עייפות נפשית

מצב
הנושא נעול.

כותבת מהלב

משתמש פעיל
למה אין מצב?
תצאי שניה מה-אני לא
מה אכפת לך לצאת עם חברה או אחות לשיחה של 40 דקות ופשוט ללכת תוך כדי?
זהו. ללכת.
תנסי, תבואי תגידי לי איך הרגשת אחרי... מנסיון!!
(אולי זה נראה מעייף אבל איכשהו זה פשוט נותן כח ומרץ. מוכח גם מחקרית!)
דבר שני, המצב הספציפי הזה לא מעיד על העתיד כלום. זה המצב כרגע, נשמע בעיקר נפשי
ואת בעז"ה תהיי בקרוב אחרי זה, וזה יעבור ויחלוף.
הרבה פעמים כשאנחנו במצב קשה, אפילו עם שפעת קלה, זה נראה לנו כמו משהו שלא יעבור,
שזהו, שהלך עלינו, כי אנחנו בתוך המצב! עד הסוףףף! אבל את צריכה לזכור שכמו שהיו לך כלמני מצבים ותקופות בעבר שהיו נראים לך דדדדאאייי, בלי שום סוף ולא ראית ת'אור, והיום זה רחוקק ואת כבר לא זוכרת אותם בכלל.. ככה זה יהיה!
תודה על העידוד
אני אנסה בלי נדר שבוע הבא לצאת להליכה עם חברה
אני יעדכן אותך איך היה...
 

לוחמת

משתמש פעיל
תודה.
אני באמת מרגישה בתקופה הזו מלכה, בעלי עושה ממני ממש מלכה, מחפש כל הזמן להוריד ממני עול ולעשות מה שהוא יכול
אבל אני מרגישה שאני קצת מועלת בתפקיד שלי...

את בעצם מצבך עושה את התפקיד הכי חשוב שאישה יכולה לעשות!!!! וכל הכבוד לבעלך!!! לא מובן מאליו.. נכון שהוא חייב לעזור.. אבל לצערי מכירה כמה שלא ... תהיו חזקים יחד ותעזרו תמיד אחד לשני בשמחות!!
 

קריאייטיבית

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
תודה על העידוד
אני אנסה בלי נדר שבוע הבא לצאת להליכה עם חברה
אני יעדכן אותך איך היה...
איזה כיף!
ואל תשכחי אח"כ מקלחת טובההה
ואיזה מילקשייק או שוקו טעים, ולישוןןןןן...
 

אסתי-בראון

להיות אמא מחוברת
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
הדבר האחרון שאת צריכה להרגיש זה אשמה או אי נעימות כלפי בעלך.
את נמצאת עכשיו במצב של "ביטולה זהו קיומה".
והעזרה שהוא נותן לך בשלב זה של החיים, הוא חלק מהמצווה שלו!

ולגבי החלק שלך, אמרה פעם אשה חכמה: "בזמן שאשה עוברת מכסא לכסא ולא עושה כלום, זה הזמן שבו היא בונה עולמות". העייפות הזאת מובנת, והיא חלק מהחיים. אנחנו זוכות להיות בשותפות עם הקב"ה, וזה לא קל, ויש מחירים.
אני חושבת שאם תרשי לעצמך להרגיש את הקושי והתסכול והאין-אונים ותקבלי בסלחנות ובחמלה, זה כבר יקל על הרגשתך.
אני יכולה לומר לך מניסיון שבמקום הזה שאנחנו מסכימים להיות חלשים ומקבלים, אנחנו רואים ישועות...

אם מה שאת מתארת זה תחילת ההריון, עוד יותר מובן.
לקראת אמצע ההריון רוב הנשים חוות התאוששות כלשהיא, ומרגישות טוב יותר.
לגבי הויטמינים: מנסיון שלי, הספיגה של הויטמינים מהפרנטאל הרפואי (זה שקופ"ח נותנת) לא מתקרבת לספיגה מהתחליפים הטבעיים. ההבדל הוא באחוזים גבוהים.
ועוד לפני הויטמינים, כדאי שתבדקי שהתזונה שלך טובה ובריאה. ויטמינים שהגוף מקבל ישירות מהמזון נספגים הכי הכי טוב. שימי לב לשלוש ארוחות מסודרות ביום, פלוס שתי ארוחות ביניים. אוכל טוב ומאוזן, חלבונים חשוב מאד, ירקות כמה שיותר. שומנים בריאים. טוב, לא אתן לך תפריט כי אני לא מוסמכת לזה, אבל תראי שהגוף יקבל את הדלק שלו.

