לא קראתי את כל התגובות
אבל יש כמה דברים שהייתי רוצה להגיב עליהם
נסיון וידע אישי
אוטיזם כמו שכבר כתבו כאן זהו רצף ענק
ע-נ-ק
ויש כאלה שמאובחנים בו והם נמצאים בקצה המוכר לנו יותר עם הסיפטומים המוכרים יותר
שלא מדברים ובבועה של עצמם וכו' וכו'
ויש כאלה שמאובחנים על הרצף והם מתקשרים נהדר אבל יש להם בעיות התנהגות חוסר דחיית סיפוקים וחוסר הבנת קודים חברתיים לדוג'
כמובן לא כל בעיה היא ספטום לאוטיזם כמובן שנתתי דוגמאות
זהו רצף כלכך גדול וענק שרק אנשים שהוסמכו לזה מורשים לתת אבחנה
והרבה פעמים אפילו אם יש תסמינים כלכך זועקים עדיין לוקח תקופה ארוכה ומתישה עד שהאבחנה הזאת מגיעה
אבל אבחון, והגיע הזמן לשים את זה על השולחן
זה לא כדי לתת חותמת
זה כדי לעזור!!
כי ברגע שילד מקבל את האבחנה שלו יודעים איך ל-ע-ז-ו-ר לו
איזה טיפולים למיניהם יקדמו אותו
יתנו לו כלים לחיים
לפעמים זה גם טיפול תרופתי (כן זה מציל חיים לפעמים)
וזה עונה על השאלה שלך-
ואז מה? יאבחנו אותה כאוטיסטית? מה זה יעזור?
אז זה יעזור
כי לא בטוח שזה אוטיזם בכלל
אפילו אם זה סתם בעיית התנהגות או חרדה חברתית (שאגב היא עוד סיפטום לאוטיזם)
איך ידעו לעזור לה??
לפעמים חוסר ידיעה רק הורס
בגיל 33 כשהיא מעוק בשידוכים אולי זה לא הזמן לעשות את האבחון הזה, הוא רק יתייג אותה יותר. צריך למצוא מישהי שתעזור לה בלי זה.
אבל איך היא תעזור???
זה כמו ללכת לבקש תרופה מהרופא בלי לדעת מה המחלה
נכון אבל מה זה יעזור שהיא תהיה מאובחנת? גם אם זה יעזור, תכלס אף בחור לא רוצה בחורה מאובחנת
ובחורה לא מאובחנת עם בעיה?
זה כן בסדר?
לחתן זה לא תרופה
דיי כבר
זה להכניס עוד בחור שלא אשם בכלום לתוך הבעיה
וכמובן שבסוף
זה החיים שלה
וההחלטה שלה
והדברים שכתבתי מקווה שיעזרו אם לא לה לפחות לאנשים אחרים
ושיהיה בהצלחה וס"ד בהכל
אה ולגבי גיל האבחון
בגלל שזה כלכך חמקמק
מכירה אנשים שאובחנו בגילאי בית ספר יסודי, תיכון
וכן גם בגיל 40
תקשורת עזרה בתקשורת לבחורה
