתי מחוכם בעליל. זה נשמע כאילו היא פשוט לא מצאה מה לעשות איתו

 

[הודיה בן חיים]

אם כבר הוזכרה החטיפה של רעואל, אני ממש התאכזבתי שדיזר לא הצליח להבריח אותו.
הקטע הזה הרגיש לי קצת מיותר...

וגם הקטעים שמתואר שדיזר ואיסתרק רואים את היחס לרעואל, הייתי רוצה לקרוא אותם מהצד של הילד, איך הוא עובר את זה, אם הוא הבין שהוא נחטף.

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

אם הוא הבין שהוא נחטף.

אני חושבת שהדמות עם הגיל הנמוך ביותר שהיא העבירה את המסרים שלה היתה אונמר שהיא היתה בת 8
זה נשמע עלי פחות הסגנון שלה לתאר את נקודת מבטו אבל זה בטח יכול להיות זווית מעניינת.

הרעיון של דיון
שמה שאני בטוח בו במאה אחוז וכבר גיבשתי דעה
אני מוכן לנסות לחשוב על זה שוב פעם

אם כבר הוזכרה החטיפה של רעואל, אני ממש התאכזבתי שדיזר לא הצליח להבריח אותו.
הקטע הזה הרגיש לי קצת מיותר...

כל הקטע של נסיון ההצלה היה מיותר. לא הבנתי מה היא ניסתה להכניס בו - חוץ מאת הצורה שבו דיזר מכריח את פדהאל להצטרף אליו.
וזה מחזיר את הנקודה שדיברנו עליה, דיזר ופדהאל נמצאים שתיהם בנקודת גיבור הסיפור.
היא מתארת מדי הרבה את ההתמודדות וההחלטות והבחירה בטוב של שתיהם

 

[הודיה בן חיים]

וזה מחזיר את הנקודה שדיברנו עליה, דיזר ופדהאל נמצאים שתיהם בנקודת גיבור הסיפור.

אני לא חושבת אבל שאפשר לוותר על מישהו מהם, כן אפשר להוריד להם פרופיל. [למשל, כל התיאור של דיזר יוצא לדרך. מספיק היה לעקוב אחריו מהנקודה שבה הוא מגיע לכוזר].

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

אני לא חושבת אבל שאפשר לוותר על מישהו מהם, כן אפשר להוריד להם פרופיל. [למשל, כל התיאור של דיזר יוצא לדרך. מספיק היה לעקוב אחריו מהנקודה שבה הוא מגיע לכוזר].

או כפי שאני הייתי רוצה - להפוך את דיזר לתפקיד הראשי

 

[הודיה בן חיים]

או כפי שאני הייתי רוצה - להפוך את דיזר לתפקיד הראשי

ואיך זה היה עוזר?

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

ואיך זה היה עוזר?

לא עוזר.
פשוט לספר היו קוראים דיזר. ופדהאל בכלל לא היה קיים
חח

אני סתם טיפוס כזה שכשאני קוראת ספר טוב אני מתחילה לחשוב מה הייתי רוצה שיהיה.
זה כאילו אני קוראת שתי ספרים: )