ותדאגי לעצמך גם בפן הנפשי-ריגשי, כדאי שתמצאי לך אוזן קשבת, מישהי שעושה לך טוב לדבר איתה, לא רע. ותדעי שלא תמיד זאת בת משפחה שמסוגלת לתת את התמיכה שלה את זקוקה.
תחפשי את הדברים שמחזקים אותך, אם זאת פעילות מאווררת, או שיעור מחזק.
יש בקול הלשון שיעורים של המורה פריידי שוב מלאים בהעצמה ובהכלה לכל מיני מצבים שעוברים על נשים במעגלי חייהן. אולי את עייפה מידי בשביל זה, אבל מצד שני אולי זה מה שיחיה אותך. כדאי לך לנסות.

וחוץ מזה, כתבו פה באשכול הסמוך עצות לאמהות עם קטנטנים. נראה לי שיהיו שם כמה דברים שידברו אליך.

תרגישי טוב ותבשרי לנו בקרוב שאת מאוששת ומרגישה הרב היותר טוב!
 

חלוש

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
משהו בנימה שלך משדר שהקושי שלך מעבר לסטנדרט.
אם את חווה בנוסף לכל מה שתיארת למעלה גם ירידה במצב רוח, בחשקים ביכולת לחוות הנאה, והמצב הזה נמשך יותר משבועיים יכול להיות שזה דיכאון לפני לידה.
משהו ש 10-20 אחוז מהנשים סובלות ממנו. (אחת מכל 5 נשים שאת מכירה)
אם זה באמת זה, כדאי להיות מודעים כדי לצאת מזה הכי בקלות והכי מהר שאפשר.
אני יכולה לשלוח לך מידע מועיל באישי או במייל.
ואולי, זה בכלל לא קשור אליך... :)
 

כותבת מהלב

משתמש פעיל
אההה.... ועוד דבר מאוד חשוב ששכחתי לציין
גם אין לי כח להתפלל לה'... פשוט אין לי כח
אני מתפללת תפילה אחת כל יומיים-שלוש
קריאת שמע שעל המיטה הרבה זמן לא אמרתי...
תהילים- רק בחלומות...
הרצאות? חודשים לא שמעתי

אני לא מאמינה שכתבתי את זה, אבל אני פשוט חייבת לפרוק מה שאני סוגרת בתוך ליבי, חייבת לשתף.
 

שרינה

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
קודם כל מחזיקה לך אצבעות ומזדהה איתך מאד!!
הבעיה שיש גבול דק מאד בין עייפות נפשית לבין החמרה חלילה של המצב,

מצד אחד אני רוצה לומר לך הכל בסדר מתוקה, זה תקין ונורמלי למצבך מן הסתם הריון צפוף להריון הקודם ואת מרגישה במן סרט ארוך ומעייף ומחכה להיות כבר אחרי הלידה
מצד שני אחרי הלידה עלול להיות סוג של טריגר למצב נפשי יותר קשה
לכן הייתי ממליצה לך לפנות לרופאה שלך ולשתף אותה, כי עדיף להיות מודעים לעצמינו ולטפל בזמן מאשר כשהמצב יותר מורכב
יכול להיות שהרופאת נ' שלך תאשר לך שמירה בגלל המצב, ואז תצליחי לישון בבקרים ולאגור כח לקבל את התינוק שבבית ואת זה שבדרך

ובינתיים תמצאי זמן לצאת להליכה נעימה בערב עם עצמך או עם מישהי שנחמד לך לצאת איתה
המון המון בהצלחה
 

נדנדה

משתמש מקצוען
משפט חכם מאישה חכמה שאמרה את זה ליולדת אבל מתאים ג"כ לתקופה הזו ולכל זמן קשה,
"תזכרי ששוכחים"
גם זה יעבור, וכל הריון זה מציאות אחרת לא כל פעם הגוף מגיב אותו דבר
הרבה כח ובריאות
 

חלוש

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
אההה.... ועוד דבר מאוד חשוב ששכחתי לציין
גם אין לי כח להתפלל לה'... פשוט אין לי כח
אני מתפללת תפילה אחת כל יומיים-שלוש
קריאת שמע שעל המיטה הרבה זמן לא אמרתי...
תהילים- רק בחלומות...
הרצאות? חודשים לא שמעתי

אני לא מאמינה שכתבתי את זה, אבל אני פשוט חייבת לפרוק מה שאני סוגרת בתוך ליבי, חייבת לשתף.

