אורי שאבי - משרד עורכי דין »
פסקי דין »
תביעה נגד קרן פנסיה על אחריות לחוב בגין חוסר בהפקדות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
| בית הדין האזורי לעבודה ירושלים | |
| | ק"ג 54564-07-19 |
25 ינואר 2021
| לפני: | | |
כב' השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד
נציג ציבור (עובדים) מר בועז סנדרוב
נציג ציבור (מעסיקים) מר מימון אסולין | | |
| התובעים | מסוואדה פואד ו-3 אח' | |
| | ע"י ב"כ: עו"ד אורי שאבי | |
| – | | |
| הנתבעת | מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ | |
| | ע"י ב"כ: עו"ד מתן דביר | |
| | |
- בפנינו תביעת התובעים, עובדי ניקיון בחברת חובה ובטחון בע"מ, נגד הנתבעת, לפסיקת פיצויים בגובה הכספים שמעסיקתם נמנעה מלהפריש לקופת הגמל עבורם, לאורך תקופה ממושכת עובר לפירוקה.
- נביא להלן את העובדות שאינן שנויות במחלוקת, טענות הצדדים, נתאר את עיקר הדיון שהתקיים, ונפרט את הכרעת בית הדין.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים
- התובעים הועסקו תקופות שונות בעבודות ניקיון על ידי חברת חובה ובטחון בע"מ (להלן: "המעסיקה") ופוטרו ביום 15.8.2018.
- כנגד המעסיקה ניתן צו פירוק ביום 6.9.2018[1].
- הנתבעת הינה קרן פנסיה חדשה מקיפה כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל) התשכ"ד-1964 (להלן: "קרן הפנסיה" או "הנתבעת" לפי העניין).
- התובעים הינם עמיתים בקרן הפנסיה ובקרן ההשתלמות שבניהול הנתבעת, ובתקופות העסקתם במעסיקה, הופרשו להם כספים לפנסיה ולקרן השתלמות עד שהמעסיקה הפסיקה להעביר לנתבעת הפרשות החל מחודש 5/2016.
- ביום 9.5.17 שלחה קרן הפנסיה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים למעסיקה.
- ביום 15.4.19, הגישה מבטחים תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי, לרבות בגין החוב עבור התובעים (להלן: "תביעת החוב").
- ביום 17.12.20 הוכרעה תביעת החוב ואושר לשלם לקרן הפנסיה סך של 79,395 ₪ עבור החוב לתובעים[2].
- חוב המעסיקה בגין התובעים, לפני ניכוי הכספים שאושרו לתשלום בתביעת החוב, הינו כמפורט להלן[3]:
| תובעים | תק' חוב פנסיה | חוב פנסיה | תק' חוב ק.ה.ל | חוב ק.ה.ל | סה"כ |
| תובע 1 | 5/16 – 8/18 | 29,020 ₪ | 7/15 – 8/18 | 19,813 ₪ | 48,833 ₪ |
| תובע 2 | 5/16 – 8/18 | 29,020 ₪ | 7/15 – 8/18 | 19,850 ₪ | 48,870 ₪ |
| תובע 3 | 5/16 – 8/18 | 29,020 ₪ | 7/15 – 8/18 | 19,881 ₪ | 48,901 ₪ |
| תובע 4 | 5/16 – 8/18 | 29,046 ₪ | 7/15 – 8/18 | 19,851 ₪ | 48,897 ₪ |
| | 116,106 ₪ | | 79,395 ₪ | 195,501 ₪ |
טענות התובעים
- בהתאם להוראות סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") זכויותיו של עובד כלפי קופת הגמל מובטחות, בין אם החוב לקופת הגמל שולם ובין אם לאו. דהיינו, גם סכום שהמעסיק חייב לשלם לקופת הגמל – דינו כדין סכום ששולם במועדו לקופת הגמל. לפיכך, קרן הפנסיה אחראית לסכומים שנוכו משכרם של התובעים ולא הועברו לייעודם וכן לכל הסכומים שהיו אמורים להיות מופרשים על ידי המעסיקה ולא הועברו.
