בהחלט יש מה לעשות,
להסביר לו שזו עבירה פלילית ע"פ חוקי המדינה,
וזו עבירה חמורה ע"פ דין תורה - לעשוק שכר שכיר, כי להפריש לפנסיה הוא חייב מחמת ההתחייבות בחוזה ומחמת מנהג המדינה.
(וגם אם יש רב שסובר שע"פ הלכה חוזה הסותר למנהג המדינה יש לו תוקף, אין לו שום חובה לפסוק לטובת המעסיק, הוא יכול להימנע מהכרעה, ובוודאי לא מתן הכשר לעשוק במעמד צד אחד - שלרוב הוא הצד העושק).
כמובן שלעשוק עובדים זו עבירה חמורה
וגם באופן שזה לא ממש עושק מבחינה הלכתית הדבר אינו ראוי כלל לפגוע בתנאי העסקה של העובדים.
אולם אני לא מצליח להבין את צורת ההתבטאות כלפי רבנים
ראשית כל עד כמה שאני יודע כל הרבנים שאני מכיר סבורים שחוזה הסותר למנהג ולחוק גובר על המנהג והחוק
שכן מי שמכיר את ההלכה יודע שכל תוקפו של החוק בנושא זכויות עובדים הוא מכח מנהג (ואם יש חוק שלא נוהגים אותו, ויש כאלו, הוא פשוט לא מחייב) ומכיוון שכך הרי ברור שסיכום מפורש גובר על המנהג, (שמחייב רק מכח כך שבהעדר סיכום אחר כנראה הכוונה הייתה אליו).
אך גם לו נניח אחרת, לא ניתן לומר כי על רב שסובר דבר מסוים אין לו שום חובה לפסוק לטובת המעסיק.
ככל שוהא סובר שהמעסיק צודק, בוודאי שהוא מחויב לפסוק לטובתו
ואסור לו להמנע מהכרעה, אלא עליו לומר את דעתו.
יש על כך מצווה מפורשת בתורה ו'דל לא תהדר בריבו'.
אני מתנצל מראש על הבוטות.
ואני ממש מסכים עם הטענות לגבי מעסיקים מסוימים, שחלקם גם עוברים על ההלכה, וחלקם ואלי לא עוברים על ההלכה, אך עושים דברים לא הוגנים בהחלט.
אך זו לא סיבה להתעלם מקביעות ההלכה, ולצאת חוצץ נגד המעסיקים.
לסיום רק נציין כי מריבת המעסיקים הגונים וישירם, וישנו מיעוט אשר מנהג שלא ביושר, בדיוק כמו שישנם מיעוט של עובדים המתנהגים בצורה לא ישרה (דוגמא נפוצה: הוצאת ימי מחלה ללא סיבה אמיתית).
הנושאים החמים
הנושאים החמים