אז עוד יותר.... מה שכתבתי למעלה.

את במצב טוב שאת מגלה את הקושי בשלב הזה ולא סוחבת............... והכל מסביבך מתמוטט.
ורופא לא תמיד יודע לשים אצבע על הנק'.
 

כותבת מהלב

משתמש פעיל
תו
הדבר האחרון שאת צריכה להרגיש זה אשמה או אי נעימות כלפי בעלך.
את נמצאת עכשיו במצב של "ביטולה זהו קיומה".
והעזרה שהוא נותן לך בשלב זה של החיים, הוא חלק מהמצווה שלו!

ולגבי החלק שלך, אמרה פעם אשה חכמה: "בזמן שאשה עוברת מכסא לכסא ולא עושה כלום, זה הזמן שבו היא בונה עולמות". העייפות הזאת מובנת, והיא חלק מהחיים. אנחנו זוכות להיות בשותפות עם הקב"ה, וזה לא קל, ויש מחירים.
אני חושבת שאם תרשי לעצמך להרגיש את הקושי והתסכול והאין-אונים ותקבלי בסלחנות ובחמלה, זה כבר יקל על הרגשתך.
אני יכולה לומר לך מניסיון שבמקום הזה שאנחנו מסכימים להיות חלשים ומקבלים, אנחנו רואים ישועות...

אם מה שאת מתארת זה תחילת ההריון, עוד יותר מובן.
לקראת אמצע ההריון רוב הנשים חוות התאוששות כלשהיא, ומרגישות טוב יותר.
לגבי הויטמינים: מנסיון שלי, הספיגה של הויטמינים מהפרנטאל הרפואי (זה שקופ"ח נותנת) לא מתקרבת לספיגה מהתחליפים הטבעיים. ההבדל הוא באחוזים גבוהים.
ועוד לפני הויטמינים, כדאי שתבדקי שהתזונה שלך טובה ובריאה. ויטמינים שהגוף מקבל ישירות מהמזון נספגים הכי הכי טוב. שימי לב לשלוש ארוחות מסודרות ביום, פלוס שתי ארוחות ביניים. אוכל טוב ומאוזן, חלבונים חשוב מאד, ירקות כמה שיותר. שומנים בריאים. טוב, לא אתן לך תפריט כי אני לא מוסמכת לזה, אבל תראי שהגוף יקבל את הדלק שלו.

ותדאגי לעצמך גם בפן הנפשי-ריגשי, כדאי שתמצאי לך אוזן קשבת, מישהי שעושה לך טוב לדבר איתה, לא רע. ותדעי שלא תמיד זאת בת משפחה שמסוגלת לתת את התמיכה שלה את זקוקה.
תחפשי את הדברים שמחזקים אותך, אם זאת פעילות מאווררת, או שיעור מחזק.
יש בקול הלשון שיעורים של המורה פריידי שוב מלאים בהעצמה ובהכלה לכל מיני מצבים שעוברים על נשים במעגלי חייהן. אולי את עייפה מידי בשביל זה, אבל מצד שני אולי זה מה שיחיה אותך. כדאי לך לנסות.

וחוץ מזה, כתבו פה באשכול הסמוך עצות לאמהות עם קטנטנים. נראה לי שיהיו שם כמה דברים שידברו אליך.

תרגישי טוב ותבשרי לנו בקרוב שאת מאוששת ומרגישה הרב היותר טוב!
תודה לך על התגובה המפורטת.
לגבי התזונה שלי, היא בכלל לא בריאה
אני מתחילה את היום עם קפה ועוגה בסביבות 9-10 בבוקר, ארוחת בוקר טובה (לחם, סלט ירקות, אבוקדו או משהו חלבי, זיתים לפעמים, או טחינה)אני אוכלת בסביבות 12 בצהריים, כי הקפה חסם לי את התיאבון, (אבל אין מצב שאני מוותרת על קפה בבוקר) ואז מנשנשת שטויות לא בריאות עד 8 בערב בערך, פלוס כמה דברים בריאים כמו ירות או ירקות, לפעמים יותר מאוחר, רק אז אני אוכלת ארוחת ערב טובה
 

