יש לי רישיון נהיגה כבר הרבה שנים..... אבל אף פעם לא באמת נהגתי (חוץ מהזדמנויות נדירות).
במשך שנים השלמתי עם המצב, האמנתי שאני לא טובה בכביש ושעדיף לי ולכולם שלא אשב במושב הנהג.
אבל לאחרונה זה התחיל לדגדג לי, כחלק משינוי כולל שאני עוברת.
מאחת שלא מנסה ולא מעיזה וחושבת על כל דבר שהיא לא יכולה- אני מנסה לבנות בטחון עצמי, תחושת מסוגלות ועצמאות. ולחזור לנהיגה זה חלק מהעניין.
אז עשיתי חיפוש על מורות נהיגה מומלצות בירושלים, והתחלתי להתקשר אחת אחת. מסתבר שכולן עמוסות לחודשים הקרובים.ייתכן שגם העובדה שאני רוצה רק מספר קטן של שיעורים לא משכה אותן. בסוף מצאתי אחת, שדווקא התרשמתי שהיא נחשבת ל"תותחית" (הכל מתוצאות שעלו לי בגוגל, לא שמעתי באופן אישי) ובהשגחה פרטית ממש היה לה זמן פנוי בשבילי השבוע.
חזרתי עכשיו מהשיעור... עם הראש באדמה! לא רק שלא הרימה לי את הבטחון, היא עוד דרדרה את המעט שהיה...
אני מבינה שאני לא יודעת לנהוג- בגלל זה אני לוקחת שיעורים!! הרי הייתי יכולה לעלות ככה על הכביש ואף אחד לא היה מונע בעדי! אבל יש לי אחריות וחשוב לי לנהוג נכון. אז למה להיות כ"כ קצרי רוח כלפי הטעויות שלי... והטעויות שעשיתי לא היו בהכרח מסכנות חיים. מספיק שלחצתי על הברקס קצת חזק לטעמה וזה גרם לה להתעצבן ולרדת על הנהיגה שלי. סליחה, אבל לוקח זמן להתרגל למכונית וזה סה"כ שיעור ראשון!
בקיצור, הבנתי שאליה אני לא חוזרת. והתחלתי לחשוב אולי זו בכלל טעות להתעקש דווקא על מורה-אשה. גם כי הן מועטות יחסית ועמוסות בהתאם, וגם כי אולי מורה גבר יהיה יותר סבלן ומבין. בחרתי אשה מצד צניעות כמובן אבל אני כבר לא בטוחה שזה נדרש. כרגע יותר חשוב לי הרוגע, הסבלנות, ההסברים וגם כמובן הזמינות.
אשמח לקבל המלצות אמיתיות על מורים/מורות לנהיגה. לא סתם כי שם למדתם. רק אם זה מורה באמת מיוחד/ת. אחד כזה שלא נלחץ כשהוא רואה שהתלמיד לא יודע אלא מבין שהוא בדיוק פה כדי ללמוד.