טענות הנתבעת
- במערכת היחסים שבין קרן הפנסיה לבין המעסיק, תפקידה של קרן הפנסיה הוא לקלוט את הדיווחים והכספים המתקבלים מהמעסיק. המעסיק הוא שאחראי על ניתוב הדווחים והעברת הכספים לקרן. לאור העובדה כי המעסיקה, צברה פיגורים בתשלומים לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות, החלה הנתבעת בהליכים לגביית החוב בהתאם להוראות הדין. ביום 9.5.17 שלחה קרן הפנסיה מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים. ביום 26.3.18 שלחה קרן הפנסיה מכתב לתובעים המיידע אותם בדבר פגיעה בזכויות סוציאליות לאור אי תשלום דמי גמולים וכן שלחה העתק של המכתבים למעסיקה.
- קרן הפנסיה התכוונה להגיש תביעה כספית נגד המעסיקה בגין הפיגורים בתשלום, אולם בשלב זה, 6.9.18, כבר ניתן צו פירוק נגד המעסיקה.
- קרן הפנסיה נהגה כדין והודיעה לתובעים על החוב של המעסיקה כלפיהם והגישה תביעת חוב מטעמה ולפיכך יש לשחררה מהחובות הקבועות בדין.
- אין ודאות כי אילו קרן הפנסיה הייתה נוקטת בהליכים משפטיים אזי הייתה מצליחה לגבות את החוב מהמעסיקה. לראיה התובעים עצמם מודים כי נקטו בהליכים לגביית החוב נגד המעסיקה בחודש 12/2017 אך לא הצליחו לגבות את החוב מכיוון שהמעסיקה נכנסה בתוך זמן קצר להליכי חדלות פרעון.
ההליך בבית הדין
- ביום 21.12.2020 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרו התובעים על תצהיריהם ונחקר מר רוני איקמן – מנהל צוות גביית חובות ודיגיטל בנתבעת על התצהיר שהוגש מטעמו.
- הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב, והאחרון הסיכומים הוגש ביום 18.1.2021.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינו היטב בכתבי הטענות על נספחיהם, שמענו את עדויות הצדדים וסיכומיהם, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל ולהלן נימוקי פסק הדין.
המסגרת הנורמטיבית
- נושא חובות המעסיק לקופת גמל, מוסדר בסעיף 19א לחוק הגנת השכר. הסעיפים הרלוונטיים לענייננו, מובאים להלן במלואם:
"19א. (א) יראו כשכר מולן גם סכום שמעסיק חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו במישרין ובין שהמעסיק חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב המעסיק לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו היה עליו לנכות או שהסכום שהמעסיק נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.
(ב) …
(ג) …
(ד) סכום שמעסיק חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין זכויות העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.
(ה) …
(ו) …
(ז) …
(ח) עברו ששה חדשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן (א) ולא שולם חובו של המעסיק לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב לעובד, עם העתק למעסיק, ומשעברו ששה חדשים נוספים מיום מסירת ההודעה ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן (ד) אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.
(ט) נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה שבין המועד שנקבע בסעיף קטן (א) לבין תום ששת החדשים הנוספים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר מחבותה על-פי סעיף קטן (ד) אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה."
- המונח "קופת גמל", על-פי הגדרתו בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, כולל קופות פנסיה הפועלות על בסיס הדדי כדוגמת הנתבעת.
- בתקנות הגנת השכר (פרטים ומסירת הודעות), תשל"ו-1976 (להלן: "התקנות"), נקבעו חובותיה של קופת גמל למשלוח הודעות לעובד ולמעסיק, כדלקמן:
"3. (א) קופת גמל תודיע על פיגור בתשלום ועל תקופת הפיגור במכתב בדואר רשום לעובד; העתק מן ההודעה תשלח הקופה בדואר רשום למעבידו.
(ב) ההודעה לפי תקנת משנה (א) תביא לידיעת העובד והמעביד כי זכויותיו של העובד בקופת הגמל עלולות להפגע באם החוב של המעביד לא ישולם תוך ששה חודשים מיום מסירת ההודעה.