כותבת מהלב

משתמש פעיל
משהו בנימה שלך משדר שהקושי שלך מעבר לסטנדרט.
אם את חווה בנוסף לכל מה שתיארת למעלה גם ירידה במצב רוח, בחשקים ביכולת לחוות הנאה, והמצב הזה נמשך יותר משבועיים יכול להיות שזה דיכאון לפני לידה.
משהו ש 10-20 אחוז מהנשים סובלות ממנו. (אחת מכל 5 נשים שאת מכירה)
אם זה באמת זה, כדאי להיות מודעים כדי לצאת מזה הכי בקלות והכי מהר שאפשר.
אני יכולה לשלוח לך מידע מועיל באישי או במייל.
ואולי, זה בכלל לא קשור אליך... :)
לא חושבת שזה דיכאון לפני לידה, כי גם לפני ההריון הנוכחי הייתי ככה, אני חושבת שזה התחיל קצת אחרי הלידה שהיתה לפני כמעט שנה, אבל בהריון הנוכחי זה קצת התגבר
 

חלוש

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
בלי קשר אליך. קצת להעלות מודעות בעניין.

מצוטט מאתר משרד הבריאות ורלוונטי גם לפני לידה:
הסימנים האופייניים של דיכאון לאחר לידה:
הסימנים יכולים להופיע בעוצמה גבוהה, בינונית או קלה והם כוללים את התופעות האלה:
  • מצב רוח ירוד או עצבות במשך רוב שעות היום
  • אובדן עניין או הנאה מדברים שבעבר היו מהנים
  • חוסר תיאבון או אכילת יתר כמעט כל יום
  • קושי להירדם, נדודי שינה או שינה מוגזמת כמעט כל יום
  • תחושת אי-שקט ומתח או להיפך - אִטיות יתר כמעט כל יום
  • עייפות יתר או חוסר מרץ (מעבר לצפוי עקב הטיפול בתינוק) כמעט כל יום
  • תחושת הערכה עצמית נמוכה או רגשות אשם
  • קושי בריכוז או בקבלת החלטות, אפילו פשוטות
  • מחשבות חוזרות על מוות או על פגיעה עצמית
  • תחושה של ”אין מוצא“ והיעדר תקווה
  • בכי ללא הפסקה
  • עצבנות, כעס וזעם
  • חוסר עניין ביחסי
 

לאה מזרחי

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
לא חושבת שזה דיכאון לפני לידה, כי גם לפני ההריון הנוכחי הייתי ככה, אני חושבת שזה התחיל קצת אחרי הלידה שהיתה לפני כמעט שנה, אבל בהריון הנוכחי זה קצת התגבר
אז יכול להיות שזה דיכאון אחרי לידה (של הראשון)
ובגלל שזה לא טופל עכשיו בהריון הזה זה מחמיר.
המון בריאות והצלחה!
 

אסתי-בראון

להיות אמא מחוברת
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
מכונית נוסעת על בנזין.
והגוף הנפלא שה' נתן לנו, נוסע על אוכל מזין ולא על שטויות.
ארוחת בוקר ב-12 זה מאד מאוחר.
אולי את יכולה להקדים את הקפה, לשתות אותו מיד כשאת קמה בבוקר, עד 8-8:30.
ואז ב10:30 לכל המאוחר תוכלי כבר לאכול?
תנסי שבוע להקפיד יותר על תזונה ואני בטוחה שתדווחי על שינוי מיידי.

לגבי התפילה, אשה צריכה סידור כדי להתפלל?
אם את חסידית, לכאורה ברוב המקרים פסק ההלכה בשבילך הוא שאת פטורה מתפילה,
אבל הפטור הזה ניתן דווקא משום שחכמים ידעו שאשה כל מהותה היא תפילה.
כל אנחה היא פניה לה'. כל דמעה היא בקשה.
תפני לה' במילים שלך, תספרי לו מה עובר עליך. השם קשה לי, אני לא מכירה את עצמי... תעזור לי!

ואני חושבת שכדאי להשאיר לבעלי המקצוע לאבחן דיכאון, אבל אם את מתארת תחזוקה די לקויה של הגוף, אין פלא.
תעשי חסד עם עצמך ועם היקרים לך ותחשבי על שלושה צעדים קטנים שאת יכולה ליישם באופן מיידי לשיפור הבריאות.
דיכאון ותזונה לקויה הולכים יד ביד במחקרים.
 

שושן ורד

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
גם אני חושבת ויודעת שחוסר בבי 12 גורם לחולשה.
אם זה מתחת ל200 צריך לקחת כמות גדולה.
יש כאלה שהויטמין לא נספג אצלם וצריך לקחת זריקות או כדורים מיוחדים,
בהצלחה,
והרבה כח
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה