עייפות נפשית

מצב
הנושא נעול.

מצוי

משתמש מקצוען
האם רואים את זה בבדיקות דם רגילות?
כי לי יש הרבה תופעות שכל פעם הסביבה אומרת אולי זה בלוטת התריס וגם אחות בבי"ח אחרי לידה אמרה לי פעם לבדוק
אבל כל פעם שאני שואלת את הרופא מה עם הבלוטה הוא אומר שהכל תקין, האם יש צורך בבדיקה מיוחדת או שלא תמיד עולים על זה בבדיקות דם?


לא רואים זאת בבדיקות דם רגילות ,
צריך לבקש בדיקת דם לבלוטת התריס - כך הבנתי .
תבקשי ממנו בדיקה לבלוטת התריס
נראה לי שזה נקרא TSH ,T3, T4
רק בריאות !
 

saru

משתמש מקצוען
גם להשאר עם נקיפות מצפון על זה שהבעל צריך לעזור.....

אבל הוא עוזר לי בהחלט המון,

אני חושבת שהנקודה היא באמירה/ מחשבה "בעלי עוזר לי.."
למה עוזר???? אולי את עוזרת לו לפרנס?
אתם זוג, הבית של שניכם, מנהלים אותו יחד והילדים של שניכם שווה בשווה :) וכן הלאה...
הבעל לא ע ו ז ר לך הוא עושה יחד איתך...
כשאת יכולה את עושה יותר וכשאת לא יכולה הוא עושה יותר!
זה משנה לגמרי את ההרגשה וגם את צורת הקבלה של ה"עזרה" שלו.

(כמובן , בלי להתייחס לנושא ביטול תורה וכד', שכבר הסכימו כאן שביטולה הוא קיומה, אלא בכלליות)
 
נערך לאחרונה ב:

גלויה94

משתמש מקצוען
גלויה, גם הסיפור שלך נוגע ללב.

הפריע לי מה שכתבת בנושא הילודה, זאת לא אופנה ללדת צפוף, יקירתי.
זהו חלק מחולשת הדור.
עדין יש מקום להצדיע ולהעריץ את כל מי שמסוגלת ועושה זאת בשמחה ומתוך הבנה בגודל הייעוד והשליחות, ואני תופסת לעמוד הראשונה בתור להוקיר ולכבד ולהעריך את האימהות שיולדות כל שנה.
אבל עם זאת, אני מכירה הרבה נשים שעשו צעדים לשיפור בריאותן, וכתוצאה מכך הגוף שלהן התחיל לתפקד בצורה אופטימלית, ולבצע את כל התפקידים שהקב"ה טבע בו את היכולת לבצע. כך הן הצליחו להניק את התינוקות שלהן תקופה ארוכה, בהנקה איכותית ובריאה, ובכך הגדילו את הרווחים בין הילדים שלהן בצורה הכי טבעית ורצויה בעיני ה'.

אני גם לא רוצה להרחיב על זה. אני מדברת על זה שהנושא הזה נובע מתוך לחץ חברתי נטו, אחרי לידה ראשונה כשהייתי עדיין במצב ממש לא טוב - אחרי שנה כבר הגיעו אלי דודות ושכנות לשאול מה לא בסדר ואם יש לנו ח"ו בעיה.

שימו לב- העולם שינה את הסדר שלו. בזמן האבות- כמה ילדים היה לכל אחת ומה היא עשתה בנוסף?? ללאה היו 7 וזה היה המוןןן!! (אה... היתה לה גם שפחה על הדרך) היום אנחנו דור הרבה יותר חלש, האישה לא רק יולדת, היא מפרנסת, עול הבית עליה, הכל עליה. ואנחנו חלשות יותר. זה לא ח"ו בעיה של הדור, אנחנו פשוט נשים צדקניות שמוכנות לסבול בשביל להוריד נשמות קדושות לעולם. אבל לא כולן מסוגלות!! וצריך להבין את זה.