- אישור למשלוח בדואר רשום עם העתק מההודעה, יראו אותם כהוכחה לכאורה על מסירת ההודעה לנמען. "
- לקופת הגמל זכות תביעה כנגד המעסיק, הן בתביעה לתשלומים שלא הועברו ופיצויי הלנה בגינם, והן, בתנאים מסוימים, בתביעה לשיפוי בגין תשלומים ששולמו או ישולמו לעובד או לחליפו. כמו-כן, כאשר המעסיק הוא חברה שפורקה, כבענייננו, זכאית קופת הגמל, במגבלות מסוימות, לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי, בגין תשלומים סוציאליים שלא שולמו לה על-ידי המעסיק[4].
- כפי שנקבע בעניין אנוך[5], בכל הנוגע לזכויותיו של העובד כלפי קופת הגמל, סעיף 19א לחוק הגנת השכר קובע כלל ובצדו חריג. הכלל, הקבוע בסעיף קטן (ד), מבטיח את זכויותיו של העובד (או חליפו) כאילו שולמו כל התשלומים במועדם. החריג, הקבוע בסעיף קטן (ח), מקנה לקופת הגמל אפשרות להשתחרר מחבותה זו כלפי עובד, בתנאים מסוימים.
- בסעיף 19א(ח) נקבעו שלושה תנאים מצטברים, אשר רק בהתקיימות כולם כאחד, משוחררת קופת הגמל מעולה של הוראת סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר בדבר אחריותה כלפי העובד: האחד – חלוף הזמן: קופת הגמל אינה משתחררת מאחריותה כלפי העובד לפני חלוף שנה תמימה מיום שהמעסיק חדל לשלם את חובו לקופה. השני – הודעת הקופה לעובד לאחר חלוף 6 חודשים ראשונים מאז נמנע המעסיק מלשלם את חובו לקופה. השלישי – קביעה של בית הדין כי הפיגור בגביית החוב אינו נעוץ ברשלנות הקופה או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות שחרור הקופה מהתחייבויותיה כלפי העובד[6].
- בהתאם לפסק הדין בעניין אנוך הנ"ל, שילובן של הוראות סעיף 19א (ד) ו-(ח) לחוק הגנת השכר נועד ליצור איזון בין הצורך להגן על העובד לבין הצורך להגן על הקופה:
"תכליתו של סעיף 19א לחוק הגנת השכר להגן על העובד הספציפי. זוהי נקודת המוצא של הסעיף וזוהי מטרתו של סעיף קטן (ד). אולם כדי להגן על העובד מפני פגיעה, שמקורה במעביד, פגע המחוקק בזכות הקניין של קופת הגמל דווקא. לפיכך, בעת פרשנות ההוראות המאפשרות לקופת הגמל להשתחרר מחבותה, וסעיף קטן (ח) בפרט, יש לתת את הדעת לאיזון שביקש המחוקק להשיג. סעיף קטן (ח), כשלעצמו, בא להגן על קופת הגמל דווקא.
זאת ועוד: בהתאם לסעיף קטן (ח) חייבת קופת הגמל ליידע את העובד בדבר קיומו של החוב ולהבהיר לו כי זכויותיו עלולות להיפגע כתוצאה מכך. לאחר הודעה זו ניתנה לעובד תקופה בת 6 חודשים בטרם ייפגעו זכויותיו. בתקופה זו ביכולתו של העובד לפעול אצל המעביד לשם תשלום החוב, הן במישור האינדיווידואלי והן באמצעות נציגות העובדים. כך או כך, ניתנת לו תקופה ארוכה ומספקת להסדרת העניין. אולם, המחוקק אינו מוכן להעביר את האחריות לפתחו של העובד בלבד. על קופת הגמל הוטל הנטל לפעול להגנתו של העובד, שהרי עליה להראות, לפי הסעיף, כי הפיגור בגביית החוב לא נגרם עקב רשלנותה. עם זאת, בעת מילוי נטל זה בתוכן יש להתחשב בכך, שלעובד עצמו ניתנה הודעה ברורה ושהות מספיקה לפעול להסדרת העניין. גם מטעם זה, יש לפרש את הנטל המוטל על הקופה, לפי סעיף 19א(ח) לחוק, בצמצום."
- בפסק הדין בעניין אנוך נקבע עוד כי קופת גמל אינה יכולה להשתחרר מאחריותה לזכויות העובד במשלוח מכתב לאחר 6 חודשים בהם המעסיק אינו משלם את חובו. תנאי זה אומנם הכרחי, אך לא מספיק. בנוסף, לקיום תנאי זה, על הקופה לאחוז בידה פסק דין של בית הדין לעבודה הקובע כי היא לא התרשלה או כי קיימות נסיבות מיוחדות הצדיקות השתחררות מחובתה לפי סעיף 19א (ד) כלפי העובד:
"נמצא, כי חבותה של קופת הגמל כלפי העובד, כאמור בסעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר, שרירה ותקפה כל עוד לא נקבע אחרת על-ידי בית-הדין. קביעה זו תיעשה, בדרך-כלל, בהליך שנפתח על-ידי קופת הגמל, אך יכול והיא תיעשה במסגרת הליך אחר, כגון בהליך התביעה של העובד כנגד קופת הגמל.
… מלשון הסעיף ברור, כי דרישת היעדר רשלנות היא דרישה נוספת, מעבר לחובת משלוח ההודעות כמפורט בסעיף. נמצא, כי על קופת הגמל מוטלת חובה לפעול לשם גביית החוב, מעבר למשלוח ההודעות כמפורט בסעיף, על-מנת שלא תיחשב רשלנית. "
- נפסק בעניין אנוך כי החוק מטיל על קופת הגמל חובות ואחריות כבדים, ובתמורה לכך הקופה זכאית לפיצויי הלנה, בשיעור נכבד, כל אימת שהמעסיק אינו מעביר לה את כספי התגמולים במועד, ואף מצוקה כספית של המעסיק אינה פוטרת אותו מתשלומם.
מהכלל אל הפרט
- בענייננו, אין חולק כי הרישא לסעיף 19א(ח) לחוק הגנת השכר חלה, והמחלוקת בין הצדדים נסובה על תחולתה של הסיפא של סעיף 19א(ח) הקובעת, כי בהתקיים הנסיבות המפורטות לעיל, תשוחרר קופת הגמל מחבותה, "אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל".
האם קרן הפנסיה התרשלה
- בפסק הדין בעניין אנוך נקבע כי את המונח "רשלנות" בהקשר הנדון יש לפרש כמשמעותו בדיני הנזיקין. כדי להקים אחריות בעוולת הרשלנות יש להוכיח: קיומה של חובת זהירות, מושגית וקונקרטית; הפרת חובת הזהירות-התרשלות; נזק; קשר סיבתי בין ההתרשלות והנזק. עם זאת, נקבע שם כי לצורך סעיף 19א(ח) לחוק הגנת השכר, אין צו להראות קיומה של חובת זהירות שכן הסעיף מניח, כמובן מאליו, כי קופת הגמל חבה חובת זהירות, מושגית וקונקרטית, בכל הקשור לגביית התשלומים מהמעסיק. עוד נקבע כי אין גם צורך להראות קיומו של נזק, שכן הנחת הסעיף הינה, כי הפיגור בגביית החוב ממילא גורם נזק לעובד. על כן, שניים הם היסודות הנדרשים כדי שקופת הגמל תיחשב רשלנית: א. התרשלות; וב. קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הפיגור בגביית החוב.
- הנטל אפוא על הקופה להראות כי לפחות אחד משני יסודות אלה אינו מתקיים כדי להשתחרר מחובתה על פי סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר. הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. כך, הגנתה מבוססת על תצהיר עדותו של מר רוני איקמן, מנהל צוות גביית חובות ודיגיטל בנתבעת, שכלל לא עבד בנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה[7], ולא העיד אפוא, מידיעה אישית, על התנהלות הנתבעת בעניינם של התובעים.
