דרוש מידע ענין חשוב לדבר עליו...

[מרים שוורץ]

אני אנונימי כאן...
אבל יכולה לבדוק בפרופיל

אתה מרצה???
בדיוק איזה מרצה סיפר שזה מה שקרה לו...

אז רגע, איזה מרצה זה היה?? שכחתי

 

[shirdvona]

אני אנונימי כאן...
אבל יכולה לבדוק בפרופיל

 

[ששונית]

זה מעשה אמיתי שארע בשוויץ

 

[shirdvona]

אז רגע, איזה מרצה זה היה?? שכחתי

פספוס לשכוח כזה דבר...

 

[מאיר גולד]

אני נסעתי פעם באוטובוס מירושלים, הוא היה מלא, בכניסה לעיר עמד אדם מבוגר וביקש לעלות אמר לו הנהג שמלא ואין מקום, הוא אמר לו אני יסתדר כבר עם מקום. שילם וניגש אלי: אני מבוגר בבקשה תקום. עניתי לו אתה מבוגר אך חצוף. עלית על דעת להרע לאחרים ואני לא קם. וכך ענו לו גם אחרים. אני חושב שצדקתי, לא כן? העולה על דעת להקים זוהי חוצפה. כשעולים לאוטובוס שוכרים את המקום בכסף מלא, מי שעולה על דעת להכריח לא צריך לקום לכבודו.

 

[-LIGA]

אולי די להתקיף את ציבור הבחורות?

אין מה לעשות.
זה הנושא של האשכול וזה מעורר אמוציות.
כל אחת שחוותה את זה על בשרה רוצה להוציא את התסכול. וכאן המקום.

מציעה לך לפתוח אשכול של מעשים טובים של בחורות (באוטובוסים או בכלל)
מבטיחה לך שהוא יהיה יותר עמוס. ואני אתחיל.

סיפור שמראה שאם את רוצה וקצת שמה לב, אפשר לעשות הרבה חסד.
עליתי על אוטובוס.
קמה בשבילי בחורה.
עוד תחנה. עולה אישה עם עגלה, אותה בחורה עוזרת לה. וגם מציעה לה לשלם אצל הנהג.
3 מצוות ב 2 תחנות שאני ראיתי.
מי יודע כמה עוד מצוות היא אספה לעצמה בנסיעה הזו??
וכמה קידוש השם!

 

[חושב מחדש]

אתה מבוגר אך חצוף

אחד החברים שלי לעבודה [בחור דתי] עלה על אוטובוס עירוני...
לפתע עלה זקן לאוטובוס, והחבר שלי מיד קם ונתן לו לשבת..
אחרי חצי דקה - החבר שלי שואל אותו... אמרת משהו?
הזקן אומר - לא, לא אמרתי כלום...
אז החבר עונה - האאא חשבתי אמרת תודה...

 

[הגיג]

זה מעשה אמיתי שארע בשוויץ

בדיוק בחור הזה שכל יהודי אחרי 2 דקות יודע מי היהודי השני שמולו?...
(מעשה שהיה בבחור שהגיע להיפגש עם בחורה ויומיים לא התפלל במניין מחמת שלא יכול לשאת את המחשבה שכולם יבינו עם מי בא להתראות)

 

[הגיג]

אחד החברים שלי לעבודה [בחור דתי] עלה על אוטובוס עירוני...
לפתע עלה זקן לאוטובוס, והחבר שלי מיד קם ונתן לו לשבת..
אחרי חצי דקה - החבר שלי שואל אותו... אמרת משהו?
הזקן אומר - לא, לא אמרתי כלום...
אז החבר עונה - האאא חשבתי אמרת תודה...

פייר
לא הייתי רוצה שבניי ידברו כך למבוגרים מהם...

 

[חושב מחדש]

פייר
לא הייתי רוצה שבניי ידברו כך למבוגרים מהם...

גם אני לא -
ואת הסיפור הזה לא סיפרתי על שולחן שבת...

.

 

[GRN]

אני נסעתי פעם באוטובוס מירושלים, הוא היה מלא, בכניסה לעיר עמד אדם מבוגר וביקש לעלות אמר לו הנהג שמלא ואין מקום, הוא אמר לו אני יסתדר כבר עם מקום. שילם וניגש אלי: אני מבוגר בבקשה תקום. עניתי לו אתה מבוגר אך חצוף. עלית על דעת להרע לאחרים ואני לא קם. וכך ענו לו גם אחרים. אני חושב שצדקתי, לא כן? העולה על דעת להקים זוהי חוצפה. כשעולים לאוטובוס שוכרים את המקום בכסף מלא, מי שעולה על דעת להכריח לא צריך לקום לכבודו.