אחרי מה שעברתי, החלטתי שאני מספרת לעולם, כי אין מודעות לדבר הזה- לדיכאון אחרי לידה, לכוחות של האישה ולכל מה שמוטל עליה. אתם לא יכולים לתאר כמה נשים בוכיות מתקשרות אלי ומספרות לי שהן קרסו כי הן לא ידעו מה הלידות עושות לגוף שלהן והן ילדו בלחץ. (ביננו, אם תביאי עשרה בעשרים שנה, או בעשר שנים-- אין הבדל, רק תיהיי חזקה יותר ואולי קצת זקנה יותר)
אני הבן אדם שהכי אוהב ילדים!!! אם היתה לי אפשרות להביא ילד הייתי עושה את זה כל שנה ומצידי 20 ילדים. אבל אין לי את הכוחות!!! אני יודעת שאם אני אעשה את זה- החיים שלי יהרסו- ובשבילכם זה יהיה סך הכל עוד אלון בתיבת דואר.
בכל פעם שעוברת לידי ברחוב אישה עם עגלה ומלא ילדים - ליבי נחמץ.

מי שכתבה פה שאני מקרה קיצוני- אז שתדע שככה בדיוק זה התחיל, מהריון עייף נפשית, שינה מרובה ובעל שמנסה לעזור.
ואם חשבתם שאני ובעלי אנשים עם בעיות, אז תדעו לכם שההפך, ובגלל זה פתחתי ניק חדש. אני אישה מצליחה מאד ומוכרת להרבה מכם. בעלי אדם שעובד במקצוע טיפולי- הוא יועץ שמגיעים אליו מקרים קשים מאד בציבור שלנו בתחום מסוים, הוא אחד ששומע את הצרות של כולם, והוא האדם הכי בריא בנפש שאני מכירה שקיים!!! ולכן צריך ללכת לטפל, כל אחד סוחב איתו טראומות מכל מיני דברים קטנים שיכולים לשנות את חייו לעד.

קראתי פעם מחקר שמי שהיה לה דיכאון הריון - יש לה הרבה יותר סיכויים לדיכאון אחרי לידה.
ולא--- זה לא מקרה שהפתרון שלו הוא ארוחת בוקר וB12, הוא כבר הידרדר הלאה וצריך טיפול
(אולי זה התחיל מזה)

ועשיתי הכל, אני לוקחת בחודש את כל הוויטמינים שאפשריים, שותה את המיץ של הרבנית קנייבסקי, ואוכלת ארוחת בוקר דשנה. אבל אני אפילו לא יכולה להתכופף לרצפה לאסוף משחקים והמבין יבין.

הכל בסדר, רק כל אחת צריכה מודעות לגוף שלה וליכולות שלה.
מישהי פה כתבה תגובה "בעוד כמה שנים את ובעלך תצחקו על זה" זה הדבר הכי לא מצחיק אם לא הכי עצוב שהיה לי בחיים. אני כבר יצאתי מזה לגמרי, אבל בכל פעם שאני נזכרת בחוסר האונים ובחולשה הזו- אני בוכה בכי תמרורים. גם כשכתבתי את ההודעה הקודמת שלי לא הפסקתי לבכות. זכותי!! וזה הכי בסדר בעולם :)
 

חגיתי

משתמש מקצוען
גם אני טיפוס חלש ועייף וקל וחומר שבהריון עוד יותר ובעלי עוזר לי המון, וכל הזמן אני מרגישה שרק אני צריכה כ"כ הרבה עזרה, ואני טיפוס הכי חלש מכל מי שאני מכירה, אבל למה תמיד נראה לי בסביבה שאני מכירה שאין עוד כאלו ופה אני פשוט מתוודעת לעובדה הזו שיש כעוד הרבה וגם בכל האשכולות של אחרי לידה שהיו פה לאחרונה-זה פשוט מעודד לדעת שיש עוד כאלו ואת לא היחידה(פעם אמרתי לבעלי שצריך לעשות קבוצת תמיכה לנשים חלשות ועייפות בלי כח )
אבל תמיד אני שואלת את השאלה הזו-האם הבעלים שלכן באמת מחסירים מהכולל כשאתן מרגישות כך או שאיכשהו שורדות? אצלי יכול להיות תקופות שפשוט לא הלך כמה ימים ברצף או שבוע ולא מסיבה של שמירת הריון אלא נטו חוסר כח ואני מרגישה בושה שזה מה שקורה
 

