תכלס היא כן הכניסה עמוק את איסתרק ונאיתן.אולי אפשר לומר שאיסתרק הכין את הזירה.
יצר את כוזר, את העולם עצמו, את הסמלים, המורכבות, הקונפליקט הראשי של הסדרה.
מהללאל הוא השיא, הספר שנכתב אחרי שכוזר נקרעה והפכה למה שהיא והביא איתו עומק חדש לקרע בין הממלכות.
(באיסתרק הקרע עוד לא היה קיים, הוא רק התחיל).
לכן ביוזבד יש ירידה קצת במתח, סוג של דאון כי המצב סטטי.
גם יוזבד בתור גיבור נמצא די נמוך בדירוג לעומת הדמויות הראשיות הקודמות.
לכאורה פדהאל אמור היה להעלות את המתח מחדש, לגרור את כוזר לקליימקס גבוה במיוחד, כזה שיתחרה בהצלחה עם סצינות היסטוריות מאיסתרק.
הדרך הכי טובה לעשות את זה הייתה להביא את הגיבורים הישנים כולם לאותה מערכה.
רק דמיינו לדוג' את המסע (הלא הגיוני, אבל נניח לזה) שעשה איסתרק בעקבות החוטפים לאלקן ביחד עם מיכאל, אולה מהללאל ובסטיאן מקאן.
יהיו כאלו שיגידו, נו זה קלישאתי.
אני חושבת שהקהל היה אוהב את החבורה הזאת בפער.
וכן את מהללאל ואלרון (מהללאל בעלילה קצת נפרדת מזו הראשית אבל זה יפה)
גם את יוזבד ושאול.
ונגיעה קלה מאולה.
כמה אפשר יותר מזה.