בעיניי החוצפה בסיפור היא התגובה.

 

[יוסף שחק]

בעיניי החוצפה בסיפור היא התגובה.

להתעלם מהאיש המבוגר זו גם היתה נקראת חוצפה, נכון?
ולומר לו 'לא רוצה לקום' זו גם חוצפה, נכון?
ולהתחיל להסביר לו שלא חייבים לקום בשבילו זו גם חוצפה, נכון?
אז מהן האפשרויות? רק לקום ולתת לו את המקום?!
המבוגר בעצמו גרם שהוא יקבל תשובה חצופה..

 

[GRN]

להתעלם מהאיש המבוגר זו גם היתה נקראת חוצפה, נכון?
ולומר לו 'לא רוצה לקום' זו גם חוצפה, נכון?
ולהתחיל להסביר לו שלא חייבים לקום בשבילו זו גם חוצפה, נכון?
אז מהן האפשרויות? רק לקום ולתת לו את המקום?!
המבוגר בעצמו גרם שהוא יקבל תשובה חצופה..

זה לא משנה מי גרם לתגובה החצופה. העובדה היא שהתגובה חצופה.
במקרה הזה הבחירה היא בין להגיב בחוצפה לבין להרגיש מנוצל (אפשר גם לבחור להרגיש משהו אחר).
בעיניי האפשרות השנייה היא הנכונה (במיוחד כשלא מדובר כאן על אירוע שחוזר על עצמו).

 

[I can do it]

להתעלם מהאיש המבוגר זו גם היתה נקראת חוצפה, נכון?
ולומר לו 'לא רוצה לקום' זו גם חוצפה, נכון?
ולהתחיל להסביר לו שלא חייבים לקום בשבילו זו גם חוצפה, נכון?
אז מהן האפשרויות? רק לקום ולתת לו את המקום?!
המבוגר בעצמו גרם שהוא יקבל תשובה חצופה..

אפשר פשוט לענות בצורה מכובדת אין לי את היכולת לקום כרגע
וגם אם הוא שואל למה אין צורך לענות...
הבעיה מתחילה כשהוא ניגש לילדים בני 10-12 שספק אם יכולים לעמוד נסיעה שלמה והם תמיד יהיו מנוצלים!

זה לא משנה מי גרם לתגובה החצופה. העובדה היא שהתגובה חצופה.
במקרה הזה הבחירה היא בין להגיב בחוצפה לבין להרגיש מנוצל. בעיניי האפשרות השנייה היא הנכונה (במיוחד כשלא מדובר כאן על אירוע שחוזר על עצמו).

אם היית נוסעת ואותו אדם היה מגיע אל ילדיך מה היית אומרת לו לעשות?
אל תשכחי שזו נסיעה של שעה לפחות (במקרה הטוב)

 

[טיגר]

אני פעם אמרתי למישהי כזו: בואי נתחלק. אני אשב חצי נסיעה ואת בחצי השני.
כלומר: לא ראיתי שקשה לך יותר ממני, אבל למה שרק אני יהנה....
ואז את מחליטה כמה לתת לה לשבת לפי התגובה שלה להצעה....

בדיוק זה מה שאני עושה בנסיעות בין עירוניות, אחרי חצי דרך קמנ להחליף.
גם אם האישה לא נראית בהיריון.

 

[נתל'ע]

שרק לא יקרעו אותי פה לגזרים...

עם כמה וכמה מהמגיבי/ות לא הייתי נותן לאשתי לעלות על אוטובוס לעולם.
כמו: מגיע לי, חצופות, לא רואות, אין חינוך וכו' וכו', קשוט עצמך תחילה ואח"כ...

לא נוח לכם עם מה שקורה קחו מונית, בסוף עוד יתפצצו על נהגי המוניות שלא עולים עם הרכב עד דלת הבית.

 

[GRN]

שרק לא יקרעו אותי פה לגזרים...

עם כמה וכמה מהמגיבי/ות לא הייתי נותן לאשתי לעלות על אוטובוס לעולם.
כמו: מגיע לי, חצופות, לא רואות, אין חינוך וכו' וכו', קשוט עצמך תחילה ואח"כ...

לא נוח לכם עם מה שקורה קחו מונית, בסוף עוד יתפצצו על נהגי המוניות שלא עולים עם הרכב עד דלת הבית.

אני מאמינה שזה לא כל כך מאיים על המגיבים/ות. ובכלל, האם אתה נותן לאשתך אישור לעולם על אוטובוס? תמהני!

 

[GRN]

אפשר פשוט לענות בצורה מכובדת אין לי את היכולת לקום כרגע
וגם אם הוא שואל למה אין צורך לענות...
הבעיה מתחילה כשהוא ניגש לילדים בני 10-12 שספק אם יכולים לעמוד נסיעה שלמה והם תמיד יהיו מנוצלים!

אם היית נוסעת ואותו אדם היה מגיע אל ילדיך מה היית אומרת לו לעשות?
אל תשכחי שזו נסיעה של שעה לפחות (במקרה הטוב)

צלצלתי לחלק הראשון של התגובה שלך
והתשובה לחלק השני - אם הייתי נוכחת בכזה מעמד עם הילדים שלי וודאי שהייתי אומרת להם לעמוד. לדעתי, כבוד לדור המבוגר הוא ערך, גם אם הדור המבוגר אינו נוהג בצורה נכונה. מותר לנו לא להסכים איתם, לחלוק על דעתם, אבל לכבד אותם ואת מסע השנים שצברו.

 

[פסיכודינמי]

בדיוק זה מה שאני עושה בנסיעות בין עירוניות, אחרי חצי דרך קמנ להחליף.
גם אם האישה לא נראית בהיריון.

בשביל להחליק את חוסר הנעמות יצא שאמרתי בחיוך : אנחנו בעד שוויון בנטל... לא?.....

 

[Ruty Kepler]

בעיניי החוצפה בסיפור היא התגובה.

לא, זה לא.

כתבתי כבר כאן בעבר את הסיפור המכונן שלי בנושא. קצת לפני לידת הבן, רציתי לקחת את הבנות לים.
כדי לא ליפול לנטל על הציבור, אירגנו מבצע צבאי של ממש. נסענו לתחנה מרכזית לקו 960, שלא להיתקע עם 972 עמוס שמסתובב בכל העיר. הגענו לתחנה 20 דקות לפני יציאת האוטובוס, כדי שיהיה לנו מקום סביר. הטרחנו קרובי משפחה לבוא לעזור לנו להעמיס את התיקים ולהעלות את הילדות.

זו הייתה התארגנות מתישה וארוכה. בסופה ישבנו 5 נפשות על שני ספסלים.

ברגע האחרון לפני שהאוטובוס יוצא, מגיע חרדי מבוגר. הנהג אומר לו שאין מקום ישיבה. החרדי מציץ על בנותיי (שהצטופפו שלוש בספסל כדי לאפשר לאחרים לשבת), ואומר: יהיה בסדר.
מעלה את אשתו, שושנה בואי.
נעמד ליד ילדותיי ודורש מהן לקום.
הן נבוכות, מביטות בי.
אני מסבירה לו שהן לא יכולות לעמוד בנסיעה של שעתיים.
הוא: אבל אשתי נכה, היא לא יכולה לעמוד.
הנהג: אז תחכה 20 דקות ויהיה לך קו 940 לחוף הכרמל
האשה: לא. אנחנו רוצים לנסוע עכשיו
הוא: תקומו. אשתי נכה. (עובר לנעוץ בי מבטים, מחכה שאקום לה)
אני: סליחה, אבל המצב שלי לא מאפשר לקום כרגע. (כאילו שהוא לא ראה את זה לבד. גם גולם עיוור יכול היה לראות. הוא לא הניח לי עד שלא אמרתי מפורשות מה מצבי. טוב שלא דרש אישור רפואי מפורט).

רק תגידי לי מי החצוף כאן, לדעתך. כי זו לא הייתה אני.

והתשובה לחלק השני - אם הייתי נוכחת בכזה מעמד עם הילדים שלי וודאי שהייתי אומרת להם לעמוד. .

ממליצה לך לא לעשות את זה.
בהמשך אותה נסיעה, לבת שלי נמאס לשבת שלישית, אז היא קמה ושוטטה במעבר.
קצת אחרי יוקנעם המשאית שלפנינו נהגה בפראות, ונהג האוטובוס שלנו נאלץ לבלום.
הילדה שלי עפה.
לא נפלה - עפה. טסה במעבר בתנופה מפחידה.
ב"ה הצלחתי לתפוס אותה חלקית, והיא יצאה בשלום. אבל את הלקח למדתי - ילדים לא עומדים בדרך בין עירונית.
יושבים על מדרגות כן, מצטופפים כדי שלמישהו אחר יהיה מקום - כן. עומדים - לא.