progitm

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
קודם כל חיבוק חם -ומעריך
לא פשוט לעלות כנות שכזו ולחפש תשובות שתיישבו על הלב,
לגבי העזרה תעזרי במי ובמה שאת יכולה,
ב"ה שבעלך נותן יד ומבין את חשיבות תפקידו במצב הזה,
וצריך להכיר תודה ולהודות ולא לבכות ולכאוב - כי ככה זה בנישואים שותפות.

ודבר נוסף לא הבנתי באיזה שליש של ההריון את
אבל אני לדוגמא בשליש הראשון של ההריונות
רק ישנתי ולא אכלתי ולא שתית הייתי כמעט כל הזמן במיטה
מעייפות כרונית בלתי פוסקת!
לא מכינה אוכל , לא מארגנת את הבית וכו'..
ואחרי כמה חודשים זה עובר...
נראה לי טבעי ומוכר , אבל כמובן צריך להיות ערניים אם יש דברים מעבר
הרבה מזל טוב ובידיים מלאות.
שהקב"ה יתן שמחה בריאות וכוח!
 

OR_Design

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי DIP
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
יוצרי ai
בחברה שלנו יש אופנה להביא ילדים צפוף וכמה שיותר. אני לא חושבת שהגיוני להביא ילד אחד ולהרוס חיים של משפחה שלמה. מי שלא מסוגלת- שתחכה!! (כמובן הכל בהתייעצות עם רב שמבין בתחום הזה ספציפית) עדיף לשים פס על השכנה והדודה- כי כשאת תיהיי בתוך הבור העמוק הזה- אף אחת לא תבוא לעזור לך (מניסיון מר)

נראה לי שזה מאד תלוי ושונה מחברה חברה , קהילות וכו' , בשביל לומר דעה כזאת נחרצת.
מכירה הרבה ששומרות על מרווחים , זה לא ענין של אופנה (אם כבר , אצלינו זה הפוך. היו כמה ששאלו אותי לאחרונה בלי בושה , מה , את לא שומרת? כאילו , מה עובר עלי , שאני מביאה עוד אחד אחרי זמן כזה קצר? בטוח זה לא מכוון..)

אני אוהבת ילדים , ולא קל לגדל , אבל אני חושבת שכשיש אמונה שהקב"ה נותן את הכוח - זה קל יותר להחליט להביא. וצער שנגזר על האדם יהיה לו שווה בין אם זה ילד אחד , שניים , או שמונה.
- את הצער שהאדם מצטער כי הוא בחר כך זה משהו אחר - (נושא ארוך..)
אבל זה שמגדילים רווחים לא עושה קל יותר. אז יהיה לך קשה עם התינוק הנוסף - וקל יותר מבחינות אחרות. גם בלי להיות מודעת מה מגיע על חשבון מה. זה תשאירי להקב"ה.
ורק אחרי שנכנס לי ללב האמונה הזו השתניתי , דווקא בהתחלה היו לי מרווחים די גדולים.
במקרים קיצוניים עושים שאלת רב , מחליטים יחד אחרי שיקול דעת , ובכל מקרה זו החלטה אישית ולא נכון לתת 'פטור' לנשים מעל גבי הפורום ולהמליץ שהיום אנחנו דור חלש וצריך לחשוב טוב לפני וכו'.
כל משפט ודעה שלך יכול להשפיע על המון נשים אחרות מבלי לשים לב , ואני אומרת את זה מניסיון דווקא בנושא הזה.
אז למרות שזה סוטה מהנושא, היה לי חשוב לכתוב את הצד השני של הדעה הזאת.
 