- מעבר לכך, עדותו של מר איקמן בנוגע למדיניות הנתבעת בגביית פיגורים תמכה דווקא בתביעתם של התובעים. כך, על פי עדותו, מדיניות קרן הפנסיה בגביית חובות פיגורים קפדנית. לגישתו, קרן הפנסיה פועלת למשלוח מכתב התראה למעסיקים המפגרים בתשלומים ומודיעה לעובדים על פיגורים בסד זמנים קצר יותר מהמועדים שנקבעו בסעיף 19א(ח). על פי עדותו, ככל שסה"כ הפיגור של מעסיק מסוים עולה על 5,000 ₪, הנתבעת פונה במכתב התראה מיד, וככל שסך הפיגור נמוך מזה, הפניה היא מדי רבעון. עוד עולה מעדותו של מר איקמן כי בהעדר הסדר עם המעסיק, הטיפול המשפטי לגביית החוב מתחיל מיד[8]. עוד העיד מר איקמן כי ב-90% מהמקרים הנתבעת מגיעה להסדר פרישת החוב עם המעסיק מיד לאחר מכתב ההתראה וב-10% המקרים הנותרים, המדיניות היא להגיש תביעה נגד המעסיק תוך חודש עד שלושה חודשים ממכתב ההתראה למעסיק[9].
- בענייננו, הנתבעת פעלה בניגוד למדיניות שלה, עת לא שלחה מכתבי התראה למעסיק בסמוך להיווצרות החוב, לא עדכנה במהרה את התובעים בקיומו של חוב[10], ולא פעלה לגבות את החוב בקדחתנות. כך, על אף שהמעסיקה לא העבירה הפרשות לקופת הגמל בגין התובעים לפחות החל מחודש 5/2016 מכתב ההתראה למעסיק נשלח על ידה רק בחודש 5/2017 שנה לאחר תחילת הפיגורים ומכתב לעובדים נשלח, לטענתה, רק בחודש 3/2018 כשנתיים לאחר תחילת הפיגורים[11]. הנתבעת לא מסרה הסבר המניח את הדעת לשיהוי זה, ומר איקמן בעצמו נראה "מופתע" בעדותו מהפער בין מדיניות קרן הפנסיה להתנהלותה בפועל בעניינם של התובעים, עת ניסה בזמן עדותו לחפש, לשווא, מכתבים שנשלחו מוקדם יותר ולא מצא[12].
- זאת ועוד, הנתבעת לא פעלה להגשת תביעה נגד המעסיקה לאכוף עליה העברת ההפרשות הפנסיוניות והחיסכון עבור התובעים, ואילו עשתה כן זמן קצר לאחר תחילת הפיגורים, בליווי בקשות לסעדים זמניים, יש להניח כי הייתה מצליחה לגבות את הפיגורים או למצער לצמצם אותם. בעניין זה נקבע בעניין אנוך כי מצופה מקופת הגמל לנקוט בהליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב, הגשת תובענה ועמה בקשות לסעדים זמניים לשם גביית הכספים מהמעסיק, סמוך למועד בו מתברר לה כי אין זה מעביר לה את כספי התגמולים:
"ככלל, משלוח מכתבי התראה נוספים, מעבר להודעות המתחייבות על-פי החוק, אין בו די כדי להוות פעולה לגביית החוב. גם בפרשנות מצומצמת לחבותה של קופת הגמל, אין מנוס מהמסקנה שעל הקופה לנקוט הליכים משפטיים ממשיים לשם גביית החוב, היינו, להגיש תובענה ועמה בקשות לסעדים זמניים לשם גביית כספים מהמעביד, סמוך למועד בו מתברר לה כי אין זה מעביר לה את כספי התגמולים, וזאת בדרך, בזמן ובמהירות המתבקשת בתביעה של נושה נגד חייב, בין אם הנושה הוא עובד, ובין אם לאו. במיוחד יש חשיבות לפעולות אלה כאשר, כבענייננו, המעביד מנכה כספים משכרו של העובד, ונמנע מהעברתם לקופה (בנוסף לאי-העברת חלקו הוא). מעשה זה של המעביד חמור הוא במיוחד, וראוי על-כן לתגובה ממשית של הקופה לשם הגנה על העובד".
- אמנם, כפי שנקבע בפסק הדין בעניין אנוך, אין משמעות הדבר הטלת חובה אבסולוטית להגשת תביעה וביצוע הפעולות הנלוות בכל מקרה; אולם הנטל על קופת הגמל להראות, כי בנסיבות מקרה פרטני לא היה צורך, או לא היה טעם, לעשות כן. הנתבעת טענה כי לא היה טעם בהגשת תביעה, שכן כנגד המעסיקה ניתן צו פירוק, אולם איננו מסכימים עם הנחה זו של הנתבעת.
- כנגד המעסיקה ניתן צו פירוק רק ביום 6.9.18, כשנתיים וחצי לאחר תחילת הפיגורים, והעובדה כי המעסיקה המשיכה בפעילות עסקית למעלה משנתיים וחצי שנים לאחר תחילת הפיגורים, מעידה כי אילו פעלה הנתבעת בזמן והגישה תביעה כספית וסעדים זמניים (עיקול זמני), הנחה סבירה היא כי הייתה מצליחה לאכוף על המעסיקה העברת ההפרשות או חלקם והייתה מצליחה לגבות את הפיגורים או חלקם.
יוטעם עוד, לא רק שהנתבעת לא הגישה תביעה והליכים זמניים נגד המעסיקה לאורך תקופה ממשוכת, אף תביעת החוב שהוגשה על ידה למנהל המיוחד, הוגשה
באיחור[13]. למזלה של הנתבעת, תביעת החוב התקבלה על אף האיחור בהגשתה, והסכומים ששולמו לה יקוזזו מחבותה כלפי התובעים.
- גם טענת הנתבעת לפיה תביעת התובעים נגד המעסיקה בחודש 12/2017 הינה ראיה לכך כי לא היה טעם בהפעלת הליכים משפטיים נגד המעסיקה, איננה מקובלת עלינו. שכן, אילו הנתבעת הייתה מיידעת את התובעים בזמן אמת כי כספים שנוכו משכרם לא הועברו לקרן הפנסיה, הייתה ניתנת להם אפשרות להקדים את תביעתם נגד המעסיקה, וסיכוייהם היו גבוהים יותר.
התביעה שהוגשה על ידי התובעים מוכיחה כי הם לא שקטו על שמריהם, ומובן כי הגשת התביעה על ידם לא תבוא בעוכריהם בהליך דנן.
- בשים לב לקושי המובנה המצוי בעובדה שהכספים אשר נועדו לטובת התובעים, הן כספי המעסיקה והן כספי העובדים, מועברים לנתבעת על ידי המעסיקה, מבלי שלעובד יש שליטה או פיקוח על כך, מצופה מהנתבעת לפעול באופן אקטיבי ובמהירות הן ליידע את התובעים והן להתחיל בפעולות לגביית חוב הפיגורים ללא דיחוי. משלא עשתה כן הנתבעת בענייננו, אין לה אלא להלין על עצמה.
- הרושם שנוצר מעדותו של מר איקמן, הוא כי במחלקת הגביה ממעסיקים בנתבעת, המונה 13 אנשי צוות[14], הנדרשת היום לטפל ב- 1,500 מעסיקים בעלי חוב מעל 5,000 ₪[15] ובתקופה הרלוונטית בין 500 ל- 600 מעסיקים[16], יש עומס[17], וכפועל יוצא סולם עדיפויות – גביית חובות גדולים וישנים תחילה[18]. בין אם בשל עומס העבודה המוטל על מחלקת הגביה, או בשל טעמים אחרים, השתהתה הנתבעת בגביית חוב הפיגורים עבור התובעים, השתהות כ"כ ארוכה מצביעה על התרשלות מובהקת בגביית חוב הפיגורים.
- בכל מקרה, הנתבעת לא הראתה כי לא התרשלה ולא הפריכה קיומו של קשר סיבתי בין מחדליה לחסרון הכיס שנגרם לתובעים, ועל כן עליה לפצות אותם בהפסד שנגרם בהתאם להוראות סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר.
- הנתבעת לא הצביעה וממילא לא הוכיחה קיומן של נסיבות המצדיקות את מחדליה, ולפיכך, החריג, הקבוע בסעיף קטן 19א(ח) לחוק הגנת השכר, לא מתקיים בענייננו.
- נוכח האמור, תביעתם של התובעים מתקבלת במלואה.
- דרך המלך בתובענות מסוג זה הוא ליתן סעד הצהרתי לפיו העובדים זכאים לתשלומים מקופת הגמל כאילו הועברו כסדרם, בצירוף שיעורי התשואה שהיו נזקפים לתשלומים אלה אשר היה על המעסיקה של העובדים להעביר לקופת הגמל. אלא, שהתובעים לא עתרו לסעד כזה, הנתבעת לא טענה לכך כהגנה חלופית ולא ברור מה מעמדן כיום של הפוליסות של התובעים. על כן, בנסיבות אלה, הנתבעת תפצה את התובעים בגובה הכספים שלא הועברו לנתבעת על ידי מעסיקתם.
סוף דבר
- בנסיבות אלה, הנתבעת תשלם לתובעים, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה, סך של 116,106 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן:
- לתובע 1 סך של 29,020 ₪[19]
- לתובע 2 סך של 29,020 ₪[20]
- לתובע 3 סך של 29,020 ₪[21]
- לתובע 4 סך של 29,046 ₪[22]
- הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. בפסיקת ההוצאות לקחנו בחשבון גם את האיחור בהגשת תצהירי הנתבעת, ואת התנהלות הנתבעת כמתואר לעיל. לא ישולמו הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד במועדם יתווספו עליהם הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.
- ערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום שפסק הדין יומצא לצד המבקש לערער.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
| ניתן היום, י"ב שבט תשפ"א, (25 ינואר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. | | | | |
מר בועז סנדרוב,
נציג ציבור (עובדים) | | כאמל אבו קאעוד,
שופט בכיר | | מר מימון אסולין
נציג ציבור (מעסיקים)
|
[1] פר"ק 43565-05-18 פתחי מג'אהד – חומה בטחון נקיון ועבודות בניה בע"מ (6.9.18).
[2] מוצג נ/1.
[3] ראה: הודעת הצדדים בפרוטוקול, עמ' 5, שורות 5-6.
[4] סעיף
184 ל
חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
[5] דב"ע נ/6-10
איילון חברה לביטוח בע"מ – ערן אנוך (20.5.97).
[6] ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ (19.1.03).
[7] פרוטוקול עמ' 13, שורות 6-9.
[8] פרוטוקול עמ' 13, שורות 10-17.
[9] פרוטוקול עמ' 9, שורות 12-16; עמ' 10, שורה 30; עמ' 11, שורות 5, ו-14; עמ' 12, שורות 12-14.
[10]התובעים העידו כי לא קיבלו מכתבים כלשהם מהנתבעת וגרסתם הייתה מהימנה עלינו. מעבר לכך, התקנות מחייבות משלוח הודעות לעובדים במכתב רשום, ומשלא הוצגה אסמכתא על משלוח דואר רשום, הנתבעת אף לא הוכיחה כי מכתביה הגיעו ליעדם. עת נשאל על כך מר איקמן על ידי בא כוחו הוא העיד כי הדבר אינו שייך למחלקה שלו ועל כן אינו יכול כלל להעיד כל כך – פרוטוקול מעמ' 12 שורה 30 עד עמ' 13 שורה 1.
[11] כאמור, לא הוכח בפנינו כי התובעים קיבלו מכתבים מהנתבעת בדבר פיגורים כלשהם.
[12] פרוטוקול עמ' 9, שורות 29-31.
[13] נספח 3 לתצהיר מר איקמן.
[14] פרוטוקול עמ' 11, שורות 21-24.
[15] פרוטוקול עמ' 10, שורות 19-20.
[16] פרוטוקול עמ' 11, שורה 3.
[17] פרוטוקול עמ' 10 שורות 26-27; עמ' 11 שורות 1-3; שורות 18, 29.
[18] פרוטוקול עמ' 10, שורות 11-13.
[19] 48,833 ₪ בניכוי 19,813 ₪ שאושרו בתביעת החוב.
[20] 48,870 ₪ בניכוי 19,850 ₪ שאושרו בתביעת החוב.
[21] 48,901 ₪ בניכוי 19,881 ₪ שאושרו בתביעת החוב.
[22] 48,897 ₪ בניכוי 19,851 ₪ שאושרו בתביעת החוב.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