ELFISH

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
אני אוהבת ילדים , ולא קל לגדל , אבל אני חושבת שכשיש אמונה שהקב"ה נותן את הכוח - זה קל יותר להחליט להביא. וצער שנגזר על האדם יהיה לו שווה בין אם זה ילד אחד , שניים , או שמונה.
- את הצער שהאדם מצטער כי הוא בחר כך זה משהו אחר - (נושא ארוך..)
אבל זה שמגדילים רווחים לא עושה קל יותר. אז יהיה לך קשה עם התינוק הנוסף - וקל יותר מבחינות אחרות. גם בלי להיות מודעת מה מגיע על חשבון מה. זה תשאירי להקב"ה.
ורק אחרי שנכנס לי ללב האמונה הזו השתניתי , דווקא בהתחלה היו לי מרווחים די גדולים.
במקרים קיצוניים עושים שאלת רב , מחליטים יחד אחרי שיקול דעת , ובכל מקרה זו החלטה אישית ולא נכון לתת 'פטור' לנשים מעל גבי הפורום ולהמליץ שהיום אנחנו דור חלש וצריך לחשוב טוב לפני וכו'.
כל משפט ודעה שלך יכול להשפיע על המון נשים אחרות מבלי לשים לב , ואני אומרת את זה מניסיון דווקא בנושא הזה.
אז למרות שזה סוטה מהנושא, היה לי חשוב לכתוב את הצד השני של הדעה הזאת.

כשמגדילים רווחים הגוף מתאושש. הגמרא אומרת שכ"ד חודש הגוף עוד לא מחלים, לא המודרנים של היום. מנסיון אישי וממה ששמעתי מאחרות- מדהים כמה שזה נכון. זה פשוט לא אותו הריון אחרי שנה ואחרי 4. הבדל של שמים וארץ ביכולת של הגוף לסחוב ולהמשיך לתפקד. זה שנשים הורגות את עצמן, את הבית ואת הזוגיות בשביל ללדת בצפיפות זה הלא נורמלי, ולא ההיפך.

אם זו החלטה אישית אז איך זה ששומעים שוב ושוב "הרב נתן לי חצי שנה"? לנשים שגמורות, מחוקות ולא מסוגלות? ו"בעלי התבייש ללכת אליו שוב"? אם המצב היה שההחלטה היא אישית, לא היינו שומעים את זה שוב ושוב.
אז כן, אנחנו עדיין בשלב שצריך להעלות מודעות. ולדבר על זה. ולהראות לנשים שיש גם רבנים "אחרים", ולא להתייאש ולא להסס ל"נדנד" לרב גם אם הבעל מתבייש כי דמנו ודם זרענו תלויים בהחלטות של אנשים אחרים, לצערנו.

וזה קשור לנושא, מאד. ב"ה הצליחו לגדל דור של בנות ונשים מחויבות מאד ומסורות שמוכנות למחוק את עצמן בשביל מטרות נעלות. הבעיה מתחילה כשהמחיקה נהיית ברירת מחדל. ברור שהעול הוא רק של האישה. ברור שאסור למנוע. ברור שהבעל צריך לשבת בכולל גם כשהאישה קורסת. ברור שהאישה מפרנסת. זה כבר לא נושא לבחירה, זה כבר הסטנדרט. ואז לא מבינים למה נשים חלשות, מתמוטטות, לא שמחות ולא סוחבות. באמת למה. הרי הכל מרצונן החופשי ובלי לחץ חברתי וחינוכי ב-כ-ל-ל
 

ח. שושני

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
כ"כ עושה טוב לראות שיש עוד אנשים מתמודדים!
עברתי מונו, הוא לא היה נקרא קשה בפן המקצועי. אבל היה כ"כ קשה.... כשאני מדברת על זה אני פשוט מתחילה לבכות כל פעם מחדש...
אני כן חושבת שצריך לבדוק היטב את כל החסרים הפיזיים של הגוף!! לבדוק שאין לחץ נפשי מכיוונים אחרים.. עבודה, משפחה.. ולנסות למזער לחצים רגשיים כי זה לוקח המון אנרגיות שלא תמיד אנחנו מודעים להם.
תוך כדי שאני כותבת לך - בדיקת סוכר? האם בדקת? לפעמים זה גבולי ועושה הרבה בלגן בגוף ובנפש...
ובטוחה שבעז"ה תעברי את הגל הזה!!! אבל אל תהססי להסתיע, לטעמי, תנסי לחכות לאחרי הלידה..
אני אישית נעזרתי בשיטת "שלושת המימדים".
בהצלחה והמון ס"ד לכולנו!
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אחרי לידה ראשונה כשהייתי עדיין במצב ממש לא טוב - אחרי שנה כבר הגיעו אלי דודות ושכנות לשאול מה לא בסדר ואם יש לנו ח"ו בעיה.
אני מקווה שברור כאן לכולם שהבעיה האמיתית היא אצל הדודות והשכנות.

אבל בכל פעם שאני נזכרת בחוסר האונים ובחולשה הזו- אני בוכה בכי תמרורים. גם כשכתבתי את ההודעה הקודמת שלי לא הפסקתי לבכות. זכותי!! וזה הכי בסדר בעולם

זה הכי הכי בסדר בעולם. ואולי זה המקום לחזק ולהתחזק, שכל אחת תעשה מה שבאמת טוב לה. (כמובן בהתייעצות עם רב כשיש צורך).
לא משנה מה אחרות, לא משנה מה אומרים, ואת לא פחות מאף אחת אחרת רק בגלל שהרגשת כל-כך גרוע.
ו...גלויה - זה בסדר באותה המידה ללדת כל שנה. זה לגמרי בסדר גמור - למי שזה בסדר...
 

OR_Design

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי DIP
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
עריכה והפקת סרטים
יוצרי ai
כשמגדילים רווחים הגוף מתאושש. הגמרא אומרת שכ"ד חודש הגוף עוד לא מחלים, לא המודרנים של היום. מנסיון אישי וממה ששמעתי מאחרות- מדהים כמה שזה נכון. זה פשוט לא אותו הריון אחרי שנה ואחרי 4. הבדל של שמים וארץ ביכולת של הגוף לסחוב ולהמשיך לתפקד.

טוב,
אז אני רק מתקנת אותך בנקודה הזאת.
הריון של אחרי 3 שנים היה לי קשה הרבה יותר מההריון של אחרי שנה.
כן , יש גם כאלו נשים, לפעמים אני מנסה להרגיש , אם אני כן או לא.. (לא כל הזמן אמנם , אבל בכללי.)
הכל זה מלמעלה , כמה יהיה לך קשה עם הריון או בלי הריון. ולא , אני לא אמרתי את זה, מצטטת רבנים שבעלי ציטט לי.

ההתלבטות אם להביא היא לא דווקא הקושי של ההריון, הקושי של התינוק אח"כ הוא קשה פי כמה. וכל אחת והקושי שלה.
 
נערך לאחרונה ב:

ששונית

משתמש מקצוען
לגבי הנושא החדש שנידון כאן.
שאלו את הנציב מוולאזין על הפסוק והרבה ארבה עצבונך והרונך, רש"י מפרש עצבונך - צער גידול בנים, הרונך - צער העיבור, מדוע כתוב קודם צער גידול בנים ואחר כך העיבור, הרי הסדר הוא הפוך.
וענה הנציב, תקשיבו טוב טוב, שזה חלק מהעונש שקיבלה חוה וכל הבאות אחריה: שתוך כדי הגידול בנים תלדי שוב.
אז מה זה אומר?
זה אומר שחשוב לדעת שילדים צפופים זה עונש. לא אני אמרתי, הנציב מוואלאזין אמר.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
הבעיה מתחילה כשהמחיקה נהיית ברירת מחדל. ברור שהעול הוא רק של האישה. ברור שאסור למנוע. ברור שהבעל צריך לשבת בכולל גם כשהאישה קורסת. ברור שהאישה מפרנסת. זה כבר לא נושא לבחירה, זה כבר הסטנדרט. ואז לא מבינים למה נשים חלשות, מתמוטטות, לא שמחות ולא סוחבות. באמת למה. הרי הכל מרצונן החופשי ובלי לחץ חברתי וחינוכי ב-כ-ל-ל

אף אחד לא מחנך למחיקה, ולא לשבת בכולל כשהאישה קורסת.
כן מחנכים לאידיאל של בעל שיושב ולומד, ולילדים כפי שד' נותן ללא התערבות.
ויש הבדל עצום בין הדברים.
מותר וצריך לחנך את הכלל לערכים מסוימים ולצורת חיים מסוימת.
אלא מה? זה לא מתאים לכולם? לא לכל מצב? כאן צריך קצת שכל ולא להסתכל על 'מה יאמרו' - לברר קודם כל לעצמם מה באמת קורה, ולשאול כשצריך.

זה כמו שלפעמים יש צורך אמיתי שזוג יתגרש, והם לא עושים זאת בגלל המקובל. האם בגלל זה לא צריך לחנך את הציבור למחויבות בחיי הנישואין?
אם יש נערים שקשה להם עד בלתי אפשרי לשבת וללמוד - בגלל זה לא צריך לחנך את הציבור ללמוד?
עכשיו לפני שיתנפלו עלי - הבאתי את הדוגמאות רק כדי להסביר את העיקרון, שיש חינוך ציבורי כללי, ויחד עם זה - כל אחד חייב לדעת מה באופן פרטי קורה אצלו, ומה מתאים לו או לא מתאים.
ואם לא - לא יעזור כלום. גם אם יחנכו את הציבור כך או אחרת - תמיד תהיינה בעיות. אם לא בודקים כל אחד לעצמו בכנות ובלי נחיתות מה קורה אצלו באופן פרטי - שום דבר לא יעזור.

ועוד משפט לסיום: ברגע שכל אחד ואחת יהיו שלמים עם עצמם לגמרי במה שהם עושים ומחליטים - לא יהיה להם צורך לשנות את האחרים ביחד איתם.
 

שרית ו

משתמש מקצוען
טוב,
אז אני רק מתקנת אותך בנקודה הזאת.
הריון של אחרי 3 שנים היה לי קשה הרבה יותר מההריון של אחרי שנה.
כן , יש גם כאלו נשים, לפעמים אני מנסה להרגיש , אם אני כן או לא.. (לא כל הזמן אמנם , אבל בכללי.)
הכל זה מלמעלה , כמה יהיה לך קשה עם הריון או בלי הריון. ולא , אני לא אמרתי את זה, מצטטת רבנים שבעלי ציטט לי.

ההתלבטות אם להביא היא לא דווקא הקושי של ההריון, הקושי של התינוק אח"כ הוא קשה פי כמה. וכל אחת והקושי שלה.

אז אולי המסקנה היא שזה אינדיבידואלי??
כל אחת מה שטוב לה (וגם לבעלה, לא כל הגברים רוצים ילד כל שנה... הם גם שליש ביצירה החדשה).

מכירה אחת שיולדת כל שנה והרופאים טוענים שבריא לה להיות בהריון,
אם היא לא בהריון תוך כמה חודשים מהלידה היא נהיית חולה ולא מתפקדת.

אצלי אחרי הפסקה של חמש שנים היה הריון מלא אושר, וחופשת לידה מהממת,
בניגוד גמור להריון לפני...

כל אחת תיוועץ בכוחותיה ויכולתיה, ואז תפנה לבעלה ולרב.
 

ELFISH

משתמש מקצוען
עיצוב ואדריכלות פנים
ביום שבו האופציות יונחו בפני כל נערה שמתחתנת באופן הוגן ושווה, לא נצטרך יותר להעלות מודעות כשהיא כבר תקרוס.
המצב היום הוא שהידע שמקבלים כשנישאים הוא שתכנון ילודה אסור באיסור חמור ולוקח די הרבה זמן והגעה לקריסה עד שזוג סטנדרטי, מחונך ותמים במידה מבין שה"איסור החמור" הוא רק כי ככה מורים לציבור והרבנים אומרים אחרת.

אז כל עוד המצב הוא לא הוגן, אל תדברו על בחירה חופשית וכנות עצמית ו"קצת שכל". כי זה לא.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה